בית פורומים ספרים וסופרים

פיקציות היסטוריות בספרי קהילות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/2/2010 12:15 לינק ישיר 
פיקציות היסטוריות בספרי קהילות

אני קורא בספר הזכרון לקהילת פשעדבורז [תל אביב, תשל"ז, העורך שמעון קאנץ], ומנסה לעקוב אחר מראי המקומות המובאים בספר, ואיני מצליח למצוא שום ספר שמוזכר שם. לכל הפחות במאמרו של העורך, שמעון קאנץ, 'תולדות העיירה'.

כך למשל, בעמוד 31 בספר, מספר, שלראשונה הופיע זכרה של העיר, בספרות השו"ת, במקרה מהמאה ה15, בשו"ת 'חמדת חיים', מאת הרב ר' חיים בוקאי שכיהן כמרא דאתרא בעיירה הלייניץ ע"י לייפציג.

לא מצאתי כזה שו"ת, ולא כזה רב.

בעמוד 33 בספר, מספר על  בית הכנסת בפשדבורז, וכך הוא כותב: "לפי מה שמוסר אהרן כץ בספרו "אראלים ותרשישים" שהופיע בשנת 1897, הוצאת גינזבורג, דפוס י. פישר קרקוב, ידוע כי במאה הט"ו היה לגבאי בית הכנסת בפשדבוז' דין תורה בבית הדין הרבני בקרקוב נגד שכנים יהודים ... "


שוב, אין כזה ספר, אין מחבר כזה בשנה ההיא.

בעמוד הבא, זה חוזר על עצמו: "במאה הי"ח היתה פשדבוז מקום תורה חשוב ופעל בה חוג של תלמידי חכמים שעל קיומו ניתן ללמוד מספרו של ר' אהרן הירש "דעת חכמה", זאלקאווא, תקי"ג עמ' נ"ג, א, בו הוא מספר על התהוות חבורות הלומדים ועל התפשטות לימוד המשנה בצוותא במאה הי"ח בליטא ובפולין ... "

גם את הספר הזה לא הצלחתי למצוא.



מה פשר הדבר?


עודכנה כותרת ע"פ התפתחות האשכול



תוקן על ידי ספרות ב- 15/03/2010 00:18:42




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/2/2010 16:17 לינק ישיר 

מעניין. מצאנו תופעות כאלה לפני מאה שנה ( ר' יודל רוזנברג הוא אולי הדוגמא המפורסמת ביותר), אבל לעשות זאת לפני שלושים שנה, בעידן הביבליוגרפי המודרני, הרי צריך להיות אוויל של ממש. הבעיה הגדולה היא, ששמעון קאנץ הנ"ל לא ערך את ספר פשדבורז' לבדו, אלא ספרי זיכרון של עשרות קהילות!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/2/2010 16:21 לינק ישיר 

השאלה היא האם לא מדובר בשגיאות שעלולות היו לצוץ בלחץ ההעתקה וההדפסה. האם שאר מאות המקורות שהוא מציין קיימים?
ראיתי פעם אחד שהפנה לספר סד דורות בפולין. בסוף מצאתי את הספר של גרשום באדער, דריי און דרייציג (33) דורות יידען אין פולין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/2/2010 17:22 לינק ישיר 


תכלת_דומה. אתה רומז שזה זיוף?  ומיהו שמעון קראנץ זה ומיהו יודל רוזנברג ומה היו מעשיו..?

בתודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/2/2010 18:16 לינק ישיר 

בחפזי כזבתי. שמו של ספרו של גרשום באדער הוא דרייסיג דורות אידען אין פוילען, ומקור הטעות כי 30 נראה בכתב עברי כמו סד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/3/2010 21:29 לינק ישיר 

בניהו 01. את תולדות יודל רוזנברג ופרשת זיופיו סיכם יפה פרופ' מאיר בר-אילן. אתה יכול למצוא את מאמרו באתר שלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/3/2010 04:52 לינק ישיר 

פרשת ר' יודל רוזנברג יפה נדרשה בבית מדרשנו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2010 21:46 לינק ישיר 
בעיות היסטוריוניות בכרוניקת רבנים מאת ר' משה צינוביץ'.

בניהו, קשה לומר שאני הוא זה ש"רומז" שזה זיוף. סבורני שהעובדות עושות כן בעצמן.


_____


אדהכי והכי, יש עניין אחר שאני רוצה להעלות בנוגע לדבר המופיע בספר זכרון לקהילות אחרות - ואולי מעתה, לשם סיוע במציאת האשכול והכרת תוכנו, ראוי לקרוא לו "פיקציות היסטוריות בספרי קהילות" (מנהלנו ספרות, לעיניך)

ר' משה צינוביץ' (תרס"ה-תשמ"ז), הביוגרף של ישיבות וולוז'ין ומיר ועוד, זכור לטובה כאחד מגדולי חוקרי וכותבי תולדותיהם של רבני מזרח אירופה בעת החדשה. כחלק מרכזי מעיסוקו זה, כתב צינוביץ' ביוגרפיות קצרות של מאות (!) רבנים, שרובן פזורות בעשרות רבות של ספרי זיכרון של קהילות מרחבי רוסיה ופולין, שעורכיהן גייסו אותו למשימת כתיבת כרוניקה של רבני הקהילה לדורותיהם (ביוגרפיות נוספות פורסמו לאחר פטירתו בספרו 'אישים וקהילות', שלוקט מעזבונו הספרותי ע"י אלמנתו).
עבודותיו של צינוביץ' נחשבת לאמינות ושימושיות מאד, ונמצאות לדעתי בשורה הראשונה של כותבי האנציקלופדיות הרבניות המודרניות (דוגמת ר"מ וונדר). אף שנפלו לעיתים - ואולי אף: לעיתים מזומנות, טעויות כאלה ואחרות בכתביו, הרי שהדבר אך טבעי לאור הנפח הגדול של כתיבתו והעובדה שלא מדובר בהתמקדות מעמיקה בנושא אחד אלא כתיבה על מאות רבות של אישים שונים. מבחינה מחקרית-היסטוריונית, חסרונו הגדול של צינוביץ' הוא בכך שלא נהג לכתוב הפניות מדוייקות, או הפניות בכלל, לשלל ידיעותיו העשירות (ודבר זה, לעיתים, גורם טירחה רבה, ראו להלן)


אולם, לעיתים אפשר להיתקל בכתביו בשגיאות ושיבושים מהותיים יותר מאשר טעות נקודתית בציון מקום או שנה. במקרה מסוג זה נתקלתי לאחרונה, בכרוניקת רבניה של לובץ' (הסמוכה לנובהרדוק, ולהבדיל מלאפיץ') שסודרה על ידי צינוביץ' ונדפסה בספר הזיכרון לקהילות לובץ' ודלטיץ', תל אביב תש"ל.
בכרוניקה זו, מלבד שגיאות אלמנטריות (כגון הקביעה שבעל ערוך השלחן נאלץ לקבל את רבנות נובוזיבקוב - בשנות התר"כ - בין השאר עקב פטירת אביו. הלה, לאמיתו של דבר, האריך חיים עוד עשרות שנים לאחר מכן, ונפטר בשנת תרנ"ה כשהוא סמוך על שלחן בנו בנובהרדוק), יש שני בעיות היסטוריוניות מהותיות שמצאתי - את השניה הצלחתי לפתור, את הראשונה לא ממש.

סדר רבני קהילת לובץ', כפי שמתאר צינוביץ', הוא כזה: משנות התק"ץ לערך ועד לפטירתו בתרכ"ז כיהן בעיירה ר' אהרן דוד בקשט בעל 'פעולת אדם'. לאחר מכן, תקופה קצרה, כיהן ר' שמואל זיברטנסקי בעל 'עולת שמואל' (סב-אשתו של ה"מרחשת"). לאחר מכן, בזמן לא ידוע, נתמנה רב בשם ר' צבי נחום טיקטין (כך כותב צינוביץ', ומספר עליו כהנה וכהנה), שבשנת תרל"ח עבר לקלצק ובה נפטר בתרמ"א.

והנה, לתאריך פטירתו של הרא"ד בקשט, ציין צינוביץ' ידיעה ב"הלבנון תרכ"ז-תרכ"ח, שנה ד' גליון כ"ב", מאת "איש לובץ'" ר' יהושע לווינזון (הלה היה אמנם יליד לובץ' [ובשעתו תלמיד ישיבת וולוז'ין] אך בפועל גר בהורודנה, כ-150 ק"מ מערבה). לאחר יגיעה וזמן רב שכיליתי לריק, עלה בידי למצוא את המיקום הנכון של ידיעה זו, שנכתבה באגביות ב'הלבנון' תרכ"ז גליון י'. ואכן, שם מתאר הכותב הנ"ל, אגב אורחא כאמור, את היכרותו עם מו"ה אהרן דוד זצוק"ל אב"ד לוביץ, שאיננו כי לקח אותו אלקים בחורף שנת תרכ"ז, הוא היה דגול ברבבות וכו' וכו' וכו', ואנכי אשר הייתי מבחירי מאהביו בחייו ואחרי מותו, אדע עתה האבידה הגדולה אשר אבדתי, כי יקרת כל דבר יוכר יותר אחרי העדרו, וכו' וכו' וכו'.
והנה, לאור ידיעה איתנה זו (אין מה להתווכח לאור תיאור אותנטי זה, הלא כן?), נעשיתי נבוך מאד לקרוא את הקדמתו של רא"ד בקשט לספרו הנ"ל 'פעולת אדם', שנדפס לאחר פטירתו (ווילנא תרמ"ג), אשר בסופה הוא כותב, הן בנוטריקון והן בפירוש, את התאריך תרל"א!!
לא אדע כיצד לפרנס זאת. אם מישהו מכיר כתוב שלישי שיכריע בסתירה זו, אודה לו.

אמנם במקרה הנ"ל אין אשמה על צינוביץ', שאכן הסתמך על ידיעה בת התקופה (ואמנם פלא כיצד לא הבחין בתאריך שבהקדמה - את הספר הוא מזכיר וממנו הוא מצטט), אולם לא כך הוא באשר לדבריו אודות ר' "נחום צבי טיקטין" הנזכר. הלה, לדבריו, היה אביו של ר' משה חיים רבינוביץ' מברונזוויל (נפטר בשנות התר"ץ בניו יורק). מטבע הדברים ניגשתי לחפש מידע עליו בסביבתו של הבן, והנה מצאתי אצל ידידו של הרמ"ח רבינוביץ', הלא הוא הביוגרף הידוע רב"צ אייזנשטדט, הכותב שאביו של הלה, ר' צבי נחום רבינוביץ', נפטר בלובץ' בשנת תרל"ד! דפדוף קצר נוסף בספר הזיכרון לקהילת קלצק הספיק כדי לפתור את התעלומה: בכרוניקת רבני קהילה זו, שנכתבה אף היא כמובן על ידי צינוביץ', הוא מספר על אותו אחד שעבר מלובץ' לקלצק בשנת תרל"ח ונפטר בתרמ"א, והנה, שמו של אותו רב בספר קלצק, הוא צבי הירש טיקטין - לא נחום! אין כל ספק שמדובר בשני אישים שונים לחלוטין, האחד ר' צבי נחום רבינוביץ' שנפטר בתרל"ד, והאחד ר' צבי הירש טיקטין (עליו יש מעט מידע ממקורות נוספים) שכיהן עד תרל"ח ואז עבר לקלצק ובה נפטר בתרמ"א.
מה שתמוה הוא, אפוא, כיצד ערבב צינוביץ' בין שני האישים, אחר שדווקא ספר קלצק, ובו הכתיבה הנכונה של שם הרב, הוא שנדפס בראשונה (בתש"ך), ואילו ספר לובץ' ודלטיץ' שבו נעשתה ערבוביה גמורה בין שתי הדמויות (דהיינו, מסופר על אביו של הרמ"ח רבינוביץ' שגם כיהן כביכול בקלצק, וכו' וכו'), הוא שנדפס באחרונה.


יש להדגיש, שלא מדובר חלילה בתופעה מן הסוג שנחשף על ידי פותח האשכול, של זייפנות-ביבליוגרפית חמורה ומוּדעת (וכאמור, יש לעבור עתה על ספרי הזיכרון הרבים הנוספים שכתב שמעון קאנץ הנ"ל, ולא נופתע אם נגלה גם בהם תופעות דומות), אלא בטעויות ושגיאות בתום-לב, אף אם מהותיות ואף אם מצד ביוגרף גדול כצינוביץ' - המלמדות שוב את הלקח שאחרי הכל לא ניתן לסמוך בעיניים עצומות על מידע אנציקלופדי כלשהו, אף כשמוצמד אליו צרור הפניות ועובדות מרשים ומדוייק למראה.


וכאמור, תעלומת מועד פטירתו האמיתי של הרא"ד בקשט בעל 'פעולת אדם', רעו של ר' איצל'ה מוולוז'ין, עדיין ממתינה לפיתרון (לולא מסתפינא, והא עדיין באדר אנו, הייתי מקשר לאשכול אודות טענת מאיר בניהו בדבר החכם הארצישראלי שחתם על תשובות ומסמכים מקברו...).



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 14/03/2010 22:02:27




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2010 22:47 לינק ישיר 

תודה על היריעה המעניינת.
ולהוספת המבוכה אציין שבספר עיר וילנא עמ' 291 בהערה כותב שהרא"ד באקשט נפטר בכ"ו טבת תרכ"ג!,אך מסתבר שזוהי טעות הדומות מתרכ"ז[חורף תרכ"ז-לבנון]לתרכ"ג. ולפיכך צריך לומר שפענוח הנוטריקון שכתב 'ואדברם בשלום' לתרל"א מוטעה הוא,ונוסף ע"י המו"ל ובעצם יש לחשב הנוטריקון ללא ו' ואז יצא תרכ"ה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2010 23:08 לינק ישיר 

תכלת_דומה כתב:
אדהכי והכי, יש עניין אחר שאני רוצה להעלות בנוגע לדבר המופיע בספר זכרון לקהילות אחרות - ואולי מעתה, לשם סיוע במציאת האשכול והכרת תוכנו, ראוי לקרוא לו "פיקציות היסטוריות בספרי קהילות" (מנהלנו ספרות, לעיניך)

ר' משה צינוביץ' (תרס"ה-תשמ"ז), הביוגרף של ישיבות וולוז'ין ומיר ועוד, זכור לטובה כאחד מגדולי חוקרי וכותבי תולדותיהם של רבני מזרח אירופה בעת החדשה. כחלק מרכזי מעיסוקו זה, כתב צינוביץ' ביוגרפיות קצרות של מאות (!) רבנים, שרובן פזורות בעשרות רבות של ספרי זיכרון של קהילות מרחבי רוסיה ופולין, שעורכיהן גייסו אותו למשימת כתיבת כרוניקה של רבני הקהילה לדורותיהם (ביוגרפיות נוספות פורסמו לאחר פטירתו בספרו 'אישים וקהילות', שלוקט מעזבונו הספרותי ע"י אלמנתו).
עבודותיו של צינוביץ' נחשבת לאמינות ושימושיות מאד, ונמצאות לדעתי בשורה הראשונה של כותבי האנציקלופדיות הרבניות המודרניות (דוגמת ר"מ וונדר). אף שנפלו לעיתים - ואולי אף: לעיתים מזומנות, טעויות כאלה ואחרות בכתביו, הרי שהדבר אך טבעי לאור הנפח הגדול של כתיבתו והעובדה שלא מדובר בהתמקדות מעמיקה בנושא אחד אלא כתיבה על מאות רבות של אישים שונים. מבחינה מחקרית-היסטוריונית, חסרונו הגדול של צינוביץ' הוא בכך שלא נהג לכתוב הפניות מדוייקות, או הפניות בכלל, לשלל ידיעותיו העשירות (ודבר זה, לעיתים, גורם טירחה רבה, ראו להלן)


אולם, לעיתים אפשר להיתקל בכתביו בשגיאות ושיבושים מהותיים יותר מאשר טעות נקודתית בציון מקום או שנה.



הריני מצטרף להנל, לרישא ולסיפא.
לרישא, כי גם אני חושב שראוי לשנות שם אשכול זה, למשהו מעין הנזכר למעלה, ואף רציתי לעשות זאת בעצמי, אלא שפגה לה השעה.

ולסיפא, כי כבר הערתי בבלוג שלי, על טעות יסודית שנפלה בספר 'פנקס ליטא - בירז', בעריכתם של שמואל חסידה ומשה צינוביץ, שם כתבו על ר' שמעון הזרחי, כביכול היה אב"ד בבירז', ולא רק זו, אלא אף כתבו כי הוא היה חותנו של ר' שמואל סלנט. 
כאשר מלאו מאה שנה לפטירתו של ר' שמואל סלנט, כתבתי על משפחתו בהרחבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/3/2010 23:10 לינק ישיר 

האם לא אבד טווירג?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2010 23:38 לינק ישיר 

RAPIM, כיוון פיתרון מעניין (ותודה על המקור). השאלה היא, כיצד נשתבש המו"ל בפרט כה אלמנטרי, כשהמו"ל הזה הוא למעשה חתנו (ובפיקוח בנו) של המחבר. זאת מלבד שעל-פניו אין זה פענוח של המו"ל אלא דבר שיצא מתח"י המחבר. אלא שמנגד, ודאי סביר יותר ללכת על טעות מהסוג הזה, מאשר להניח שאותו ר"י לווינזון היה סבור בטעות כבר חצי שנה שרבו-ידידו אינו בין החיים, בעוד שהלה חי וקיים על מקומו כבראשונה..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2010 00:32 לינק ישיר 

הנה תמונת קברו של רבי משה חיים רבינוביץ, למה שמתעניין.
http://kevarim.com/rabbi-moshe-chaim-rabinowitz/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > פיקציות היסטוריות בספרי קהילות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר