בית פורומים עצור כאן חושבים

גלגוליו והתפתחותו של סידור התפילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/10/2005 18:46 לינק ישיר 
גלגוליו והתפתחותו של סידור התפילה

כיום ידועים מספר מצומצם של נוסחים לסידור התפילה: אשכנזי, חסידי, ספרדי מזרחי וליוורנו, תימני שאמי ותכלאל,
וכמו כן ישנו נוסח לא כל כך מוכר של יהדות איטליה.
אלה הנוסחים בגדול ולפעמים יש לכל נוסח מהנ"ל "תתי נוסח" המשתנה מקהילה ספיציפית אחת לקהילה ספיציפית אחרת.

בעבר היותר רחוק (ולא בהכרח כל כך רחוק) היו עוד נוסחים (כמו רומניה וצרפת) שכיום כנראה שאינם בשימוש.

נדמה לכאורה שהנוסחים כפי שמופצים היום בסידורי התפילה של ימינו, הם נוסחים "עתיקים" ושכך בדיוק התפללו בקהילה אליה משוייך הנוסח בעבר הרחוק והקרוב.

אך אם נעיין נראה שלא כך הדבר.

שינויים רבים מכוונים ולא מכוונים שהתבטאו בתוספות, בהשמטות, ב"טעויות מדפיסים" (שנבעו כנראה מעמארצות) שגיאות של סגנון, כתיב, פיסוק, הבנה מוטעית של "כוונת המיסדים", וכן בלבולים וטעויות לא מכוונות אחרות הובילו לנוסח הספיציפי כפי שהוא מוכר כיום.

(ובכל זאת יש לציין שהשינויים היו (כנראה) רק היכן שמותר ע"פ ההלכה להכניס שינויים ולא במבנה הבסיסי של התפילה שנשמר ולא נפגע)

אביא מספר דוגמאות:

ברכת המזון:
בברכת ירושלים, הנוסח מתחיל: "רחם ה' אלהינו על ישראל עמך" וכו' עד "ומלכות בית דוד משיחך תחזירנה למקומה ואכ"כ ברוך .... בונה ירושלים.
באמצע הקטע הנ"ל יש קטע המתחיל במילים: "אבינו רענו זוננו וכו' עד המילים: "ולא ניכלם לעולם הבא"

מי שלא שם לב חושב שכל הקטע הזה המקדים לברכה בונה ירושלים הינו קטע הומוגני כולו, אך אם מעיינים רואים שהקטע האמצעי שציינתי הוא בקשה שלא רואים את הקשר הישיר לבניין ירושלים, ואגב קטע זה לא מופיע בנוסח ברכת המזון של הרמבם.

תפילת שחרית, זמירות:
הזמירות מתחילות בברכה שאנו קוראים לה "ברוך שאמר".
אם נשים לב נראה שברכת הזמירות אינה מתחילה למעשה במילים "ברוך שאמר" אלא במילים: "ברוך אתה..... הא-ל אב הרחמן" וכו' ומסתיימת בברכה "ברוך אתה...... מלך מהולל בתשבחות".

הברכה בסיוםן הזמירות הידועה בשם "ישתבח", מסתיימת במילים "מלך א-ל חי העולמים".
אך אם נעיין היטיב נראה שהברכה החותמת את הזמירות מסתיימת לא במילים הנ"ל אלא ב: "ברוך אתה.....מלך גדול ומהולל בתשבחות", בדיוק כמו הברכה הפותחת את הזמירות (כמעט, רק עם תוספת המילה "גדול") .

עכשיו אחזור לפתיחת הזמירות: לאחר עיון אני מגיע למסקנה שהקטע המחיל במילים "ברוך שאמר" ועד המילים "ברוך שמו" הם למעשה פחיחה של שבח לברכת הזמירות ואינו חלק אינטגרלי מהברכה עצמה, ואילו הקטע ש/לאחר ברכת הסיום של הזמירות שמתחיל במילים: "א-ל ההודאות ועד המילים "מלך אל חי העולמים" הם מילות שבח המסיימות את הזמירות.
ומה אנו רואים בסידורים?
הכל נדפס ונאמר ברצף אחד המבליע לחלוטין את האפשרות לראות את המבנה היפה הזה של התפילה העוזר הרבה לסדר את התפילה בראש שלנו.

הבאתי רק 2 דוגמאות קטנות המתייחסות לפן אחד של הבלבול והשינויים הרבים והמגוונים שבנוסחי התפילה בת זמננו.

(אושר ע"י "מנהל_משנה")



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 07:19 לינק ישיר 

תודה רבה הרב ספרן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/7/2012 06:51 לינק ישיר 



אצל כל המוכרים מהיוצ"ל ע"י מאגנס (ר' אשכול מדף הספרים דף 34)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2012 03:13 לינק ישיר 

הרב ספרן, מה עם הספר של עזרא פליישר על התפילה, איפה ניתן להשיג אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2012 22:21 לינק ישיר 



http://musaf-shabbat.com/2012/07/01/%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%a9%d7%99-%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/7/2011 14:11 לינק ישיר 

בענין המדרש שהש"ץ כופל שלוש תיבות להשלים לרמ"ח

 האי ענינא הוזכר כאן בקצרה ודרך אגב ובאמת הוא ראוי לאריכות ותשומת לב, ואולי מקומו באשכלות על קבלה וזוהר, אבל אחר שהתחילו לדון בזה כאן המשכתי גם אני, ובאמת שהחלק הארי של שינוי סידור התפילה נזקף למקובלים, ויש בכ"ז חשיבות גדולה (בפרט למי שאינו נוהג כדבריהם שצריך לדעת מה הוסיפו ושינו במקובלים)  

 א' דרום חוקר הביא שכ"ה במדרש רות- ונתן מקום לטעות שיחשבו שיש כזה מדרש, ובאמת זה אינו אלא מקורו מדברי הזוהר חדש על רות, [שיש המכנים אותו מדרש רות]

ב' דרום חוקר- לפי מדרש זה התקנה כבר קדומה מאוד מתקופת ר"ע, והנה בתלמוד במסכת ברכות נמצא מנהג אחר לכפול רק את המילה אמת אמת, התלמוד עוסק בתקופת רבה ור' יוחנן דור שני לאמוראים, נוסיף לכך שגם רס"ג וגם הרמב"ם לא זכרו דבר זה בסידוריהם, מה שנשאר זה שהקורא יחליט כיצד לכלכל את כל הדברים יחדיו.

באמת גם הזוהר מבואר דלא ידעו כלל על תקנת ר"ע ורק ינוקא אחד גילה ד"ז, וא"כ אין פלא שגם דורות אח"כ לא ידעו על תקנת ר"ע- אלא דזה גופא תימה שר"ע תיקן ולא נודע כלל דבר זה אלא ע"י ההוא ינוקא.

 ג. וז"ל הזוהר (תיקון י) אינון רמ"ח תיבין עם א"ל מלך נאמן ובגין דלא יעבדון הפסקה תקינו למהדר שליחא דצבורא י"י אלקיכ"ם אמת ע"כ

מבואר בזוהר שמנהג הקדום היה לומר אל מלך נאמן ואח"כ חששו להפסקה ותיקנו לומר ה אלריכם אמת- ובאמת כן היה כמבואר בראשונים באריכות (בעיקר במאירי מגן אבות ענין הראשון) שבתחילה הנהיגו לומר אל מלך נאמן, והרמב"ן נלחם בכל כוחו שהוי הפסקה, ואין לאומרו- וראה ז פלא שגם הזוהר יודע לספר על מנהג שאמרו אל מלך, ואח"כ שונה משום הפסק. 

ה' ברכות יד: ההוא דנחית קמיה דרבה שמעיה רבה דאמר אמת אמת תרי זימני אמר רבה כל אמת אמת תפסיה להאי, וכתב הב"י משמע שלא היו נוהגים לחזור ה' אלהיכם אמת וגם מדאמר רבא כל אמת אמת תפסיה להאי ולא אמר ליה אמאי לא אהדרת ה' אלהיכם אמת יש לומר דההוא דנחית טועה הוה ורבא הכי קאמר כל אמת אמת תפסיה להאי כלומר דלא הוה ליה לאהדורי אמת לחוד אלא ה' אלהיכם אמת ואם תימצי לומר דרבא לא הוה אמר דליהדר מידי איכא למימר שרבא היה נוהג לומר אל מלך נאמן כמנהג הקדמונים וא"כ אינו צריך לחזור שום תיבה אבל מאן דלא נהיג למימר אל מלך נאמן מודה רבא שצריך לחזור ה' אלהיכם אמת הילכך אנן דלא אמרינן אל מלך נאמן אפילו לרבא צריך לחזור ה' אלהיכם אמת ע"כ כלומר אין לב"י מניעה שרבא נהג דלא כדברי הזוהר ואפ"ה אנן עבדינן כספר הזוהר!!

 ה'  עיקר החשיבות בכל הנ"ל משום דהוא משמש ראייה למאחרי ספר הזוהר (עכ"פ חלקו כזוה"ח ומדרש הנעלם) ולא רק לאיחורו אלא שמנהגים מאוחרים מוזכרים אצלו כמנהגי תנאים וכו'.

יש כאן עוד ניצחון של ספר הזוהר (שכמעט) שכל בית ישראל נוהגים כיום כדברין בחזרת ג' התיבות הנ"ל.

יש כאן עוד הוכחה שכל רבותינו הראשונים לא שמעו ולא ידעו מספר הזוהר (עכ"פ חלקים אלו) 

ו'  להשלמת הענין העיר שעצם חזרת תיבות בסוף ק"ש מוזכר בראשונים עוד לפני התגלות הזוהר, אלא דיש בזה נוסחאות שונות, ועיין בארוכה בכ"ז בשרשי מנהגי אשכנז ח"ב.  

ז' העירו על לשון הזוהר שק"ש הוי תקנת חכמים והרי ק"ש הוי מצוה דאוריתא- באמת נחלקו בזה האמוראים (בברכות כא) בדין ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא, רב יהודה אמר שמואל: אינו חוזר, קסבר קריאת שמע דרבנן, והכתוב 'ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך' - בדברי תורה כתיב. ורבי אלעזר אמר חוזר וקורא [שנקט קריאת שמע דאוריתא, ונחלקו הראשונים להלכה, רוב הראשונים נקטו דק"ש דאוריתא (ערמב"ם רי"ף ורא"ש ועוד; טשו"ע או"ח סז), מלבד התוס' (בסוכה יא. ומנחות מג: וע' בסוטה לב:) שנקטו דק"ש מדרבנן.

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/7/2011 11:56 לינק ישיר 

"... ובכלל, אם נמנה כל עשה דרבנן וכל לא תעשה דרבנן, יהיה זה עולה לאלפים רבים. וזה דבר מבואר".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/7/2011 10:21 לינק ישיר 

נישט    על כמה מצוות מדברי סופרים מברכים?

על כמה? על כמה לא? מגילה -נרות חנוכה -שחיטה. נטילת לולב- לא ביום הראשון. נטילת ידים וכו וכו. אם יש לך שעה מיותרת השלם את החסר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/7/2011 10:12 לינק ישיר 

האם מברכים על געפילטע פיש?

רק אם אתה אשכנזי



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/7/2011 09:54 לינק ישיר 

ירוחם

<
כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים>

על כמה מצוות מדברי סופרים מברכים?

הרמב"ם כותב במבוא שורש א לספר המצוות שלו: 

"... ובכלל, אם נמנה כל עשה דרבנן וכל לא תעשה דרבנן, יהיה זה עולה לאלפים רבים. וזה דבר מבואר".

"שזה בכלל עונג שבת"

האם מברכים על געפילטע פיש?

 על החובה לברך על נר יו"ט, ראה במאמרו של הרב רצון ערוסי: "ברכת הדלקת נר של יום טוב", סיני פה עמ' נה-צא, ובספרו של הרב יצחק רצאבי: "נר יום טוב", (בני ברק תשס"ח). להורדת הספר כאן:

http://www.hebrewbooks.org/34191

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2011 17:07 לינק ישיר 


ביטוי בנוסח לשינויים חברתיים

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2903191&forum_id=19616



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/11/2010 06:08 לינק ישיר 


מרק שגאל, יהודי בתפילה, 3-1912. מרגע שפוקחים את העיניים
התפילה היהודית, מאת שלמה קלמן (סטפן) רייף, תירגמה מאנגלית עלית קרפ (בהשתתפותם של המחבר ושל ד"ר שמחה גולדין), הוצאת דביר, 2010, 492 עמודים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1198084.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/7/2010 10:32 לינק ישיר 


על "בעת אישן ואעירה" הנ"ל

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3919736,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2010 11:25 לינק ישיר 

ברכת הדלקת נר ביום טוב למיטב זיכרוני מופיעה לראשונה בראבי"ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/5/2010 07:24 לינק ישיר 


בעת אישן ואעירה - על תפילות שבין יום ובין לילה / דליה מרקס 



ראשית היום וסיומו, זריחת החמה ושקיעתה ועליית בני אדם על יצועם והשכמתם עם בוקר – למעברים אלה ולביטוייהם בעולם התפילה והמחשבה היהודית מוקדש ספרה המרתק ורב-החידושים של דליה מרקס.

בעת אישן ואעירה עוסק במעברי היום והלילה בסידור התפילה: "קריאת שמע שעל המיטה" מכאן ו"ברכות השחר" מכאן. שני נושאים שלא זכו עד כה למחקר מעמיק, מקיף ורב-תחומי כמו זה שמרקס מגישה לנו. הספר מתאר בפרוטרוט ובלשון בהירה את תולדותיהם המרתקות של טקסטים וטקסים אלה, מימיהם של חז"ל ועד לסידורים המודרניים של ימינו, ומצביעה על תפקידיהם ועל תפיסות העולם הזוכות בהם לביטוי מועצם. ביד בוטחת מובילה המחברת את הקורא בשבילים הקסומים של המעברים שבין ממלכת היום לממלכת הלילה.

טקסטים שגרתיים ויומיומיים מוארים מחדש בין השאר כביטויים של היענות למצבי חרדה, עיצוב תודעת האני ואישור מקומה של הגופניות האנושית במערכת הבריאה. הרחבה מבורכת נמצאת גם בדיונים על אודות הפולמוסים שליוו את אמירת ברכת "שלא עשני אישה", ובהצבעה על מקבילות לאמירת ברכות שונות בתרבויות העולם בכלל. לוויית חן מוסיפה לספר התבוננות בדרכים שבהן השתלבו הטקסים והטקסטים הנדונים בו בשירה העברית וביצירה הישראלית בת זמננו.

הספר מיועד לכל קורא המבין שלשונו של סידור התפילה היא לשונה של תרבות ישראל ושל הספרות היהודית לדורותיה. הספר מציע לקוראיו – הן מי שעולם הסידור זר לו והן מי ששביליו נהירים לו – סקירה היסטורית רחבת יריעה, פרשנויות מפתיעות וחדשות של טקסטים ידועים וכן דיונים מרתקים בסוגיות הנוגעות למעברים יומיומיים של קבע בחיי כל אדם בכלל ובחיי איש ואישה מישראל בפרט.
- פרופ' אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית בירושלים

דליה מרקס קיבלה דוקטורט בחקר התפילה באוניברסיטה העברית וסמיכה לרבנות בהיברו יוניון קולג'. מרקס, דור עשירי בירושלים, היא מרצה בכירה לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג', עוסקת בכתיבה מחקרית, מסאית וליטורגית ומלמדת במסגרות מגוונות בארץ ובחו"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/1/2010 10:22 לינק ישיר 

נישט

 כהלל הוא -כל מצווה שהיא חיוב יש לברך עלי

רמב"ם הלכות שבת פרק ה הלכה א

הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת, וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת, כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.

ו

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גלגוליו והתפתחותו של סידור התפילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.