בית פורומים ממלכה במבחן

=ניסי הבורא=

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/8/2017 09:54 לינק ישיר 
=ניסי הבורא=

אחרי הקטע הראשון שכתבתי על נרמה, עשה לי חשק של עוד.. לא ידעתי על מה לכתוב ולא היה לי את מהעללו לעזר עד שמישהי הציעה לי לקחת עניין מהספר ולשנות את הסיפור איך שאני ארצה.
הנה הוא לפניכן. לא היה מי שיעבור לי על זה כך שכל תקוותי היא עליכן, בבקשה תעירו הערות


נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 09:55 לינק ישיר 

זה יהיה בפרקים תצטרכו להאזר בסבלנות...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 09:56 לינק ישיר 

קריאה מהנה!
פרק א'
"בוקר טוב!" קרא בעליזות יונתן בהכנסו למשרדו של אבנר.
"ביום אחר, לא היום".
"מה קרה הפעם אבנר?"
"הבוקר עבר כאן מפקד והביא איתו הרוג".
"ברוך דיין האמת, היכן הוא? ידוע מי הוא?"
"הוא לא מזוהה, בצלאל בודק אותו במרפאה". בצלאל הוא הרופא בנקודת 'סומך נופלים' המקומית. ארגון זה ייסד המלך עם שר המלחמה לאחר שנפצע בנו מהללאל תחת הגשר. נקודות של הארגון קיימות בכל עיר וכפר בכוזר ועוסקות ברפואת פצועים ולהבדיל בקבורת מתים למען הצלת נשמות הפצועים וההרוגים. כל מי שמגיע עובר דרך בצלאל גם אם הובא כהרוג, שמא יצליחו להצילו. עקרון זה עמד בראשו של הרופא בטענה שלפעמים מרוב פחד לא מצליחים לקבוע נכונה את מצבו של הפצוע.
"אבנר, הלב דופק! הוא מתחיל לנשום!" ההתרגשות הייתה בשיאה, דבר נדיר הוא כי אדם שכבר התכוננו לקברו מתברר כחי. "מצבו לא מלהיב במיוחד, אך הוא חי".

"מי אני? היכן אני? מה אני עושה כאן?"
"בצלאל, הוא התעורר!"
"שלום לך, בוקר טוב! ישנת הרבה אדון" קיבלו יונתן בברכה ובסבר פנים יפות, "איפה אני נמצא?" שאל הפצוע במעורפל. "שלוחת סומך נופלים של כפר שלף, הובאת לכאן לקבורה, והבורא גמל חסד והחיה אותך בשנית. עליך לברך הגומל כשתבריא לגמרי. מה שמך?"
"מה טוב אם הייתי יודע בעצמי.. אך איני יודע".
"ברוך מחיה המתים! מה שלומך איש צעיר?" שאל בצלאל בענייניות רפואית מעורבת בנעימותו למטופליו.
"ברוך הבורא, חי וקיים. ומי אתה, רגע מי אתם כולכם?"
"אנחנו המטפלים בך, מתנדבים כאן במקום" ענה לו יונתן בחביבותו הטבעית.
האיש הצעיר הסתכל עליהם כתרנגול בבני אדם. הוא לא מבין מדוע באור יום הוא נמצא במיטה. הוא לא זוכר מי הוא, אבל הוא זוכר שבשעת צהריים כזו הוא לא שוכב במיטתו. הוא ניסה לקום, אך כל עצמותיו כאבו.
"מר לא יודע, אינך יכול לקום, עצמותיך מרוסקות ברובן, עליך לנוח. תודה ליוצר שהתעוררת. כבר שבוע אתה שוכב כאן. איבדת את הכרתך, את זיכרונך, את עצמך. אתה תבריא בעזרתו יתברך ותלך לחפש את עצמך, אתה צריך להיות חזק ובריא לזה. אכן המצב יותר קל מתמיד משום שהמכה לא חמורה והשכחה היא זמנית. אם תפגוש אדם שהכרת או תמצא את הדבר שעסקת בו או אהבת אותו, זכרונך יחזור אליך, אך כעט עליך לנוח ולא לקום".
'שבוע? כבר שבוע אני שוכב כך? מה קרה? איך הגעתי למצב כזה?'
הוא ניסה להזכר, לשחזר, ראשו כאב, גופו שבור, הוא עייף. ינסה לחשוב על כך מאוחר יותר, עכשיו הוא צריך לנוח.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 10:17 לינק ישיר 

יפה מאד!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 10:18 לינק ישיר 

ברוך שובך!!!!!!!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 10:18 לינק ישיר 

מי זה הפצוע?!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 11:03 לינק ישיר 

תודה!
חכי בסבלנות ותראי...


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2017 11:03 לינק ישיר 

תנסי להעלות רעיונות


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2017 09:25 לינק ישיר 

זה 100% יקוואל!!!
הקטע מדהים!!!
ואל תתני לנו לחכות שנים בין פרק לפרק כמו מיה!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/8/2017 09:32 לינק ישיר 

ואגב, כשהוא דיבר עם אולה (המפקד) הוא זכר מצויין, היה לו'פנס' בעין

'אכן המצב יותר קל מתמיד משום שהמכה לא חמורה' זה לא נכון! כשמתרסקים עליך סלעים- אין סיכוי שתישאר בחיים!!!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/8/2017 09:40 לינק ישיר 

יפה יוז!!! זה הוא!!! הוא חי!!
הוא זכר ואז איבד את ההכרה ותוך כדי גם את הזיכרון, אחרי שנופל על בן אדם אבנים האפקט לא תמיד מידי, לפעמים אנשים עוד בהכרה ונראים כאילו הכל בסדר ואחרי איבוד ההכרה ניכר עליהם מה קרה.
יש ניסים בעולם ואם הוא התרחק ממקור הניפוץ הוא יכל להשאר חי בעיקר שהיה שם איזה שיח שיכל להגן עליו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2017 09:42 לינק ישיר 

טאדאאאם!!
פרק ב'
השעות הללו שהיא יושבת עם דודתה, הן השעות האיכותיות ביומה.
"מה מתריד אותך אונמר?" שאלה רנה את אחייניתה הצעירה תוך דאגה כנה לשלומה.
"דאגתי ליקוואל גוברת מיום ליום. כבר חצי שנה לא שומעים ממנו ועליו. הוא אפילו לא יודע על החתונה המתקרבת. זו תהיה הרגשה קשה אם הוא לא יהיה נוכח שם. גם כך אבא ואמא ז"ל יהיו חסרים, אז גם שהוא לא יהיה?" היו אלה דברים שצעקו לכל אחד, אך נאמרו לראשונה.
"זו שאלה טובה יקירתי. אני בטוחה שהוא בריא ושלם, ואף מצליח בכל מעשי ידיו." המילים כואבות, היא לא בטוחה במה שאמרה, ליבה אומר לה שאחרים המה פני הדברים, אך אמרה זאת בביטחון בכדי להרגיע את הכלה הצעירה.
ליקוואל ואונמר היה קשר טוב, גם את אולה כיבד יקוואל מאוד. שמחת החתונה לא תהיה שלימה באם יעדר יקוואל ממנה. היא חייבת למצוא לכך פיתרון.
"ואם הוא נמצא בקצה השני של הממלכה ולא יודע על האירוסין ואף לא ישמע על השמחה?" קטעה הנסיכה את מחשבות דודתה "הוא לא יבוא לארמון כנסיך גם אם ישמע, צריך לאפשר לו לבוא כאחד העם ועם זה גם לא לבלוט".
"זהו רעיון יפה, יש לך חכמה רבה אונמר. השאלה היא איך עושים זאת".

הארמון הומה אדם בשעה זו, ורבים הם הזקוקים למלך בנושא זה או אחר. אך המלך מקדיש את זמנו לאחותו. מאז עלותו לכיסא אביו, ניתן לאחיו ואחיותיו האישור לבוא ללא הזמנה וללא קביעת זמן מראש. גם לבנו בכורו ניתנה רשות זו, והוא היחיד שמשתמש ברשות זו. רבות הן האספות בהן השתתף הנסיך רעואל בישבו על ברכי אביו. המלך ראה בזה חלק גדול בחינוכו לתפקיד אליו הוא נולד.
אחיו הצעירים מחכים בסבלנות לשעת הלימוד היומית באם צריכים לאחיהם, ואונמר משוחחת איתו בארוחת ערב המשפחתית, אך היום חרגה ממנהגה והודיעה לו שצריכה ראיון אישי עם אחיה המלך.
"ברוכה הבאה בצל קורתי אחותי הנסיכותית" הקדים את פניה המלך בעמידתו. "ברוכים הנמצאים במושב זה, הוד מלכותו אחי." לאחר רגע של שתיקה שאל איסתרק בנועם "מה הביא אותך הנה היום? מהו הדבר שרצית לשוחח עליו?" הוא כל כך הזכיר לה את אבא ז"ל, עד כמה הוא דומה לו.
"באתי הנה עם נושא שחשוב בעיני, דואגת אני לאחינו יקוואל" היא עצרה לנשימה קלה, ידיה רועדות. שמו לא הוזכר בארמון מאז העלמותו ואין היא יודעת אם יש לכך סיבה. היא פחדה מאוד לדבר כך פתוח אף בפני אחיה הבכור. בתוך ליבה כל יום חשבה עליו אך בשבוע האחרון יותר מתמיד, היא דאגה לשלומו, ניסתה לדמיין היכן הוא ואיך מסתדר. נכון שהוא ידע להסתדר בכל מצב, אבל בארמון ומחוצה לו אלו שני דברים שונים לגמרי…
"הוא יחסר מאוד בשמחה, אולי נחשוב על דרך לתת לו הזדמנות לחזור כאיש פשוט. ידוע הרי שלא ירצה לחזור כנסיך בכרכרת זהב המלכותית, הוא לא יכנע."
גם היא לא הייתה חוזרת אילו לא היו מחזירים אותה, ואף שהיא כבר השתנתה מאז, יקוואל לא ישתנה עד כדי כך.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2017 09:52 לינק ישיר 

'אני יכולה בינתיים להתחיל להעלות את מה שאני כתבתי...'
שכוייך



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/8/2017 10:50 לינק ישיר 

הנסיך רעואל היקרה,
זה מדהים!!
אהבתי את הטוויסט שיקוואל חי, והעובדה שהוא איבד את הזיכרון יכולה להיות מרתקת! (אןלי יערוק ליוסף דיאלידאן?) הרבה סיבוכים יכולים לצוץ מזה.
כתיבה קולחת ויפהפיה!



נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-23/8/2017 11:11 לינק ישיר 

רעואל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מהממממםםםםם!!!!!!
פשוט מושלללם!!!
אהבתי את הרעיון ואת הכל!!!!
מוכשרת!!!

זה חיייייבב להיות פדהאל!!!

נ.ב
אז הפצוע זה יקוואל? טוב לדעת!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2017 12:19 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ממלכה במבחן > =ניסי הבורא=
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.