בית פורומים עצור כאן חושבים

מדורות ל"ג בעומר ובר כוכבא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/5/2004 12:35 לינק ישיר 
מדורות ל"ג בעומר ובר כוכבא

האם זה נדמה לי או שהדלקת מדורות היא מנהג יחסית חדש?
גם הקשר של בר כוסבה לל"ג בעומר אינו מוזכר במקורות.

אני גם לא מכיר את השם בר כוכבא במקורות (מלבד הדרש של ר' עקיבא, "דרך כוכב ביעקב")

אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי למקורות בנושא.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 13:51 לינק ישיר 

כל הקשר בין הדלקת נרות לעילוי נשמות, הוא השפעה פגנית שחדרה ליהדות.

החל מהמאה השניה לפנה"ס, החלה להתפתח בתרבות ההלניסטית, תופעה של שימוש פולחני בנרות. השקעה רבה נעשתה ביצירה ועיצוב הנרות, שלרוב עוטרו בדמויות מיתולוגיות.
היהודים לאחר המרד החשמונאי, נזהרו מאד מתופעה זו, ויצרו לעצמם נרות ללא מוטיבים אלו. אם כי גם הנרות היהודים קיבלו דגש רב על עיצובן בניגוד לנרות הקדומים הפשוטים יותר (לרב היתה זו קערה קטנה הצבוטה בשפתה).
נראה שתחילה היהודים ביררו מתוך תרבות נכרית זו את הטוב שבה, והחלו לקדש את השבת עם נרות.
לצערינו , בתקופות מאוחרות יותר אלמנטים נוספים חדרו ליהדות ללא כל ביקורת ומאז מדליקים נרות נשמה לנפטרים, ונרות ואבוקות כדי להתקשר לנשמות הצדיקים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2004 16:07 לינק ישיר 


לאלי.

לשאלתך על השם "כוסבא".

באגרות ים המלח, מופיע שמו של בר כוכבא, כ"שמעון בר כוסבא".

גירסת הר"י קפאח, ברמב"ם הלכות מלכים, פרק יא הלכה ג: "בן כוזיבא המלך", היא ?*"בן "כוזבא" המלך"*.

בערוך השלם (קאהוט), כתב (בערך בן כוזיבא- כוזבה), שנקרא בן כוזיבא, ע"ש מוצאו מהעיר כזיב ביהודה, שבדרום א"י, וראה את דברי הרד"ק (מיכה פרק א פסוק יד), שכתב, "אכזיב היא עיר בערי יהודה, ... והיא כזיב".

לדברי קאהוט, שמו בסיפורי המרד והחורבן שבגיטין דף נז עמוד א, הוא "בר דרומא", ("הכשילו פיו של בר דרומא, ואמר: "הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו"),

(ראה בערוך השלם, ערך ביתר, שכתב שם ,"טור מלכא היא ביתר, היא ציפורי", (שבבבלי, גיטין דף נה עמוד ב), ו"היא טור שמעון" (שבירושלמי, תענית פרק ד ה"ה, ואיכה רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ד בלע ה'), כי מצאנו פרטים דומים בסיפורי בר דרומא שבבבלי וסיפורי בר כוכבא שבירושלמי, אצל שניהם אנו מוצאים שהם האמינו בכוח עצמם, עד שאמרו, "הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו", וכמו"כ, אנו מוצאים "נחש", מיתתו של בר דרומא (שבבבלי), היתה כאשר "על לבית הכסא, אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה", ובמיתת בר כוכבא שבירושלמי, מסופר, ש"אמר לי חמי לי פטומיה, חמי ליה פטומיה אשכח חכינה כריכה עלוי", באיכה רבה (פרשה ב ד"ה ד בלע ה'), את ה"נחש", במיתת "שני אחין שהיו בכפר חרוכא שלא הוון שבקין רומאי עבר תמן, דלא הוו קטלי... אמרו ליה לא נסעוד ולא נסכיף, מיד גרמו עונות ונהרגו",...א"ל זיל אייתי לי פיטומייהו, אזל אשכח עכנא כריכא על צואריהון", שהוא סיפור הדומה להמסופר על מיתת בר כוכבא שבירושלמי.

אלא שדברי קאהוט, שכתב, שמוצאו שבר כוכבא הוא מכזיב שביהודה, שהיא בדרום א"י, סותרים לדברי עצמו, שכתב בערך אכזיב, שכזיב היא עיר גלילית, והביא ראיות לדבריו.

את העיר כזיב, מצאנו שהיא קשורה לערים בגליל, "מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב", (עירובין דף סד עמ' ב), "היה מהלך מעכו לכזיב", (גיטין דף ז עמוד ב), "פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור", (ספרי דברים, פיסקא שנד), בשו"ת מהרי"ט חלק א סימן פד, כתב: "והריני מפרשה לפניכם: כזיב זו, בין עכו ובין צור היא...".

קאהוט, שכתב, שבר כוכבא, הוא בר דרומא, גם סותר לדברי עצמו, ממה שכתב בערך "דרום", (עמ' קנב טור ב), "נמלט מהמבוכה, אם נחזיק בהשערתנו, כי דרום או דרומא היה שם מקום בגליל...", וא"כ, לדבריו, שבר כוכבא נקרא בר כוזיבא, ע"ש העיר כזיב, הרי ייתכן, שבר דרומא היה מהעיר כזיב שבגליל, ולא מדרום יהודה, כפי שמשמע במקומות רבים, ראה לדוגמה:
מסכת שמחות פרק ח הלכה יג: "אחינו ישראל שמעו, לא שאני חכם, יש כאן חכמים ממני, ולא שאני עשיר, יש כאן עשירים ממני, אנשי *דרום* מכירין את רבי עקיבא, אנשי *גליל* מאין מכירין", שבת דף קכז עמוד ב: "מעשה באדם אחד שירד מ*גליל העליון* ונשכר אצל בעל הבית אחד *בדרום* שלש שנים".

אלא א"כ נאמר, ש"תרי כזיב הוו", והוא היה מכזיב הדרומית. או שבמקום אחד נקרא על שם מקום לידתו, ובמקום השני על מקום שאליו היה "קשור", בתקופה מאוחרת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 16:07 לינק ישיר 

לעניין בר כוכבא
1. הוא נזכר בתלמוד מספר פעמים בשם "בן כוזיבא", כמו כן, המרד ותוצאותיו נזכרים בד"כ בשם "חורבן ביתר" וזה אחד מהאסונות שעליהם מתענים בתשעה באב.

2. לגבי הקשר בינו לבין ל"ג בעומר, אוכל לעלות פה משהו מעניין.
יש סדרה בשם "מה אספר לילד" בהוצאת הקיבוץ המאוחד (או משהו דומה), שם יש סיפורים המיועדים לילדים בגיל גן או לכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי.
במבט כולל זהו נסיון לשכתב את כל היהדות מחדש לפי השקפת העולם הסוציאליסטית ואוכל להוסיף פה רבות על כך אלא שזה לא קשור לנושא.

שם בתחילת נושא ל"ג בעומר, מוסבר בהקדמה (המיועדת למורים/גננות), שחיפשו דמות הקשורה לל"ג בעומר שיוכלו להזדהות איתה ילדי הציונים המודרנים, מכיוון שרבי שמעון בר יוחאי אינו כזה, הם בחרו בבר כוכבא.
מעניין הדמיון המפתיע בין דמותו של בר כוכבא לבין דמותו של יהודה המכבי בספר הנ"ל, שניהם היו גבוהים וחסונים יפי עינים וכו'.
בשני המקרים הסכסוך עם הצד השני היה על רקע כלכלי (הצד השני רצה לקחת את היבולים שהצד שלנו עשה ביגיע כפיו מבלי לעמול על כך כמובן), ובשני המקרים הגיבור (יהודה או בר כוכבא) ניצח את הרעים (בספר אין אזכור ליהודים וגוים).
כמובן שהיסטורית כל זה לא נכון ובר כוכבא הפסיד, אבל זה לא בדיוק מה שמעניין אותם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2004 16:16 לינק ישיר 

והנה קישורים בנושא:
http://www.cet.ac.il/main/jump/Eiar/info.asp
"התנועה הציונית הדגישה את הקשר ההיסטורי בין ל"ג בעומר ובין מרד בר כוכבא והמאבק לשחרור לאומי. ומכאן השירים שנהגו לשיר בל"ג בעומר על בר כוכבא, ובהם היללו את גבורתו כלוחם חופש נועז - "הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו…" (מתוך שיר שכתב לוין קיפניס).
תנועות הנוער הציוניות בתפוצות אימצו את ל"ג בעומר - סמל המאבק לחירות - כחג לאומי של הנוער היהודי. כך, לדוגמה, ארגנה ההסתדרות הציונית בוורשה בשנת 1916 טיול המוני ליערות לכל ילדי תנועות הנוער היהודי. כמה מתנועות הנוער קבעו את יום ל"ג בעומר כיום ההצטרפות לתנועה."


http://www.zooloo.co.il/more/lagbaomer/
(עובדות לא בדיוק נכונות)
http://www.education.gov.il/moe/hagut/spr_lg.htm
http://www.aish.com/hebHolidays/Omer/History3_Costums_and_Myths_of_Lag_BaOmer.asp
"אז מה הקשר בין בר כוכבא לל"ג בעומר?
אכן, הקשר רופף למדי והוא נוצר בעיקר בתקופה האחרונה, עקב הצורך למלא את היום הנחמד הזה בתוכן, שיתאים ל"צבר הישראלי". אולי הקשר מתבסס על התמיכה הזמנית שנתן רבי עקיבא ל'בר כוכבא', בהאמינו שהוא יושיע את ישראל."


http://www.smkb.ac.il/aha/smkb/sem/lag.html
"באה הציונות לעולם וחיפשה גיבורים ומיתוסים של גבורה כדי להציב דוגמאות ומופתים לחיקוי. ואכן, קשה להניח שאפשר היה לבצע את המהפכה הציונית ללא מעשי הגבורה העילאיים שחוללו אותה.
בר-כוכבא היה גיבור. על כך אין מחלוקת. אבל, שלא כיהודה המכבי, הוא היה גיבור שנכשל. המפלה אמנם אינה גורעת מגבורתו, אבל גיבור שנכשל אינו אמור להיות מודל להזדהות.
הבעיה "נפתרה" קצת על ידי עצימת עיניים מכוונת, וקצת בעזרת הבערות. אנשי החינוך לא הכירו ברובם את העובדות ההיסטוריות וגם לא את סיפורי חז"ל, אשר תיארו את הטבח שעשו הרומאים ביהודים בזמן המרד. כך הפך בר-כוכבא לגיבור מנצח, ול"ג בעומר של ילדותנו נחגג בגאוות ניצחון."


רוצים עוד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2004 16:17 לינק ישיר 

אני חשבתי תמיד, שהדלקת המדורות בל"ג בעומר נעשית לזכר אותן המדורות שהצית רשב"י בעיניו, עת יצא מן המערה בפעם הראשונה (בבלי שבת לג ע"ב) ...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 16:37 לינק ישיר 

.


חסר לכם במה להאשים את התנועה הציונית שצריך לחפש בכוח ?


בר כוזיבא, קרא עליו רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב" והפך שמו לבר כוכבא.
זהו בר כוכבא שתלמידיו מתו בספירת העומר, זהו בר כוכבא שתלמידיו היו חייליו של בר כוכבא, הדין הוא מלך המשיח - אם יעלו עשבים בלחיי בר תורתא...


הקשר האסוציאטיבי ברור, לא צריך להתאמץ.



וכל מי שרוצה לראות עד כמה היה דמות דתית, שיראה את מכתבו שנמצא, ובו הוא מאיים על עשירי עין גדי כי אם לא ידאגו לשלוח לצבאו 4 מינים לחג, הוא נותן אותם בכבלים.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 16:59 לינק ישיר 

ZACHIZ

מש"כ למעלה שהנרות לעילוי נשמת "השפעה פגנית שחדרה ליהדות".
בודאי שהמקור הוא לא הדלקת נרות לעילוי נשמת אלא שמן למאור לבתי כנסיות לעילוי נשמת הנפטרים
ומה שהתגלגל להדליק נרות שאינם משמשים ללימוד או לתפילה הוא בעיקר אחר התפתחות החשמל.





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-9/5/2004 17:00 לינק ישיר 

אכן, הוא לא יבוא כל עוד לעג בן-תורתא
כאיזמל חלוד ננעץ בפצעי עקיבאים;
לא רומי תעכבו (אף היא זאת לא תוכל!) -
הוא לא יבוא הלום כי אתם פה נמצאים,
אתם, התורתאים, ואלת פיכם קוטלת
בעצם מעופן להקות יוני-תוחלת!
...
אך בעוד על פצעי אוהב ויגון גלויי-עיניים
לשון שׂתומי-הרֹאי דולפת לעגה -
לא יבוא ולא יופיע! הוא יוסיף עוד לחכות
עד כוכב תמורה גדול על מחבואו יגּהּ;
עד שעתו על סגורו תדפוק, תביא לו בשורתה:
"הִגלה! גבר סוף סוף עקיבא על בן-תורתא!"


[בית ראשון ואחרון מתוך: "הוא ישנו", מאת יצחק למדן. נכתב ב- 1939]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 17:14 לינק ישיר 

.


"עלי שרשרת המחול
שנית מסדה לא תיפול"


(י.למדן, מסדה)




הנה, אמשלום, הצלחת דוקא להוכיח את התיזה של הטוענים כי הכל פיקציה מבית מדרשה של הציונות המדינית ההרצליאנית.

למדן, היה אחד מדבָּריה, והציטוט שהבאת, מראה זאת להפליא.



(מישהו אמר שגם חילונים יכולים להיות משיחיסטים ? )





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2004 17:26 לינק ישיר 

מואדיב,
לא באתי לטעון אחרת, ואכן ציטטתי כדי להדגים את היצירה והחידוש הציוניים בעניין בר כוכבא.
למרות שיש לי קושי גדול בקבלת העמדה שמציג למדן (גם בשל פרספקטיבת הזמן שזכיתי בה, לעומתו), אני מעריכה מאוד את מהפכנותו של הדור, שהשתמש במצרכים היהודיים המסורתיים ואפה מהם עוגה חדשה לגמרי.


[מה לעשות, יש בי סימפטיה למהפכות, גם אם איני מסכימה תמיד לטענותיהן. סוג של מוגבלות פסיכולוגית אולי ...]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2004 12:05 לינק ישיר 

הרשבא:
זה מעניין מה שאתה אומר, שהתרומת שמן למאור בתי כנסיות היתה לעילוי נשמות נפטרים, ורק לאחר המצאת החשמל הנר קיבל משמעות בפני עצמה.

האם הנרות זכרון שמדליקים כיום הינם מנהג שקיים רק מזמן המצאת החשמל?
ממתי מדליקים אש בל"ג בעמר?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2004 12:14 לינק ישיר 

מהסיפור על מכתבו (שסולף) של רבי עובדיה מברטנורא, משתמע על כל פנים שהיו מדליקים מדורות בהילולא דשמואל הנביא.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2004 12:18 לינק ישיר 

מאמר טוב על לג בעומר באתר סמינר הקיבוצים:
http://www.smkb.ac.il/aha/smkb/sem/lag.html

קישורים רבים למאמרים על לג בעמר
http://kaye7.school.org.il/lagbeomer2.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/5/2004 11:28 לינק ישיר 

מה פשר ומקור המנהג של אדמו"רים לירות חץ בקשת בל"ג בעומר?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/5/2004 11:45 לינק ישיר 

אמשלום (ואחרים), אני חשבתי שהמדורות הן זכר לפטירתו של רשב"י:

"רבי שמעון היה כל אותו היום במצב נבואי, כשהוא חושף את הסודות המיסטיים העמוקים של התורה. הוא אמר לתלמידיו: "והרי דברים קדושים, שלא גיליתם עד עתה, ברצוני לגלותם... שלא יאמרו כי בחסרון הסתלקתי מן העולם..." עד עכשיו החזקתי את כל הסודות קרוב לליבי - אבל כעת, לפני שאני עוזב את העולם, אני רוצה לגלות אותם לכולם.
רבי אבא תלמידו, שקיבל עליו את משימת שכתוב דבריו של רבי שמעון, סיפר: "ולא הרימותי ראשי, שהאור היה כל כך גדול שלא יכולתי להסתכל... כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שהתקרב אליו, שלא יכלו לגשת אליו, שהאור והאש היו סביבו..." ובסופו של היום, לאחר שנסתלקה האש, ראה רבי אבא את רבי שמעון, שנפטר מהעולם. "כשהוא שוכב על ימינו, מעוטף [בטלית] ופניו שוחקות."

המדורות, כאמור, הן זכר לאותה האש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מדורות ל"ג בעומר ובר כוכבא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.