בית פורומים עצור כאן חושבים

פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/10/2019 14:42 לינק ישיר 
אלראזי

ספרן כתב:

אשכול קבצים ופרפראות - ב

הודעה שלא נקראהעל ידי זאב ערבות » ה' אוקטובר 03, 2019 6:18 am

מכתב מר' גדליה נדל זצ"ל על מציאות הנשמה

יום ה כה אדר תשנ"ג

ל.... החיים והשלום !

כתבך קבלתי בערב שבת בערוב היום ולא הספקתי לקוראו וכל השבוע אנו עוסקים בשמחת נכדי ....נ"י שנכנס לחופה ביום ראשון ועכשיו נתפניתי להשיב את שאלתך

ואומר! כל שהסתכלותינו קולטת הן בהסתכלות ותחושה אנושית והן בהסתכלות מחשבתית, אין לתבונה שום קושי באימות אפשרותו של המושג לנו כל עוד אין בחלקי הבנין המורכב של ההסתכלות הנ"ל סתירה פנימית בין החלקים גורמי הבנין הנ"ל
וכן אינם סותרים שום מושכל ראשון שהוא אומת כמושכל ראשון ע"י בקורת התבונה הטהורה
ואין זה משנה כלל עד כמה יהיו הציורים הנ"ל לא רגילים ולא מוכרים על פני השטח בציורים המוחשים היום יומיים ואף נראים מוזרים ביותר לאדם הפשוט ולכל אדם בהתבוננות שטחית
ובני אדם מתחכמים מנסים לחשוב את המורגל כמושכל ראשון ובאו לכפור במציאותן של מושכלות ראשונות ולהפוך אותן להנחות יסוד אפי' שרירותיות (פוסטולטים)
אמנם המושכלות הראשונות (האכסיומות) העומדות במבחן הביקורת התבונתית הן בעצם יסודות ההכרה האנושית

וכיון שכך ולכן אין מקום להתלבטותך בנדון! כיון שאין לנו שום ספק במציאות אותה ישות לא גשמית שאנו מכנים אותה בשמות שונים כנפש, נשמה, והדומה ואנו מתרשמים ברורות שפעילותה מוגבלת למקום מציאת גופינו הגשמי
הרי הדבר פשוט באמתו ובעצם הרי לנו דוגמא פשוטה לאותה בעי' ששום אדם מדבר אינו מתקשה בה והיא מצוי' בנסיון היום יומי של כל אדם ומצוי' בלשונו המדוברת בכל לשון ושפה
[איני יודע אם צורת ביטוי זה מצויה גם בלשונות של האומות הפרימיטביות ומסתבר שגם בהן מושג זה נמצא]
ואמנם אין בה בעי' כלל כנ"ל והיא:
הרי הגשם הגדרתו ישות מתפשטת וממלאה מקום וחלל בעל שלושת ממדים (אולי קיימת גם אפשרות לבעל שני ממדים אמנם לדעתי אין אפשרות למציאות ארבע ממדים ומציאות ישות ארבעת ממדים היא בילתי אפשרית אפשרית אמנם מציאות בעלת ארבעת גורמים שקובעים יחד את הגבלת המציאות של אותו מושא [כדוגמת ארבעת הממדים של איינשטיין[)
אבל בשום אופן אין בגורמים שבהגדרה זו מקום לפעילות לגרום שינוי ואם אנו משיגים רושם של פעילות ושינוי אנו מבקשים להם סבה בישות שמחוץ להגדרת החומר והוא הדבר שאנו מכנים אותו כח גם כשאין לו רצון ואף לא הכרה
והנה מצאנו ישות שאינה תופסת מקום ואין לה התפשטות בחלל שתמנע מציאות נוספת שתפעל באותו חלל אמנם פעילותו מוגבלת למקום וחלל מסוים
ואת השם הזה ומציאותו כפה עלינו המושכל הראשון ועצם מציאות נפשינו שהרי אחרת מנין נולד המושג הזה ובאיזה חוש הכרנו את ישותו ולא רק את הפעולה שמתבצעת בדרך כלל בחומר הנמצא ותופס מקום
אכן גם כאן מצאו הספקנים בקעה להתגלגל ולהתכחש בה ללא מקום מפלט

הנני כותב במהירות רבה והנני חושש שהכתב לא מאושר דיו אבל אין לי כרגע סבלנות להעתיק בשני ומאד חששתי שלא אהי' מסוגל בכלל לקחת העט לידי ואתך הסליחה ולכן גם יקשה לי להמשיך באגרות שלומים מהנשמע אצלי ולהתענין בנעשה אצלך
אעפ"י שאני מעונין לשמוע חדשות מהמתחדש אצלך

ואחתום בשלום

גדלי'
והילד הקטן הזה, ג.נ., הוא מקור ההשראה לפורום? נעבעך. המתמטיקה המודרנית ובעקבותיה המדע, הפילוסופיה והמחשבה המודרנית כולם, מבוססים על התובנה שהוכחה מכל צד, כי האקסיומות אינן 'מושכלות ראשונים' כמו שחשבו בימי הביניים אלא הנחות שרירותיות, וילד מנוזל מבני ברק חולם להחזיר את הגלגל לאחור? אבל איך, ילמדנו רבינו גדליה נדל? ועוד כתב שלא יתכנו "לדעתו" ארבעה מימדים... ה... הזה אינו מבין את ההבדל בין אי-תפיסת ארבעה מימדים בידי יצור תלת-מימדי לקיומם האונטולוגי של מימדים כאלו. ואצל המאור הגדול הזה הלך שילת לקבל השראה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2019 09:10 לינק ישיר 

אסור להאכיל את הטרול, אבל כנראה יש לו בעיות ניסוח אז אעזור לו:

מפליא שרג"נ הוא מקור ההשראה לפורום. הלא כל המתמטיקה המודרנית ובעקבותיה המדע, הפילוסופיה והמחשבה המודרנית כולם, מבוססים על התובנה שהוכחה מכל צד, כי האקסיומות אינן 'מושכלות ראשונים' כמו שחשבו בימי הביניים אלא הנחות שרירותיות. לדוגמא, גיאומטריה אי אוקלידית. האם יהודי מבני ברק, ויהי ת"ח גדול כאשר יהיה חושב שיצליח להחזיר את הגלגל אחורה? אבל איך, ילמדנו רבנו גדליה נדל? רג"נ עוד כתב שלא יתכנו ארבעה ממדים. תמהני, האם הוא אינו מבין את ההבדל בין אי-תפיסת ארבעה מימדים בידי יצור תלת-מימדי לקיומם האונטולוגי של מימדים כאלו? קיימות תיאוריות פיזקליות מודרניות שמניחות קיומם של יותר משלושה ממדים.
והפלא הנוסף הוא תלמידו הרב שילת ואכ"מ.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2019 10:19 לינק ישיר 
אלראזי

מעניין להשוות בין המקרה של הר' גדליה נדל לזה של הרבי מלובביץ', הנידון כעת בפורום ביזוי גדולים: http://bizuygedoylim.forumhebrew.com/t33-topic המקרה של נדל הוא פשוט יחסית - ילד קטן המביע דעות בעניינים שנחשף אליהם בקריאה שטחית והוא נעדר בהם מושג אמיתי. המקרה של הלובביצ'ר, לעומת זאת, מסובך בהרבה. הלה לא היה טיפש כלל, בטח לא כה טיפש כפי העולה מן הטקסטים הנידונים שם. מה סבר? אם בנה על כך שהחסידים התמימים הפתאים לא יבדקו אחריו, איך הניח לפרסם את הבליו אלו ברשות הרבים ובבמות ציבוריות, פתוחות לכלל הקוראים? אתמהה. לצד הבדלים נוספים בין המקרים - השפעתו של נדל היתה שולית בעוד זו של הלובביצ'ר היתה והינה אדירה, קיים ביניהם גם מכנה משותף - הצטופפותם של הילדים בעיירה, בבית הכנסת בין מנחה למעריב, סביב חברם שחזר מביקור בן שבוע בכרך הגדול, עמוס סיפורים מרגשים וחוויות שלא מן העולם הזה. לסוגה הזו ניתן להוסיף גם טיפוסים כגון משה שפירא מבית וגן, וכיוצא בהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2019 04:01 לינק ישיר 

דברי הרג''נ כאן יש בהם בהחלט טעם, ויובהרו עוד בהתאם לדברים שנוהג להגיד מיכאל אברהם (ר"ל ריטוויט אינו הסכמה).
א. המדע המודרני מציג מודלים לוגיים טהורים של אם-אז. ההחלטה שה"אם" מתקיים במציאות, כלומר שהעולם הממשי מקיים את ההנחות של המודל ולכן מקיים גם את המסקנות של המודל, היא החלטה אמפירית בלבד. ואדרבה אנו רואים את ה''אז'' וממנו מסיקים שכנראה ההנחות של המודל אכן מתקיימות בפועל ממש בעולם ובהתאם לכך גם המסקנות "אז" מתקיימות. לכן לשאלה האם קיימים דברים נכונים בלי שאפשר לנמק אותם בדבר שקודם להם אין שום נגיעה למדע, לפי שה'מדע' רק אמר שאפשר על ידי הנחות אחרות להגיע למסקנות אחרות.
ב. הרעיון שכל שכנוע שלנו בדבר מסוים נובע בסופו של עניין מתחושה מסוימת של וודאות, ואנו מגיעים אליה בין על ידי הוכחה לוגית מלאה (שבה לומדים אם-אז, ויש לנו תחושת וודאות בכך שאם ההנחות נכונות אז המסקנות נכונות) או ייתכן בצורות אחרות, ואם הגענו בדרך פלא לעוצמת וודאות מקבילה לזו המתקבלת מהוכחה לוגית מלאה לא הפסדנו כלום - הוא בוודאי רעיון מעניין, והוא גם ההסבר הפשטי הרגיל לעיגון אקסיומות מוכרות כמו סיבתיות וכו'.
ג. הרעיון שאנו מדמים יש תיאורטי בשם 'כח פיסיקלי' שהוא ה'גורם' באורח פלא לחומר אחד להדוף או למשוך חומר אחר, וזה דומה במידת מה ליש תיאורטי אחר (אלוקים), הוא מחשבה נאה שתובעת לחדד הגדרות (ומקורה בספר זן ואומנות אחזקת האופנוע). וגם במשפט שהבליע שם "שהרי אחרת מנין נולד המושג הזה" טמונה מחשבה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2019 12:35 לינק ישיר 

שולח_דברים כתב:
דברי הרג''נ כאן יש בהם בהחלט טעם, ויובהרו עוד בהתאם לדברים שנוהג להגיד מיכאל אברהם (ר"ל ריטוויט אינו הסכמה).
א. המדע המודרני מציג מודלים לוגיים טהורים של אם-אז. ההחלטה שה"אם" מתקיים במציאות, כלומר שהעולם הממשי מקיים את ההנחות של המודל ולכן מקיים גם את המסקנות של המודל, היא החלטה אמפירית בלבד. ואדרבה אנו רואים את ה''אז'' וממנו מסיקים שכנראה ההנחות של המודל אכן מתקיימות בפועל ממש בעולם ובהתאם לכך גם המסקנות "אז" מתקיימות. לכן לשאלה האם קיימים דברים נכונים בלי שאפשר לנמק אותם בדבר שקודם להם אין שום נגיעה למדע, לפי שה'מדע' רק אמר שאפשר על ידי הנחות אחרות להגיע למסקנות אחרות.
ב. הרעיון שכל שכנוע שלנו בדבר מסוים נובע בסופו של עניין מתחושה מסוימת של וודאות, ואנו מגיעים אליה בין על ידי הוכחה לוגית מלאה (שבה לומדים אם-אז, ויש לנו תחושת וודאות בכך שאם ההנחות נכונות אז המסקנות נכונות) או ייתכן בצורות אחרות, ואם הגענו בדרך פלא לעוצמת וודאות מקבילה לזו המתקבלת מהוכחה לוגית מלאה לא הפסדנו כלום - הוא בוודאי רעיון מעניין, והוא גם ההסבר הפשטי הרגיל לעיגון אקסיומות מוכרות כמו סיבתיות וכו'.
ג. הרעיון שאנו מדמים יש תיאורטי בשם 'כח פיסיקלי' שהוא ה'גורם' באורח פלא לחומר אחד להדוף או למשוך חומר אחר, וזה דומה במידת מה ליש תיאורטי אחר (אלוקים), הוא מחשבה נאה שתובעת לחדד הגדרות (ומקורה בספר זן ואומנות אחזקת האופנוע). וגם במשפט שהבליע שם "שהרי אחרת מנין נולד המושג הזה" טמונה מחשבה. 
על סיבתיות אומרים שהמוח האנושי מתוכנת לחשוב כך, וגם ע"ז רבים חולקים, אבל אף לו יהי כן, וכי זה אומר שהסיבתיות נכונה באופן אובייקטיבי? וכ"ש במה שטוען נדל עצמו, שכוונתו מבוארת ממה שכתב בשמו שילת בספר שטותו, שהאקסיומות של הגיאומטריה האווקלידית הן כן 'מושכלות ראשונים', ע"ש שטותו. ולעצם הדבר שיוכל להיות מקור אחר לתבונה שאינו בבחינת אם-אז, לו יהי כן - בודאי שאין שייך להעלות זה בתוך דיון אינטלקטואלי. כי אז כל אחד יגיד לך 'זהו מושכל ראשון', ולך תתווכח איתו. על זה כתבתי, שההתקדמות בכל התחומים הושגה דווקא כששחטו את כל הפרות הקדושות ואת כל ה'מושכלות ראשונים', והכירו בכך שאין שום דבר מובן מאליו. הנקודה היחידה שאני מוכן להודות בה היא, שאדם אינו יכול לנהוג בתחום אחד בצורה זו ובתחום אחר בצורה אחרת, אבל גם לזה מצאו הסברים, כגון שהסיבתיות שייכת לתחום הפסיכולוגי ולא לתחום התבוני.

תוקן על ידי אלראזי ב- 08/10/2019 10:35:11




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2019 16:18 לינק ישיר 

גם אליבא דקאנט אני לא רואה מניעה להגיד שהסיבתיות קיימת באופן אובייקטיבי. מבחינתי מה שנגיש באופן עקבי להכרה שלי זה כל מה שיש, ואם שם מתקיימת סיבתיות (כלומר לעולם מצב העניינים שאני מכיר אותו הוא מתאים לתוצאות הסיבתיות) אז אני קורא לזה סיבתיות אובייקטיבית, ואין שום סיבתיות שאפשר להעלות על הדעת שהיא למעלה ממנה.
לא היה כאן שימוש בתוצאות שהגיעו ממקור אחר לתבונה בתוך דיון אינטלקטואלי. רק אמירה שכיון שכל אחד מאמין בעוד כמה דברים (חוץ מהלוגיקה הטהורה, שהיא לעצמה אינה מביאה להאמין בשום מסקנה ללא שאנחנו מאמינים כבר בהנחות) הרי שהוא מכיר בכוחו להגיע לאמיתות או לשפוט אותן, ועתה יחליט איש לעצמו לגבי אמיתות מסויימות האם הן נראות לו נכונות. סה"כ זהו תריס בפני אנשים שסבורים שהצליחו לנקות מעצמם כל דבר שאינו מוכח, ולכן הם נמנעים גם מלקבל דברים אחרים שנראים להם נכונים אלא שאין להם הוכחה, ולא חלים ולא מרגישים שאף אם תהיה להם הוכחה ז"א שהעמידו את הדבר האחר על דבר אחר זולתו שקדם לו ובו הם מאמינים בלי הוכחה. ובכל אופן גם דברים שאינם ניתנים לוויכוח הם לפעמים מעניינים ולאנשים שונים יש דעות שונות לגביהם.
אני לא יודע אם זו באמת מה שהייתה הכוונה במכתב שצוטט, ובפרט שלא באמת מעניין אותי מה בדיוק חשבו הרבנים נדל ושילת עד שאטרח לפלפל בדבריהם, אבל אלה עיקרי הרעיונות בספר הראשון של מיכאל אברהם שהזכרתי.

האבחנה ההיסטורית שהתקדמות הושגה כששחטו פרות וכו' היא נכונה גם לדעתי. רק שהם לא שחטו את כל הפרות ונותרו כמה לפליטה כגון סיבתיות ואינדוקציה. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פרידה ממורנו ורבנו זצ"ל, הרב גדליה נדל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 40 41 42 סך הכל 42 דפים.