בית פורומים עצור כאן חושבים

משולה התורה לבית (התפתחות ההלכה)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/7/2002 15:59 לינק ישיר 
משולה התורה לבית (התפתחות ההלכה)

בסיני, במעמד נכבד אליו נרתמה כל הבריאה, נוסד בית לתפארת. בית יחיד ומיוחד אשר הורד אלינו משמים על ידי משה רבנו ונקרא התורה שבכתב.
בבית חדרים רבים: חדרי משפט וצדק, חדרי קדושה, חדרי טומאה וטהרה, חדרי בין אדם למקום, חדרי בין אדם לחברו, חדרי עבודה זרה, חדרי קרבנות ועוד...
בית מושלם ונצחי הוא זה, אשר עומד אלפי שנים ויעמוד לעד (לפחות כל עוד אנו בני אדם), אך תנאי אחד לשימוש בו, לא תיגרע ולא תוסיף. אסור להוסיף חדרים, ואסור להרוס חדרים, החדרים חייבים להשמר ויהי מה, אחרת יהרס הבית ולא יעמוד על תילו.

אותו משה רבנו אף הנחיל לנו את סודות החלוקה הפנימית של חדרי הבית הנקראת התורה שבעל פה. מתי מרחיבים את חדר השינה, ומתי מקטינים את הסלון. שכן לא תכנון פנימי של בית עבור זוג צעיר כתכנון פנימי של משפחה מרובת ילדים. התורה שבעל פה מזיזה קירות ומתכננת מחדש, כל עוד נשמר כמובן התנאי של אי הוספה או הריסה של חדר. כאמור, על החדרים להשמר אך מותר וחייבים להקטין או להגדילם על פי הצורך.

וכך, השנים חלפו והדורות התחלפו ואולמות הענק של התרחקות מעבודה זרה, הוזזו לחדרונים בעליית הגג תוך התרחבות חדרי הדעות והאמונות. אולמות העבד והאמה קטנו ועברו לשולי הבית תוך התרחבות חדרי עובד שכיר. יש אנשים האומרים כי יום אחד רוב הבית יהיה חדר אחד של ואהבת לרעך כמוך וכל שאר החדרים יצטמצמו לעליית הגג.

תמיד כאשר הזיזו קירות של חדר, טרחו חכמנו להראות כי מדובר בהזזה בלבד ולא בחדר חדש או הריסה של חדר קיים על ידי דרישת הפסוקים ועיגון השינוי בתכנון המקורי של הבית שניתן בסיני (עיגון התורה שבעל פה בתורה שבכתב).
הזזת קירות החדרים אינו עניין פשוט ושמור בצדק אך ורק לחכמים. כאשר מרחיבים את הסלון, צריך לקחת בחשבון כי חדרים אחרים אמורים לקטון, וזו היתה והינה מומחיות חכמינו. האדם הפזיז ירחיב הסלון על חשבון השירותים וחדר השינה ולאחר כמה שעות, ימים או שנים, יוותר עם בית אשר לא ניתן לגור בו. אך לא כך היא דרך חכמנו אשר תמיד ניסו לחזות את העתיד לבוא ולשמור על האיזון הפנימי של הבית.

והנמשל...

אם מתעקשים רק על התורה שבכתב, 'נתקעים' עם בית שלא מתאים לנסיבות החיים. זוהי בדיוק בעיית הקראים בשומרון שעדיין תקועים עם קרבן פסח ולא התקדמו ל'עדינות נפש מוסרית' כגדולי הדעת של עמינו.
אם נוטשים התורה שבכתב ומורידים חדרים בהתאם להקשר הרגעי, נפרצות הגדרות ומוחלפת המסירות למוסריות במסירות לכסף ועבודה תוך חזרת המחלות הישנות של עריות, אי מוסריות ועוד.
קנה המידה היחיד להקטנת או הגדלת חדר הוא צורך אובייקטיבי. לא סתם החלטה של הזוג הצעיר אלא הצטרפות תינוק למשפחה, לא סתם החלטה של הזוג המבוגר אלא עזיבת הילדים את הבית...
אם נראה חברה אשר לא מתעסקת באופן אובססיבי במין, חברה ללא גירושין כמעט וללא הטרדות מיניות, אז באופן אובייטיבי וטבעי יקטנו חדרי הלכות עריות וייחוד וכו'. לא אנו נעיד האם ועד כמה המחלות עדיין בקרבנו אלא מעשנו בתור חברה.

על החרדים ללמוד כי חייבים להקטין ולהגדיל חדרים בשיקול דעת ולשנות את המבנה הפנימי של הבית, בדיוק כמו שעשו חז"ל (אחרת נהיה 'צדוקים' כלפי הגמרא). על החילונים או שאר המנסים לשנות ולעדכן את התורה להבין כי צריך הוכחות אובייקטיביות לצורך בשינוי אחרת נותרים עם סלון ענק אך ללא שירותים.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/8/2009 18:28 לינק ישיר 

'בית לא עוזבים! הביוב עלה על גדותיו? סתום את האף ביד אחת וביד השניה חפש אינסטלטור! (פרסומת של אינסטלטור)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/7/2009 12:58 לינק ישיר 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3747242,00.html

תגובה 231

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2009 13:59 לינק ישיר 

בנין העולם (אורבערפל)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=215989

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2008 22:46 לינק ישיר 

זה עתה חזרתי משיעור בגמרא גיטין סוף פרק חמישי שם עוסקים באפשרויות השונות של חבר להפקיד בידי עם הארץ את עיסתו או לעסוק עם ע"ה בהכנת העיסה תוך חשש מכך שע"ה יטמאה או יחליפה בעיסה אחרת שאינה מעושרת או שנטמאה. הגמרא אומרת שיש היתר לגבל (אדם שתפקידו היה לגבל את העיסה ולהפריש התרומה ממנה) ולבדד (אדם שתפקידו היה ההתעסקות בזיתים בעת המסיק והפרשת תרו"מ) לקבל את העיסה או את הזיתים בשלבים הראשונים בהם עדיין לא הוכשרו לקבל טומאה, להפריש התרומה ולתתה בכלים מיוחדים אותם ייקח ע"ה. והגמרא שואלת ומדוע שלא נחשוש שע"ה ייגע בהם אז ועונה - משום כדי חייו של גבל ושל בדד. דהיינו כדי שיוכלו לעסוק בפרנסתם הקלנו קצת בחומרות מתבקשות. היינו גם בתוך תילי תילים של חומרות נשמרה היכולת לסגת קמעה כדי להתאים לצרכי החיים המשתנים.
יש לי תחושה כי אם היו היום נשמרים הגדרים של חבר וע"ה היינו מגיעים לקטסטרופה חברתית מכיוון שאיןבנמצא כוחות הוראה שיזרימו דם בעורקי ההלכה וייספקו את אותה דינמיות נדרשת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/7/2008 08:30 לינק ישיר 

עט_מלחמה: דינאמיות ההלכה - האומנם?

שמועה שמעתי ובאתי...
אני מניח שמן הסתם עסקתם כאן מתישהו בסוגיה זו אך בכל אופן אשמח לשמוע את דברי החכמים שוכני קודש בעניין זה.

האם ההלכה היא אכן כלי ביד היוצר - ברצותו יוצר וברצותו נמלך?
האם דינאמיות זו יש לה על מי ועל מה לסמוך?
האם ההלכה היא כלי פוליטי ביד המנהיגים או אמצעי הכרחי לשימור עיקרי הדת הנתון בידי המנהיגים?
האם מנהגי הצניעות דימינו (כמשל בלבד) שווים הם למנהגים מקדמא דנא עליהם אנו מקפידים בקלה כבחמורה כאיסורי כרת ואם לא - מהו ההבדל?
האם יכול להיות שהלכות ומנהגים נועדו בכלל להבדילנו מהסביבה החילונית/ההדוניסטית/הכפרנית שבסופו של דבר היטמעות ביניהם תביא להחלשת הדת ואם כן, בדלנות = אחד מעיקרי הדת?
האם תופעת ההחמרות היא תופעה הכרחית כיום בשונה מדורות עברו, אז הבדלנות הייתה חלק אינהרנטי של הקבוצה היהודית-דתית ולכן נדרשה פחות לסייגים וכו'?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2008 19:28 לינק ישיר 

משולה התורה לספינה. לאן אנו נוסעים? (מיימוני)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=516136

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2007 17:34 לינק ישיר 

רוני

אני מסכים לגמרי עם תגובתך אלי (מלפני כמעט 5 שנים - היו ימים)!

אבל מה עושים כשאלה הממונים על עיצוב הבית מתו (חתימת התלמוד) והבאים אחריהם לא יודעים איך לעצב ואפילו לא שצריך בכלל לעצב? קח את הלינק של לינקי ותחשוב על המצב היום שרוב בני הבית זקוקים יותר לבית ספר מאשר לבית כלא ואיפה הבית ספר? הוא תופס רק כמה צנטימטרים במרתף וירטואלי שאסור להזכיר את שמו!

אני חושב שאתה זה שזעקת 'ווי וואנט קדושית נאו'. כל שלא יהיה מי שייענה לזעקה ומוכן לשלם את המחיר להיענות הזו, הבית ישאר בעיקר בית כלא!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2007 11:39 לינק ישיר 

אולי כדאי להוסיף כאן את המשל של עמוס עוז במאמרו 'העגלה המלאה והעגלה הריקה' (בתוך 'כל המחשבות' וכו'). הוא מדבר על מעמד הר סיני כעל מפץ גדול שיצר חדר, ומאז ממלאים אותו ברהיטים, ואף אחד אינו מעיז להוציא רהיט מהחדר, וכך אנו שוקעים באיבון וקופאים למוות. אין מקום לזוז.
לעומת זאת, הוא מציע, באופן מפתיע ומאד מקורי ויצירתי, לבחור רהיטים כרצוננו, להוציא ולהכניס ולסדר את החדר מחדש, וכך להמשיך את היצירה התורנית שלא קיימת היום (לדעתו קיימת יצירה יהודית רק בעולם הספרות העברית - סליחה אם שומעים את הנחירות שלי. מעניין מתי הוא קרא לאחרונה מאמר תורני, ואם בכלל הוא מסוגל לכך).
ישנה כאן טעות יסודית, לא בהבנת התורה (שזה בהחלט היה צפוי מצדו) אלא בהבנת מושג היצירתיות. מי שחופשי להכניס ולהוציא רהיטים כרצונו אינו יצירתי. חופש אינו מסגרת ליצירתיות אלא לואקום. יצירתיות היא פעילות מקורית בתוך מגבלות נתונות. ללא מחוייבות אין יצירתיות. לכן סידור החדר מחדש אכן נדרש וחשוב, אבל הוצאה והכנסה של רהיטים כרצוננו היא ערובה בטוחה לריקון התהליך הזה מכל תוכן שהוא.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/3/2007 10:59 לינק ישיר 

מבית כלא לבית ספר -

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1501266&whichpage=6#R_7

_________________


בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2002 10:32 לינק ישיר 

מיימוני

זאת לא הכחשתי שהתורה מעניקה חומר בסיסי להתפתחות בכל המישורים, אבל כפי שהובהר בפורום, העניין הוא למצוא את העקרונות הנצחיים ולהבין מעצמנו איך ליישמם בכל הנסיבות.

לכן צודקת הדרישה למוצג ספרותי של מודל קדושית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2002 10:22 לינק ישיר 

קוני וכולם

האם אתה מכיר אותי - ולו מהפורום - בתור אחד שמשועבד ל"מפלצת הגדולה" של דעת הקהל?

אולי לא הבהרתי את עצמי בביקורת שלי. דבריך מראים כי אתה מפרש את תחולת התורה ותכלית החינוך שלה במישור החברתי. אבל התורה מלמדת אותנו יותר מזה. היא מכוונת אותנו לכל השלמויות שבאפשר, גם במישור האישי והפרטי, בינינו לבין ה', בינינו לבין עצמנו, באותם דברים דקים שכמעט לא ניתן לבטא במלים.

כאן, בתחום הפרטי של כל אחד מאיתנו, יש מרחב גדול של עבודה עצמית, של תיקון, ושל עליה. האם ניתן לתחום את האופקים ולומר: עד כאן מגיע החינוך? עד כאן ראוי לשאוף, וכיון שהגעתי, גמרתי את העבודה, אפשר להעביר כרטיס וללכת הביתה?

לא, העליה כאן היא אולי אינסופית, והדיון בה, בשלבים מסויימים והלאה, הוא בלתי אפשרי, עבור מי שהדברים אינם באופק תודעתו.


ה"מפלצת הגדולה" של דעת הקהל מתרגמת את חוסר האפשרות הזו לדוגמה (בחולם) שיש להאמין בה. כלומר, שגדולי ישראל הם בלתי ניתנים להבנה בידי אנשים פשוטים, מפני שהם נמצאים בדרגות רוחניות נשגבות. למעשה, יש בכך תוכן פשוט, שהוא עשוי להיות חופף למה שכתבתי כאן. לאמור: ההתקדמות בדרגות הללו אינה ניתנת להתבאר למי שלא הגיע, או לפחות התקרב, עד שהדברים ניתנים להשגה באופק - בקצה - תודעתו. (כדי להסביר את השימוש במונחים אלו, דנתי במקום אחר וראוי עוד לדון בדיאלקטיקה של ההתקדמות, כפי שהיא מוצגת לדעתי היטב אצל ר' נחמן, ובתיאור הפסיכולוגי היפה של הקבלה על מקיף ופנימי - כן, לא להאמין שאומר את המלים האלו, נכון?).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2002 10:14 לינק ישיר 

אני מזדהה עם יענטע

גם לולא היה הדבר כתוב בתורה, שנוי בנביאים, משולש בכתובים, מרובע במשנה ומחומש בגמרא שתכלית התורה הוא 'כי אם ליראה, עשות משפט אהבת חסד והצנע לכת, למען תצליח ותשכיל וכו' וכו', היינו מבינים כי הדרגה המוסרית היא היא תכלית התורה ומכאן גם התפתחויות ההלכה במשך הדורות ואני משער מיימוני שגם אתה משוכנע בכך והיית מודה לעצמך לולא החשד העצמי והפחד החברתי המשתלבים למפלצת אחת גדולה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2002 09:45 לינק ישיר 

יענטע

שנינו מסכימים כי התורה והמצוות הן מפעל חינוכי.
ההבדל בינינו הוא שאת כנראה סבורה שניתן למצות את רעיונות החינוך המגולמים בתורה, ואכן זה נעשה. כל מה שנשאר הוא לשמר עליהם שלא יתקלקלו ביישום המעשי שלהם, כיון שהתורה משתנה תוך כדי מסירתה מדור לדור. (שהרי נותן התורה העניק לחכמים סמכות שינוי לפי הנצרך).

אולם אני, שהנני מאמין בדגם התפתחותי, סבור שהחינוך שהתורה מעניקה לא ניתן למיצוי. אם היקפנו דרגה אחת, נאמר המוסרית, האם בכך ראינו עד קצה האופק לאן אדם יכול להגיע אם יחיה בכל לפי התורה?
כדי להבין, צריך להיות * שם *.

לכן, אין בידינו אלא להעניק את הפרשנות הטובה ביותר שיש בידינו. וזה מה שעושים בכל דור, שמואל בדורו, יפתח בדורו, ואנו בדורנו.
לפחות אנו יודעים שההבנה שלנו היא חלקית. אבל הקב"ה אינו תובע מאיתנו יותר ממה שאנו מסוגלים לעשות.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2002 07:47 לינק ישיר 

מיימוני

אני מסכימה אתך. משאלתי היתה לראות בצורה ישירה מודל של יהדות מושלמת, לו גם באמצעות ספרות.
בעצם זה מודל קדושית שתואר בפורום, אבל התיאור היה קצר מדי ובלי להציג איך הגיעו להקמת מודל כזה.

אני חושבת שאם היה זמין לנו מודל כזה בצורה ברורה, זה היה תורם להתקדמותנו הרבה יותר מהספרות הנמצאת בידינו כיום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2002 23:44 לינק ישיר 

וטו

רק עתה ראיתי את תגובתך.

התיאור שהצעתי הוא פנומנולוגי, לקוח מתחום מחקר שהייתי קורא לו פנומנולוגיה של ההלכה. יש בדברי נסיון לנסח בצורה מפורשת כללים, קריטריונים ועקרונות שפועלים בתוך ההיסטוריה של התפתחות ההלכה.
לא באתי לחלק ציונים, אלא לציין עובדות.

יענטע, אם יש לנו פרופורציות, הרי הן שייכות לאותו תחום של עקרונות-על שההלכה נועדה לממש אותם.
תפקידם של תלמידי החכמים, הנטועים בכל דור ודור, הוא לשמור על ההלכה, וחלק ממשימה זו הוא להגן על הפרופורציות - במידת האפשר.
כמובן, כל דור ותלמידי החכמים שלו. שמואל בדורו כיפתח בדורו. אך האם ניתן היה לצפות מיפתח שיבין את הפרופורציות של שמואל? מי שמסופר עליו כי הניח להמית את בתו, האם יכול היה לשמור על ההלכה כמו מי שאמר כי "שמוע מזבח טוב"?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משולה התורה לבית (התפתחות ההלכה)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.