הגהות הגר"א?

בתנא דבי אליהו הוצאת איש שלום טוען שהגהות המיוחסות לגר"א א"א שהם לגר"א.

אני לא מכיר שום ענין שיש לגביו הסכמה (קונסנסוס). אז למה דוקא לגבי הגהות הגר"א תהיה הסכמה שכזו?

במבוא של ר"ב רטנר לסדר עולם שבמהדורתו יש פרק לגבי פירוש הגר"א שנדפס על הס"ע, ושם מערער רטנר על הייחוס לגר"א, אך אם זכרוני אינו מטעני אינו קובע מסמרות לכאן או לכאן.

עד שאתה מנסח ומגבש אולי תציג קודם עמדות חלוקות ?

מישהו כתב פעם מאמר על יחסו של האדמו"ר מקומרנא בפירוש המשנה שלו, להגהות הגר"א, שהוא משתדל ליישב בכל כוחו את הגירסא הישנה.
גם הרוגצ'ובי לא קיבל את הגהות הגר"א, אך איני יודע אם יש לזה ביטוי מפורש בכתביו או שזה ניכר ממילא. אבל בדברים שאמר בע"פ ודאי שלא קיבלן.
מאידך גיסא, סביר שיש גם כאלו שיקבלו את כל הגהותיו כתורה מסיני.
וסביר עוד יותר שרבים יבחנו כל הגהה לגופה, אם לקבל או לא.

לדעתי שאלת השאלות הוא דווקא ההגהות הנדפסות על הש"ס,
בדרך כלל חיבורי אדוננו הגאון החסיד הינם מתוך מהלך מובנה כמו בשו"ע ובתוספתא וכיו"ב ועכ"פ בתבנית שלימה דוגמת ביאור משלי 
לעומת כן בהגהות הגר"א על הש"ס אי אפשר להבין את המבנה אימתי ראה הגאון להודיענו דרך משל "אבל הרמב"ם אין סובר כן", ועכ"פ בוודאי אין כאן חיבור,
 האם היה זה פתיח לפתיח של חיבור?

יש להביא בחשבון שבתוך הגהות הגר"א נתערבבו גם הגהות מאחרים שנכתבו באותם גליונות ולא תמיד ידעו המבלבה"ד להבחין בין הגהות הגר"א להגהות האחרות.
כך עכ"פ אירע בהגהות הירושלמי.

לאחרונה יצא לאור חיבור חדש של הגר"א על ירושלמי כמדומה לי ביכורים מכתב יד שלא שזפתן עין עד כה

כמדומני שיצא לפני כמה שנים (אולי עשר) ספר ביבליוגרפי של כתבי הגר"א. האם יש למישהו את זה, והאם מתייחס שם בפרט להגהות על הספרי והמהדורא בתרא על רעיא מהימנא? ואולי אליאך ב"הגאון" יש לו פרק על זה?

הרב קלמן כהנא, לחקר ביאורי הגר"א לירושלמי ותוספתא זרעים, בסוף מסכת שביעית עם ביאורי הגר"א, הוצ' המכון לחקר החקלאות על פי התורה, תש"ם.
לדבריו, הגר"א כתב את חיבוריו רק עד גיל 40 (הקדמת פאת השלחן) כולל ביאורו לשו"ע (ללא הליקוטים), לאחר מכן הכל מכתבי תלמידים. לכן העדיף הרב אי"ש קרליץ את הנאמר בביאור השו"ע.

למרות ההערצה הרבה לגר"א, הן פירוש הרב י"י קנייבסקי לירושלמי, וכן הביאור של הרב חיים קנייבסקי, אינם צמודים להגהות הגר"א ולפירושיו, ורק בכ-50%  מן המקומות מבוססים על פיו. לגבי ההגהות לתוספתא לעיתים הועדפו ביאורי התנא תוספאה (מנחת ביכורים). ראה לדוגמה את החישובים בדמאי פ"ז ה"ו וה"ז.

לענ"ד, מלבד תיקונים של שבושי מילים, ושיבושים של מעברי שורות מעמוד לעמוד בירושלמי, הגר"א וכן הר"ש שירליאו, ניסו לערוך את הירושלמי, שכידוע לא נערך בשל גזירות הקיסר גלוס והנציב ארסקינס. התיקונים הם להעביר קטעי סוגיה למקומם ברצף הסוגיה. כאשר לפני העריכה, הובאה התוספתא (כמעט כל הברייתות בירושלמי הן מהתוספתא), ורק לאחריהן הובאו דברי האמוראים, או שהמימרות נשנו לפי סדר הדורות.

אודות הגהות הגר"א לתלמוד, ראה גם פרופ' יעקב ש' שפיגל, עמודים לתולדות הספר העברי -הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' בר אילן, מהדורה שניה תשס"ה.

הספר שאליו התכוונתי לעיל:
אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א, מאת ישעיהו וינוגרד,  ירושלים,תשס"ג.
(איך מבצעים תיקונים בהודעה אחר שילוחיה?)