בית פורומים ספרים וסופרים

הנהגת האשה על פי הרמב"ם - עוד השפעה איסלמית?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/7/2011 09:57 לינק ישיר 
הנהגת האשה על פי הרמב"ם - עוד השפעה איסלמית?

ידועים דברי הרמב"ם אודות הנהגת האשה שלא תצא מביתה וכו'. 

אני מחפש את התייחסות הראשונים המסתייגים מקביעותיו הללו,וחולקים על דברי הרמב"ם האלו?

האם מישהו מביניהם העלה את הרעיון שייתכן ודבריו הם לפי ההשפעה התרבותית ( איסלמית קיצונית מטורפת ) בימיו ואינה כלל בהתאם לדעת חז"ל ? ( שזה לפי דעתי האמת, כהמשך ליתר ההשפעות בדעותיו )

תוקן על ידי מוטיבןשלום ב- 13/07/2011 09:58:46




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 03:22 לינק ישיר 

מקור הלכה זו שברמב"ם הל' אישות פי"ג הי"א, היא ביבמות עז, א ובמדרש.
וההפרש בזה בין מנהג המדינות הישמעאליות לבין מדינות אדום מבואר בהל' אישור פכ"ה ה"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 11:15 לינק ישיר 

 

ושוב, האם קיבל הרמב"ם הלכה זו מהאסלאם ?

לא ולא !
גם כאן, המקור הוא מדברי חז"ל.

לשון הרמב"ם י"ג אישות י"ד כך היא "אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורךשאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה".

מה הוא הקטע האסלאמי ?
שגנאי הוא לאשה שתצא יוצאה תמיד ?
שיש לבעל למנוע אשתו מזה ?

דווקא לדין זה יש הרבה מקורות בדברי חז"ל, [שכידוע מושפעים מהקנאות האסלאמית המטורפת]. גם ללא חיפוש מקיף ניתן למצוא מיד את דברי המגיד משנה, ואת שפע המקורות שמצטט הגר"א בביאורו בשו"ע סי' עג.

מביניהם אביא שני מדרשים.

בראשית רבה פ"ח "וכבשוה, וכבשה כתיב, האיש כובש אשתו שלא תצא לשוק, שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל. מנא לן? מן דינה, שנאמר (בראשית לד): ותצא דינה ולבסוף נכשלה, הדא הוא דכתיב (שם): וירא אותה שכם וגו'".

תנחומא בובר וישלח יב "וכבר נאמר מן הדבר הזה רמז בתורה שלא תהא אשה מהלכת בשוק הרבה", שם מופיע גם הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" בו השתמש הרמב"ם.

לגבי דברי הרמב"ם "פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש".

פתח הרמב"ם בלשון "גנאי הוא שתהיה יוצאה תמיד". ולאחר מכן "כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך".
כלומר, תפס הרמב"ם שתי קצוות. הגנאי הוא שתהא יוצאה תמיד, והיציאה צריכה להיות כפי הצורך. והביא דוגמה מתקופתו, שיצאו פעם או פעמיים בחודש. אך אם צריכה לצאת יותר, או במקום שם נוהגים שתצא יותר, אין כל מניעה שתצא.
כמו כן, ידע הרמב"ם להבדיל בין דורו לבין דורות חז"ל. בהלכות אישות פכ"ה הלכות ג' ד', חילק בין מקומו שאין הנשים הולכות לשוק כלל, לבין ערי אדום [אירופה] בהם הולכות הנשים בשוק בפנים מגולות.

והנה, לא רק שגדולי הראשונים לא השיגו על הרמב"ם בדין זה, אלא אדרבה, העלו את דבריו להלכה. הסמ"ג [לאוין פא] העתיק את דברי הרמב"ם הללו [בתוך הלכה יד]. וכן הטור בסי' עג העתיקם בסתם, ללא הזכרת שם הרמב"ם עליהם. רמ"א העלה זאת בסימן עג ס"א. ואילו מרן השו"ע, ציטט הלכה אחרת של הרמב"ם בסי' עד ס"ט שם כתב "ותלך לבית אביה פעם אחת בחודש".

ללמדך שדברי הרמב"ם הללו מעוגנים במסורת ישראל.
כל זה נכתב ללא פשפוש בספרות הגאונים, אם ישנה בידנו, על הלכה זו.


ועוד,
מדוע נתרכז בהלכה אחת. כדאי לבדוק כמכלול את ייחס הרמב"ם לאשה, האם הוא מתאים למקורות חז"ל או למקורות האיסלם.
למשל, ההלכה בפט"ו אישות הי"ט "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון.  ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז". גם הושפעה מהאיסלם ?

וכבר כתבתי באשכול המקושר, כי לא רק בהלכותיו, אלא גם באמונותיו הושפע הרמב"ם מתוך אמונת ישראל, והוא מהווה חוליית המשך של מסורת הגאונים.
וכל הדיבורים על החכם האסלאמי [או הכופר] הנקרא רמב"ם אין להם על מה שיסמוכו, והינם יוצאים מקולמוסם של בעלי אינטרסים שונים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/7/2011 19:22 לינק ישיר 

המעיין,

כלומר הרמב"ם מאמץ להלכה את גישת תקופתו שהאידאל הוא שהאשה לא תצא מהבית יותר מפעם פעמיים בחודש ? כעת, אם הנהגת תקופתו היא מהשפעה איסלמית קיצונית מטורפת, הרי שהוא מושפע ממנה. היכן מצינו בחז"ל שלא לתת לאשה לצאת יותר מפעם פעמיים בחודש? ולמה אימץ הרמב"ם דווקא את הגישה הזו המובאת במדרש להלכה הגם שאין לה כל גילוי מחייב בתלמוד. הפסוק כל כבודה בת מלך פנימה  ודברי התלמוד אודותיו, לא מתקרבים אפילו למה שכותב הרמב"ם שלא לתת לה לצאת מהבית יותר מפעם פעמיים בחודש. ראש דבריו, על ההנהגה הכללית של האשה ( שלא תטייל בשווקים וברחובות וכו' ) ודאי היא מדברי חז"ל ומשקפים את עמדתם,אבל התוספת ( לדעתי אכן מטורפת לחלוטין ) שלא לתת לה לצאת מהבית יותר מפעם פעמיים בחודש, לא מצאתי לה כל מקור בתלמוד, אפילו לא במדרש שציינת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 19:38 לינק ישיר 

אגב, הריכוך שניסית לעשות להוראת "פעם פעמיים בחודש" כפי תקופתו שהיא כפי הצורך, מעבר למה שכתבתי לעיל, מוכרח ממקומו שאינו ריכוך אמיתי. שהרי אם הרמב"ם למעשה לכתחילה גמיש בהוראתו כפי שאתה סבור ועיקרו מונח לפי "הצורך" ביציאה מהבית, למה ליה למימר " כמו פעם פעמיים בחודש" כל עיקר? היה לו לומר " ותצא כפי הצורך בלבד"  , מה זה משנה פעם או מאה פעמים, הצורךהוא הקובע. אלא ודאי בא הרמב"ם ללמדינו כיצד ראוי להנהיג את האשה, שלא להניחה לצאת מהבית יותר מפעם או פעמיים בחודש מהבית, ובזה הבעל יוצא מגדר מניחה בבית האסורין ודיו אף לכתחילה. כעת יש גם להבין מה כוונתו " כפי הצורך" אם אכן ההוראה לכתחילה היא פעם פעמיים בחודש? הרי ודאי שהצורך כאן זוקק את הגדרתו המחמירה דווקא ולא כל גחמה של האשה לצאת לבקר את חברותיה או סתם לצאת לקניות. הבעל שקיבל הוראה לכבוש את אשתו בבית ולא לתת לה לצאת מארבע קירותיה אלא פעם בחודש, ודאי לא יקנה תירוץ של " נמאס לי לשבת בבית כל היום "..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 19:41 לינק ישיר 

ובכלל, אשמח לדעת היכן נמצאת ההוראה התלמודית שעל הבעל לא לתת לאישתו לצאת מהבית לפי חודש? ( להבדיל מההוראה המופנית לאשה למעט בטיולים ברחובות ושזה צנוע לה להסתופף בביתה ). וההוראות לתת לה לצאת לבית אביה הן חובה על הבעל והן אינן קשורות להנהגת צניעות שעל הבעל להנהיג את אשתו באופן כללי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 23:15 לינק ישיר 

אין להשוות את תקופת הרמב"ם או רז"ל לתקופתינו אנו, בזמנם עול הפרנסה לא היה מוטל על האשה, וא"כ היו הנשים בטלות יושבות ומשמימות וכידוע השיעמום מביא לידי חטא, וע"כ היה צורך לגדור פירצה שלא יהיו פרוצות ויצאניות, אמנם מיום שרבו בעלי העבירה, אין בידי המלצות (כדאי למנוע) בכדי להעלות רפואה למכה, התקינו חכמים שבאותו הדור שהנשים ישאו בעול הפרנסה, וכי בכדי הוא, הלא הם שגרמו לאדם את קללת בזעת אפך, ועכשיו שאין הן בטלות, אין חשש שיבאו לידי חטא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/7/2011 23:34 לינק ישיר 

אריכות דברי המעיין נרמזו בדברי הלבן.

למעשה למרות ההצהרה לא מצינו במפורש מראשוני אשכנז שחולקים על הרמב"ם. לעצם ענין נגד נשים יצאניות מוצאים מקורות בתלמוד. רק לדיוק של פעמיים בחודש לא מצאתי מקור מפורש ולכן כמעט ברור לך שזה בעקבות השפעה האסלמית. (יתכן פעם לבקר הוריה כפי שהרמב"ם מביא בהלכה שאח"כ ועודפעם שניה כפי הצורך לטבילה)

האם אתה יכול לציין למקור מוסלמי שאשה מוסלמית מותרת לה לצאת רק פעמיים בחודש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/7/2011 03:07 לינק ישיר 

עוד בעניין הזה,

היום המוסלמים מדברים על 4 פעמים בחודש. יתר או פחות. ( זכור לי גם שראיתי התנסחות שלהם נגד סגירתה לחלוטין בבית כמעשה חלקם הקיצוניים, והנימוק הוא היות והיא לא בבית הכלא. וזה כנימוק הרמב"ם באותו לשון כמעט. אבל בגמרא- דומני בכתובות- שנמצא על דרך הקללה שנתקללה חוה שהיא דווקא כן כשבויה בבית האסורין, אלא שכפי הנראה אין אלו הוראות מחייבות להלכה דווקא. )


כמו כן ההלכה האיסלמית מזקיקה את אישורו של הבעל לכל יציאה שלה.( כעין מידת פפוס בסוף גיטין שחז"ל הזכירו דווקא לגביו נעילת הדלת בפני אשתו  והעלימו פרט זה לגבי מידת כל אדם אלא שציינו מעבר לכך את אי הקפידא בשיחה עם אחיה וקרוביה.).

היחס לאשה באיסלם מחריף ככל שהאיסלם יותר קיצוני ( והטאליבן יוכיח) , לפיכך אם כיום הנורמה אצלהם לתת לה לצאת ( בליווי זכר מקרוביה ) 4 פעמים בחודש, והקיצוניים שבהם ממעטים אף בזאת, הרי שקל להאמין שזו היתה הנורמה בזמן הרמב"ם וסביבתו תחת שלטון איסלמי קיצוני ביותר. לכן קל מאד להאמין שדברי הרמב"ם זו תוצאה ישירה של השפעת ההלכה האיסלמית שרווחה בסביבתו.

( גם צורת ההתבטאות של הרמב"ם " יש לבעל .."  שבעצם מבטאת גישה שעל כל יציאה שלה היא זקוקה לאישורו של בעלה, מבטאת גישה שקיימת בהלכה האיסלמית שהיא חייבת אישור מבעלה לפני כל יציאה מהבית. לא זכורה לי כזאת גישה בחז"ל, אפילו שהדבר ייתכן שזו אחת מסמכיותיו בהתאם לתרבות. )


אתנחתא,
לא היתה כאן הצהרה (  סיימתי בסימן שאלה גם בסוף שורה שניה ) אלא שאלה אחר אותם ראשונים ( כמובן באם יימצאו). רק הוספתי שדעתי נוטה שהגישה של הרמב"ם בנושא הזה היא אכן תחת השפעה איסלמית מאחר ולא נמצא לזה זכר בחז"ל ומצד שני זו הגישה הרווחת ( פחות או יותר ) בהלכה האיסלמית. שלא לתת לה לצאת מהבית אלא בתנאים מסויימים ולפרקים מוגדרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/7/2011 12:28 לינק ישיר 

 

בתחילה נשמע כי כל דברי הרמב"ם מקורם מהאסלם.
עתה כבר מוסכם כי כי ההלכה לבד מהקטע המסומן מקורם מדברי חז"ל.
"אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורךשאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה".


הערה לגבי מקור הדברים
ההוראה לבעל לא לאפשר לאשתו את היציאה [כובש את אשתו], מופיעה פעמיים. גם בבראשית רבה הנ"ל, וגם בתמחומא בובר. נראה יותר שלפני הרמב"ם עמד מקור הדומה לתנחומא בובר, גם מחמת הפסוק "כל כבודה", גם מחמת הלשון שלא תהא יוצאה לשוק הרבה, המקבילה ל"יוצאה תמיד" בלשון הרמב"ם. לעומת בר"ר שאסר לצאת לשוק כלל.
[בתנחומא שלפנינו נכתב, "לכך צריכה אשה להיות יושבת בתוך הבית ולא תצא לרחוב שלא תכשל עצמה ולא תביא מכשול לבני אדם ונמצאו מסתכלין באשת איש". נשמע יותר קיצוני מדברי הרמב"ם, אך לא ברור מה מקור התנחומא שלפנינו].

אמנם אין מקור בתלמוד הבבלי, אולם אין זה מראה על השפעה אסלאמית. מפני ששיטת הרמב"ם היא לפסוק גם כדברי תוספתא ומדרשי הלכה, גם אם לא מוזכר העניין בבבלי, וכפי שכתב בתשובתו לר' פנחס מאלכסנדריה (תשובות הרמב"ם לפסיא דף כו).


ולגבי הקטע "פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש"

כבר כתבתי כי מדובר בדוגמה על פי הנהוג בדורו בלבד, ונטען שזה ריכוך שאינו נכון.

יש להבחין בין קביעת הלכה המחייבת תמיד, לבין מנהג צניעות המשתנה על פי הסביבה, ומנהג הנשים עצמן. [במקום שאין נשים יוצאות לשוק או לרחוב, יציאתן בולטת מאוד].
הרמב"ם כתב את ספרו לעם. והעם אינו חי על הירח או במאדים, אלא נמצא בתוך התרבות הסביבתית. ואם נהוג היה בתקופתו שנשים יוצאות רק פעמיים בחודש, סביר להניח כי גם נשות היהודים כך היו נוהגות. [המוסלמיות היו מכסות את פניהן, וכך גם היהודיות, לא בגלל ההלכה, אלא מפני ההשפעה הסביבתית].
לכן, לא מפליא אם הרמב"ם יכתוב דוגמה מעשית, על פי המנהג בימיו. לא שיש בזה אידיאל, אלא שמנהג הצניעות כך הוא.

כתב הרמב"ם על פי מקורות היהדות "שלא תהא יוצאה תמיד", אלא, שצריך להגדיר מהוא "תמיד", ולכן הגדיר "לפי הצורך".
המילים "פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש" הינם דוגמה המשקפת את המציאות בזמנו.
נוכל להבחין, כי בהלכה זו נקט דוגמאות המשקפות את המציאות בזמנו, אך גם לרמב"ם היה ברור שאין זו ההלכה.
לדוגמה, בראש ההלכה כתב להיכן אשה יוצאה: לבית אביה, לבית האבל ולבית המשתה. ואילו לשוק לא הזכיר, ומשמע שאין לאשה לצאת לשוק כלל. אולם, אם נעיין בדבריו בפכ"ה נראה, כי המנהג שאין אשה הולכת בשוק כלל, הוא מנהג מדינות הישמעלים. ואילו בזמן חז"ל הלכו נשים בשוק. כלומר, בהלכה זו הזכיר את מנהג מקומו.

ועוד, אם מתכוון "כפי הצורך" לחומרא, מה הדין אם צריכה לילך, גם לבית האבל, וגם לבית המשתה וגם לבית אביה. היאסור עליה הרמב"ם לצאת שלושה פעמים ?
ואם רצתה לילך לשוק לצורך, במדינות אדום [ובזמן חז"ל] האם לא יתאפשר לה, כי מלאה את הכרטיסייה החודשית ?
ברור שיותר לה לצאת, שהרי מגמת ההלכה, שתצא האשה לבית חברותיה, כדי להיות מעורה בחברתן [כתובות עא:]. ואם תאמר האשה לבעלה, שרוצה לצאת כדי לבקר את חברותיה, אינו יכול למונעה מלצאת. ואם טוענת שרוצה לילך לשוק, ראינו את דברי הרמב"ם בזה, שמנהג מקומו שאין הנשים יוצאות לשוק, אך במדינות אדום אין בזה מניעה.
ברור אם כן, שכתב כאן את מנהג מקומו ותו לא. ולדעתו האשה יכולה לצאת לפי הצורך.

ברור אם כן, שהדוגמה "פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש" לקוחה ממנהג הישמעאלים.
אך זהו מנהג הציבור, גם ללא דברי הרמב"ם,ולא שהרמב"ם הכניס כאן את הפסיקה האסלאמית.
בא וראה שאין זו הלכה אסלאמית.
שהרי ציינת כי לפי האסלאם, צריכה האשה לבקש רשות בעלה ליציאה, וכן צריכה ליווי של גברים. לעומת זאת, בדברי הרמב"ם, אין כל רמז המצריך כלל רשות בעלה [ולא כפי שכתבת], ולא כל ליווי של גבר. מפני שדברי הרמב"ם מבוססים על המנהג שנהגו בנות ישראל בתקופתו, ולא על ההלכה האסלאמית.

וכמה הערות

הביטוי "שאינה בבית הסוהר". מקור הביטוי הוא מהמשנה בכתובות עא: "מפני שנועל בפניה". והעתיקה הרמב"ם בהלכה טז, "שזה כמי שאסרה בבית הסוהר, ונעל בפניה". ושינה הרמב"ם "נעל בפניה" לאינה בבית הסוהר, אולי לפי ההתבטאות בתקופתו, אך מקור הדברים ומשמעותם הם מן המשנה ולא מהאסלאם.

לגבי הביטוי "אסלמית קיצונית מטורפת". הבעייה היא, שמושגינו מושפעים מהתקופה המודרנית. וברור שהחברה היהודית בתקופת הרמב"ם, הושפעה ממושגי התקופה, ולא ראו בהם קיצוניות מטורפת. ואדרבה, אם היו קוראים על מנהגי הנשים בתקופתינו היו אומרים "מודרנית קיצונית מטורפת". שם לב, הנשים היהודיות הלכו בפנים רעולות [שגם זה קיצוניות אסלאמית מטורפת], לא מפני ההלכה או המצאות הרמב"ם, אלא מחמת מושגי הצניעות של תקופתן.
נסה בעצמך, לשאול שתי נשים, אחת מהמגזר החרדי השמרני, ואחת מהמגזר החילוני, על ישיבה מעורבת עם גברים. האחת תאמר לך, שאינה מסוגלת לשבת במעורב, והאחרת תאמר כי לשבת בנפרד זו קיצוניות מטורפת.

ולסיום, מקום נוסף בו אפשר לטעון על השפעה מקומית על דברי הרמב"ם. בפכ"א איסו"ב הי"ז "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". שזהו מנהג בנות ישראל בארצות האסלאם, אך נראה יותר שכך הבין הרמב"ם את הגמרא בכתובות, וכפי שציין הגר"א.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2011 22:25 לינק ישיר 

המעיין, ניתן לתרץ ולדחוק כל סעיף וכל ביטוי. כמו ברווז שניתן לנמק כל תנועה שלו,וכל הליכה שלו.. אך העובדה היא כי אין צורה כזאת של הלכה בתלמוד אלא במשפט האיסלמי.( שעל פיו צץ לו מנהג המקום ) ואותו אימץ הרמב"ם. גם ההתנסחות שלו מזכירה גישה איסלמית על שולטנות הבעל על אשתו בעניין היציאה מהבית.ועד שאתה מודיע לנו כי הרמב"ם נשען על איזו התבטאות במדרש כדי לאמץ הוראה לישראל, מוטב שתשאל מדוע התלמוד מתעלם מגישה כזאת לחלוטין והרמב"ם אוחז בה? ניתן לומר כי הרמב"ם מצא אותה לנכון  סתם כך, וניתן לומר כי היא פשוט תאמה את התרבות האיסלמית וקוי המוסר שלה, שאותה אימץ הרמב"ם.( וכזה אני סבור ) וכך, במקום לנמק ולהידחק בכל סעיף , פשוט וקל לומר שכל המכלול של הפסיקה הזו נובע מתפיסת עולם ( מנהג או מה שתרצה) המובססת על ההלכה האיסלמית. אינני אומר שהרמב"ם העתיק הלכה זו מהשאריעה, אני אומר שהוא אימץ את התרבות הזו, למרות שאין לה זכר בדברי חז"ל וכפי הנראה חז"ל התנהגו בצורה יותר חופשית ונוחה לאשה מאשר הדרכתו של הרמב"ם. אם מוסיפים זאת לשאר ההיבטים במחשבה ובהלכה המימונית, הדבר לא רחוק כלל. ( אגב, לעולם כל השפעה של חכם בישראל מחפשת לה עוגן באיזו התבטאות בקדמונים, אך אין הדבר שולל את עצם ההשפעה. לברור מימרות מתוך חז"ל היא מלאכת יצירה)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/7/2011 23:45 לינק ישיר 

ואולי יש להוסיף על דברי מוטי, שלפי הזמן והמקום של הרמב"ם, זה היתה ההלכה באמת, שלפי מנהג המדינה, לאשה לצאת יותר מפעם פעמיים בחודש בלי רשות בעלה היתה באמת לא לפי דת יהודית - וכמו שמצינו גם לעינן סוג ואורך הבגדים וצבעיהם וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2011 06:15 לינק ישיר 

 

הרמב"ם אינו ברווז, ולא נדחקתי בשום הלכה.

העובדות הלא דחוקות העומדות לפניי הן:

  • כללי הפסיקה של הרמב"ם הם, לפסוק במגוון נושאים שונים, על פי תוספתא ומדרשי הלכה, אף על פי שהתלמוד לא הזכירם. [ולשיטתך, התנגד להם. ואכן, צריך למצוא איזה שהוא הסבר אסלאמי מרווח בכל הלכה והלכה שכזו, ולא להידחק ולחשוב בצורה לא הגיונית, שכללי הפסיקה של הרמב"ם מושפעים ממקורות היהדות].

  • הצבענו על מקורות היהדות להלכה זו.

  • נוכחנו כי הרמב"ם נקט בדוגמאות לתקופתו ולמקומו.

  • גם כאשר הביא דוגמה בהלכה יא לנהוג במקומו, לא הזכיר את שאר הלכות השריעה בנידון.

  • ובנוסף, במבט כללי, כל כ"ה פרקי הלכות אישות מבוססים על מקורות היהדות.

לכן, ברור לי בפשטות וללא כל דוחק, שהרמב"ם פוסק על פי מקורות היהדות ודברי הגאונים. [חשיפת מקורות הרמב"ם לכל הלכה, אינה בגדר דחיקה, אלא בגדר לימוד...]

אך, כפי שהצהרת, הינך רואה את הרמב"ם דרך עדשת האסלאם והשריעה. וכבר קבעת כי הרמב"ם הושפע באמונתו [שגם זה אינו נכון] ובהלכותיו מן האסלאם.
לכן, כאשר מצאת בדיל משפט [מתוך ים של הלכות] שמקורו מן האסלאם, לדעתך, הרי זו ראיה מפורשת ופשוטה להנחתך כי הרמב"ם הושפע מאוד מהאסלאם, ועל סמך זאת בנית פרשנות אסלאמית לכל מכלול ההלכה. ולכן, כל הצבעה על מקורות היהדות בדבריו, וכל הסבר פשוט ומוכח על ההבדל שבין מנהג המקום [שלא הרמב"ם קבעו] לבין הלכה, נדחה על ידך כדוחק.

צורת חשיבה זו, מזכירה את דברי החוקרים באשכול המקושר, שדימו למצוא את עיקרי אמונתו של הרמב"ם באסלאם, בטענה, שלא ייתכן כי הרמב"ם לא הושפע באמונותיו מהאסלאם. לכן, התעלמו ממקורות היהדות בדבריו, וחפשו את השפעת האסלאם.
לאחר הנחה זו, כל הסבר אחר שאינו מתיישב עימה, הוא דוחק.
מה נעשה, מי שיש לו אינטרס להטעות עצמו לחשוב כך, שיבושם לו.
אלא, שהוצרכתי להאריך בדבריי, כדי שלא יבואו לטעות שדבריהם אמיתיים הם, עקב גלימת המחקר ההדורה אשר הם עוטים על עצמם.
[הבהרה: ניתן לקבל הרבה מידע וידע מהחוקרים, אך כוונתי, כי אין לקבל את דבריהם והנחותיהם ללא בדיקה].





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/7/2011 14:06 לינק ישיר 

המעיין, כתבת שהרמב"ם פוסק " על פי תוספתא ומדרשי הלכה" ( וזה נכון כפי שכותב הרמב"ם עצמו בתשובותיו ). האם תוכל לציין לתוספתא או לאיזה מדרש הלכה ( ספרי ספרא ?) המורה לבעל לא לתת לאשתו לצאת מהבית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/7/2011 14:12 לינק ישיר 

אתה גם מתעלם שהרמב"ם לא אומר שכך נהגו במקומו בלבד אלא מורה הלכה שכך " ראוי" לנהוג, וזה מתוך אימוץ תרבות מקומו ושלא עלפי התלמוד דווקא, , שהרי זה ספר הלכה המורה הוראות לכלל ישראל. כלומר הרמב"ם פונה גם אליך האשכנזי והאירופאי ואומר לך , אל תתן לאשתך לצאת מהבית אלא אך ורק לצורך ( באירופה אפשר לתת לה לצאת 4 פעמים בחודש:) ) כי יופיה הוא שאתה לא תוציא אותה מזוית ביתה. ( כשהרמב"ם מדבר על מנהגי צניעות התלויים מקום בלבד, הוא מציין על ההבדל שבין ערי אדום לבין ארצות ישמעאל)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2011 12:07 לינק ישיר 

בעלי הראה לי פעם ברמב"ם, כל אשה שאינה עושה דברים אלו לבעלה, (אחד הדברים זה לרחוץ את רגליו,)
"כופים אותה אפי' בשוט", כנראה זה באותו הכוון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הנהגת האשה על פי הרמב"ם - עוד השפעה איסלמית?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.