בית פורומים עצור כאן חושבים

גט לחומרא-לחומרא או לזלזול?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/2/2006 03:50 לינק ישיר 
גט לחומרא-לחומרא או לזלזול?

באשכול: עזרה דחופה בענייני נישואין!


 http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1744624


טענתי, שההחלטה לחייב זוג שנישא בנישואין אזרחיים, ב"גט לחומרא", אינו אלא ניצול הסמכות הייחודית, שניתנה לרבנות ע"י הממשלה, בעניני המעמד האישי בין יהודים, כדי "לעשות שרירים".


כאשר קיים קושי להשיג גט מהבעל, או כאשר ישנה בעיית  "ממזרות", מוותרת הרבנות על הדרישה לגט, והם  טוענים שנישואים האזרחיים אינם  נישואים  המחייבים גט.


נשואים רק לחומרא.


"גט חומרא" אינו "גט של חומרא", אלא של סחיטה, של זלזול, באנשים, הגט זה יהפוך את האשה ל"מגורשת", ואף שמעולם לא היתה נשואה, ואם תרצה  להתחתן עם כהן הם לא יאשרו לה את הנישואין,  שהרי היא גרושה, אף שהם יודעים שכל הגט היה משחק ב"נדמה לי".


השבוע נתקלתי בפסק הדין הבא, שהוא פסק דין בית דין רבני איזורי, שהם טוענים שהם הגיעו למסקנתם "אחרי עיון מעמיק", מסקנא שהיא ביזיון לאינטליגנציה של הקורא.


פסק דין זה שכתובתו  באינטרנט היא http://www.rbc.gov.il/judgements/docs/103.doc עוסק בחיוב גט לבני זוג, שנישאו ב"נישואי פרוגוואי" ונפרדו, פסק הדין אינו מפרט מדוע הגיעו בני הזוג לבית הדין, וייתכן אחד מהם רצה להנשא לאחר/ת.


נישואי פארוגוויי מה הם?


בעוד שב"נישואי קפריסין", נוסעים בני הזוג לקפריסין ונישאים שם, הרי ב"נישואי פרוגוואי" אין בני הזוג יוצאים מהארץ, אלא הם חותמים על מסמכים במשרד עורך דין בארץ, המעבירם למיופה כוחו בפארוגווי, הרושמם שם לנישואין.


והרי  הפסק דין לפניכם בלשונו, כשההדגשות בו הן שלי:


_______________


 


 בית הדין הרבני האזורי אשקלון


פסק דין


לאחר עיון מעמיק פוסק ביה"ד שיש צורך במתן גט לחומרא, גם אם היו אלה נישואי פרגוואי.


ולהלן הנימוקים:


הנושא של נישואין אזרחיים נידון הרבה מאד בפוסקים (וראה אוצר הפוסקים סי' כ"ו), ונחלקו הדעות אם יש לחוש לנישואין ולהצריך גט לחומרא.


הספק העיקרי הוא כידוע האם יש לחוש לקידושי ביאה מדין אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.


בנידון שלפנינו  היה מקום לומר כי אין לחוש לטעם זה כי מדובר בזוג הרחוק מאד ממסורת היהדות, ואת הריחוק הזה הם הפגינו בעצם ההזדקקות לנישואי פרגוואי בניגוד למקובל אצל רוב רובו של הציבור, ובזה הם מוכיחים שאין פניהם לנישואין של ממש.


אולם לפי כמה מהטעמים שכתבו הפוסקים עולה שגם במקרה שלפנינו יש לעשות גט לחומרא.


א. ידועה שיטתו של הגאון הרב הענקין זצ"ל שהחזקה שאאעבב"ז קיימת גם באדם שאינו שומר תורה ומצוות כאשר הוא רוצה להקים מסגרת מסודרת של נישואין שבהם יש מחוייבות לנאמנות הדדית. וגם אם כוונתו לבית חילוני גמור. כי משמעות החזקה היא שהבעל והאשה רואים בביאה שלאחר הנישואין הרשמיים את תחילת חייהם כזוג נשוי.


ואם כי רבים נחלקו עליו מ"מ באגרות משה אבהע"ז סי' מ"ד החולק עליו כתב, שב"אם אפשר להשיג גט פיטורין מהראוי להחמיר אף במופקרים לחוש לסברת הגר"א הענקין". וכן כתב באבהע"ז ח"ב סי' י"ט "שאף שלדינא אני מסיק להיתר ובפרט במדינה זו שנקל להתקדש אצל רב כדין התורה ולא רצו בשאט נפשם להתקדש כדין התורה מ"מ משתדלים  אנו להשיג גט לחומר איסור אשת איש ומה שהתרתי הוא במקום שא"א להשיג גט".                                                                        


ולפ"ז עלינו לבדוק מה היתה כוונת בני הזוג במקרה שלפנינו האם התכוונו לבנות מסגרת פתוחה ורופפת של נישואין שבה רשאי כל אחד לנהל חיים פתוחים כאוות נפשו או שכוונתם היתה להקים מסגרת מקובלת של נישואין שיש בה מחויבות ונאמנות הדדית.


ביה"ד חקר את בני הזוג ומתוך התשובות שלהם עולה שהכוונה שלהם היתה להקים מסגרת ממוסדת של נישואין מקובלים. הם לא פנו לרבנות או בגלל התנגדות עקרונית אידיאולוגית להזדקק לטכס דתי או אולי בגלל חששו של הבעל שיהיו בעיות ביהדותו בגלל שאביו אינו יהודי.


האשה סיפרה שהיא רצתה לעשות נישואין כדמוי"ש, ורק בגלל התנגדותו של הבעל פנו ל"נישואי פרגוואי".


ואם כן לדעת הרב הענקין זצ"ל גם בנידון שלפנינו יש לחוש לנישואין מדאורייתא ובודאי שיש להצריכה גט.


ב. טעם נוסף שהוזכר בפוסקים (אוצר הפוסקים סי' כ"ו סק"ו אות ג' דף ו' בשם מערכי לב) לחייב בגט הוא מתוך החשש שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט. דהיינו בכל מקרה שבו מוכרים בני הזוג בציבור כנישואין, וחיים כזוג נשוי לכל דבר יש לחייב גט, כי אנשים לא מודעים לתולדות הנישואין, וברגע ששומעים שזוג שנחשב כנשוי לכל דבר מפרק את הנישואין בלא גט יש לחשוש כנ"ל שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט.


אמנם במקום שברור לכל שאין כאן מסגרת מסודרת של נשואין ובני הזוג חיים כ"חבר" ו"חברה" אין לחשוש לטעם זה, אולם במקרה שלפנינו שהם קיימו בחייהם היום יומיים מסגרת רגילה של נישואין יש לחשוש לטעם זה.


ג. טעם שלישי שהוזכר בפוסקים אוה"פ שם ע' 12 הוא חידושו הגדול של ה"צפנת פענח" וכן כתב בבכורי יהודה ובתשובת בעל מעשי למלך שגם במקום שלא היו נישואין כהלכתם הרי יש כאן נישואין כדין "בני נח" וכמו שהיה קודם מתן תורה והוא מחדש שגם בנישואין כאלה יש לתת גט, אם כי הלכות הגט שונים מגט רגיל .


ד. לפי טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל.


ניתן ביום ט"ו חשון תשס"ו           (17/11/2005)


בנימין בארי, אב"ד                                 אהרן כץ, דיין                                          יצחק זר, דיין


_____


כשעיינתי בפסק הדין, שאלתי  את עצמי מספר שאלות, כמו למשל:


"לאחר עיון מעמיק".


אם זה מה ש"יוצא" להם אחרי עיון  מעמיק, מה יוצא להם כשהם לא כ"כ מעמיקים?


"ידועה שיטתו של הגאון הרב הענקין".


מדוע קובעת שיטתו של הרב הנקין, ולא שיטתם של הרב ולדדינברג  שככת בענין נישואין אזרחיים (שו"ת ציץ אליעזר חלק ב סימן יט פרק ז ד"ה ולב מי:


"ולב מי לא יתרגש למקרא תשובות אלה, המשתקף מתוכם קנאת גאון קדמון נגד שועלים קטנים מחבלים כרמים הרוצים לפרוץ חומת הקדושה והטהרה בהרימם יד בתורת משה לעזוב מקור מים חיים ללכת לנשואי ערכאות, שאפשר בצדק להמליץ על ההולכים להרשם אל ועד העיריה ולומר בית הועד יהיה לזנות כי עושים עי"כ את כל בעילותיהם בעילות זנות. ולענ"ד הבא להחמיר בכגון דא, מתוך שמחמיר מתחילתו מקיל בסופו לזעזע עד היסוד את כל חומת מבצר הקדושה והטהרה בישראל. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה"


"שהחזקה שאאעבב"ז קיימת גם באדם שאינו שומר תורה ומצוות, כאשר הוא רוצה להקים מסגרת מסודרת של נישואין שבהם יש מחוייבות לנאמנות הדדית. וגם אם כוונתו לבית חילוני גמור".


ממתי מכירה ההלכה ב"מסגרת ממוסדת של נישואין מקובלים"?


"ואם כי רבים נחלקו עליו מ"מ באגרות משה אבהע"ז סי' מ"ד החולק  עליו...".


לא רק שחלק עליו אלא גם כתב:


"...שהארכתי בראיות גדולות מהריב"ש שבאלו הרשעים המופקרין ועוברין על כל התורה ליכא חזקה דאין בועל בעילת זנות, שלכן גם זה אינו כלום, ודחיתי בזה שיטת ידידי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין שליט"א שכתב בספרו פירושי איברא דא"צ בקידושין שנתכוונו לקידושי מצות תורה אלא לזה שאשה זו לקח שתהיה לו לאשה הוא הכוונה לקנין אישות...".


הערה לדברי ר"מ פיינשטיין באבהע"ז ח"ב סי' י"ט:


"שאף שלדינא אני מסיק להיתר ובפרט במדינה זו שנקל להתקדש אצל רב כדין התורה ולא רצו בשאט נפשם להתקדש כדין התורה,  מ"מ משתדלים אנו להשיג גט לחומר איסור אשת איש ומה שהתרתי הוא במקום שא"א להשיג גט".                                                                        


אין ספק שגם פסק דינו, הוא פוליטי לא פחות מפסק דינם, האין זוג המתחתן הנרשם לנישואין "אזרחית", במדינה שבה קל להתקדש אצל רב כדין התורה, מוכיח שאין ברצונו להתחתן "דתית", וכאשר חסרים התנאים לקידושין דתיים, מדוע "נשתדל להשיג גט", האם עלינו להשתדל להשיג גט בכל מקום בו לא היו קידושין כשרים?                                                      


"הם לא פנו לרבנות או בגלל התנגדות עקרונית אידיאולוגית להזדקק לטכס דתי או אולי בגלל חששו של הבעל שיהיו בעיות ביהדותו בגלל שאביו אינו יהודי".


איך שלא יהיה הם לא רצו בנישואין "דתיים".


"האשה סיפרה שהיא רצתה לעשות נישואין כדמוי"ש, ורק בגלל התנגדותו של הבעל פנו ל"נישואי פרגוואי".


וכי  מה זה משנה  אם האשה רצתה?


"טעם נוסף שהוזכר בפוסקים (אוצר הפוסקים סי' כ"ו סק"ו אות ג' דף ו' בשם מערכי לב) לחייב בגט הוא מתוך החשש שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט. דהיינו בכל מקרה שבו מוכרים בני הזוג בציבור כנישואין, וחיים כזוג נשוי לכל דבר יש לחייב גט".


האם הפילגש היתה חייבת בגט לדברי האומרים שפילגש מותרת להדיוט?


"כי אנשים לא מודעים לתולדות הנישואין, וברגע ששומעים שזוג שנחשב כנשוי לכל דבר מפרק את הנישואין בלא גט יש לחשוש כנ"ל שלא יאמרו שאשת איש יוצאה בלא גט".


הם שכחו לציין שהשו"ת אגרות משה שאותו הביאו לעיל, (חלק אה"ע ד סימן עה), כתב בהתייחסו לקול:


"מצד הקול שאולי היה ידוע להמכירים אותם שלא מבטלינן קלא לי"א שברמ"א /אה"ע/ סימן מ"ו סעי' ד', נמי אינו כלום דהא תחלת הקול ודאי היה שנתקדשה אצל רעפארמער שגם לפי הקול אינם קידושין כדכתבתי בסימן ע"ז".


"שברור לכל שאין כאן מסגרת מסודרת של נשואין ובני הזוג חיים כ"חבר" ו"חברה".


מה עושה  זוג נשוי שלא עושים "חבר" ו"חברה"?


"טעם שלישי שהוזכר בפוסקים אוה"פ שם ע' 12 הוא חידושו הגדול של ה"צפנת פענח" וכן כתב בבכורי יהודה ובתשובת בעל מעשי למלך שגם במקום שלא היו נישואין כהלכתם הרי יש כאן נישואין כדין "בני נח" וכמו שהיה קודם מתן תורה והוא מחדש שגם בנישואין כאלה יש לתת גט, אם כי הלכות הגט שונים מגט רגיל".


מה היה גיטם של ה"בני נח"?


"טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל".


שאלות אלו הן רק אחדות מהשאלות ששאלתי את עצמי.


היש לכם תשובות לשאלותי?


היש לכם שאלות נוספות?


נישטאייך הוא נישטאיך ולא אחר



תוקן על ידי - נישטאייך - 05/02/2006 4:05:23



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/3/2017 06:12 לינק ישיר 

איני חושב שהיה סיכוי שהרבנות תאשר את הנישואין, ולא מפני שהיו כנגד ההלכה, אלא מפני שאישורם היה מערער את המונופול שלהם על הנישואין והגירושין במדינת ישראל. די בלראות את התנהגותם  ב"פסק דינם" נגד  הגיורים של הרב דרוקמן, כדי להבין מי ומה היו מאחורי פסקיהם.  איני חושב שהם ביטלו את גיוריו של לייב טרופר (Leib Tropper) שעמד מאחורי המאבק נגד הרב דרוקמן, למרות... .





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2017 13:24 לינק ישיר 

תביא גם את תגובתו של אותו מסדר קידושין שאינו מוסמך




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/3/2017 09:44 לינק ישיר 

פסק הדין:

 

בני זוג שהתחתנו ע"י מסדר קידושין שאינו מוסמך, בליווי הסכמים בעייתיים מבחינה הלכתית / פד"ר 1093889/1‏

 

http://www.dintora.org/article/630




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2017 09:26 לינק ישיר 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4939051,00.html


בית הדין הכריע: אתם לא נשואים ולא רווקים
בני הזוג אורן נישאו כדת משה וישראל בטקס פרטי עם רב אורתודכסי, עדים וכתובה. אבל כשהגיעו להירשם ברבנות, נפסק כי הנישואים נחשבים כ"ספק קידושין": הם לא בדיוק נשואים, אך גם לא בדיוק רווקים. עכשיו הם מאיימים לעתור לבג"ץ, ובית הדין דורש מהם להינשא בשנית - ברבנות: "הם התנהלו בחוסר תום לב"


תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/03/2017 10:01:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2011 11:01 לינק ישיר 

תרשו לי הערה קונה אמנם איני בקי בכל הלכות קידושין נישואין ומה שביניהם, אבל ככל הידוע לי לא מספיקים ״נישואין״ אלא צריכים להיות גם ״קידושין״ היינו שהאשה מתקדשת לבעל. ״מתקדשת״ פירושו ״מתייחדת״ בשבילו ורק בשבילו בדרךשההלכה התוותה וכך גם נאמר בברכת הנישואין ״ והתיר לנו את הנשואות לנו ע״י חןפה וקידושין״ בנישואי פרגוואי ( וגם בכל סוג של נישואין אזרחיים מוכרים) יש נישואין אבל אין קידושין ואם אין הצהרה על ההתקדשות למה צריכים גט?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2011 05:56 לינק ישיר 

מיכי

<אני לא רואה מדוע בי"ד אחד חייב משהו לתפיסתו של בי"ד אחר. אתה החלטת על צד אחד, ואתה לא מצליח להבין מדוע מישהו אחר חושב אחרת>

האם הם קראו את דברי?
 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4012213,00.html
 
פסק דין: לאחר גט "לחומרה" - ניתן להינשא לכהן

אם עד עתה היתה הרבנות קובעת רק אם האשה היא יהודיה, מעתה הם גם קבעו עבור הסמינרים של "בית יעקב"  אם היא יהודיה ספרדיה.

"מה אני מקיים ויטו אחרי הבצע - שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, שנאמר והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל. והם לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן".  (שבת דף נו עמוד א).



תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/01/2011 06:54:58




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/8/2007 15:07 לינק ישיר 

 

גם כאשר ברור שלפי ההלכה אין צורך אפילו בגט ליומרא, מחייבת הרבנות  "פסק בית  דין" שלא היו נישואין.

לשם מה?

ראו במאמרו של הדיין ש. דיכובסקי "ההכרה בנישואין אזרחיים ע"פ ההלכה", תחומין  כז עמודים  246- 239. 

_________________

עולם הפוך אני רואה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2006 16:52 לינק ישיר 

המשך -

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2094800

_________________

בברכה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/2/2006 07:42 לינק ישיר 

מצ"ב לינק לאשכול שפתחתי לפני בחצי שנה על עגונים ועגונות ע"י בית הדין ("מסורבי/ות גט")

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1412057



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/2/2006 02:45 לינק ישיר 

 

מיכי

<"אני לא רואה מדוע בי"ד אחד חייב משהו לתפיסתו של בי"ד אחר">

מאחר ובתי הדין הרבניים בארץ, אינם כבתי הדין של אנטבקה, אלא (כמה שלא תרצה), הם בתי דין ממשלתיים, הם גם לא מגלחים את ראשן של הנשים, שחיות עם גבר ללא חופה וקידושין, מורחים זפת על גופן ומגלגלים אותן בנוצות.

לבתי דין אלה ניתנה ע"י המחוקק החילוני, סמכות ייחודית לקבוע את  המעמד האישי  של כל היהודים שבארץ ישראל, רק לפי ההלכה היהודית, ולא ייתכן שכל חובש המבורג, יחליט לפי השקפותיו הפוליטיות על "חומרות", לציבור שלא בחר בו ולא רוצה אותו..

אם בא להם על "חומרות",הם תמיד יכולים להתחיל  בדיני הטיית דין, עינוי דין וקבלת שוחד, אך ייתכן שאין הם מקילים בנושאים  אלה, מפני שהוא היתר להם.

מה היית אומר אילו היה שופט בבית משפט חילוני מחליט שיש להחמיר עם הדתיים?

אין ספק שהיית טוען ובצדק:

בית המשפט רודף את היהודים הדתיים!

אך משום מה כשהדבר נוגע לחילונים, מגיע להם ל"הדפק".

די לראות את הגידול במספרי הנישאים בנישואים ה"לא הלכתיים", כדי להבין ש"חומרותיהם" של הדיינים לא עובדות.

אילו הייתי טוען, שיש להקל רק מפני שישנן דעות להקל, הייתי מבין את טענותיך, אך אני טוען שכאשר רוב הדעות  טוענות שאין סיבה לחייב גט, ומיעוטן אף טוען שאסור לחייב גט בנישואין אזרחיים, ובית הדין שבעצמו מודה בכך, פוסק שיש לחייב גט מפני ש"למעשה" נהגו בתי הדין לדרוש גט, מבלי להתעניין ולשאול, מי הוא זה שהתחיל את המנהג ולמה, נראה לי כטמטום ועיוות דין שאין כמוהו, שאינו מוסיף כבוד לבתי הדין הרבניים.

לסיום:

בהודעתי הקודמת  ציינתי לדברי הדיין דיכובסקי, שהבדיל בין שני סוגים של נישואין אזרחיים, כאלה החייבים בגט, וכאלה האסורים בגט, והנה בפסק דין קודם שלו משנת תשל"ט, (נדפס בתחומין ב עמודים 252-266), העוסק בזוג שהוגלה לאי מאוריציוס על ידי הבריטים כשהגיעו לארץ כמעפילים, והתחתנו שם "אזרחית".

 והוא עצמו כותב:

"הארכנו בכל זה כדי להראות שלדעת רוב הפוסקים יש להקל בנישואין אזרחיים לפוטרה בלא גט. אולם למעשה , לא הקלו אלא במקום עיגון כשהבעל אינו לפנינו, ... ובפרט שבנדוננו נישאו הצדדים בנישואים אזרחיים באי מאוריציוס  מקום לשם הוגלו אחינו בני  ישראל ע"י שלטונות המנדט הבריטי, ולא היתה להם  כל אפשרות לערוך חו"ק כדמו"י /חופה וקידושין כדת משה וישראל/ ויש מקום להעלות את דברי הפוסקים שאם הצדדים נישאים אזרחית מחמת חוסר ברירה צריך לחוש שמא כיוונו בביאה לשם קידושין".

ופסק:

א)      "אין  להתיר נישואין אזרחיים ללא גט שלא במקום עיגון.

ב)       במקום עיגון יש להתיר את הנישואין  ללא ג"פ, כמסקנת רוב רבותינו האחרונים.

ישנה הלכה, ישנו מעשה וישנו משלם".

"ולא היתה להם  כל אפשרות לערוך חו"ק כדמו"י /חופה וקידושין כדת משה וישראל".

נראה לך, שלדעת שאפשר לקדש בביאה הוא כן ידע, אך שלקידושין לא צריך חופה או כתובה, ודי ב"הרי את מקודשת" או בכל לשון אחר בעל משמעות דומה, לפני שני עדים כשרים הם לא ידעו?

"שאם הצדדים נישאים אזרחית מחמת חוסר ברירה,  צריך לחוש שמא כיוונו בביאה לשם קידושין".

האם עלה  על דעת הב"ד לשאול את הבעל:

על מה חשבת כשבאת על אשתך?

האם השאלה יותר מדי אינטליגנטית עבור הדיינים, או שהם פוחדים שהתשובה תקלקל להם את התוכנית?

 

אף שאת ההלכות לא הם היו אלה שקבעו אותם.

הם עושים את המעשים.

שעבורם  משלמים אחרים.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2006 17:02 לינק ישיר 

השיקולים ההלכתיים לגיטימיים אם הם ניתנים בהבנה שזה אותו פשע להחמיר כמו להקל.
ז"א העבירה של "לחשוש" מגט מעושה איננה קטנה מהעבירה של לכפות גט.
תראה שבהיתר עגונה הפוקוס ההלכתי היה על איך להקל. כאשר היום הפוקוס ההלכתי הוא על איך להחמיר.

ודוגמה קטנה. היה מכתב של הרב אלישיב על מקרה של כפית גט ע"י ב"ד בארה"ב שהרב אלישיב טען שיש בעייה בכפיה.
למרות שאני אישית חושב שהוא מחמיר, עמדתו לגיטימית בעיני. מה שלא לגיטימי בעיני זו ההתעלמות מהרוע של הבעל.
אם הרב שרלו היה חותם על גילוי דעת דומה הוא היה כותב:
"בעל שפרוד מאשתו ומתנגד לתת גט הוא מנוול. ולכן הבעל שמקרה שלנו הוא רשע.
עדיין לדעתי כפיית הגט אינה כשרה ולכן הגט פסול".


נ"ב בקשר לביטחון העצמי בסיגנון, אני באמת חושב שאני לא יודע הכל, אבל גם אחרים לא יודעים הכל. אני מודה שכל דברי, בהגדרה, יכולים להיות לא נכונים. ככה זה כשאתה בן אדם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/2/2006 08:14 לינק ישיר 

נישט,
אני ביארתי היטב מדוע השיקול הזה (בפסק שהבאת) אינו נכון לדעתי, ובודאי לא הכרחי. כוונה לחיות יחד כבעל ואישה יכולה להיות כוונה לאישות גמורה, גם אם זה לא כדת משה וישראל. אישות הוא מושג שהתורה מכוונת אותו לא מכוננת אותו.
אני לא רואה מדוע בי"ד אחד חייב משהו לתפיסתו של בי"ד אחר. אתה החלטת על צד אחד, ואתה לא מצליח להבין מדוע מישהו אחר חושב אחרת.

לא יודע כל,
לפי הנחרצות נראה שאתה דווקא כן יודע הכל. אין כאן תפיסה של טרטורים לשמם, אלא יש להם מטרות הלכתיות, ואולי גם של מדיניות הלכתית, וזה נעשה תמיד ואף לגיטימי מבחינת שומרי ופוסקי הלכה. מי שאינו מעוניין בכך שלא יילך למסלול הזה (או שלא יצביע לפוליטיקאים שמקבעים את ההסדר הזה).

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2006 04:59 לינק ישיר 

"לחומרא"

מלה זו מוציאתני מדעתי.

כל חומרא כאן היא קולה עצומה.

כאילו מה שהקב"ה רוצה הוא שנציק לבריותיו ונחמיר עליהם.
התעלמות מוחלטת מההצקה לאנשים, מהשנאת הדת, ממצבים של חוסר יושר קיצוני.

האם ראיתם מכתב של רבנים נגד הסחבת של בתי הדין הרבניים? וודאי שלא, את מי מעניינים הסובלים?
אבל אם יהיה פסק שאיננו לגמרי "גלאט" מיד אש וגפרית.

אין מחיר לחומרא!
וכל דיין שאינו מודע לכך שהחמרה יתרה בנושאי גיטין וכו' היא רשעות עצומה, אינו ראוי להיות דיין. ומי שממנה אותו* הוא כמי שמעמיד אשרה וכמו שאמרו חז"ל "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה".

(סליחה על ההתלהמות. הנושא פשוט מקומם אותי)

*ויש אומרים אף מי שבוחר במפלגה שגורמת למנות אותו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/2/2006 09:07 לינק ישיר 

שיקולים פוליטיים יש גם לצד השני: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=1460 "במקרים וניתן דרשו גט לחומרא, אם-כי היו כאלה שהתנגדו אף לכך בשל העובדה שהדבר עלול להביא להכרה מסוימת בנישואין אזרחיים". כלומר מטרתם של המתנגדים היא לנכס לעצמם את מושג הנישואין, להבהיר לכולם שנישואין "אמיתיים" הם רק נישואין שנערכים ברבנות, כל חיי נישואין שאינם עוברים דרך הרבנות הרי הם כחיי זנות.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/2/2006 08:09 לינק ישיר 

לאלי_ו



תודה על הקישור.



אם היה מישהו שעוד לא השתכנע  שצדקתי, הוא יוכל למצוא את ההוכחה בעמודים 8-9  שבאותו הקישור-פסק הדין:

"לעומת זאת, נישואין אזרחיים, הנעשים מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנישואין בניגוד להלכה. בני זוג הבוחרים להינשא בדרך זו, מצהירים שאינם מעוניינים בכבלים הדתיים של הנישואין. הם אינם חפצים ב"קדושת" הנישואין. כל חפצם הוא רק בקבלת הגושפנקא האזרחית בלבד. היות ובני הזוג הללו אינם רוצים בהלכה, על כן יחסי האישות שביניהם, מתקיימים על יסוד השקפה זו, ונועדו לקיום משפחה, שלא לפי ההלכה. כידוע, אחד הקניינים שבהם נקנית אשה, הוא קיום יחסי אישות לשם קנין. וזאת, במידה ומדובר ביחסי אישות, שנועדו לקידושין הלכתיים. הדברים אינם אמורים, ביחסי אישות שנעשים במודע, על מנת שלא להיכנס תחת עולה של ההלכה.

על כן, המסקנה האופרטיבית היא, שבמקרה השני, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לידי האשה. ניתן להתיר את הנישואין על ידי מתן פסק דין לגירושין. במקרה הראשון, יש צורך בגט לחומרא. לעיתים נדירות, גם במקרה זה, אנו מאפשרים להם להיפרד ללא גט...

.
.. יש להעיר כי במקרים שהנישואין האזרחיים אינם יוצרים "ספק נישואין" כדמו"י, וכאשר על פי כללי ההלכה אין לדרוש גט מספק או לחומרא, אין זה נכון לסדר גט פיטורין כדמו"י כדי להתיר נישואין אלו. מדיניות קבועה של סידור גט בכל מקרה שכזה, עלולה להביא לפרשנות מוטעית באשר לתוקף ההלכתי של נישואין אלו. וממה נפשך: אם בית הדין אינו מוסמך לתת פסק דין להתרת נישואין אלו, מאחר ומדובר בנישואין אזרחיים, לא יועיל גם גט שסודר על פי כל כללי ההלכה להתירם; שהרי אם מבחינה הלכתית טהורה לא היו בני הזוג נשואים כדמו"י, אין צורך בגט כדמו"י להתירם, ואם כן אין הוא יכול להתיימר להתירם, גם מבחינת חוק המדינה".

אולי מישהו יכול להסביר לי, א"כ, מדוע פסק בית הדין של אשקלון:

"ד. לפי טעמים נוספים שהוזכרו בפוסקים היה מקום להקל בנישואי פרגוואי, כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין וכנ"ל".

מנין  ההבדלים במסקנות:

1.       "על כן, המסקנה האופרטיבית היא, שבמקרה השני, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לידי האשה... במקרים שהנישואין האזרחיים אינם יוצרים "ספק נישואין" כדמו"י, וכאשר על פי כללי ההלכה אין לדרוש גט מספק או לחומרא, אין זה נכון לסדר גט פיטורין כדמו"י כדי להתיר נישואין אלו".   

  2     
"היה מקום להקל בנישואי פרגוואי, כי כאן אנו רואים בעליל שהם לא רצו בנישואין דתיים. ומ"מ להלכה נראה שיש לחוש לשיטות הנ"ל ובמיוחד במקום שבו היתה כוונה להקים מסגרת מסודרת של נישואין".




תוקן על ידי - נישטאיך - 13/02/2006 8:16:32



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גט לחומרא-לחומרא או לזלזול?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.