בית פורומים עצור כאן חושבים

ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/2/2004 21:39 לינק ישיר 
ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....

מנהג חדש הולך ומכה שורשים בארץ: תיקון ט"ו בשבט. במקום לנטוע עצים, יושבים סביב השולחן, קוראים בהגדה מיוחדת לחג, אוכלים ושרים. גילי סופר סוקר את ההגדות המלבלבות ואת סדרי החג המרכזיים
גילי סופר



לצד מנהג הנטיעות שקצת אבד עליו הכלח, מתפתח בשנים האחרונות מנהג חדש: תיקון ט"ו בשבט. ברחבי הארץ ישבו עשרות קבוצות ויקראו בהגדת ט"ו בשבט, יאכלו מפרי הארץ, ישתו ארבע כוסות יין, וישירו משירי החג. המונח 'תיקון' נקשר אמנם עם המקובלים של צפת במאה ה-16 ועם האר"י, אך בוג'ה יוגב מ'מכון החגים הקיבוצי' מסביר שמקורו של התיקון לערב ט"ו בשבט הוא בספרון ששמו 'פרי עץ הדר', שכתב במאה ה-17 המחבר העלום 'חמדת ימים'.



התיקון כולל קטעי מקרא מהתורה, הנביאים והכתובים, מהמשנה ומספר הזהר. על פי המנהג אוכלים 30 מיני פירות המחולקים לארבע קבוצות: 'שכולם פרי', דוגמת התאנה; 'שיש בהם חרצן', דוגמת הזית והתמר; 'שיש להם קליפה', דוגמת האגוז והשקד, ויש גם 'שכולו קליפה' - החרוב. כמו כן שותים 4 כוסות יין: הראשונה כוס יין לבן, השנייה רובה יין לבן ומיעוטה אדום, השלישית מיעוטה יין לבן ורובה יין אדום, וכוס רביעית - שכולה אדום. בתיקונים הציוניים, סדר הכוסות מסמל את סדרי הטבע, אומר יוגב, הלבן מסמל את החורף והאדום את הקיץ. אצל המקובלים סימל הלבן את מידת החסד, והאדום את מידת הדין.



הסדר הציוני, המודרני, נולד בחצי השני של המאה ה-20. מי שהפכו את זה לסדר שיש בו אהבת ארץ ישראל, מספר בוג'ה, היו "אמנון ידין איש גבע, והחבר'ה מנאות קדומים". נגה הראובני, מקים נאות קדומים (השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל), מספר שאת הסדר הראשון קיימו בשנת 1962. "לקחנו קבוצות נוער וניסינו לעשות את זה. והתברר שיש היענות. אחר כך פרסמנו חוברת שהייתה הצעה לסדר עם קטעי קריאה ואיורים".




כל אחד וההגדה שלו



ב-10 השנים האחרונות צבר העניין תאוצה. "צצו המון הגדות, וחלק מהן הופצו עם העיתונים", מציין בוג'ה. שלא כמו בהגדה של פסח בה הנוסח הוא אחיד, הגדות טו בשב"ט יש בנוסחים רבים, כל ארגון וההגדה שלו, כל אחר והדגשים שלו. הראובני דווקא בעד ריבוי הנוסחים: "זה דבר מבורך, כל זמן שעמוד השדרה של העניין נשמר, כל עוד אפשר להבין את תולדות ט"ו בשבט ואת גלגולו של החג. אם כל מה שנשאר זה שמפצחים אגוזים, ומספרים סיפורים וקטעי קריאה, זה חבל". בהקדמה להגדה שהפיק משרד החינוך כותב יואל רפל שהיה מעורכיה: "יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד".








גם מי שלא ישתתף בסדר ט"ו בשבט יכול להוסיף בבית משהו על לעיסת הפיצוחים המסורתית. נוסחים שונים של ההגדה כבר אפשר למצוא באינטרנט (של נאות קדומים , ושל משרד החינוך ושל מכון הקיבוצים ושל החברה למתנסים , וקובץ להורדה של הסוכנות ), "תקדישו 10 דקות במשפחה", אומר בוג'ה, "לסיפור על עץ או על צמח".



"פעם חשבנו שנאהב את הארץ רק באמצעות אבר אחד - הרגליים, בעצם, את ארץ ישראל צריך לאהוב גם עם הלב, וגם עם הראש, וגם עם לקט המקורות", אומר בוג'ה, ומסביר שיש נושאים שהוא מעמיד במרכז הסדר, בעיקר את שמירת הסביבה. "אנחנו מתחברים למקובלים במחשבה שמה שהאדם עושה יכול אולי לתקן. תראה את מה שהולכים לעשות עכשיו בגבעות מנשה עם הכביש, במקום לעשות מנהרה הולכים לעקור עצים מניבים . לדעתי עיקר העניין הוא אינו נטיעות אלא לא לעקור, זה מה שבעיני ט"ו בשבט".

לאדינו




מי שקיימו את מסורת תיקון ט"ו בשבט במאות שקדמו לציונות היו בני עדות המזרח, שקיימו - חלקם לפחות - את הסדר בלאדינו. סדר ט"ו בשבט, לפי מסורת הלאדינו, יתקיים היום(ד') בשעה 17:00 במשכן העירוני למוסיקה ואומנויות ברעננה. האירוע מאורגן ונתמך על-ידי הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.




לפני הסדר, שיכלול ברכות, פיוטים ושירים וסיפורים מתרבות הלאדינו, יתקיים כנס חגיגי שבו ירצו יצחק נבון, בני ציפר וד"ר בועז הוס. כמו כן יתקיימו במהלך היום נטיעות והזמרת אורה זיטנר תופיע בשירים בלאדינו ובגלגולם בזמר העברי. במקום מוצגת תערוכת צילומים על עליית יהדות ספרד.



לפרטים נוספים: 7452722 - 09.

מתוך -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2869739,00.html



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2004 01:08 לינק ישיר 

עברתי על כמה הגדות ט"ו בשבט.

אין אחת שאין בה את השיר המפורסם 'שירת העשבים' על פי ר"נ מברסלב, וזה מראה שהתאוצה של הענין מקורה ל'ניו-אייג'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2005 01:39 לינק ישיר 

והשנה זהו חג האקולוגיה בכלל, וחסידי איכות הסביבה עורכים 'טישים' ירוקים, וחוטפים שיריים משייריה של ארץ ישראל שעוד נותרה לפליטה.


תסמונת היהדות העייפה. סוכה ולולב, מצה ושופר כבר לא עושים לנו את זה. האקסטזה הדתית בימינו מגיעה עם שולחן עמוס בפירות יבשים בליל חורף, במדורת אש בליל אביב, ובגזירת תלתל של ילד בן שלוש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 09:27 לינק ישיר 

אלימאיר תתעורר לפני שיהיה מאוחר.

ט"ו בשבט הגיע,
חג לאילנות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 09:50 לינק ישיר 

אקדמאי,
מדוע "שירת העשבים" מעיד על ניו אייג'?

שלויימלע,
האם אתה חושב שסדרי ט"ו בשבט מביאים מישהו לאקסטזה בכלל, ולאקסטזה דתית בפרט? לדעתי הם נטולי ממד דתי כמעט לחלוטין, ולגבי רוב המשתתפים בהם אין הם יותר מפולקלור נחמד המבוסס על יידישקייט - כמו הדלקת נרות ואכילת סופגניות בחנוכה, מסיבת תחפושות ואזני המן בפורים, או קומזיץ בל"ג בעומר (שבו זורקים לאש תפוחי אדמה ומרשמלו, ולא תלתלים חלילה - זה כלל לא טעים).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 10:55 לינק ישיר 

גו"ג, איך זרקת לחבילת ה"פולקלור נחמד המבוסס על יידישקייט" את הדלקת נרות החנוכה, שהיא מצווה מפורשת?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 11:44 לינק ישיר 

מאד פשוט: רוב המדליקים נרות בחנוכה אינם מקבלים על עצמם עול מצוות, וממילא קיום המצוה אינו מתוך היותה מצוה אלא מתוך הפולקלור.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 12:31 לינק ישיר 

באמת כל כך פשוט?

האם מצווה נעקרת מתכנה והופכת להיות עניין שבפולקלור אם מקיימה אינו מקבל על עצמו, רשמית, עול מצוות? ועד כמה גורף יהיה השיפוט שלך בנקודה זו? תרי"ג ולא אחת פחות, או שיש גמישות מסוימת? מה הסף שבו הלגלוג שלך ייפסק? מהן דרישות המינימום?

ממאי נפשך, אדם הנותן צדקה וכיוצ"ב, אך "אינו מקבל על עצמו עול מצוות", אף הוא נופל בגדר הביקורת שלך, או שהיא מיוחדת לפעילויות הקשורות בסופגניות ולאטקעס?

בעיני לא כך כך פשוט. וגם יוצר בלבול מסויים, בעקבותיו אנשים אכן מתייחסים ללבישת תחפושות מוצלחות בפורים, אכילת קניידלאך, הדלקת נרות חנוכה, עריכת סדר פסח וגם – כן – עריכת תיקון ט"ו בשבט, כאילו כולם בסירה אחת מן הבחינה הדתית והערכית.

חבל.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2005 13:31 לינק ישיר 

חבצלת,
איני מציב את הגבול בתרי"ג, גם לא בתרי"ב. מבחינתי, אם אדם מקיים מצוה כל שהיא מתוך תודעת ציווי, הרי זו מצוה. דא עקא, שבתוך עמי אני יושב, ואני יודע היטב שרוב הדלקות הנרות בצבור החילוני אינן מתרחשות מתוך תודעת ציווי כלשהי.

כאשר אנו מדברים על רובד הלכתי, אדם יכול לקיים מצוה גם כשאינו מקיים אותה דוקא משום שזוהי מצוה. אדם הנותן צדקה לעני מקיים מצוה במובן זה, גם אם אינו מודע לכך. למרות זאת, בהתיחסותנו הערכית קיים רובד אחר, הרובד של התודעה. ברובד זה, תודעת הציווי היא הכרחית. בעיני, אדם האוכל מצה בליל הסדר כי הוא מצווה על כך עושה דבר שונה מהותית מאדם האוכל מצה כי זה טעים לו. באותה מדה, אדם המדליק נרות כי כך הוא מצווה עושה דבר אחר מזה המדליק כי הילדים ביקשו או כי הוא עושה מסיבת חנוכה בבית. האמנם אינך מכירה בהבדל הזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/1/2005 00:16 לינק ישיר 

חבצלת,
להיות הדלקת נרות יידישקייט ולא מצווה (לרוב המדליקים) יש סימן מובהק: בדקי אצל כמה מהם מברכים (והברכה לא כדקלום הקושיות בפסח, אלא ברכה ממש), וכמה משאירים את הנרות דולקים בהמשך הערב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2005 01:47 לינק ישיר 

אני מרימה ידיים. אולי. לא בחוג מכרי. סביר לי שיש אנשים שמדליקים בלא ברכה, לגבי המברכים אין לי כלים לבדוק את עומק הכוונה (קטונתי, ולע"ד לא רק אני), לא ידעתי שיש המכבים את הנרות אחרי ההדלקה, אבל – אתם יודעים מה – אולי.

מה שהטריד אותי בהודעה\ות לעיל הוא שזה סוג הביקורת המרחיק סתם. כמעט אי אפשר לעשות דבר על מנת לרצות. מה שקורה הוא שאנשים מסויימים נופלים למלכודת, ומתחילים להתייחס, למשל, להדלקת נרות חנוכה בדיוק כמו לסדר ט"ו בשבט, לסדר פסח כמו לאכילת אזני המן. אותי זה מצער.

אז בואו ניתן למדליקי הנרות להדליק נרות בלי למתוח על כך ביקורת קטלנית, ונתרכז במה שחשוב באמת.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/1/2005 07:21 לינק ישיר 

חבצלת,

ומה עם חוגגי סדר/תיקון ט"ו בשבט?



האם בעולם (כמו זה שאני, למשל חיה בו), בו מרבית היהודים מתעניינים ביהדותם מספר פעמים מעטות בשנה (ביום כיפור, בחתונת הבת-דודה וכו'), מדוע שנתנגד לרצונם לחגוג את ט"ו בשבט (בעיקר כאשר יש לכך בסיס ורקע בעולם היהודי)?!
האם יש בזה נזק כלשהו?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/1/2005 10:16 לינק ישיר 

חבצלת,
אנא ממך, הבחיני בין שני דברים: השאלה מהי משמעותה של הדלקת הנרות לגבי המדליקים, ובמה היא עמוקה יותר מאשר משמעותו של הקומזיץ בל"ג בעומר או התחפושות בפורים היא שאלה אחת; על השאלה הזו הבעתי את דעתי, לפיה המשמעות אינה עמוקה יותר באופן משמעותי, אף שמדובר במקרה הזה במצוה, וזאת משום שמקיימי המצוה אינם רואים בה מצוה.

שאלה אחרת היא השאלה האם הדעה שהבעתי לעיל היא מרחיקה או לא. אם כן, ראשית: אני משתדל לא לגבש את דעותי על סמך השלכותיהן האפשריות על אנשים אחרים; אם אני סבור שזה המצב, לא אשנה את דעתי בגלל הרחקה אפשרית.

היכן אני צריך להתחשב בשאלת ההרחקה? כאשר אני בא להביע את דעתי. מובן, שלא כל דעה צריכה להיות מבוטאת בכל מצב ובכל עת. לא אגש לאדם המכסה את ראשו בכף ידו ומדליק את הנרות בהרמת הכוסית השנתית לחנוכה של החברה בה הוא עובד, במסיבה במועדון או יחד עם הילדים בבית סבא וסבתא ואסביר לו שלטעמי הוא עוסק רק בפולקלור. לעומת זאת, בפורום "עצור כאן חושבים", שאני מניח שרוב הבאים בשעריו מקדישים מחשבה רבה יותר מהממוצע לזהותם היהודית ולהשלכותיה - וממילא יש משמעות רבה יותר למה שהם בוחרים לקיים, אני מרשה לעצמי להביע את דעותי ביתר חופשיות, ומצפה שהן תישפטנה כפי שאני מנסה לגבש אותן, כלומר - מתוך התיחסות למידת האמת שבהן, לא להשפעתן הרעה על שומעיהן.

והערה אחרונה - אני איני יודע כיצד דברים משפיעים על אנשים. הערה ביקורתית יכולה הלרחיק אדם, והיא יכולה גם לקרב אותו. אדם שמעמתים אותו עם שאלת משמעותן של בחירותיו יכול להסיק מזה שאין משמעות בשום דבר בו הוא יבחר, או להסיק כי הוא חייב להתאמץ יותר כדי להכניס בהן משמעות. הדרך המחבקת והמקבלת לא תביא לעולם למאמץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/2/2006 14:53 לינק ישיר 

סדר ט"ו בשבט:

קיבלתי חלק מסדר כזה באישי -


וז"ל:

פרי עץ הדעת על צלחת סדר טו בשבט

חז"ל שאלו מה היה עץ הדעת שממנו אכלו אדם וחוה.
ארבעה רבנים הציעו ארבע תשובות -

ר' מאיר אומר: חטים היו [...]
ר' יהודה בר' אילעאי אמר ענבים היו [...]
ר' אבא דעכו אמר אתרוג היה [...]
ר' יוסי אומר תאנים היו (בראשית רבה יט)

~ * ~

ניקח בידינו פרוסת לחם או מאפה העשוי מחטה, נטעם ונאמר:
באכלנו את הלחם בטבעיות ובנינוחות, אנו זוכרים את אלה שלחמם לחם
צר ובצער הם בוצעים אותו לבני ביתם. באכלנו את הלחם אנו מביעים מחויבות לפעול למיגור העוני
ולתיקון הפערים בחברה הישראלית.

ניקח בידינו צימוקים או יין ענבים, נטעם (או נלגום) ונאמר:
בטעמנו את פרי הגפן, אנו אומרים שכשם שקנוקנות הגפן משתרגות ואוחזות את הנקרה על דרכן ואינן
מרפות, כך שומא עלינו לחבק ולאמץ את החולים, הקשישים, הפגועים והתשושים שבחברתנו ולא להרפות מהם.

ניקח בידינו תאנה, נטעם ממנה ונאמר:
"וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ה' דִּבֵּר" (מיכה ד, 4)
באכלנו את פרי התאנה, אנחנו מזכירים לעצמנו את המחויבות שלנו לאפשר לכל אדם לחיות בהשקט בביתו
ולהתפרנס בכבוד ממעשה ידיו
ואת החובה שלנו להתקומם נגד אלה הפוגעים בביתם, באדמותיהם וברכושם של בני אדם.

ניקח בידינו פרי עץ הדר המסמל את האתרוג, נטעם ממנו ונאמר:
פרי עץ הדר מסמל אדם שיש בו תורה ויש בו מעשים טובים. ( ויקרא רבה ל, יב)
באוכלנו את פרי עץ ההדר, אנחנו מזכירים לעצמנו שלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (אבות א, יז),
ושלא די להאמין בצדק, אלא יש לפעול בנחישות להשגתו.

~ * ~

באוכלנו מן המאכלים שאותם זיהו חז"ל עם פרי עץ הדעת, אנו זוכרים את טוּב הבריאה, את יופיה ואת
שלמותה, אנו זוכרים שהאדם, באשר הוא אדם הנו נֶזר הבריאה. תפקידנו לשמור על העולם לעבדו, לשמרו
ולתקנו.
תפקידנו לעשות את מדינת ישראל צודקת יותר למען תהא ברכה לכל יושביה ואוהביה.
ברוך אתה ה' אשר חנן אותנו בבינה להבחין בין טוב לרע וביכולת לבחור בטוב.

עכ"ל



בברכה. תוקן על ידי - לינקזעצער - 08/02/2006 15:13:55



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/2/2006 15:17 לינק ישיר 

המצוות כסמלים, במובן הירוד של המילה (אני משתדל לדבר באיפוק).
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/2/2006 15:46 לינק ישיר 

 לב וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ--כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה.  לג וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ *הַשְּׁמִינִי--בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. 

---------
ויש נוהגים בחדש העשירי מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.