בית פורומים ספרים וסופרים

הגהות הגר"א?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/7/2008 22:11 לינק ישיר 
הגהות הגר"א?

בדף שער של הספרי עם הגהות הגר"א (הוצאת צוקערמאן, ווילנא, תרכו) כתוב "עם הגהות המיוחסות לרבינו הגדול וכו'מוהר"ר אליהו מווילנא זללה"ה."
ובדומה לזה, בדף שער של באור הגר"א על הרעיא מהימנא (הו"ל ש"ל קניגסברג, חש"ד [!]) כתוב: "הובא לדפוס מגוף כ"י הגרד"ל מהדורא בתרא שמצאתי בהעתקות אחרות." ממי "ההעתקות האחרות"י ועל סמך מה נקרא על שם הגר"א- לא פירט.
והנה כבר חשש הב"ד של וילנא לפירושים מיוחסים לגר"א שאינם שלא, ולא רצו שידפיסו בשמו אם לא בהכמתם וכו'.
שאלותי לקהל הקדוש הזה, האם ידוע אם ההגהות של שני ספרים אלו הן של הגר"א או לא? האם יש עוד הגהות המיוחסים לגר"א שאינן שלו?
ועוד, האם יש הסכמה (קונסנסוס) איך להתייחס להגהות הגר"א (האמיתיות), כגירסא ודאית המחליף המקורי, כגירסא אפשרית, או כדעת הבלעדי של הגר"א (חשוב מאד לעצמו, אבל אינו מחייב אלו שיסמכו על הגירסא המקורי)?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/7/2008 23:09 לינק ישיר 

בתנא דבי אליהו הוצאת איש שלום טוען שהגהות המיוחסות לגר"א א"א שהם לגר"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/7/2008 23:11 לינק ישיר 

אני לא מכיר שום ענין שיש לגביו הסכמה (קונסנסוס). אז למה דוקא לגבי הגהות הגר"א תהיה הסכמה שכזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/7/2008 23:21 לינק ישיר 

במבוא של ר"ב רטנר לסדר עולם שבמהדורתו יש פרק לגבי פירוש הגר"א שנדפס על הס"ע, ושם מערער רטנר על הייחוס לגר"א, אך אם זכרוני אינו מטעני אינו קובע מסמרות לכאן או לכאן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/7/2008 23:34 לינק ישיר 

י_לבנוני כתב:
אני לא מכיר שום ענין שיש לגביו הסכמה (קונסנסוס). אז למה דוקא לגבי הגהות הגר"א תהיה הסכמה שכזו?

ננסח את זה בצורה אחרת: האם יש גישות מגובשות אצל גדולי ישראל איך להתייחס להגהות הגר"א?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/7/2008 23:48 לינק ישיר 

עד שאתה מנסח ומגבש אולי תציג קודם עמדות חלוקות ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 00:24 לינק ישיר 

מישהו כתב פעם מאמר על יחסו של האדמו"ר מקומרנא בפירוש המשנה שלו, להגהות הגר"א, שהוא משתדל ליישב בכל כוחו את הגירסא הישנה.
גם הרוגצ'ובי לא קיבל את הגהות הגר"א, אך איני יודע אם יש לזה ביטוי מפורש בכתביו או שזה ניכר ממילא. אבל בדברים שאמר בע"פ ודאי שלא קיבלן.
מאידך גיסא, סביר שיש גם כאלו שיקבלו את כל הגהותיו כתורה מסיני.
וסביר עוד יותר שרבים יבחנו כל הגהה לגופה, אם לקבל או לא.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 00:27 לינק ישיר 

לדעתי שאלת השאלות הוא דווקא ההגהות הנדפסות על הש"ס,
בדרך כלל חיבורי אדוננו הגאון החסיד הינם מתוך מהלך מובנה כמו בשו"ע ובתוספתא וכיו"ב ועכ"פ בתבנית שלימה דוגמת ביאור משלי 
לעומת כן בהגהות הגר"א על הש"ס אי אפשר להבין את המבנה אימתי ראה הגאון להודיענו דרך משל "אבל הרמב"ם אין סובר כן", ועכ"פ בוודאי אין כאן חיבור,
 האם היה זה פתיח לפתיח של חיבור?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 00:44 לינק ישיר 

יש להביא בחשבון שבתוך הגהות הגר"א נתערבבו גם הגהות מאחרים שנכתבו באותם גליונות ולא תמיד ידעו המבלבה"ד להבחין בין הגהות הגר"א להגהות האחרות.
כך עכ"פ אירע בהגהות הירושלמי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 06:03 לינק ישיר 

לאחרונה יצא לאור חיבור חדש של הגר"א על ירושלמי כמדומה לי ביכורים מכתב יד שלא שזפתן עין עד כה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 09:50 לינק ישיר 

י_לבנוני כתב:
הרוגצ'ובי לא קיבל את הגהות הגר"א ... אבל בדברים שאמר בע"פ ודאי שלא קיבלן.
 
יש סיפור שאחד הקשה לפני הרוגצ'בי על ירושלמי אחד. הרוגצ'ובי הסביר לו את הירושלמי, אלא שטען שכנגדו "אבל לא כן היא גירסת הגר"א," שלעומתו ענה הרוגצ'ובי: "אז יש לך קושיא על הגר"א - לא על הירושלמי. . . . "



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 09:58 לינק ישיר 

כמדומני שיצא לפני כמה שנים (אולי עשר) ספר ביבליוגרפי של כתבי הגר"א. האם יש למישהו את זה, והאם מתייחס שם בפרט להגהות על הספרי והמהדורא בתרא על רעיא מהימנא? ואולי אליאך ב"הגאון" יש לו פרק על זה?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 14:12 לינק ישיר 

הרב קלמן כהנא, לחקר ביאורי הגר"א לירושלמי ותוספתא זרעים, בסוף מסכת שביעית עם ביאורי הגר"א, הוצ' המכון לחקר החקלאות על פי התורה, תש"ם.
לדבריו, הגר"א כתב את חיבוריו רק עד גיל 40 (הקדמת פאת השלחן) כולל ביאורו לשו"ע (ללא הליקוטים), לאחר מכן הכל מכתבי תלמידים. לכן העדיף הרב אי"ש קרליץ את הנאמר בביאור השו"ע.

למרות ההערצה הרבה לגר"א, הן פירוש הרב י"י קנייבסקי לירושלמי, וכן הביאור של הרב חיים קנייבסקי, אינם צמודים להגהות הגר"א ולפירושיו, ורק בכ-50%  מן המקומות מבוססים על פיו. לגבי ההגהות לתוספתא לעיתים הועדפו ביאורי התנא תוספאה (מנחת ביכורים). ראה לדוגמה את החישובים בדמאי פ"ז ה"ו וה"ז.

לענ"ד, מלבד תיקונים של שבושי מילים, ושיבושים של מעברי שורות מעמוד לעמוד בירושלמי, הגר"א וכן הר"ש שירליאו, ניסו לערוך את הירושלמי, שכידוע לא נערך בשל גזירות הקיסר גלוס והנציב ארסקינס. התיקונים הם להעביר קטעי סוגיה למקומם ברצף הסוגיה. כאשר לפני העריכה, הובאה התוספתא (כמעט כל הברייתות בירושלמי הן מהתוספתא), ורק לאחריהן הובאו דברי האמוראים, או שהמימרות נשנו לפי סדר הדורות.

אודות הגהות הגר"א לתלמוד, ראה גם פרופ' יעקב ש' שפיגל, עמודים לתולדות הספר העברי -הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' בר אילן, מהדורה שניה תשס"ה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/7/2008 14:23 לינק ישיר 

הספר שאליו התכוונתי לעיל:
אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מקיפה לכתבי הגר"א, מאת ישעיהו וינוגרד,  ירושלים,תשס"ג.
(איך מבצעים תיקונים בהודעה אחר שילוחיה?)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 16:17 לינק ישיר 

אגב, ברצוני להביא הגהה של הגר"א, שבמחכ"ת כלל איננה נצרכת (ואגב, מכאן ראיה, אם כי לא חותכת, שהגר"א תיקן בעיקר מסברא). סוכה נו ע"ב: "לוקוס, לוקוס, עד מתי אתה מכלה..." פירש רש"י זאב. תיקן הגר"א: 'לופוס' שכן בלטינית זאב הוא לופוס. דא עקא, שהסיפור מתחיל: "כשנכנסו יונים להיכל..." וביונית זאב הוא לוקוס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 16:45 לינק ישיר 

chouteng:
חיפשתי בכל המבוא ולא מצאתי. אתה זוכר בערך איפה זה נמצא?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הגהות הגר"א?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.