בית פורומים עצור כאן חושבים

הערות לספר בתורתו של ר' גדליה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/1/2005 21:30 לינק ישיר 
הערות לספר בתורתו של ר' גדליה

עמ' יג - התורה נזקקת להגיון האנושי אולם אי אפשר לכופפה להגיון האנושי, האם יג מידות הם הגיון אנושי? עיין בכל מה שדן הרב הנזיר. ההנחה שההגיון האנושי הוא הגיונו של הקב"ה ג"כ טעונה בירור, כי גם אם השכל הוא צלם א-לקים, הרי אפילו ההשגה הנבואית שהיא פסגת ההשגה השכלית לפי הרמב"ם אינה באה בצורה הלוגית הרגילה כמבואר במורה ח"ב פל"ח. ועיין בדברי רג"נ עצמו בעמוד לז.
עמ' יד - האם הרב לא היה מודע לשאלה האם הדרשות הם יוצרות או סומכות? האם הוא לא היה מודע למה שנאמר בשם הגר"א שזו טעות לחבר את הפשט והדרש ביחד. הרי כל מי שקורא את הספרים שנתחברו בנושאים האלו חש את הדוחק.
עמ טו – "שום סופר אנושי אינו יכול לכתוב כך". השווה לכוזרי מאמר א אות ה בדבריו של החכם המוסלמי על הקוראן "ספר זה דבר פלא הוא המחיבו לקבלו מצד עצמו - כי אין אדם בעולם יכול לחבר כספר הזה., אף לא פסוק אחד מפסוקיו". יתירה מזו, אם מסקנות האבולוציה כפויות עלינו, ניתן לומר שגם מסקנות ביקורת המקרא כפויות עלינו, וכידוע שכך סובר הרב ברויאר ומפרשם לפי דרכו. אם ביקורת המקרא צודקת הרי הסגנון הנפלא של התורה כלל אינו נפלא אלא אוסף טלאים ומאידך אם אנחנו מתמודדים עם ביקורת המקרא מדוע שלא נתמודד גם עם תיאורית האבולוציה.
עמ טו - "מצוות ייבום שייכת דוקא כששני האחים חיו באותו דור, באותה דרך חיים ... ואם הוא שייך לאותו דור , לאותה דרך מחשבה של אחיו, הוא יוכל לנהל את החיים והרכוש כמו שהיה מנהל אותם אחיו" - כמובן שמכאן ברור שמומר אינו זוקק ליבום וכידוע שזו דעת הגאונים שלא נתקבלה להלכה, וא"כ מדוע שוטה זוקק את אשת אחיו, הוא באותה דרך חיים? ואם אחד חסיד ואחד מתנגד? נראה כסימון המטרה מראש.
עמ' טז - האקסיומה של אוקלידס - וודאי שאדם יכול לחשוב אחרת, אם היינו מודעים יותר לכדוריות של כדור הארץ היינו רואים שאפשר וצריך לחשוב אחרת, ובפרט שכל הפיסיקה המודרנית מתבססת על גיאומטריה אי אוקלידית. להגיד שזהו מושכל ראשון, מנלן? הרי מתמטיקאים כל הדורות התלבטו בשאלה האם ניתן להוכיח את האקסיומה הזו משאר האקסיומות, עד שהגיעו למסקנה שהיא בלתי תלויה ובכך החלה התפתחות הגיאומטריה האי אוקלידית.
עמ' יז - דבר לא הגיוני לא קיים בתורה כלל. הצהרה שצריך לבדוק האם יש לה כסוי. הבעיה היא שברגע שמוצאים דבר שלא נראה לנו הגיוני כופפים אותו למה שאנו מחליטים שזהו ההגיון שלנו. ועיין באשכול האם התורה זוקקת א-לוקים, עד היכן אפשר להגיע עם אינוס ההגיון.
עמ יח - טמון באש עיין רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יד הל"ח
<אש שיצאה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב לשלם שנ' +שמות כ"ב ה'+ ומצאה קוצים כו' או השדה, אכלה גדיש וכיוצא בו והיו כלים טמונים בתוך הגדיש אם היו כגון מורגים וכלי בקר וכיוצא בהן מדברים שדרך אנשי השדה לטמון אותן בגדיש חייב לשלם, היו בגדים וכלי זכוכית וכיוצא בהן פטור על הכלים. >
ובהלכה ט
<במה דברים אמורים במדליק בתוך שדה חבירו אבל במדליק בתוך שלו ועברה לשדה חבירו פטור על כל הכלים הטמונים בגדיש אבל משלם הוא שיעור מקום הכלים ורואין אותו כאילו הוא מלא גדיש של חטים או של שעורים. >
איך ההבדל נכלל בסברא הזו? לפי הסברא של רג"נ שן ורגל וודאי היו צריכים להיות פטורים מטמון, כי אם על נזקים שנובעים ממעשיו פטור ק"ו בנזקי בהמתו.
עמ' יט - פטור כלים בבור, הרי הכלים מובלים ע"י חמור, כלום יש קשר לתכונת ההולכה העצמית של חפץ לחיוב בור? ומה הדין בחמור נכה? סברה שאינה מכסה את כל האפשרויות.
עמ' יט – "אין שום חכם שאומר כך", עיין דברי הרלב"ג שהובאו בקול הנבואה עמ' צג. כבר עדיפים דברי מו"ר שליט"א שאין אנו מבינים את הדרשות.
עמ' כ - בסוף זה חוזר לאמונת חכמים, אז בשביל מה כל המאמץ?
עמ' כא - היה מעמד הר סיני? היה משה רבנו? וראה לקמן.
שם - מדוע לא לימון? וזו בדיוק הדוגמא של הרמב"ם עמ' לח בהקדמה לפירוש המשניות מהדורת הרב שילת, "אלא ראינו בלא ספק מיהושע עד אלינו שהאתרוג היה ניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בזה, ואמנם הם חוקרים אחר ההוראה המצויה בכתוב לזה הפירוש המקובל" נאמר כאן במפורש שנעשתה כאן עבודה כפולה.
עמ כג - מי ילמד היום מפסוק? זו נראית כבעיה עקרונית ולא רק כבעיה טכנית שאין אנו יודעים ללמוד היום מפסוקים.
עמ כד - בהגדרת גזירה שווה עיין תלמוד בבלי מסכת נדרים דף עח עמוד א
<נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן +ויקרא יז+ זה הדבר בשחוטי חוץ, מה בשחוטי חוץ - אהרן ובניו וכל ישראל, אף פרשת נדרים - אהרן ובניו וכל ישראל, ומה כאן ראשי המטות, אף להלן ראשי המטות.>
מה הקשר העניני בין נדרים לשחוטי חוץ? אפשר להדחק ולומר שהקדשת הבהמה היא נדר אבל זה דוחק.
עמ' כח - לפי ההגיון הזה היתה צריכה להיות מצווה לאכול מצה כל שבעה בברכה, ובוודאי מי שלא אכל מצה ביום הראשון מאיזושהי סבה, בפעם הראשונה שיאכל מצה צריך לברך על אכילת מצה.
עמ' כט - אם זוהי ההגדרה בגזרות דרבנן, כיצד היתה תקופה שלא נהגו הגזרות, הלא הם היו חייבות להיות מהרגע הראשון שנתנה המצווה? אמנם יש הגדרות של רוח התורה ברמב"ן במספר מקומות, אולם ברור שגם לדעת הרמב"ן פרטי השבותים לא התחילו בבת אחת.
עמ' לא - כנראה שתוס' לא סברו לכל המהלך של רג"נ.
עמ' לג - הנחה פשוטה שקנין דרבנן מועיל לדאורייתא גם בקידושין. האם גמירות הדעת בחליפין פחותה מאשר בשאר קנינים וא"כ מדוע חליפין אינם מועילים בקידושין, מדוע מתנה ע"מ להחזיר אינה מועילה?
עמ לד - כל המהלך פה הוא טנדציוזי ומוכח מיניה וביה שהרי הוא מודה שאלמלא חכמים אמרו שזו הסברא לא היינו אומרים שזו הסברא, על כרחנו שאנו יורים קודם את החץ וחלק גדול מהסברות שנאמרו כך הם כאלו או אמונה שאכן החץ קיים.
עמ' נג - זה מה שמשנה את המוסריות של האדם אם בקבוע נאמר שהווי כמחצה על מחצה ואלו בנמצא נלך אחר הרוב? לגוף הסברא, מדוע בזורק אבן לגו יחשב כקבוע, אדרבא במקרה כזה הוי כתערובת שצריך לילך אחר הרוב ומדוע לאידך גיסא במקרה של תשעה עכו"ם וישראל בחצר ונפלה עליהם מפולת מפקחים עליהם את הגל בשבת, מדוע אין כאן תערובת? לכאורה הכיוון הוא הפוך שהואיל והתורה אמרה לא להתיחס לזה כתערובת, לכן לא הולכים אחר הרוב.
בדברי הרב שילת - בשביל מה צריך להביא הסכמה מהמלבי"ם על קאנט.
עמ' עז - האם כל אמתת ספורי התורה נובעת מכך שהתורה רצתה לספר ספורים שיותר ישכנעו אותנו, הלא זה טיעון מעגלי. מבחינתינו שאנו רחוקים מהאירועים האלו הם אמתיים בשבילנו רק בגלל שהתורה ספרה אותם ולא להיפך.
שם - מה ההבדל הבסיסי בין איוב לספורי התורה, מדוע שלא נאמר שאברהם חומר ושרה צורה?
עמ' עח - חכמת התורה על אמת - יש באמת לדון האם אנו יכולים להתיחס למעשה בראשית של הרמב"ם כאל חכמת התורה באמת. וודאי שאין זו חוצפה כלפי הרמב"ם אלא עם ישראל הבחין בין דברים שונים של הרמב"ם וכבר האריך בזה מו"ר שליט"א, ואפילו היד החזקה לא התקבל בצורה שרצה הרמב"ם.
האם במאה ה 17 היינו אמורים להחליף את ארבעת הפרקים הראשונים של משנה תורה בפיזיקה ניוטונית וכיום בפיזיקה איינשטינית ובמבוא לתורת האבולוציה?
ברור שמה שע"י הרמב"ם נחשב נמנע אצלנו נחשב כאפשר ואפילו יותר מזה, וגם הנביא ששקוע בצורות האמיתיות, לכאורה לשיטתנו שקוע בדמיונות וכיצד תחול עליו הנבואה? ורג"נ בעצמו מודה בכך.
עמ פ - "השכנוע השכלי, לפי הידע והנתונים של האדם באשר הוא שם, כפוי על האדם". ועובדי ע"ז שטעו בעיונם, האם גם הם היו כפויים לעבוד ע"ז? וע"פ מה שנאמר לקמן שהאדם לא נברא יחידי אין מקום לחייב סינים בשבע מצוות בני נוח.
לפי זה כמובן שלא היו יציאת מצרים ולא מתן תורה כי אין לנו שום הוכחות חיצוניות לכאלו אירועים קוסמיים וצא וראה מה עלתה לו לווליקובסקי.
עמ' פו - לפי הרמב"ם מטרת התורה היא להקנות דעת נכונות, לא מוסריות שזו בהכרח ברמה השניה של המפורסמות. וכך גם מוכח מדבריו בפרק האחרון של המורה.
עמ' פט - הדרשה הלשונית של אור. בשלמא אם האדם נברא יחידי ולשום הקדש היא הלשון המקורית של העולם, יש מקום למדרש מלים כזה, מוזר ככל שישמע (אני הייתי מצפה שיקראו לאור 'וואו'). אולם לדעת רג"נ שהאדם לא נברא יחידי ובוודאי שלא היתה שפה ראשונית, מדוע תופעה זו קיימת רק בעברית ולא באנגלית למשל, מדוע האדם האנגלי הגיב על האור בקריאה light?
עמ' צ - וירא א-להים כי טוב, ברור שהרמב"ם מפרש אחרת את הטוב הזה.
עמ' צא - האם בכל דור ודור נוציא את הפסוקים מפשוטם לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. לפעמים הפונדמנטליזם של האדמו"ר מליובאוויטש נשמע יותר הגיוני, כי אין צורך לקפץ לפי התיזה האחרונה.
אם נגיע למסקנה שנסים הם נמנעות, נוציא את כל הנסים מפשוטם, להכניס את כל הנסים למסגרת אי הוודאות הקוונטית זה בלתי הגיוני וסתירה למושג הנס.
מה שלמדים מהרמב"ם זה בדיוק להיפך, הואיל והדברים שבגללם נאלץ הרמב"ם להוציא דברים מפשוטם נחשבים היום כבטלים ומבוטלים, המסקנה היא אולי להיות פונדמנטליסט.
עמ' צד - אדם בהחלט יכול להרגיש צער כשמשחיתים דומם - דוגמא הדיונה באשדוד.
עמ' צה - יש לא מעט מחקרים שמראים כיצד ממרק בראשיתי יכול להווצר חומר חלבוני שמתנהג לפי חוקי האבולציה. (ג'ון קסטי, גן העדן הרבוד, הוצאת דביר 1993 עמ' 83).
הקושיה על דרווין אינה קושיה, היו מוטציות שליליות שהואיל ולא התאימו נכחדו. חשוב להדגיש שאליבא דדרווין האדם אינו עדיף ממקק אלא שכל אחד מצא לעצמו את הגומחה המתאימה. אמנם גם הרב פרש בצורה דומה את תורת ההתפתחות, אך אין זו כוונת דרווין.
אדני השדה - אורנג אוטנג? לר' יוסי הסובר שנבלתו מטמאת כנבלת מת, כנראה צריך מעט מאוד תבונה כדי להקרא אדם, האם גם על אורנג אוטנג נאמר הן היה כאחד ממנו?
בנושא חשיבה שכלית, הדברים אצל קופי על אינם כ"כ ברורים. צריך להגדיר גם מהי חשיבה שכלית.
עמ צח - להתעקש על פירוש הפסוק כפשוטו, אך את המדרש להוציא מפשוטו? הסכוי שאדם שהוא יונק על שיהיה אנדרוגינוס היא נמוכה ביותר. תופעות כאלו מוצאים בבעלי חיים נמוכים אך לא ביונקים.
עמ' קא ועץ החיים - מהו א"כ החשש שפן ישלח ידו ואכל מעץ החיים ואכל וחי לעולם? אם נמשיך בכיוון זה כל הפעולות להארכת תוחלת החיים הם נגד רצונו של הקב"ה.
שם - מצד אחד מדברים על אבולוציה ומצד שני על אדם שעוסק רק במושכלות ואין לו עסק במפורסמות עד שנפל בחטא?
עמ' קג - גם נחש מכיש רק לצרכי הגנה עצמית.
שם - כבר מו"ר האריך שלפי הרמב"ם יוצא שתכלית האדם היא להיות מחשב.
עמ' קה - כתנות, מה ההכרח להוציא את הפסוק מפשוטו?
עמ' קו - באמת חבל שהאדם נכנע לדמיונו ולא חזר אל הגן.
עמ' קח - המוסר הוא רק פרטי?
חז"ל אמרו שלבריאת האדם יחידי יש משמעות מוסרית חשובה עיין סנהדרין לז ע"א, כנראה שלפי רג"נ זהו רק משל ובאמת אני יכול לומר שאבי גדול מאביו ואיני צריך לומר בשבילי נברא העולם.
עמ' קיא - כבר חז"ל התיחסו לטענה של רג"נ. על לידתו של שת. קשה לומר שעל סתם אדם אומרים שהוא היה בן 130 כשהוליד את שת, יתירה מזו איך נעמה שהיא דור שביעי לקין תהיה אשתו של נוח שהוא דור עשירי לאדם הרבה יותר מאוחר. ויתירה מזו, כאן אדם הוא לא שם מין אלא שם פרטי, כמו שת, ומה פתאום הוא צריך לומר כי שת לי א-לוהים זרע אחר תחת קין כי הרגו הבל? ההכרח להוציא את הפסוקים מפשוטם לא קיים כאן.
עמ' קיב - כבר מו"ר חזר והדגיש שהמנין של סדר עולם הוא לא המנין היחיד.
עמ' קיג - גופו לא עלה לשמים, שיקול פילוסופי שלא כחז"ל.
שם – מעניין שדווקא בנושא אורך החיים רג"נ מקבל את הרמב"ן - הלא שיקולים אבולוציוניים אמורים לומר שתוחלת החיים עלתה וכך מוכח ממאובנים שאנשים נפטרו בגיל מאד צעיר.

הנטיה שעולה מרוח הדברים אינה מתאימה כלל לחומרות ולהקפדה בהלכה. קשה למצוא אי מוסריות בשימוש במים בשבת, למרות שניתן להשתמש במושגים בצורה לא סטנדרטית.



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/10/2019 20:04 לינק ישיר 

הוקפץ לבקשת מתעניינים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/8/2015 09:45 לינק ישיר 

ובפרשת השבוע
מה אמור להיות התקציר של פרשת בן סורר ומורה?
מה אמור להיות התקציר של פרשת נערה שלא נמצאו לה בתולים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/8/2015 09:23 לינק ישיר 

ת"ט
בקעה הנחתי לך להתגדר בה....

הצצתי בויקי וראית שאפילו שם מסתקים מתי הגיע האתרוג לאזורנו והחלטתי לאפוקי נפשי מספיקה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/8/2015 07:37 לינק ישיר 


בעב
מדוע לא הקשית מפרי הדר שכפי הנראה הגיע לאזורנו בימי בית שני? 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/8/2015 00:01 לינק ישיר 

אריאל
הרעיון הוא שהתורה שבכתב כוללת הכל, אבל זה לא אומר שאפשר לבד להוציא את ה'הכל' הזה מהתורה, מי שלא שמע את התורה שבעל פה. הגיוני בהחלט שיכולת כזו היא גדולה על בני האדם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 22:36 לינק ישיר 

כמדומני כתב:


לשיטתך קשה: מתי נעלם המדע המקיף והסודי הזה?


מתישהו עם היעלמות סגנון הניתוח המקורי של הגמ'. אנו רואים בתוס' עדיין ניתוחים של זה וגם סגנון הלימוד שלהם דומה יחסית לזה של הגמ'.
לשיטתך אני לא מצליח להבין מה העניין בכל החיפוף הפסבדו למדני הזה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 22:32 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 21:20 לינק ישיר 

מטבע של אברהם אבינו (לדעת חז"ל) אינו בהכרח מזמן אברהם כמו 10 ל"י של הרמב"ם ועוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 18:36 לינק ישיר 

לדעת חז"ל היה מטבע של צורה כבר לאברהם אבינו, ויכול להיות שגם לפני השימוש הקבוע במטבעות של המדינה, היו צורות ספציפיות למתכות, כמו שבזמננו יש מטילי ברזל. וע"י הצורה הוא עובר לסוחר, שאם לא כן מי יכול לדעת כמה הוא שוה בדיוק. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/8/2015 17:56 לינק ישיר 

בע"ב המסורת "כסף" - "עובר לסוחר" ובימי חז"ל תירגומה היה יש עליו צורה (ובאמת דעת תוס' שהעיקר הקובע הוא סחיר ולא צורה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 13:34 לינק ישיר 

אם נניח שהדברים ב

נכונים, אזי איך תתכן דרשת"וצרת הכסף"? הרי לא ייתכן שהיתה מסורת שצריך להיות כסף צורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:47 לינק ישיר 

בעל
תודה. מה שאני צריך עכשיו זה רק זמן...

אריאל
גם מדע הסברא עובר מוטציות חדות כל העת, אבל אתה רואה שהדברים בעיקרם כתובים, אלא שדקויותיהם עוברים מרב לתלמיד, בהצלחה חלקית. לעומת זאת, מדע הדרשות בהנחה שהוא מסוגל לחדש דינים מיוזמתו, הוא חתום ונעלם, ואין לנו אפילו קצה חוט מתועד.

לגבי מה שכתבת "לדבריך קשה" וכו'.
לא הבנתי, הפוך בדיוק.
לשיטת רש"ר הדברים נפלאים, כיון שיש דין ידוע מהגמרא או מהמסורת המעשית (לא מסורת סודית של פרטים, כי אם מנהג כל עם ישראל לברך על אתרוג בסוכות ולא על פרות אחרים), אנחנו יכולים לחפף כפי כוחנו היאך אפשר לדקדקו מדיוק הכתובים.
לשיטתך קשה: מתי נעלם המדע המקיף והסודי הזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:40 לינק ישיר 

דרך אחרת, דרשות חז"ל הם לא כללי בלשנות של הטקסט, אלא כללי פרשנות והרמנויטיקה בליבו של הפרשן הנאמן להלכה ולטעמי המצוות. גם הרמב"ם שסבר שהלכות קדמו לדרשות (הקדמתו למשנה), פסק בעקבות התלמוד (ממרים א,ח), שסנהדרין דורשים הלכות חדשות מן המקרא. וראה גם דורות הראשונים ג,טז, ששיקול דעת של חכמים הוא דאורייתא.

גם לרמב"ם  (ת"ת א,יג) פיסגת התלמוד הוא היכולת להבין את התושבע"פ בתוך התורה שבכתב, לפי המידות.

האיסור לחלוק על הלכה למשה מסיני (הקדמת הרמב"ם למשנה), איננו שולל אפשרות של מחלוקת היסטורית על קיומה של הלמ"מ או על תוכנה, כפי שמצינו בהרבה מקומות. אלא שאם בא חכם ומסר הלמ"מ, ולריעיו אין מסורת מנוגדת, לא ניתן לחלוק עליו. המקור: יבמות עז,א: "מלמד שחגר חרבו כישמעאל, ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב", ועוד מקומות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/8/2015 01:36 לינק ישיר 

אם לא היתה לנו שום מסורת בלימוד מדע הסברא, האם היינו מצליחים להבין אותו בכחות עצמינו?
לדבריך קשה שאנו רואים גם ראשונים שהשתמשו בלימודים - לא כדי ליצור דינים חדשים אלא להסביר את האמור בגמ', האם אתה טוען שהיתה להם מסורת סודית שנרמזה באתו לימוד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/8/2015 09:56 לינק ישיר 

כמדומני
בקעה הניחו לך להתגדר בה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הערות לספר בתורתו של ר' גדליה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.