בית פורומים עצור כאן חושבים

וכמו בכל שנה: מה מוגדר כ"קטניות" ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/4/2004 09:31 לינק ישיר 
וכמו בכל שנה: מה מוגדר כ"קטניות" ?

.


אקדים ואומר כי מבחינות רבות, חלק מהבעיה תאורטי לחלוטין מבחינתי, שמנהג אבותי בידי שתוצרי קטניות (כגון: שמן, מרגרינה וכד' ) נאכלים בפסח, ומנהג אבותיהם בידיהם היה, ואינני נצרך לכרות כנף טלית ממתי המדבר לדעת דיני קשירה.

אך תמיהה עולה בי, פעם בשנה:

תפוחי האדמה והתירס הגיעו לאירופה רק לאחר גילוי אמריקה. חשיבותם הוכרה במהירות, ותפוצתם היתה כזו, עד שפטריה אחת - כמשון תפוחי האדמה - יכלה לגרום לרעב באירלנד ולגלי הגירה משם, כי תפו"א הפכו למזון בסיסי.

ומכאן, אני חוזר לעניין השבו ותרנגול ההודו:

מהי הדרך בה הוכרע מה יחשב כקטניה שגזירת הקדמונים עליה, ומה לא?


דומני שאף שמעתי פעם אודות שו"ת שהיו לגבי תפוחי האדמה. לגבי התירס, השאלה אף קשה הימנה, ושוב אשאל: איך?!



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/4/2004 08:35 לינק ישיר 

מואדיב, ברשותך אחזק את השאלה.

קראתי אמש רשימה של המוגדרים כקיטניות לעניין האי - אכילה בפסח, והובאו גם הקריטריונים/הסיבות לבחירת הנ"ל.

מכיוון שנראה כי תפוחי אדמה עונים על אחת ההגדרות, הודגש כי הם לא נאסרו מכיוון שבאותה תקופה שנקבע הכלל (כ- 700 שנה?) תפוחי אדמה לא היו מוכרים באירופה.

לגבי תירס לא נאמר דבר מיוחד, מה שהעלה גם בי תמיהה.

(התמיהה גרמה לי לכתוב, אחרי זמן רב שאני רק צופה מהצד...)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2005 15:51 לינק ישיר 

.


מוקפץ, אולי הפעם למישהו תהיה תשובה.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2005 16:33 לינק ישיר 

לי הקטן אין תשובה, אולם להביא מדברי גדולים ממני אני מסוגל.

הרב דב ליאור כותב:
ג'- בסוגי קטניות שלא היו בזמן קבלת המנהג אין להחמיר, והרב משה פיינשטין זצ"ל התיר בוטנים, וה"ה אפשר להתיר סויה שהובאה רק לפני כמאה שנה ליבשת אירופא. אין הגדרה בוטנית לקטניות ולכן קשה להגדיר מה נכלל בזה, בדברים שהם 'מידי דמדגן' שדומים למיני דגן, ולכן אין לנו אלא מה שנהגו, ודבר זה אינו לא דאורייתא ולא דרבנן אלא מנהג ולכן מה שנהגו יש להמשיך ולהקפיד אך מה שלא אין סיבה להחמיר בזה.
www.winssl.net/yeshiva/ask/viewask.asp?id=245

ואילו הרב יהודה הלוי עמיחי כותב במאמר בענין הקטניות בהלכה:
עלינו לברר, אם הגדרת קטניות לענין פסח זהה להגדרת הקטניות במצוות התלויות בארץ. גזירת הקטניות בפסח נתקבלה על ידי קהלות אשכנז[3] (עי' רמ"א סי' תנג סעי' א), ובספר פקודת אלעזר (סי' נא) כתב שכך נהגו גם הספרדים בירושלים (עי' כף החיים סי' תנג אות י). ושני נימוקים עיקריים נאמרו לגזירה זו:

א. הקטניות הן מעשה קדרה כמו דגן, וכמו כן הן "מידי דמידגן", גזרו עליהן כדי שלא יבואו להחליף אותן במיני דגן (סמ"ק סי' רכב).

ב. פעמים שהקטניות מעורבות בתבואה ואי אפשר לבררן יפה (ב"י סי' תנג).

הסמ"ק (סי' רכב) הוא הראשון שהזכיר את איסור הקטניות, וכתב:
ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח...ומנהג הגון הוא להזהר מכל קטנית.

ומדבריו נראה שהגזירה היתה על כל "מין קטניות"[4].
הגרצ"פ פראנק זצ"ל (מקראי קודש פסח ח"ב סי' ס אות ב) מסתפק לענין בטנים (אגוזי אדמה) בפסח, שהם נאכלים חיים, ואין דרך לעשות מהם דגן, ואין בהם תערובת של חמשת המינים, לפי טעמי האיסור - הרי שיש מקום להתיר את הבטנים באכילה בפסח. אולם במסקנת הדיון הוא כותב: "עם כל זה אין אנו נוהגין לאכלו". ומשמע שהמנהג לאסור אכילתו נובע מכך שגזרו על כל מיני הקטניות ולא התירו אותן כלל באכילה, אפילו במקרים בהם לא שייך הטעם. בשו"ת שרידי אש (ח"ב סי' לז אות ב), התיר לאחר שהוסיף עוד נימוקים, כגון: שמא הגזרה לא חלה על דברים שלא היו בזמן התקנה. אולם דברינו כאן אינם עוסקים בשאלת הקטניות שלא היו בזמן חז"ל.
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/03/00305.htm
יש גם מאמר של הרב יהודה פריס ב-"תחומין" י"ג בענין, שבו, כמדומני, קולות לא מעטות (דומות למדי לקולות של הרב ליאור בתשובתו, יעו"ש), אלא שאין תחת ידי תקליטור.

תוקן על ידי - גם_וגם - 13/04/2005 16:36:29



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2005 16:45 לינק ישיר 

יש לי הגדרה מילונית יפה, בהירה, וחד משמעית:

קטנית - צמח מאכל שאשכנזים נוהגים שלא לאוכלו בימי הפסח.



אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/4/2005 16:50 לינק ישיר 

חידוש ששמעתי השנה:
גרעיני דלעת מוגדרים כקטניות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2005 19:23 לינק ישיר 

מה אפשר עוד לומר בעניין זה ולא נאמר? מ"מ אולי יש עושד מה להוסיף.

הגרי"ז מבריסק כידוע היה אוכל מצות יד, והסביר מדוע אין הוא משתמש במצות מכונה, לא מפני שיש לו חששות מיוחדים, שהרי אפשר לסדר ולהחמיר גם בהם (ויש מחסידיו שהיו אופים בחבורות במאפית הלפרין בשכונת כנסת, משפחת שחור ומשפחת ברלין), אלא, כך אמר, לעולם אי אפשר להיות בטוחים מחשש חמץ בכל מקרה, אך הרי יש מצוה לאכול מצה, ובהכרח אם יעשה מה שהוא יכול בהידורי אפיית המצה של יד, עשה מה שנדרש מבן אנוש. אך במצות מכונה אין מסורה ואין את ההכרח הזה, שחייבים לאכול מצה, שהלא אפשר ביד, על כן אינו יכול להיות שקט.

ספור שני, לפני כמה שנים נתעורר רעש בעניין חולי צליאק שאינם יכולים לאכול מוצרים עם גלוטן. ניסו אז להסדיר קמח חיטה שיוציאו ממנו את הגלוטן באמצעים כימים, וכמובן שנתעורר חשש אם התהליך הזה עצמו בסדר, לפני שהשתמשו בתהליך בחומצת לימון. ביקר הרב ל"י הלפרין ראש המכון לבעיות הלכה וטכנולוגיה, אצל הרב ווייס, בעל מנחת יצחק ורב העדה החרדית בירושלים, והציע לפניו באריכות את שלבי התהליך, וכיצד אפשר שלא יהא חשש חימוץ. אמר לו הרב ווייס, חבל על המאמצים אני לא אתיר לעולם מוצר שנעשה מקמח . . . !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2005 09:52 לינק ישיר 


למואדיב

<"מהי הדרך בה הוכרע מה יחשב כקטניה שגזירת הקדמונים עליה, ומה לא?".

מי הכריע "בדרך"?

כל אחד אמר מה שבא לו.

ראה שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן קמז, אות ד.

"האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל. וכמון שנקרא קימל וגם עניס. ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והי' אב"ד ור"מ פה הגאון מוה' צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע ר"ל פול הלבן עדיין לא נראה בהם. ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא. כי הייתי צעיר לימים".

******

<"דומני שאף שמעתי פעם אודות שו"ת שהיו לגבי תפוחי האדמה">

בהמשך דברי ר"י עמדין בתשובה הנ"ל:

"ובהיותי במנהיים רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין /תפוחי אדמה/. מפני שעושין מהם קמח ואני עמדתי כנגדם. ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם. והוא מאכל עניים וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די. ונצחתי אותם ע"י אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כסא הוראה כי לא הי' בעת ההיא אב"ד שם. כי הר"מ מקלויז הרב מוה' מענדל יאנקוי ז"ל הי' שם למורה ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת. ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה. ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה".

נשבר לו מהחומרות שכל אחד המציא.

וראה גם:

פרי מגדים (אשל אברהם סימן תסד אות א): "מה שקורין ערד עפיל, כמדומה שנוהגין היתר, כי אין בכלל קטניות וגדולים הם ולית בהו תערובת תבואה".

שו"ת אגרות משה חלק או"ח ג סימן סג:

"לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אז, שלכן תפוחי אדמה שלא היו מצויין אז כידוע ולא הנהיגו ממילא לאוסרם אינם בכלל האיסור דאלו מינים שנהגו לאסור אף שיש אותו הטעם ממש דאין למילף ממנהג לאסור גם דבר שלא נהגו לאסור, וכשנתרבו תפוחי אדמה במדינותינו לא רצו חכמי הדור להנהיג לאוסרן, אולי מפני הצורך, ואולי מפני שהטעמים קלושים".

מי שכן אסר תפוחי אדמה, היה החיי אדם בנשמת אדם סוף סימן כ, והוא כותב:

"ושמעתי שבק"ד פיורדא שבשנת תקלא-לב, שהיה רעב גדול באשכנז, הושיבו ב"ד והתירו בולבעס שקורין ערד עפיל, כי באשכנז אין אוכלין גם בולבעס, כי שם עושין קמח מהן".

על ה"חומרות", יש להוסיף את דברי הר"י עמדין בשו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן סה, על "חומרות הפסח":

"ומה שיצא מפיו הקדוש אודות הצוקר בימים רבים שעברו, הן הנה הדברים, אני הייתי אצל מהרמ"ח ז"ל בפסח, וכיבד אותי עם טע והוט צוקר לשתות, ושאל אותי האם אני מן המחמירין, שלא לשתות הוט צוקר? והשבתי: חלילה הגם לכבוש המלכ' עמו בבית, אם הוא שותה גם אני לא אמנע. והגיד לי, שהוא הי' כמה פעמים במקום אשר יבשלו שם את הצוקר, עם ר' ליב ק"ה אשר הי' באותו פעם ג"כ בביתו. וראה שאין בו חשש חימוץ כלל. ומפני כך הוא מתירו, והשבתי לו, שאין בידו להתיר שום דבר, מה שאב"ד שלנו אוסר. אך אני שותה על עדותו, שעד אחד נאמן באיסורין, עאכ"ו אדם גדול כמותו, וחרה לו היטב, והרצתי הדברים לפני אדמ"ו הה"ג נר"ו, והי' שם אתנו ר' אברהם בן הרב ר' דוד מקידאן. אשר גם הוא הי' מונע לשתותו, אפי' קישטן צוקר, עד שגער בו אדמ"ו הה"ג נר"ו. וסוף דבריו, שמפני חשש רחוק, כי האי אין למנוע שמחת י"ט, והביא ראיה מדברי אביו הגאון זצ"ל ע"ד מצה שרויה שהמתחסדים פורשים מהם והוא ז"ל סתר כל דברי המחמירין. וסוף דבריו עולה כה"ג. ואמר לנו אדמ"ו הה"ג נר"ו שהוט צוקר הנקח מגוי הדר בשכונתו הוא כשר יותר מכל מצות שלנו והלואי שכזית אפיקומן שאכלנו. יהי' כ"כ בהכשר ע"כ דברי פי חכם חן. ובאמת אין הדעת סובלת כל החומרות המתחדשים בכל יום. ועכשיו באה שערורי' ששמן זית אינו מן המובחר לאכלו בפסח ומימי לא שמעתי ולא ראיתי שנזהרין בכך. אך לקחו תמיד מחבית מלאה ובכלי מוכשר לי"ט, ותו לא מידי".

אעפ"כ אני נמנע מלאכול בפסח הוט צוקר הנעש' ע"י אומן ערל. משום חומרא דפסח,לא הוצרכתי אלא להוציא מדעת המחמירים, גם במקום הפסד ובתערובתו בדיעבד. גם יש מורים שוטים מאבדים ממון ישראל בחנם, אבל בקישטן צוקר מן ההפתק, כבר פשט ההתר ע"פ אמה"ג זצ"ל".

לא ללמד רק על זמנו יצא.

_____________________

לדגים

לספורך השני,

<"לפני כמה שנים ... לפני שהשתמשו בתהליך בחומצת לימון">

בטח ידעת ממאמריהם של הרב שאר ישוב כהן: "חומצת לימון, גלוקוזה וגלוטן בפסח", והרב ד"ר מ. טנדלר: "ניתוח התהליך המוצע ליצירת גלוקוזה וחומצת לימון כשרים לפסח", שנדפסו בתחומין א עמודים 104-68 שנדפס בשנת תש"מ.

באותו הזמן היה תהליך ההפרדה נמשך רק 6 דקות. (שם עמוד 69).

*****

<"אמר לו הרב ווייס, חבל על המאמצים אני לא אתיר לעולם מוצר שנעשה מקמח . . . !">

הרב וייס צדק.

היה עליו להבין שכך תהיה דעתו, מהשמיניות שהוא עשה, כשרצה לאסור שמן כותנה בפסח. ראה בשו"ת "מנחת יצחק", ח"ג סימן קל"ח.






תוקן על ידי - נישטאיך - 14/04/2005 10:05:22



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2005 15:15 לינק ישיר 

דגים.


אמר לו הרב ווייס, חבל על המאמצים אני לא אתיר לעולם מוצר שנעשה מקמח . . . !

מצות הוא אכל?






הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2005 15:49 לינק ישיר 

מה הטעם של אלה שלא אוכלים עגבניות ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2005 17:09 לינק ישיר 

באבא,

טעם שאני שמעתי לעניין זה, קשור בדרך החסידים (אולי רק מזרמים מסויימים) שלא לאכול בפסח שום "קליפה", משום שהחמץ הוא רמז לקליפות שבעולמנו. בעגבניות, הקליפה קשה להסרה ולכן אין אוכלים אותן כלל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2005 17:24 לינק ישיר 

כבר כתבתי כאן שאני נוהג לא לאכול עגבניות כל השנה. מה הטעם? הטעם!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2005 18:32 לינק ישיר 

מאמר ממכון התורה והארץ בענין הגדרת קטניות - מצאתי בבחדרי חרדים

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/03/00305.htm




אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-14/4/2005 18:40 לינק ישיר 

כבר קישרתי אליו לעיל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2005 19:42 לינק ישיר 

אומרים בשם גאון בישראל משנים עברו :

חסד עשה הקב"ה עם ישראל שלא נתגלו עדיין תפוחי האדמה בזמן הגאונים, שאלמלי היו קיימים בזמנם היו אוסרים אותם באכילה בפסח בתור קטניות ומידי דמידגן...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2005 07:32 לינק ישיר 



כנראה שהם דברי הרב ווייס בתשובתו הבאה:

שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן כז

בירור ע"ד איסור השתמשות בפסח בחומצת לימון הנעשה מעמילן של חטה.

בס"ד, ירושלים עיה"ק אייר תשל"ח. ע"ד חומצת הלימון הנעשה מעמילן של חטה, ומשתמשים בה במוצרי מזון ויינות ומשקאות שונות ועבידי לטעמא, וכדי להנצל ממכשול איסור חמץ בפסח, פרסמנו ע"י מודעה לרבים, וגם במדריך - הכשרות שהוא חמץ גמור. והגם שהוא דבר פשוט, מ"מ מחמת שראיתי לח"א =לחכם אחד= אשר חזר אחרי סברות קלושות המובאים בספרי האחרונים, אבל לא נתקבלו להלכה למעשה, וכמפורש להדיא בפוסקים ראשונים ואחרונים כמבואר להלן, הנני לבאר איסורו משום חמץ בפסח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > וכמו בכל שנה: מה מוגדר כ"קטניות" ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.