בית פורומים עצור כאן חושבים

כיצד פילוסוף יכול לשמוח בפורים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/3/2004 02:09 לינק ישיר 
כיצד פילוסוף יכול לשמוח בפורים?

הפילוסופים וכל אנשי המחשבה העמוקה נוטים לרצינות וכובד העיון בכל עניין ועניין.ר נחמן מברסלב טוען ולדעתי בצדק כי כמעט לא תמצא בין ה"חוקרים" שמחה אמיתית וכל ימיהם צער ומכאוב.אפילו הרס"ג האדם הגדול בענקים.נמצא עליו כי מת מחולי המרה השחורה (איני יודע אם זה בדוק היסטורית)והרמב"ם כותב כי הוא שרוי בצער כאשר נמצא באגרותיו.

והנה בא פורים ואומר "חייב איניש לבסומי" וכולי.כפי ההבנה הפשוטה היינו להשתכר.(כי יגיע למדרגה שאינו מבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי) אינני מתפלא כי הרמב"ם מוציא עניין זה מפשוטו ומפרשו "עד שיירדם" (ואז לא ידע בין ארור המן וכו.)

אז מתי אם כן משתחרר הפילוסוף והמעיין המעמיק מכל הכובד העצום השרוי במוחו? וכיצד מתייחדת שמחת פורים משאר המועדים השמחים .?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:12 לינק ישיר 

מוטי

אין שמחת הפילוסוף ואיש המעלה כשמחת איש ההמון.

(אמנם, בתוך כל פילוסוף מסתתר איש המון קטן. ומנגד, אין לזלזל במי שמוגדר כהמון).

אך מדוע לא נאמר כי לפילוסוף שמחה נעלה ומקודשת משל עצמו?

מהי? - לו ידעתיו, הייתיו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:16 לינק ישיר 

שמעתי פעם בשיחת משגיח על פורים שאמר: "לא צריך לעשות שמח" אלא "להיות בשמחה".

אשאל אם כן איך הווים בשמחה?

הלא אין שמחה כהתרת הספיקות וממילא מי שהעסק המחשבתי מביא לו יותר פתרונות מספיקות [שבלא"ה אין לו לעסוק בהן משום "ולא תתורו"], הוא האדם השמח. השאלה יכולה להיות על מה ישמח בפורים יותר מבשאר הימים? שאלה זו היא כללית ולא נשאלת דווקא מהפילוסוף!

תוקן על ידי - ווטו1 - 07/03/2004 2:30:42



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:19 לינק ישיר 

שמעתי כי אחד הפילוסופים היה "משתעשע" ומתפרק במשחק השחמט.(המוזכר בגמרא כתובות).

האם אין צורך נפשי לאדם גדול ככל שיהיה לעסוק ב "מילי דשטותא"? האם אין חשש של "יוסיף דעת יוסיף מכאוב".

לכאורה כפי גודל הריחים של החכמה העולים על ראש המעיין כן גודל ליצנותא הדרושה לו.הרבה מונעים עצמם מהתנהגות משוחררת מפאת כבודם ונסיבות חברתם ומעמדם.אין פלא שאף מגדולי ישראל נפלו לעצבות.ואף לתקופה ארוכה (ידוע לי מפי ת"ח על אחד מענקי דורינו שהיה שרוי במרה שחורה למשך שנה ולא יכל להוציא מילה בכתב) אז מה יהיה? האם זוהי גזירת מלך של המוחויבות האישית של החכמה המונעת מהמעיין את השימחה הפשוטה..האנושית..הכל כך בסיסית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:27 לינק ישיר 

ווטו-

קשה להניח ששמחת פורים היא בבחינת "התרת הספיקות" אחרי עיון.כי הגם שאמרו חז"ל (ביומא) חמרא וריחני פקחין.בכ"ז ציווי פורים הוא לבסומי "עד דלא ידע" היינו ההפך הגמור מהסדר המחשבתי.אלא להגיע למצב של חוסר ידיעה.דומה כי אין צער גדול יותר מחוסר ידיעה למי שאמון על הידיעה.
עכשיו עולה במוחי אולי באמת צריך הפילוסוף לחוות פעם בשנה מצב של "חוסר ידיעה" והיפוך היוצרות...כדי לטעום משהו מחויית "תכלית הידיעה שלא נדע"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:33 לינק ישיר 

מוטי

הבה נעשה רשימה, גם אם חלקית, של שמחות, של פרדיגמות של שמחות.

שמחת הילד הקטן (זו ששיבח המגיד ממזריץ').
שמחת המשתחרר מעול בית הסוהר, או הניצול ממוות.
שמחת הרעב שיש לו ארוחה טובה.
שמחת אוהב היין שיש לו יין.

מאיזו שמחה התייאש האדם הגדול שסיפרת עליו? לאיזו שמחה אתה מצפה ביום פורים?

יש עוד שמחות.

שמחת השגת האמיתות (וטו, הרמב"ם).
שמחת החי באשר הוא חי.
שמחת הפילוסוף באשר הוא שלם (שפינוזה)
שמחת המצוה באשר מצוה היא קשר בין האדם לאלקיו.

אני מבין שאתה שואל במה מיוחדת שמחתו של יום פורים משאר שמחות.

אולי התשובה היא:

שמחתו של בן המלך שנזרק מבית אביו, ופתאום גילה שאביו עדיין אוהב אותו, חושב עליו, שומר עליו.

אם נתבונן לרגע במגילת אסתר, הלא זהו סיפור הנס, מתורגם למשל של המלך ובן המלך.

אמנם, מה הקשר בין שמחה זו לבין מצות שכרות?

אין לי תשובה טובה. אף אני תוהה על הדבר מעודי.

אני יכול להציע שתי תשובות, והן מתחברות חלקית למה שכתבתי עד כאן:

א. שמחת הבטחון הלאומי. אדם יכול להרשות לעצמו לשתות לשכרה רק כאשר אינו חושש שיותקף בהמשך. כאשר יש שלוה בארץ, ניתן לשתות יין ברווחה. שתית היין של יום פורים מסמלת את השתיה ללא חשש מפני מלחמה פתאומית.

זה גילוי של הנצחון ההיסטורי על אויבינו.


ב. נכנס יין יצא סוד. אדם שאינו מתוקן במידותיו ובמעשיו אינו יכול להרשות לעצמו להשתכר, לפי שיאבד את השליטה שהוא נאבק עליה נגד עצמו. רק אדם מתוקן רשאי לשתות יין, כי אין לו ממה לחשוש שיצא החוצה בזמן השיכרות.

לאנשים כאלו, שתיה עד כדי שיכרות היא גילוי של הנצחון הפנימי שלהם, של התעלותם והתקדשותם.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:47 לינק ישיר 

מיימוני,

פירושך הא' "ביטחון לאומי" שימח אותי. ייש"כ [מקוה שתישאר לי השמחה עד פורים דמוקפים!]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 02:53 לינק ישיר 

וטו

בשעתו אני זוכר שמרן הרב גדליה נדל דיבר על שאלה זו.

וכמדומה שמעין זה היתה תשובתו (אך אפשר שלא שמעתי היטב, או שלא הבנתי, או שאני תולה בו את דעותי).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 03:18 לינק ישיר 

עניין הביטחון הלאומי וכו..מיוחד לפסח .שג"כ ענינו גאולה.גם בפסח צוונו למעשה להשתכר.כיצד? הרי ציוונו חז"ל לשתות 4 כוסות.ומאידך אמרו אותם חז"ל במדרש כי השתיה משפיעה על האדם בשלבים כוס ראשונה האדם עדין אח"כ חושב עצמו למלך (כאריה) אח"כ משתטה כקוף ואח"כ כחזיר מתגולל ברפש.אכן אפשר לדחות כי זו רק סימליות.ואין במשמע הפשט באמת 4 כוסות דווקא (אפשר לוגין ) אבל בהתחשב ביין של זמנם שהיה קשה.אפשר לקבל המדרש גם כפשוטו.אם כך.למעשה האדם משתכר גם בפסח.שהוא חג החירות.
אבל אם כנים אנו...הכיצד הותר לאישה לשתות 4 כוסות? הרי אמרו חז"ל שבכוס רביעית אפילו חמור תובעה וכו..? צריך לדחוק שהאישה ביין רך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 08:31 לינק ישיר 

.


מוטי

שפר עלי גורלי ואני אחד מן ההמון, כך שאני יכול לשמוח בלב שלם.

מנגד, היתה לי תשובה מצויינת עבורך, אלא שבתשובה זו היו רק 40% אמת (זה היה האחוז של המשקה)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 08:37 לינק ישיר 

מוטי, מואדיב עובד עליך עם בדיחת פורים. הוא מה זה פילוסוף אבל הוא שמח בפורים כשהוא מביט בצורת השמחה של הלא-פילוסופים. יכול להיות שאצלו פורים כל השנה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 08:37 לינק ישיר 

איני מבין

לפילוסוף כבד בשעת עיון, אבל אותו עיון אמור לשחרר הרבה תסבוכים ולעשותו שמח עוד יותר...

אולי אתה מדבר על התפלספות שאינה מגיעה אל האמת שהכל שחין ביופיה וצוהלין בהצלחתה?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2004 08:40 לינק ישיר 

.


(יהוסף בא רגע הצידה, אני צריך להסביר לך משהו בסוד)














(הם מקשיבים, עזוב. בפעם אחרת)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 08:44 לינק ישיר 


אלו המתפלספים כיצד לשמוח, בהחלט שלא יוכלו לשמוח.

השמחה היא בגילוי האמת ע"י פשיטות.

ולעמך בית ישראל שזכו לאור האמת, אין לי אלא לעודדם ליקח יום הפורים ולפרסם תורת אלוקים-אמת. יום שאין בני הטאליבאן עלולים לפרוק יצריהם הרע על עובדי השם באמת.

פורום שמח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 09:01 לינק ישיר 

רק בני ברק יכולה להוליד כאלו פילוסופים כל כך מתנגדים לה. עם חכמה בלב ודרור ביד (על המקלדת)

מכאן שצדקו מובילי תנועת ההסגר המחשבתי .יחי הטאליבן לעולם ועד.

אני עובר לבני ברק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2004 09:04 לינק ישיר 


חוששני שמר לא הבין הכוונה הפשוטה בדבריי הק' לעיל.

ישתה מר כוסית וודקה, ויעיין שוב.

אפרלייכן...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כיצד פילוסוף יכול לשמוח בפורים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.