בית פורומים ממלכה במבחן

הרהורים בעקבות יוזבד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/8/2016 19:24 לינק ישיר 
הרהורים בעקבות יוזבד

א. יוזבד

לא הדמות הראשית. בכלל בכלל לא הדמות הראשית. שלוואן באמת מתאים יותר, אלרון או יקוואל.
הבחור נחמד, מזכיר קצת את איסתרק בקטנותו, מחונן בכל המידות הטובות ופועל בהתאם לייעודו, אבל לא התחברתי אליו יותר מדי.

בספר איסתרק כעסתי על איסתרק, הבנתי את הקושי שלו, פחדתי מהרעיונות המעוותים שהשבי הכניס לו, קיוויתי שיתפכח, שיבחר בטוב. כל כך שמחתי בשינוי שהוא עשה, הערצתי את ההנהגה שלו לאחר מכן.

בספר מהללאל מיד התחברתי לבחור המיוחד הזה ששמו מהללאל, להתמודדות שלו מול מה שהוא עבר בחיים, כאבתי איתו את הכאבים שלו, בכיתי עם התסכולים, הזלתי דמעות התרגשות מול החזרה שלו הבייתה.

יוזבד? סביבו מתרקמת העלילה, אבל כמעט בלעדיו. אין לו קשיים מיוחדים, הוא מתמודד כמו שמצופה ממנו, אין לו נקודות אופי מיוחדות שגורמות להערצה של הקורא (רק תושבי האחוזה מעריצים אותו... אולי כי הם לא מכירים מקרוב את איסתרק ומהללאל).

בתור אחת שקראה את מלך על מקלו (קטע המילואים של מיה) וגם קטע אחד מיוזבד שנשלח אלי בטעות (איזה מיוחסת אני ;) ), וכמובן אחרי הפרקים הראשונים שבהם אלרנן דיליאבר מזהיר את איסתרק מפני תרחיש כזה, ציפיתי שלקראת סוף הספר הראשון יוזבד יקלע לדילמה הזו, ורוב הספר השני יעסוק בהתמודדות שלו מולה. אבל אפס. הוא נדרש להתמודד עם הרעיון למלוך רק במשך יום אחד בקושי.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:25 לינק ישיר 
ב. יקוואל

טרגדיה. עוול. רצח בדם קר. טפשות שאין כמוה. טעות חייה של מיה. אולי פאנז'י התערב לה בכתיבה וגרם לה לעשות כזה משגה, למה אני לא מבינה איך בנאדם נורמלי עושה כזה דבר.

לא נדבר על זה שתוך יומיים שלושה בלבד, יקוואל מספיק להגיע לאיזור הגבול הצפוני של כוזר, קרוב לאחוזת בנטיליאן המרוחקת וליישובים המאויימים מהשודדים.

למה??? למה לדעתך אדם שעושה בחירות שמו של יקוואל יכול להגיע רק למקום כזה נורא???
למה הבאת אותו לשודדים בכלל??
ולמה, למה הרגת אותו בצורה כזו נוראה, כשעם כל הכוונות הטובות שלו, והיו לו כוונות טובות גם אם נהג בפזיזות מסויימת, הוא מת כמו כלב מצורע, כמו בוגד נאלח וכמו רוצח שפל, כשאולה יכול להעביר הלאה את הרגע האומלל ההוא בלי שהוא יודע את שאר הסיפור. אפילו למות כאלמוני לא נתת לו.

זה אפילו לא חינוכי מצידה. הדמות המורכבת היחידה שהיא נותנת לנו להכיר הוא יקוואל. כל השאר או טובים או רעים.
איסתרק, מהללאל, שלוואן, בסטיאן, דיליאבר, מיכאל, אולה וכו': טובים.
דיאלידאן, ברכיהו, אשר, האמא המטומטמת שלו, גאלן, אבא הגדול וכו': שאינם טובים.

יקוואל מתנדנד.
החיים שלו מורכבים, הרצונות שלו טובים אבל קשה לו להיות בתלם, לעשות את הבחירות הנדרשות ממנו ולמלא ציפיות של האנשים סביבו. אז הבחירות השגויות שלו בהכרח מונעות אותו מעתיד טוב?

למה לא יכולת ללמד אותנו בספר איך נוהגים עם כזה ילד, איך ממנפים אותו, איך גם לו יש סיכוי ותקווה, איך גם אחרי שנופלים יש אפשרות לקום.

יכולת להפוך אותו לגיבור כוזר כשהוא, מתוך השודדים, מציל את העולם.

טוב, האמת שאני מבינה למה היא לא בחרה בדרך הזו ספציפית. כי אם זה היה ככה, יקוואל היה מרגיש שהוא עשה נכון בבחירות השגויות שלו, שבזכות הבריחה שלו והחבירה לשודדים הוא הביא רווח והצלה לכוזר, ואת זה היא רצתה למנוע.

אבל להרוג אותו? לא לתת לו שום תקווה ויכולת לתקן?? אכזרי, טרגי, טעות.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:27 לינק ישיר 
ג. שלוואן

האמת היא, שלא כל כך הבנתי מה כל הכעס עליו. וגם לא הבנתי איך העבד הנורדי (ויקינגי) הגר והליצן שלו, הפך להיות נאמן לאלוקים יותר ממנו, אבל את זה נעזוב.

המדליונים אצלו, הנוסחה לא. דוד סאנפאל המנוח ידע היטב מה שהוא עושה והשמיט מהמחברת שניתנה כמשכון לאחיה של תרצה, אחיה (אני נהנית ממשחק המילים :) ) את הדפים הקשורים לסוד האבקה.

שלוואן מנסה כל הזמן לפענח את הנוסחה ולא מצליח. כשהיא תהיה אצלו הוא ייתן אותה לדיאלידאן? לא התרשמתי שככה, משום מה. הוא לא מאמין באבא שלו, הוא לא ייתן לו כזה כח הרס.
לעומת זאת, לתת את המדליונים כמתת נאמנות לאיסתרק, נשמע לי הגיוני ומתבקש. כך גם הנוסחה תהיה בידיים הנכונות, וגם שלוואן יתקבל בכוזר האמיתית. הוא הרי ממילא לא מצליח לפענח את הנוסחה. עבור מה להמיס אותם, להשמיד ולהרוס בלי תכלית? לא הבנתי את השאיפה הגדולה לכיוון הזה, את ההשפלות שהוא סופג בגלל זה מהעבד שלו, את ייסורי הנפש הנוראיים כאילו הוא עשה משהו רע.

שלוואן משחק דמות כמעט ראשית בספר, אהבתי לקרוא עליו. המהלומות ההדדיות שלו עם אלרון כייפיות ממש, וליאה המתוקה ודיאן הקטנה גרמו לי להנאה. אלעזר, אגב, הרבה פחות שווה ממנו, לידיעת הקוראת ליאה.

אהבתי את המשחק בסוף הספר בין ברכיהו, ידרת, דיוואל בן ליראם וכל מי שחושב שהוא מבין ויודע מה שלוואן עושה באיזור הזה של הגבול. זה היה חכם ויפה מצידה של קינן שלנו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:28 לינק ישיר 
ד. יתיר

קודם כל, איזה שם יפה!

בהתחלה היה נראה שהוא דמות רעה, אבל הוא בהחלט אדם נחמד, משתדל להיות בסדר- למרות העיסוק המקורי שלו הוא מנסה שלא לעבור על החוק. מה לעשות שהוא גר בצד הלא נכון של הגבול, אבל הוא בסדר יחסית למרות זאת.

אהבתי את השיחה שהוא עושה עם רניל האומלל, ואיך הם מתחברים יחד בסוף המסע.
הוא פיקח ויצירתי וחמוד. אבל שקרן מדופלם :)

הם באמת חיכו עד הרגע האחרון שיוזבד ימצא את הארגז עם המכתבים האלו? לא נתנו ליתיר איזה תאריך יעד, לא ניסו לטפטף ליוזבד את העובדה שסבא שלו אולץ לוותר על המלוכה קצת מוקדם יותר, גם לפני שדיוואל מגיע עם ההצעה הבלתי אפשרית הזו מול יוזבד? הרי באופן כזה הגיוני יותר לקבל מיוזבד שיתוף פעולה... קצת מוזר שזה חיכה עד הרגע האחרון.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:28 לינק ישיר 
ה. שאול

לא התקבל על דעתי בכלל שהוא מאמין כל כך מהר לסיפור ההוא על יוזבד, ושתמים וישר דרך, הוגה בתורה כמנרם דודו והרבה פחות דיפלומט מיוזבד, ידחוף אותו כל כך לכיוון הלא מתקבל על הדעת של מרידה במלכות ומלוכה.

אולי הזקן ההוא בחתונה טפטף לו את הסיפור על יוזבד הראשון, אבל מכאן עד תמיכה מוחלטת במזימה שהוא אפילו לא היה שותף לה, הדרך רחוקה והאופי של שאול- עוד יותר.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:29 לינק ישיר 
ו. אלרון

בחור חמוד. כפי שכתבתי, כייף לקרוא על המהלומות ההדדיות בינו לבין שלוואן. בחור כארזים.
היה מרתק ממש לקלוט את משמעותו של עבד בהלכה, זה היה ממש מדהים לקרוא על זה ולקלוט מה הדינים דורשים וכמה הם מורכבים.
הידע הרחב של מיה לא מכזיב.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 19:58 לינק ישיר 

וואו דורש תגובה ארוכה ומפורטת יש לי הרבה מה לומר...
בלילה...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 22:50 לינק ישיר 

ובכן..
כתבתי תגובה ארוכה ומפורטת והיא הלכה לאבדון בתהום הנשיה של בחדרי אלוף הבאגים...
התגובה הראשונית שלי אחרי שסיימתי לקרוא את הספר פה בפורום הייתה תגובה ארוכה ומפורטת מתלהבת ומבסוטית, כי באמת, אני עדיין חושבת שהספר היה שווה את זה ונהניתי מכל רגע של קריאה,
מיה אלופה, וממש הרגשתי שאני שם, שאני מרגישה, שאני חווה והולכת ובורחת וכואבת,
כתבתי בתגובה שאני לא עושה השוואה בין זה לספרים הקודמים, אולי כי התחמקתי ממה שדורש להביע קצת אכזבה,
לא, הספר לא נופל ברמה מקודמיו, הוא רמה גבוהה וקיננית שלא רואים והלוואי על כל הסופרות והספרים כזו כתיבה מדהימה,
אם יש אכזבה מסוימת זה ברוח העלילה ובדמויות החסרות והדמויות שהיא בחרה להבליט, לעומת הספרים הקודמים ששם התחברנו והכרנו דמויות בצורה שונה לגמרי.
וגם קצת סלנגים מהדור שלנו שהיא הכניסה ועוד קצת ביטויים שלא נראה לי שהיו קיימים אז...

ועכשיו אני עוברת לעזור לאסתרק במה שהיא כתבה...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 22:55 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
א. יוזבד

לא הדמות הראשית. בכלל בכלל לא הדמות הראשית. שלוואן באמת מתאים יותר, אלרון או יקוואל.
הבחור נחמד, מזכיר קצת את איסתרק בקטנותו, מחונן בכל המידות הטובות ופועל בהתאם לייעודו, אבל לא התחברתי אליו יותר מדי.

בספר איסתרק כעסתי על איסתרק, הבנתי את הקושי שלו, פחדתי מהרעיונות המעוותים שהשבי הכניס לו, קיוויתי שיתפכח, שיבחר בטוב. כל כך שמחתי בשינוי שהוא עשה, הערצתי את ההנהגה שלו לאחר מכן.

בספר מהללאל מיד התחברתי לבחור המיוחד הזה ששמו מהללאל, להתמודדות שלו מול מה שהוא עבר בחיים, כאבתי איתו את הכאבים שלו, בכיתי עם התסכולים, הזלתי דמעות התרגשות מול החזרה שלו הבייתה.

יוזבד? סביבו מתרקמת העלילה, אבל כמעט בלעדיו. אין לו קשיים מיוחדים, הוא מתמודד כמו שמצופה ממנו, אין לו נקודות אופי מיוחדות שגורמות להערצה של הקורא (רק תושבי האחוזה מעריצים אותו... אולי כי הם לא מכירים מקרוב את איסתרק ומהללאל).

בתור אחת שקראה את מלך על מקלו (קטע המילואים של מיה) וגם קטע אחד מיוזבד שנשלח אלי בטעות (איזה מיוחסת אני ;) ), וכמובן אחרי הפרקים הראשונים שבהם אלרנן דיליאבר מזהיר את איסתרק מפני תרחיש כזה, ציפיתי שלקראת סוף הספר הראשון יוזבד יקלע לדילמה הזו, ורוב הספר השני יעסוק בהתמודדות שלו מולה. אבל אפס. הוא נדרש להתמודד עם הרעיון למלוך רק במשך יום אחד בקושי.


נשלח מהאנדרואיד שלי


כמו שכתבת, יוזבד אינה הדמות הראשית וזה מבאס, כי ציפיתי שיהיה לנו כאן דמות חדשה שעובדת על עצמה, דמות שתהפוך ל'הערצה' חדשה ולדוגמה ממש כמו איסתרק ומהללאל כל אחד לחוד עם החוויות שלהם ודרך החיים העוצמתית והאמיתי שלהם,
כאן פגשתי יוזבדוש חמוד, דמות מתוקה מאד, בהחלט! אך לא הייתי שמה עליו את גיבור הסיפור, נכון שאם לא הוא אז הכל היה שונה, אבל אולי לפחות הייתי נותנת לו את השם מנרם ולאבא שלו את השם יוזבד, אממ... גם אבא שלו לא נושא מדי הרבה בספר,
משום מה הייתי בטוחה עד הרגע האחרון שמשו שם עם החרב שהוא מצא מתחת חורבות בית הכנסת לא יריח טוב ובטח זה עוד איזה עלילה שלימה.. אבל לא מצאתי שם משו מיוחד עוד שכתוב עליו...




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 22:58 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
טרגדיה. עוול. רצח בדם קר. טפשות שאין כמוה. טעות חייה של מיה. אולי פאנז'י התערב לה בכתיבה וגרם לה לעשות כזה משגה, למה אני לא מבינה איך בנאדם נורמלי עושה כזה דבר.

לא נדבר על זה שתוך יומיים שלושה בלבד, יקוואל מספיק להגיע לאיזור הגבול הצפוני של כוזר, קרוב לאחוזת בנטיליאן המרוחקת וליישובים המאויימים מהשודדים.

למה??? למה לדעתך אדם שעושה בחירות שמו של יקוואל יכול להגיע רק למקום כזה נורא???
למה הבאת אותו לשודדים בכלל??
ולמה, למה הרגת אותו בצורה כזו נוראה, כשעם כל הכוונות הטובות שלו, והיו לו כוונות טובות גם אם נהג בפזיזות מסויימת, הוא מת כמו כלב מצורע, כמו בוגד נאלח וכמו רוצח שפל, כשאולה יכול להעביר הלאה את הרגע האומלל ההוא בלי שהוא יודע את שאר הסיפור. אפילו למות כאלמוני לא נתת לו.

זה אפילו לא חינוכי מצידה. הדמות המורכבת היחידה שהיא נותנת לנו להכיר הוא יקוואל. כל השאר או טובים או רעים.
איסתרק, מהללאל, שלוואן, בסטיאן, דיליאבר, מיכאל, אולה וכו': טובים.
דיאלידאן, ברכיהו, אשר, האמא המטומטמת שלו, גאלן, אבא הגדול וכו': שאינם טובים.

יקוואל מתנדנד.
החיים שלו מורכבים, הרצונות שלו טובים אבל קשה לו להיות בתלם, לעשות את הבחירות הנדרשות ממנו ולמלא ציפיות של האנשים סביבו. אז הבחירות השגויות שלו בהכרח מונעות אותו מעתיד טוב?

למה לא יכולת ללמד אותנו בספר איך נוהגים עם כזה ילד, איך ממנפים אותו, איך גם לו יש סיכוי ותקווה, איך גם אחרי שנופלים יש אפשרות לקום.

יכולת להפוך אותו לגיבור כוזר כשהוא, מתוך השודדים, מציל את העולם.

טוב, האמת שאני מבינה למה היא לא בחרה בדרך הזו ספציפית. כי אם זה היה ככה, יקוואל היה מרגיש שהוא עשה נכון בבחירות השגויות שלו, שבזכות הבריחה שלו והחבירה לשודדים הוא הביא רווח והצלה לכוזר, ואת זה היא רצתה למנוע.

אבל להרוג אותו? לא לתת לו שום תקווה ויכולת לתקן?? אכזרי, טרגי, טעות.


נשלח מהאנדרואיד שלי


קודם כל אסתרק, אני מבקשת - פאנזי לא יעשה כזאת שטות ואני מכירה אותו טוב! לא ללכלך עליו!
ובנוגע ליקוואל,
מיה עשתה לי רע, אני לא הסכמתי, כלכך האמנתי וקיוויתי ורציתי בשבילו, 
הלכתי איתו ונלחמתי רק כי ידעתי שבטח יש עוד מישו אחד שבוטח בו
לא יפה ממנה,
אבל היא גרמה לי לבכות עליו,
וזה היה טוב לבכות, בכי זה סתם דבר טוב,
דמעות הרי - הן התכשיט של האשה...

אבל זה לא מצדיק את עצם העובדה שאני קצת כועסת עליה שהיא עשתה לנו את זה,
קשה לי לדמיין את הספרים הבאים שלה בלי יקוואל עם השנינות והחוצפה שלו,
הוא מדי מתוק, אפילו שהוא קשה. וזה מעצבן ומכעיס.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:02 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
האמת היא, שלא כל כך הבנתי מה כל הכעס עליו. וגם לא הבנתי איך העבד הנורדי (ויקינגי) הגר והליצן שלו, הפך להיות נאמן לאלוקים יותר ממנו, אבל את זה נעזוב.

המדליונים אצלו, הנוסחה לא. דוד סאנפאל המנוח ידע היטב מה שהוא עושה והשמיט מהמחברת שניתנה כמשכון לאחיה של תרצה, אחיה (אני נהנית ממשחק המילים :) ) את הדפים הקשורים לסוד האבקה.

שלוואן מנסה כל הזמן לפענח את הנוסחה ולא מצליח. כשהיא תהיה אצלו הוא ייתן אותה לדיאלידאן? לא התרשמתי שככה, משום מה. הוא לא מאמין באבא שלו, הוא לא ייתן לו כזה כח הרס.
לעומת זאת, לתת את המדליונים כמתת נאמנות לאיסתרק, נשמע לי הגיוני ומתבקש. כך גם הנוסחה תהיה בידיים הנכונות, וגם שלוואן יתקבל בכוזר האמיתית. הוא הרי ממילא לא מצליח לפענח את הנוסחה. עבור מה להמיס אותם, להשמיד ולהרוס בלי תכלית? לא הבנתי את השאיפה הגדולה לכיוון הזה, את ההשפלות שהוא סופג בגלל זה מהעבד שלו, את ייסורי הנפש הנוראיים כאילו הוא עשה משהו רע.

שלוואן משחק דמות כמעט ראשית בספר, אהבתי לקרוא עליו. המהלומות ההדדיות שלו עם אלרון כייפיות ממש, וליאה המתוקה ודיאן הקטנה גרמו לי להנאה. אלעזר, אגב, הרבה פחות שווה ממנו, לידיעת הקוראת ליאה.

אהבתי את המשחק בסוף הספר בין ברכיהו, ידרת, דיוואל בן ליראם וכל מי שחושב שהוא מבין ויודע מה שלוואן עושה באיזור הזה של הגבול. זה היה חכם ויפה מצידה של קינן שלנו.


נשלח מהאנדרואיד שלי


שלוואן פחדן חסר תקנה מפחד מעצמו ומהעבד שלו ואני מפחדת על ליאה והתינוקת שהוא השאיר שם, מזל טוב לו באגב..
אממ, לא זוכרת מה עוד רציתי להגיד עליו, היה לי הרבה, אבל נעלמו למקלדת המילים כרגע...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:05 לינק ישיר 

אסתרק, יפה מאוד! אני מסכימה עם כמעט כל הניתוחים שלך, אבל לא עם כולם.

1. יוזבד: מדויק להפליא.
2. יקוואל: נכון, אבל. איזה ברירה הייתה לה? אם הוא היה נשאר בחיים או אפילו מת מות קדושים הוא היה הופך לגיבור של הספר וזה לא הוגן. הטראגיות מוסיפה הרבה צבע לעלילה, אחרת הסוף היה טיפה משמים. זה כואב, אבל זה נצרך.
3. שלוואן: ניתוח מדויק.
4. יתיר: כנ"ל. אבל אני דווקא מבינה למה חיכו עד הרגע האחרון, כי ממילא היו צריכים שיוז ימצא את התיבה רק אחרי שדיוואל יגיד לו לחפש אותה, וזה היה ממש בסוף.
5. שאול: התפלאתי כמוך, זה באמת מוזר.
6. אלרון: מדויק.

ומהלעלעל-לעולם לעולם, באף פורום, על תשלחי הודעה לפני שעשית לה "העתק" :)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:05 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
קודם כל, איזה שם יפה!

בהתחלה היה נראה שהוא דמות רעה, אבל הוא בהחלט אדם נחמד, משתדל להיות בסדר- למרות העיסוק המקורי שלו הוא מנסה שלא לעבור על החוק. מה לעשות שהוא גר בצד הלא נכון של הגבול, אבל הוא בסדר יחסית למרות זאת.

אהבתי את השיחה שהוא עושה עם רניל האומלל, ואיך הם מתחברים יחד בסוף המסע.
הוא פיקח ויצירתי וחמוד. אבל שקרן מדופלם :)

הם באמת חיכו עד הרגע האחרון שיוזבד ימצא את הארגז עם המכתבים האלו? לא נתנו ליתיר איזה תאריך יעד, לא ניסו לטפטף ליוזבד את העובדה שסבא שלו אולץ לוותר על המלוכה קצת מוקדם יותר, גם לפני שדיוואל מגיע עם ההצעה הבלתי אפשרית הזו מול יוזבד? הרי באופן כזה הגיוני יותר לקבל מיוזבד שיתוף פעולה... קצת מוזר שזה חיכה עד הרגע האחרון.


נשלח מהאנדרואיד שלי


יש לו אפילו הסבר למה נתנו לו את השם הזה... והוא הצחיק אותי שם נורא איך הוא קשקש להם שהוא בן תשע עשרה... דמיינתי אותו שמנצ'יק בגיל של סבא לנכדים עוד רגע...
רניל היה מתוק ממש, רק לא הבנתי מה היה התפקיד שלו בסיפור ולמה כזה מלא דיו בוזבז עליו, מה הוא עשה אחרי הכל? גילה לו איפה נמצאים החדרים?... העיקר שהוא הכניס קצת מתיקות לספר:)



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:08 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
לא התקבל על דעתי בכלל שהוא מאמין כל כך מהר לסיפור ההוא על יוזבד, ושתמים וישר דרך, הוגה בתורה כמנרם דודו והרבה פחות דיפלומט מיוזבד, ידחוף אותו כל כך לכיוון הלא מתקבל על הדעת של מרידה במלכות ומלוכה.

אולי הזקן ההוא בחתונה טפטף לו את הסיפור על יוזבד הראשון, אבל מכאן עד תמיכה מוחלטת במזימה שהוא אפילו לא היה שותף לה, הדרך רחוקה והאופי של שאול- עוד יותר.


נשלח מהאנדרואיד שלי


לא הבנתי מה הבחור הזה רוצה ממני, הוא היה נשמע לי טוב, ופתאום הוא משכנע את יוזבד בצורה לא הגיונית, פתאום הוא תככן ומשכנע וזה היה לי מוזר..
הכי הייתי רוצה לראות את השירים שהוא כתב, במיוחד את ההוא שאפשר לקרוא גם מהסוף להתחלה שגרם ליוזבד לצחוק, אני אוהבת הרי כאלה דברים...
הוא היה בשבילי דמות לא מוגדרת, אחד כזה שהוא חבר טוב, אבל נראה פלסטלינה נוחה להשפעה ומה שאומרים לו הוא עושה, אבל מצד שני דעתן ומשכנע, משו מוזר...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:10 לינק ישיר 

אסתרק כתב:
בחור חמוד. כפי שכתבתי, כייף לקרוא על המהלומות ההדדיות בינו לבין שלוואן. בחור כארזים.
היה מרתק ממש לקלוט את משמעותו של עבד בהלכה, זה היה ממש מדהים לקרוא על זה ולקלוט מה הדינים דורשים וכמה הם מורכבים.
הידע הרחב של מיה לא מכזיב.


נשלח מהאנדרואיד שלי


הציניות שלו מתוקה! אבל היה מעצבן שהוא הפך לגיבור של הספר כשהוא כולו איזה נורדי מסכן עם נשר קעקוע...

אבל הוא היה טוב, ואם לא נתייחס לעלילה עצמה אפשר ללמוד ממנו המון, המון. הוא עשה בחירות גורליות בהחלט, לכלל ולעצמו, והמילים שלו חזקות ונוקבות, כאן הוא עשה את זה לשלוואן?.. מחוץ לספר - מיה עשתה את זה לנו..



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2016 23:15 לינק ישיר 

מהלעלעל
סליחה שנתקעתי באמצע התגובות שלך, שלחתי את זה לפני שראיתי שהתחלת להגיב על כל דמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ממלכה במבחן > הרהורים בעקבות יוזבד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.