נשלח ב-10/4/2008 12:18 |
|
| |
זיהוי מקור - העבר אין
מישהו יודע מה המקור? "העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף אין, דאגה מנין?"
תודות מראש למשיב/ים
|
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 12:25 |
|
| |
רמב"ן, מקור מדויק, לא זכור לי כרגע, אחפש.
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 13:17 |
|
| |
אני משער שהרמב"ן אינו בעל החרוזים הללו.
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 13:50 |
|
| |
איני יודע המקור הראשון. לא נראה לי רמב"ן ומסתבר שגם אינו מתקופתו כלל.
חיפוש בדב"ס העלה:
בדרושי הצל"ח [כגון דרוש א ודרוש ג] מובא כמה פעמים "העבר אין העתיד עדיין" ללא "ההוה כהרף עין". והמשמעות: זה הזמן לחזור בתשובה, [ולא שלילת דאגה].
בליקוטי הלכות [ברסלב] הלכות ברכת הודאה הלכה ו מובא ההמשך "וההוה כהרף עין". והמשמעות: אין כל ערך לעוה"ז [ולא שלילת הדאגה].
את הסיומת "דאגה מנין" לא מצאתי לע"ע בשו"מ.
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 14:15 |
|
| |
חיפוש בפרוייקט השו"ת העלה גם שהחת"ס הזכיר זאת (קובץ תשובות פ"ד).
אבל המעניין יותר שמצאתי הוא בספר העיקרים לר"י אלבו (מאמר שלישי פכ"ז):
"כי כמו שהזמן הוא דבר
בלתי נמצא בפעל, כי העבר אינו נמצא והעתיד לא יצא עדיין אל הפעל וההוה אינו אלא
העתה הקושר בין העבר והעתיד"
_________________
מ. זוהר
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 15:47 |
|
| |
למיטב זיכרוני החרוז הוא:
'העבר אין, ההווה עדיין והעתיד מניין'
דומני שזה מיוחס לשמואל הנגיד, או למישהו אחר ממשוררי תור הזהב בספרד
|
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 16:07 |
|
| |
אבן עזרא. אינו מונח לפני כרגע. אפשר לחפש בבן יהודה
|
|
|
נשלח ב-10/4/2008 22:17 |
|
| |
בחיפוש בגוגל, מצאתי שני אתרים שאיני זוכר שמם. אחד מצטט זאת בשם אב"ע, ושני בשם פלא יועץ.
|
|
|
נשלח ב-11/4/2008 01:08 |
|
| |
ואני סברתי כי המקור לכך הוא ר' ישראל סלאנטר.
|
|
|
נשלח ב-11/4/2008 06:48 |
|
| |
בפלא יועץ מסיים החרוז "הבה נשתה יין" או משהו דומה
בתוכנת אוצר החכמה מובא ברובו בשם הראב"ע
|
|
|
נשלח ב-14/4/2008 17:01 |
|
| |
עוד לפני העיקרים, כבר כתב הרלב"ג בלשון מעט קרובה יותר: "כי הזמן החולף כבר נעדר והעתיד עדיין לא נכנס במציאות" (פירוש למלכים ב ד טז).
ועוד קודם הרעיון בכללותו נפוץ מאוד בימי הביניים. במוסרי הפילוסופים ב יא: "תמולך חולף ויומך עתיד ומחרתך סתום", ומקבילות רבות.
בלשון הזה ממש, ככל הנראה הופיע לראשונה כך שמעתי פעם מר"ש אשכנזי. בקונ' לא מוכר בשם מראה מוסר, דפוס ראשון פראג שעד: "העבר אין והעתיד עדיין, דאגה מניין".
בפלא יועץ ערך דאגה הסיום "דאגה מאין, קום שתה יין".
והצמידוהו לאבן עזרא, כמו פתגמים אחרים.
|
|
|
נשלח ב-13/8/2008 16:14 |
|
| |
יש שהסיומת היא "וישועת ה' כהרף עין", ועל מקור סיומת זו (ואולי הפתגם כולו) מובא בספר 'איש חסיד היה' שזה באחד מהפיוטים לימים נוראים (המובאים בספר 'מנחת יהודה') והשווה ספורנו בראשית מא ד: "כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע".
|
|
|
נשלח ב-13/8/2008 17:01 |
|
| |
"העבר אין והעתיד עדיין וההווה כהרף עין דאגה מנין"
מילים פלא יועץ אות דאגה (ע"פ ספר דרך שיחה ששאל לר' חיים קנייבסקי)
|
|
|
נשלח ב-13/8/2008 17:02 |
|
| |
וראה גם בספר יוסף אומץ (מפרנקפורט) שמביא בצורה קצת שונה הנוסח
|
|
|
נשלח ב-13/8/2008 17:04 |
|
| |
כעת מצאתי בעוד ספר שמביא בשם ר' ידעיה הפניני
|
|
|
נשלח ב-13/8/2008 17:16 |
|
| |
לגבי המאמר בהרבה מהספרים כתוב "אמר החכם" "החכם במשליו" "וכדברי החכם" ועוד.
מיהו החכם בה"א הידיעה האם מישהו ספציפי או משום שלא בטוחים כותבים בסתמיות החכם?
|
|
|
|