בית פורומים ספרים וסופרים

הרב י"ל צירלסון הי"ד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/3/2008 14:42 לינק ישיר 
הרב י"ל צירלסון הי"ד

בכרך השני של הספר המונומנטלי "שנות דור ודור" (ירושלים תשס"ד) עמ' קסג, נאמר על הרב צירלסון: בגיל צעיר גלה לישיבות ליטא בהם קנה את תורתו.
מישהו אולי יודע באיזו ישיבה מישיבות ליטא למד הרב צירלסון?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 21:21 לינק ישיר 

 אני משער שהחברים נלאו למצוא תשובה לשאלתי, לפיכך אשטח לפניהם את אשר כתבתי לפני שנים רבות בקובץ 'נחלת צבי' (גל' ה), עפ"י המסמכים אשר בארכיונו של הרב צירלסון (מס' 696 במחלקת הארכיונים שבספריה הלאומית בירושלים).

 קשרים ישירים אל אדמו"רי חב"ד מוצאים אנו בהתכתבותו עם האדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט ואחיו האדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק (נכדי אדמו"ר ה'צמח-צדק' מליובאוויטש), וכן עם האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש (אף הוא נכד אדמו"ר הצ"צ) ובנו אדמו"ר מוהריי"צ. עם הראשונים קשריו הם בשאלת עצות וברכות כחסיד לרבו, ואילו עם האחרונים קשריו הם בעניני הכלל.

 הרה"ג ר' שלמה יואל שרמן מרובנא כותב אליו בשנת תער"ב: "גם אודיעך אשר הרב התורני [ר' משה] ראזינבלום אשר למד אתך בצוותא אצלי (והוא כעת מנהל הישיבה תומכי תמימים בלויבאוויץ), יש לי ממנו מכתבים וזוכר למדך אתו ביחד".

אודות שייכותו של הגרש"י שרמן לחסידות חב"ד ידוע לנו ממה שמספר על עצמו ב'שדי חמד' (הוצאת קה"ת עמ' א'תשפט): "וכבר היה לי בזה הרצאת דברים עם שני גדולי הדור... הרה"ג מוה"ר ישראל נח ז"ל בן הצ"צ נבג"ם כו' והראה לי הרה"ג מוהרי"נ כתיבת יד שו"ת מר אביו... ועכ"פ בזה הסכימו רבותי נוחי נפש זי"ע מוהרי"ן מניעזין וכו'".

 ועוד שם (בעמ' א'תקסח): "אספרה כמו מה ששמעתי מפה קדוש מורי הרב הקדוש מוהר"ר הלל ז"ל מפארעץ שהיה תלמיד מובהק דהרה"ג הקדוש מוהרמ"ם ז"ל מליבאוויץ בעל הצמח צדק [וקודם לכן תלמידו של כ"ק אדמו"ר האמצעי מוהר"ד מליובאוויץ] כו'" (עיי"ש שהצ"צ אמר דבר הלכה ששמע מזקנו אדמו"ר בעל התניא מה ששמע ממורו הה"מ ממעזריטש בדבר תולעים שלא פירשו).

בשנת תרפ"ו מקבל הגרי"ל צירלסון מכתב מאת ידיד נעוריו ר' יעקב בלינקו הכותב לו: "אנכי ידעתיך שורק, נטע רך, נער אשר גם במעלליו יתנכר, ואז תורה למדת, השיטות הקשות והסוגיות בש"ס אצל הרב ר' ליב האפט המרא-דאתרא דקאזעלעץ". ור' ארי' ליב האפט הי' מחסידיו של אדמו"ר הצ"צ (ואח"כ תלמידם של בניו ונכדיו), ובהסכמתו לספרו "דברי טעם" (ווארשא תרס"ד) כותב עליו האדמו"ר מוהרש"ב מרעציצא (נכד הצ"צ): "המחבר שי' היה חשוב מאד בעיני כ"ק אאזמו"ר נ"ע". באגרות-קודש מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נדפסה אגרת שכתב אליו הרבי נ"ע במענה לשאלתו בדבר מצות מכונה.

 עוד מצויות בארכיונו הנ"ל אגרות ששלחו אליו מערים שונות בבקשה שיאות לקבל את הרבנות במקומם, והכותבים מקפידים לציין את עובדת היותם נמנים עם חסידי חב"ד; וכך כותבים לו בשנת תרס"א מק' פאריטש: "ידע כת"ר אשר כל אנ"ש משתוקקים להתקשר את כת"ר.. ונשלח איה"ש אנשים נבחרים עם כתב הרבנות". ובשנת תרס"ד מק' ראסטאוו: "..יען כי נכספה נפשי שיהי' אצלינו הרב מאנ"ש חב"ד, לשמוע מפיו דברי אלקים חיים". ובשנת תרס"ה מק' ליבוי שבקורלאנד: "בהמ"ד דאנ"ש כולנו כאיש אחד בוחרים בחיבה יתירה את כמע"ל".

הרה"ח ר' אהרן גוטהילף כותב אליו בשנת תרס"ד מק' רעזיצא: "הן אני מאנ"ש שי' דפאלאצק, והסתופפתי בצל כ"ק אדמו"ר נבג"מ בקאפוסט בצוותא חדא עם כת"ר בחגה"ש דשנת תרנ"ו ודשנת תרנ"ט.. אני מתגורר פה רעזיצא ע"פ עצת כ"ק אדמו"ר שליט"א דבאברויסק לחזור ד"ח בכל ש"ק לפני עם קדש אנ"ש שי' הנמצאים פה.. והעמיסו עלי אנ"ש דפה לכתוב לכת"ר אולי יתרצה כת"ר לעקור דירתו לפה לקבל עול הרבנות דפה.. גם האשכנזים כולם מסכימים ע"ז".

הרה"ג החסיד ר' שלום אלי' שטאם (רב בסמיליאן ואח"כ בהורודוק) מבקש מהגרי"ל צירלסאהן שימליץ עליו לקבלת הרבנות בעיר פלונית, וכותב: "כאשר נהגנו ידידות וריעות בהיותינו יחד בקאפוסט חג השבועות ערך תרנ"ו כו' בטח זוכר כת"ר כאשר חזרנו יחד [את מאמרי הרבי] על פני השדה".

רבה של רודניא, הרה"ג ר' ישראל יצחק ראזין (שנמנה עם החסידים שהכינו לדפוס את הס' "מגן אבות" של האדמו"ר מקאפוסט) מזכיר במכתב אל הגרי"ל צירלסאהן את העובדה כי הגרי"ל הסכים לוותר על משרת רבנות מסויימת לטובת חתנו של האדמו"ר מקאפוסט "לפני ולפנים משורת הדין".

במאמרו על הגרי"ל צירלסאהן בכתה"ע "המסלה" (נ.י. גל' תשרי-כסלו תש"ב) כותב הרה"ג ר' ניסן טעלושקין ע"ה (בעהמח"ס טהרת-מים) את אשר שמע אודותיו מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש נ"ע: "הרב צירלסון למד בבחרותו כשלש שנים - תרל"ו-תרל"ח - בניעזשין אצל אדמו"ר הרה"צ ר' ישראל נח זצ"ל [בן אדמו"ר הצ"צ] וסמך אותו בסמיכות חכמים, והי' מהללו בגודל כשרונותיו. וכשנסתלק אדמו"ר מהרי"נ זצ"ל נתקשר לאדמו"ר הרה"צ ר' שלמה זלמן זצ"ל מקפוסט, והי' נחשב מגדולי מקושריו - שלא לפי ערך שנותיו... ולהיות מהרי"ל צירלסון ז"ל בלשן ויודע היטב שפת המדינה שלחו כ"ק אדמו"ר מקאפוסט ללובאוויטש [לאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע] בהצעה שיקבלוהו בתור בא כח לנסוע לוועידות והאסיפות דקאוונא, פטרבורג ומאסקווא". [ועיי"ש עוד בפרטי האסיפות שפעל בהן בשיתוף פעולה עם אדמו"רי חב"ד ורבני החסידים].

*

אז איך משתלבים כאן לימודיו בישיבות ליטא?...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 23:01 לינק ישיר 

י_לבנוני, אחר שהעמקת כל כך אחר מכתביו ומכותביו של הרב צירלסון, אתה וודאי יודע שהוא עמד בקשרים ממושכים עם בעל ה'ערוך השלחן', הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין. הלה אף כתב לו הסכמה לספרו גבול יהודה (פיעטרקוב תרס"ז), בה שיבח מאד את הרב צירלסון והעיד: "ורבות בשנים שנפתולי נפתלתי עמו בפלפולים שונים ובתשובות להלכה למעשה וידעתי כמה רב גוברי'... ועתה בישרני כי עומד להוציא בדפוס חידושי תורתו..." (ההסכמה נכתבה בשנת תר"ס, והסכמה נוספת ניתנה בתרס"ו - סמוך יותר ליציאת הספר - וראה כתבי הערוך השלחן סי' קט"ז-קי"ז).


אמנם, העובדה שהרב צירלסון קיבל תורה מהערוה"ש איננה זהה בהכרח ל"למד בישיבות ליטא", אך אחרי שכה הארכת בקשריו המסועפים בתוך חב"ד (כלום מישהו פקפק שהרב צירלסון היה חסיד חב"ד? [אף שלא היה כ"כ ליובאוויטשער?]), יש לתת את המקום הראוי גם לעובדה הנ"ל...


_______
נ.ב. תמהני עליך קמעא: כל מה שכתבת בפיסקה האחרונה בשם הרב טעלושקין אינו לצורך, שהרי כל הפרטים שסיפר הריי"צ לרב טעלושקין נלקחו מרשימותיו של הריי"צ, והלה העתיקם בעצמו במכתב מפורט שכבר נדפס באגרות-קודש מוהריי"צ חלק ו' אגרת א'תרמח. ("הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים משנת תרמט עד שנת תרצט...").



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 23:19 לינק ישיר 

תכלת, מדבריו של ערוה"ש ניתן להסיק - במידה שווה - שהוא קיבל תורה מהרב צירלסון...
אין כאן אלא חילופי שו"ת ופלפולים ולא "קבלת תורה". ובוודאי שאין מדובר כאן בגיל של "קבלת תורה מרבו".
ובאותה מידה יתכן שפלפל בחכמה עם עוד רבנים נוספים, שגם הם - כמו ערוה"ש - אינם נמנים עם רבותיו. לא מיניה ולא מקצתיה.
"כלום מישהו פקפק שהרב צירלסון היה חסיד חב"ד"? לא פקפקו בזה. פשוט לא ידעו! האם אתה יכול למצוא שמץ של רמז לדבר בין כל כותבי קורותיו?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 23:34 לינק ישיר 

נו, באמת, עשה לנו טובה. בהנחה שהתכתובת ביניהם נעשתה בתקופה מסויימת בין השנים תר"נ-תר"ס (ייתכן שההתכתבות עוד התחילה לפני כן, כפי שמשמע קצת מהביטוי "ורבות בשנים", אך לע"ע אין לכך ראיה ברורה), הרי שהרב צירלסון היה רב לא-מוכר וצעיר יחסית, כבן 30-40, ואילו הערוה"ש היה פוסק מפורסם (שכבר הספיק להדפיס כמחצית מחיבורו 'ערוך השלחן'), העומד לחצות את שנת ה70 לחייו. כלום לא ברור מי בהתכתבות הנ"ל היה הרב ומי התלמיד?! וכי הרב צירלסון הוא שנתן לערוה"ש הסכמה על ספרו, או שמא להפך?... (ומדברי הערוה"ש "...וכתבתי ההסכמה אם כי לדעתי אך למותר הוא", וכמובן מעצם קיום ההסכמה, ברור שהרב צירלסון ביקש זאת ממנו). ה"חילופי שו"ת  ופלפולים" הללו הם-הם קבלת התורה שדיברתי עליה (ולכה"פ פשוט - לאור האמור לעיל - שהרב צירלסון נהג להריץ לערוה"ש שאלות בהלכה).


נ.ב. מיהם כותבי קורותיו הנ"ל שהשמיטו זאת?

ושאלה נגדית: מדוע חב"ד לא עסקו כראוי בכתיבת קורותיו? כלום לא מצאו חן בעיניהם מעשיו בשלושים השנים האחרונות לחייו? (או שמא מפני שהיה מקושר בעיקר לניעזין וקאפוסט ולא מספיק לליובאוויטש...)

 

 



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 04/03/2008 23:39:19




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/3/2008 23:51 לינק ישיר 

באלו ערים כיהן הרב צירלסון ברבנות?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 00:04 לינק ישיר 

בשנת תר"מ (בגיל עשרים בלבד) נתמנה לרבה של העיירה פרילוק, ובשנת תרס"ט נתמנה לרב העיר קישינב.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 00:17 לינק ישיר 

תכלת, חבל שלא הבנת אותי נכונה והפלגת בדברים.
כל מה שכתבתי הוא, שמהמלים שציטטת מדבריו של ערוה"ש ניתן להגיע למסקנה (האבסורדית) שערוה"ש היה תלמידו של הרב צירלסון, שהרי לא דיבר על "קבלת תורה" אלא על חילופי שו"ת ופלפולים, זה בונה וזה סותר כדרכה של תורה כך שאין להוכיח מדבריו אלו שציטטת שהרב צירלסון קיבל ממנו תורה (כפי שא"א להוכיח את ההיפך).
רב צעיר שמחליף שו"ת ומפלפל עם רב זקן, זה לא מלמד מאומה על יחסים של רב ותלמיד. ובטח לא ברמה שאנו דנים בה, מי היו רבותיו של הרב צירלסון.
ואפילו אילו נהג להפנות אליו את השו"ת החמורים כדי שיסמוך את ידיו על פסקיו, גם זה לא עושה אותו לרבו, אלא רק לסמכות עליונה יותר בגליל שלהם.
עד שאתה שואלני מי הם כותבי קורותיו שהשמיטו זאת, אמור לי מי הם כותבי קורותיו בכלל, ואז אומר לך שהם הם שהשמיטו זאת.
עורכי הס' שנות דור ודור הם דוגמה קטנה, אבל אין להאשימם בכך, מפני שהם נטלו מן המוכן לפניהם, ולא מצאו שם כדבר הזה. אני משער שגם את "עובדת" לימודיו בישיבות ליטאיות מצאו אצל קודמיהם.
"מדוע חב"ד לא עסקו כראוי בכתיבת קורותיו"? בקורותיו של איזה רב בן דורו כן עסקו בחב"ד?
האם ידוע לך על רב נוסף שאדמו"ר הריי"צ האריך כך בקורותיו? והאם הרב טלושקין לא פרסם ברבים את דברי הריי"צ? ואני הק' לא פרסמתי את כל הדברים הנ"ל?
אז למה להכניס פוליטיקה במקום שהיא לא קיימת?
ובדא"ג: אני לא באתי לכתוב את קורותיו (לפיכך לא היה אפשר להאשימני בהשמטת "רבותיו" האחרים אילו היו כאלו) אלא כתבתי תגובה לכך שכת"ע חסידי(!) לא ידע לכתוב מאומה על קשריו של הרב צירלסון עם אדמו"רי דורו.

אין לי את כתבי ערוה"ש, אבל אני מסתכל בשו"ת גבול יהודה (פיעטרקוב תרס"ו ולא תרס"ז), ובהסכמתו של ערוה"ש אין שום זכר לכל הענין הנ"ל שב"הסכמה הראשונה".
מה טיבה של "הסכמה" זו? האם היא נדפסה באיזשהו מקום בספריו של הרב צירלסון?




תוקן על ידי י_לבנוני ב- 05/03/2008 0:29:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 00:29 לינק ישיר 

1. באמת איני יודע מיהם כותבי קורותיו - אתה הוא שהזכרת שהנ"ל השמיטו. יש איזה ספר על תולדותיו או לכה"פ מאמר מקיף, או רק זעיר פה זעיר שם?
2. אני עומד בשלי בעניין הערוה"ש והרב צירלסון, ותוכיח העובדה שביקש וקיבל ממנו הסכמה, וישפטו הקוראים. (אגב, לעניין הפלפולים, פשוט הוא שלערוה"ש לא התחשק פתאום לשלוח מחידושיו לרב צירלסון - אלא להפך)
3. בקורותיו של איזה רב בן דורו כן עסקו חב"ד? בקורותיהם של הרבה מאד רבנים חב"דיים, ואינני צריך למנות כרוכל את הספרים הרבים.
4. מעניין יהיה למצוא מהם המקורות עליהם התבססו עורכי דור ודור. מ"מ, באמת מפתיע אם עורכי כת"ע חסידי לא ידעו על כך. אולי מפני שהדבר לא כ"כ בלט בשליש האחרון של חייו?
5. לגבי הריי"צ, רק תמהתי שהבאת את הדברים מפי הרב טעלושקין ב'המסילה' בשם הריי"צ, כשאפשר להביא אותם ישירות מפי הריי"צ באגרו"ק. (ולגבי שאלתך האם ידוע על רב נוסף שהריי"צ האריך כך בקורותיו - הערה מעניינת. מה באמת הסיבה לכך, לדעתך? אילולי משמע שהדברים תועדו ביומנו בזמן אמת, היה ניתן לכאורה למצוא רמז שהורגש צורך להוכיח את השתייכות הרב צירלסון לחב"ד - או לחילופין להדגיש זאת, היות שהיה ידוע בעיקר כאחד מראשי 'אגודת ישראל').

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 00:34 לינק ישיר 

אם איני מסוגל לכתוב בצורה שדבריי יובנו היטב, עלי למשוך את ידי מהכתיבה.
אולי אני עייף.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 00:54 לינק ישיר 

דברי לבנוני מובנים היטב (לשם שינוי הבנתי אותו....). ברור שאין לראות כאן יחסי רב ותלמיד אלא דיון תורני מרב צעיר לרב מוסמך ומפורסם. כמובן שאין לראות עיצוב דמות או קבלת דרכי לימוד. וזה פשוט לענ"ד.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 02:49 לינק ישיר 

גם לענ"ד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 07:36 לינק ישיר 

לא הפלגתי לומר שיש כאן "עיצוב דמות", וגם לא "קבלת דרכי לימוד", אלא קבלת תורה במובן הפשוט יותר; ומאידך ודאי שיש כאן יותר מסתם "דיון תורני" בין רב צעיר לרב מפורסם ("ורבות בשנים שנפתולי נפתלתי אתו"...).
אגב, קשרים מסוג זה (אם פא"פ ואם בקשרי מכתבים) היו לרבנים\אברכים צעירים רבים עם הערוה"ש, ובמקרים רבים הדבר התבטא אח"כ בסמיכה\הסכמה\המלצה וכיו"ב. אם נציין מהללו חסידי חב"ד דווקא, הרי ישנו הרב זווין כידוע, וכן הרב משה טרצ'נסקי רבה של קרמנצ'וג.


י_לבנוני, ראה בהזדמנות 'כתבי ערוך השלחן' סי' קט"ז-קי"ז, שם מובאים שלושה מכתבים שלו לרב צירלסון בעניין ההסכמה לספרו. הראשון הסכמה משנת תר"ס על 'גבול יהודה', השני הסכמה נוספת לאותו ספר משנת תרס"ו (וכמדומני שהיא שנדפסה. ולגבי הכפילות, כבר הערתי שאולי הרב צירלסון רצה שההסכמה תיכתב סמוך יותר ליציאהת הספר), והמכתב השלישי נשלח כנראה יחד עם ההסכמה הנ"ל.



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 05/03/2008 7:43:38




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/3/2008 08:15 לינק ישיר 

מעט על הרב צירלסון סיפר מנחם ברייאר בפרק על 'הישיבות ברומניה' בספר שערך ש"ק מירסקי, מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם (ניו יורק 1956), עמ' 533-529.
ברייאר למד בישיבת קישינב וקורא לצירלסון 'מורי ורבי'. הוא לא מזכיר כלל את זיקתו לחב"ד, ומן הסתם לא ידע עליה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/3/2008 08:17 לינק ישיר 

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21445




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/3/2008 08:34 לינק ישיר 

יש את הספר   הגאון רבי יהודה ליב צירלסון : חייו ופעלותיו מאת מרדכי סליפוי

בהוצאת נצח, תש"ח. אני צריך למוצאו באוצרות גנזי. אני מסופק אם בספר הנ"ל שיצא בהוצאה ה"אגודית" הזו מוזכרים קשריו עם חב"ד, כמו ששכחו לו את השתתפותו בוועידת המזרחי הראשונה (אם כי עזב את המזרחי מהר מאוד).

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הרב י"ל צירלסון הי"ד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.