בית פורומים ממלכה במבחן

=תגובתו של אבא הגדול לבריחתו של מהללאל=

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/6/2014 17:38 לינק ישיר 
=תגובתו של אבא הגדול לבריחתו של מהללאל=

הי, זה עוד לא קטע שכתבתי:) שלי בדרך!
פשוט בחדרי חרדים לא כ"כ עובד ל- asafbmv ולכן אני מעלה את זה בשמו.
בהנאה! הוא מחכה לתגובות...

השמים האפורים שקידמו את פני מהללאל בצאתו מביתו של הרב הזקן, החלו נדחקים אט אט מפנים את מקומם לכחול עמוק, שהלך והתבהר אל מול זריחתה של השמש, והבוקר שהפציע אותו היום מעל שמי רכס האנשוג היה בהיר להפליא.
החלון הגדול שבנה אבא הגדול בחדרו, היה ממוקם בדיוק אל מול המקום בו זרחה השמש, והתריס שהיה פתוח לכדי סדק צר איפשר לקרני השמש הראשונות לחדור לחדר המטופח, ולהקיץ את אבא הגדול משנתו הארוכה. 
גאלן לעומתו המשיך לנחור כאילו זה עתה נרדם, אך קללותיו הקולניות של אבא הגדול למראה מיטתו הריקה של מהללאל, גרמו לו בסופו של דבר ליפקוח את עיניו. 
״מה אתה צועק, אנשים ישנים״ צעק גאלן עוד בטרם קם ממיטתו, ״בטח הלך להתפלל עם החבר המפוקפק שלו, תכף יחזור״ הוסיף לאחר כך.
בנתיים התווכחו השנים כיצד להעניש את הילד על חוצפתו ופזיזותו, גאלן טען בתוקף שיהיה על הילד ״לוותר״ על ארוחת הצהרים למשך שבוע ימים, אולם אבא הגדול שלמרות שההגדרה ״רחמן״ הייתה ממנו והלאה, בשונה מגאלן נאלץ להזדקק לעזרתו וכוחו של הנער, ולכן הסתפק בזה שיהיה על הילד לחלוב את צמד הפרות גם בבוקר וגם בערב, בשלושת הימים הבאים ואילו ארוחת הצהרים תמנע ממנו ״רק״ להיום.  
אולם ככל שנקף הזמן ומהללאל לא נראה, החליט אבא הגדול כי ילך ״לסחוב אותו״ מבקתתו של אליהו. 
כאשר הגיע אבא הגדול אל הבקתה הרעועה, גילה לחרדתו את בגדיו של מהללאל, מקופלים ומונחים על השולחן לצד החרב הגדולה, סכין הצייד, המגפיים היקרות, ומטפחת האף.  
הוא ברח. אין ספק. החרב מעולם לא נשארה כך בחוסר אחריות שכזו, איך העיז לעשות מעשה נבגד שכזה.
בצעדים מהירים סב על עקביו לוקח בידיו את הבגדים והחרב. 

״הפרחח ברח״ הכריז אבא הגדול בכעס מהול בעצב, שתי פסיעות לפני שהגיע אל מפתן הבית. 
״חרוז יפה״ החמיא גאלן, מתעלם מריגשותיו של ידידו. 

לאחר שנכנס אבא הגדול והתיישב, מניח את הבגדים על השולחן הגדול, מתקשה להבין מה גרם למעשה האמיץ של בן טיפוחיו להעשות. הוסיף גאלן ״אני אמרתי לך משה! לא לתת לו ללכת אליו, המפוקפק בטח המריד אותו וברח איתו ביחד״ השלים גאלן עם המציאות, למורת רוחו הגלויה של היושב מולו. 
״מה ולא יחזור״ אבא הגדול טרם עיכל את המציאות החדשה. 
״אם ברח! לא יחזור״ פסק גאלן. 
״לא! לא יכול להיות. בטח יחזור. מה לאיפה ילך לבד״
אבל אבא הגדול ידע היטב, שגאלן צודק בכל מילה. 
לאחר שעזב גאלן את הבית בעודו מקלל על שיאלץ לצוד בעצמו את השעולים המלכותיים ללא שידע איך לעשות זאת, מצא אבא הגדול את עצמו בגיל שישים ושלוש ללא אף אדם שיעזור לו לעת זיקנה, שכעת הייתה נראת קרובה ומאיימת מתמיד. 
לשם מה גידל וטיפח אותו שמונה שנים תמימות, שיברח לו לעת זיקנה? כשלא יוכל כבר להיסדר בלעדיו.
הכאב היה קשה וצורב כל כך. 
וכך כשהוא יושב לבדו, החל היערן המבוגר והפיקח, מהרהר במילותיו של גאלן ידידו הטוב.   
״אבל תהיה בטוח שאם תמות - תחסר לו״ קרא גאלן אחריו, ״ככה זה, כל זמן שיש לנו משהו אנחנו לא יודעים להעריך אותו״.
מהללאל מסתבר שלא מת, וזה הרבה יותר גרוע אילו היה מת לא היה לו על מי ליכעוס, ואולי אף היה מוצא נחמה בכך. 
וכעת יאלץ לקום בוקר בוקר עם הרגשה ש״אולי היום הוא יחזור״ והמחשבה על כך לא נעמה לו כלל. 
ללא עזרתו של מהללאל או מישהו שימלא את תפקידו, היה הדבר כמעט לבילתי אפשרי על חזירי הבר החליט שיוותר לעת עתה, אך עדין העבודה הייתה רבה לאדם זקן כאבא הגדול. 
בהחלטה עיקשת להמשיך את החיים כרגיל, ולא להוכיח לעצמו שוב ושוב את חולשתו הרבה בחסרונו של מהללאל, קם אבא הגדול והתחיל את יומו. 
כשבידיו שני דליי העץ נכנס לרפת, התיישב, והחל לחלוב את הפרות הגדולות, הפרות שהיו רגילות לחליבה עם שחר היו חסרות סבלנות, וכשהזנב המתכשכש הצליף בטעות בפניו של אבא הגדול, הלה החזיר מצידו בחבטה הגונה.  רגלה של הבהמה המגושמת בעטה קדימה, מבלי משים פגעה במרכז הדלי הגדול, שהיה מלא עד שפתו בחלב חם, והנוזל היקר נשפך וניתז בזרם אדיר על פניו, שנצבעו לרגע בלבן סמיך כמעט כצבע שערו. 
נכון. עדיף חלב טרי מדם חזיר, אבל זה היה די והותר לאדם כאבא הגדול בזעף התרומם על רגליו בועט בדלי בעוצמה, מתיז את שאריות החלב לכל עבר. 
הוא יהפוך את העולם כדי לימצוא אותו. ללמד אותו לקח. ״אסופי כפוי טובה״ זה עוד מחמאה. 
                     
                     +  +  +  +

לבדו ישב על כסא רעוע, אחד עשר יום חלפו מאותו בוקר ומצבה של החווה הלך והידרדר מיום ליום.
לא היה מי שיאכיל את בעלי החיים, מי שיפנה את הזבל, מי שיעשה את המטלות הרבות שדרשה החווה הקטנה. 
פתאום גילה כמה היה זקוק לנער הזה.  כמה דברים רבים עשה הילד שהוא עצמו לא מסוגל לעשות. 
איך לא חשב שיום יבוא והוא פשוט יברח. 
הוא יודע למה לא חשב.
מהללאל לא היה מסוגל לעשות דבר כזה, סתם. בלי סיבה שתצדיק זאת.  
כנראה הבחור שחבר אליו הוא שהסית אותו.
הירהר אבא הגדול. 
או אולי בגלל.  שלראשונה ליפני שבועים המחבת כן הצליחה להשיג אותו. 
אז למה לא ברח אז?
אולי הצורך לצוד את השועלים המלכותיים, היה זה שנתן לו את הסיבה המוסרית למעשה הנבגד. 
ואולי גילה כי מישכן את שרשרת הזהב שלו.  והשיב לו על כך בזה שברח. 
ואולי. ואולי. 
אינספור רעיונות עלו בראשו של אבא הגדול, שאולי יכולים להצדיק מעשה כה נבגד מצדו של בנו המאומץ. 
אולם לכולם היה מכנה משותף אחד גדול. 
נצלנותו. 
גסותו. 
ואכזריותו. שלו. 
הם אלה שגרמו לכך.
הסיבות כולן, כשלעצמן. לא היו מספיקות. 
אולי הגזים קצת יותר מדי, וכשגדל הילד היה צריך לשפר מעט את דרכיו, ולשמור על יחסים מעט יותר תקינים. 
רעש של פסיעות ושבירת ענפים מכיון שביל האיילות המוביל לביתו של אליהו, קטע את פתיל מחשבותיו באחת. 
הנה הוא חוזר. 
הנה כעת יבוא לבקש סליחה. 
להתחנן על נפשו כדי לחזור לביתו. 
לבקש ממנו מחילה על חוסר האחריות של המעשה הפזיז.  
אם גאלן היה כרגע, לבטח היה ממליץ להרים כעת אבן ולרדוף אחריו להכותו. 
אבל לא. הוא השתפר בימים האחרונים, הבין כי נהג באכזריות וחיכה לרגע בו ישוב. 
בעודו מעלה בראשו משפט ברכה חנפני לנער המתקרב. 
גילה כי טעה, זה לא הנער, אלו שוב החיילים. 
אולי מצאו אותו? אולי באמת נהרג?  
וכעת הגיעו לבשר לו. 

                    +  +  +  +

כאשר תמו הארבעה עשר יום שהקציבו לאליהו במטה נציבות בטחון הפנים, והלה טרם התייצב, קיימו ההם את הבטחתם, ושלחו ביום החמש עשרה את ששת החיילים והאציל על מנת לעקל את ביתו ולהביאו למשפט. ומשהגיעו וראו כי הבית ריק, הלכו להזמין את הנער שיבוא לחפשו.  

 ״הנער... איפה הוא?״ שאל האציל כשהתקרבו אל היערן הזקן. 
״אתם יודעים איפה הוא?״ שאל אבא הגדול בתקווה גלויה. 
 ״אם היינו יודעים לא היינו שואלים.
לא כך?״ אמר החייל הגבוה מבניהם. 
״ולמה אתם מחפשים אותו״ שאל אבא הגדול בתקווה. 
״חבר שלו צריך להתלוות אלינו. וצריך למצוא אותו״ המשיך החייל הגבוה את תפקיד הדובר. 
״שניהם לא כאן״ אמר אבא הגדול והתרומם. 
״ברחו״ אמר. ונופף בידו לעבר כוזר הישנה. 
״נשארתי פה לבד״ אמר והסתכל סביב. 
רעיון לא רע עלה במוחו.  
הרי אנשי המלך מעוניינים שיהא מי שיטפל ביער, וכעת יוכל לבקש בחור חדש. 
״אני כבר זקן כמו שאתם רואים תביאו לפה בחור חדש אעשה אותו יערן טוב לפחות כמו הבוגד״ מבט מהאציל גרם לו להוסיף ״לא בגללי ברח. דווקא התייחסתי אליו יפה״ שיקר ״לא יודע מה קרה לו״
האציל רק הנהן בראשו לא לשם כך הגיע הנה. 
״נחשוב על זה״ אמר לבסוף, וסימן לחייליו כי עליהם לשוב לעיר. 

                     +  +  +  +

הנער החדש שנשלח ממטה נציבות בטחון הפנים, היה מונדרי חיוור ומצולק.  אומנם גדול היה ממהללאל לפחות בשנה, אבל חלש ממנו פי כמה, עיניו מושפלות תמיד וקול דיבורו שקט ומהוסס. 
בשונה ממהללאל לא קיבל כל מטלה עם נכונות להצליח בה, והתווכח עם אבא הגדול כאילו היה בן גילו, רק כעת הבין אבא הגדול כמה צדק גאלן, והמחיר שנדרש לשלם היה גדול מדי. 
הגעגועים לנער החזק והאמיץ, שגידל ושימש לו לעזר של ממש בשמונה השנים הארוכות, איימו להוציאו מדעתו.   
בשביל זה גידל אותו? בשביל להתמודד עכשיו עם הנער העלוב הזה, שלא יודע דבר וחצי דבר על היער, ועבודות החווה.  
אבל כעת היה מאוחר מדי, מאוחר לכל הדעות.
וכעת יאלץ להתמודד, עד.... יומו האחרון.
עם טעויות שכבר אי אפשר ללמוד מהם. 



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2014 20:02 לינק ישיר 

מהמם!!!
יושיוש - מחכים מאד לשלך...........



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/6/2014 21:53 לינק ישיר 

אסף - כתיבה עם הרבה עושר. התיאורים צבעוניים וקמים לתחיה מול עיני הקורא.
אם אתה בונה על עתיד בתחום הכתיבה, יש לך בהחלט על מה לסמוך.
הגהה לשונית נדרשת, אבל הבסיס מעולה.
יישר כוח!!


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

פורום_פרחי_מיאמי_החדש

קומו, אוהדים!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2014 19:36 לינק ישיר 

וואו. מקסים.
אהבתי שאבא הגדול מבין את הטעות שלו, וזה לא גורם לו מיד להפוך לאדם טוב...
חזק ההקבלה בין החלב החם לדם החזיר...
יפה שזכרת שהחיילים אמורים לחזור לחפש את אליהו.. לא חשבתי על זה
"עם טעויות שכבר אי אפשר ללמוד מהם"- יפה!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/6/2014 21:50 לינק ישיר 

מסכימה בכל מילה עם יקוואל!
הקטע באמת חמוד מאד, היה כייף לקרוא!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/6/2014 00:09 לינק ישיר 

ממש יפה!!
הכתיבה יפה ומסוגננת מאד, 
טוב אידי. מיותר להסביר כשאת עושה את העבודה כל כך יפה!:)

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2014 00:10 לינק ישיר 

יושיוש.. עכשיו תורך;)

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/6/2014 17:58 לינק ישיר 

איזה צחוקים.. שכחתי להגיב.. נעשה את זה עכשיו:)
אסף, אתה כותב טוב טוב!!
הקטע מקסים מקסים!!!



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/6/2014 15:43 לינק ישיר 

אסף!!!!!!!!!!!!!!
אתה כשרון מיוחד!!!!!!!!!!!
אבל, כמו שאידי אמרה, דרושה הגהה לשונית.(לפחות בסיסית)
לי, בתור אחת שעברה לפני שבוע בגרות בדקדוק, מפריעה מאד העובדה שחסרים פסיקים, נקודות, ועוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/11/2018 19:51 לינק ישיר 

יפה !!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ממלכה במבחן > =תגובתו של אבא הגדול לבריחתו של מהללאל=
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר