בית פורומים עצור כאן חושבים

שחלק מחכמתו ליראיו/בשר ודם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/5/2006 11:59 לינק ישיר 
שחלק מחכמתו ליראיו/בשר ודם

כידוע חז"ל תקנו למי שרואה חכם מישראל או מאומות העולם לברך. על חכם מאומות העולם /'שחלק מחכמתו לבשר ודם', ולרואה חכם מישראל 'שחלק מחכמתו ליראיו'.
היום מתקיימת באוניברסיטת בר-אילן הרצאה של פרופ' אומן, בעל פרס נובל בתורת המשחקים דהשתא.
שאל אותי תלמיד האם יש לברך עליו (הוא לא הגדיר איזו משתי הברכות: לבשר ודם או ליראיו).
מייד עניתי לו שאין לברך, שכן על חכם מישראל בשאר חכמות (פרט לתורה) לא מברכים.

אבל לאחר מעשה תהיתי על אותו אינסטינקט. והרי שאלותיי לקהלא קדישא הדין:

1. מדוע לא מברכים האידנא על ראיית חכמי תורה?

2. האם מברכים על חכמי האומות (אני לא ראיתי שמברכים), ומהו גדר חכם לעניין זה (פרס נובל מסתמא עומד בקריטריונים. אך יש לדון על בעלי פרס שאינם כה חכמים)?

3. והשאלה הכי חשובה: האם החלוקה בין חכמת התורה לשאר חכמות עדיין בתוקף. כידוע אומן הוא גם ת"ח, והוא אף משתמש בחכמתו ה'חיצונית' גם לעניינים אלו. יש לו כמה הצעות מעניינות בפענוח סוגיות חמורות (אחת מהן נדונה כאן בעבר, לגבי שלושה שהטילו לכיס וכדו').
לי אישית קשה מאד עם החלוקה בין תורה לשאר חכמות. הגבול אינו חד, ולמיטב הבנתי הוא לא ממש קיים.
אמנם יש לטעון מצד פרדוכס הערימה, שגם גבול מטושטש הוא גבול, ומרחוק ודאי יש לו שני צדדים. רק האמצע הוא מטושטש ורחב (לא רק בעובי של קו). האם נהיה מוכנים לומר שכל חכמה היא תורה? ומהי בכלל חכמה?
האם יש גבול פורמלי ברור בין תורה לחכמה חיצונית? לעניין הברכה ובכלל.

4. האם יש מקום לשנות את היחס ליהודים חכמים בשאר חכמות האידנא, לאור שינוי היחס לשאר החוכמות (שהרי גם טיבן של אלו השתנה בדורות האחרונים)?
מה יהיה הגדר לברכות הללו, ובכלל?

אדגיש כי השאלות נוגעות הן להלכות ברכות, אבל יותר מכך להבחנות המהותיות, אם יש כאלה, בין התורה לשאר חכמות.

כרקע אפשרי לדיון אזכיר כאן את ההבחנה שעשיתי פעם (גם בתגובה ב'צהר', כמדומני בגליון ו) בין תורה בגברא (=תורה שהגדרתה ככזו תלויה ביחס של הגברא אליה, ובמה שהיא עושה לו) לבין תורה בחפצא (תורה במובן אובייקטיבי, בלי קשר למה שהגברא מושפע ממנה או חושב לגביה). לא אביא דוגמאות קונקרטיות להשלכות של הבחנה זו (הלכה, מחשבה, אגדה וכדו'), שכן אז יתנהל דיון עליהן. מבחינתי כאן זהו רק כלי עזר אפשרי לדיון.



מיכי



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/5/2006 16:28 לינק ישיר 

ממללא,
אין נקמה בעולם...

לגבי דבריך, ידועים לי דברי הרמב"ם וגם דבריו בנו הראב"ם שלקח אותם באופן קיצוני יותר והורה לומר
גת את הברכות על גוי, אישה ועבד על דבר ראייתם!! אבל עובדה שדברי הנשר הגדול ובנו לא התקבלו
בהלכה ובמנהג.

כך או כך, מיכי ואני שוחחנו קלות בנושא בתיבה הפרטית ואי"ה נפתח אשכול בנושא הזה של מעמד
ברכות הראייה. תוקן על ידי - שחרית - 12/05/2006 17:03:32



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/5/2006 16:24 לינק ישיר 

שחרית,

(אם יורשה לי לנקום את נקמתך בר' מיכי ולשנות לו את נושא האשכול...;)) -

לגבי ברכות השחר - כבר הרמב"ם בהלכות תפילה יצא נגד המנהג לברך אותן בבת אחת מן הסידור ולא ע"פ הפעולות, וכן נוהגים למעשה כיום הפוסקים בשיטת הרמב"ם, ואם לא עשו פעולה מסויימת - לא מברכים את הברכה שהיא פועל יוצא שלה, וכך מובא בשם הגר"י קאפח בסידור 'שיח ירושלים' להלכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/5/2006 14:57 לינק ישיר 

ועוד נראה לדעת משנה ההלכות כי חכם בחכמת ישראל וגם בחכמת העמים הרי שיש לקללו ולברכו כאחד, לברכו על תורה שלמד ולקללו על שלא למד תורה גם בזמן שלמד מדעים,
ומה יברך על הרמב"ם והגר"א?  מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/5/2006 11:34 לינק ישיר 

בן איש,
תודה.
באשר לקללות, על כן נקרא שמו ר' מנשה 'הקטן'. אינני יודע אם על תורה כמו שלו הייתי מברך 'ליראיו' (על אף בקיאותו וחכמתו הרבה בתורה).
אגב, האם לשיטתו יש ללמוד מהפוסקים שמורים לברך על חכם כזה שלדעתם יש ערך בחכמתו? שמא תיתכן מחלוקת בזה לדעתו? בא לקלל ונמצא מברך.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/5/2006 02:14 לינק ישיר 

שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן עד בדבר שאלתך אם יש לאדם לכבד למי שלמדו חכמת העולם, ואי יש לברך ברכת שנתן מחכמתו לב"ו על אדם מישראל שהחכים בחכמת אוה"ע ואינו חכם בתורה. ודייק מלשון המחבר א"ח סי' רכ"ד ס"ו שכתב הרואה חכמי ישראל אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו, ודייק דלכאורה משמע דלאו דוקא חכם שגדול בתורה, אלא אפי' חכם בחכמת העולם, אלא שהביא מהעה"ש סי' רכ"ד ס"ו שכתב הרואה חכם מחכמי ישראל שגדול בתורה מברך בא"י וכו', וכ"כ בקצש"ע סי' ס"ט הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך בא"י, והרואה חכם גדול בחכמת העולם מא"ה מברך וכו', והח"א כלל כ"ג ס"ח משמע מדבריו שכתב הרואה חכם גדול בחכמות העולם מברך בא"י וכו', ומדלא כתב הרואה חכם עכו"ם בחכמת העולם כמ"ש המחבר משמע דס"ל אפי' חכם מישראל שגדול בחכמת העולם. .... ואומר אני אדרבה הרי הוא רשע שעבר על שלא למד תורה וגם אינו לומד תורה ואינו יודע תורה שחייב ללמוד תורה כדכתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך וגו' ובשכבך ובקומך וגו' וכתיב והגית בו יומם ולילה, והוא לא למד ולא יודע ועובר בשאט נפש שחייב ללמוד תורה כל ימי חייו, עיין ש"ע יו"ד סי' רמ"ו הנ"ל ומצוה לקללו ולא לברכו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/5/2006 09:30 לינק ישיר 

הנושא המעניין הזה צריך להידון במסגרת של התערערותן של ברכות הראיה (ככאלה) בכלל. אם נביט בברכות המובאות בפרק תשיעי של מסכת ברכות (במשנה, בתוספתא ובתלמודים), נראה שרבות מהן כבר לא מתפקדות כברכות ראיה במובן המלא של המילה. דוגמה אופיינית לכך היא ברכות השחר, שבמקורן היו ברכות על דבר פעולה (ורס"ג כינה אותן על כן "ברכות הפעולות), ואילו מאז ימי הגאונים, הן נכנסו לסידור ונאמרות ברצף בריחוק מן הפעולה ובלי קישור אליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/5/2006 08:22 לינק ישיר 

ר' מיכי

בהשקפה ראשונה, כך נראה לי.

בניגוד לברכות על אוכל שעניינה הוא הנאת שימוש (חומי ולכן מרבים בה), ברכה על הרואה חכמים משתייכת לברכות שיסודן - התפעלות - כעין הרואה את הים וכדו', לפיכך אלו נקבעו בגדר של שלושים יום / שנה וכדו', אמנם דומה שהסיבה להתמעוטן, הוא שינוי הנסיבות.
אם לא נהיה פומליסטים נבין שהיום המצב בו הציבור (ולאו דווקא הפרט) מגיע לים רבות / לחילופין הים נגיש לו ונקל לו להגיע כרצונו לים, יוצרת מצב בו ליבו גס בדבר -
דומני שהוא הדין לגבי הרואה חכמים - חז"ל לא העלו בדעתם שכל בוקר תלמיד יברך על רבו, כעין ברכת התורה. הואיל והיום המושג חכמים וחכמה מצוי - אנויברסיטה / ספרים / אוטסדרדות המידע - אין אדם הרואה חכם, עי רוב מתפעל מהתקבצות חוכמה באדם אחד.
מכאן נראה לענ"ד שהגיע הגדר של הרב טל שניסה להעלות את הרף.
(פרעתוני - הערה כללית: שמביאים הלכות נא לציין טעם - אין הסמכות מספקת לבדה)
לפיכך,
אם נישאר על העיקרון ולא נחדש גדרים יש לומר כך:

אם אכן ראית החכם היא נחשבת כ'פנומן' בעיני המתבונן ומסתבר שלאו דווקא בעיניו אל האדם אכן היה נראה כפנומן בעיני הציבור (לא  ציבור כחתני פרס נובל) המתבונן - שיברך /

והוא הדין חכמי תורה - לענ"ד דווקא כאן יותר קשה לברך כיום הואיל ואכן הלב גס בדבר ועוד יש לשים לב שלעתים חכם נחשב 'גדול' לאו דווקא מתוך גדלות תורתו אלא מנסיבות פוליטיות.
אך גם בזה אם נפגש בחכם גדול בתורה מישראל פשוט שיכול לברך.

לגבי שאלת חוכמה על חכם מישראל - אבדוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 23:56 לינק ישיר 

מאיר, השאלה היא בהיקף החומר הנצרך. כמות המלל התורני שנכתב מאז ועד היום הוא בלתי ניתן להשתלטות לאדם אחד (אולי חוץ מהרב עובדיה ודומיו), אבל גם אין צורך אמיתי לקרוא כל ספר של אחרון כזה או אחר. מספיק שהרב יוכל לענות על כל שאלה הלכתית שישאלו אותו (בכל נושא שהוא) בצורה אמיתית ונכונה על פי ההלכה. קריטריון דומה ניתן להחיל גם על אנשי מדע - והאם אתה מכיר אנשי מדע שיכולים להשיב על שאלה מכל תחום שהוא במדע?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2006 22:45 לינק ישיר 

חומי
אחרי שני שירים עוד יאמרו שפוסקים מהרגש מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 21:35 לינק ישיר 

סלחו לי רבותי, דיינים מומחים
רוצה אני לומר משהו מן הרגש ללא מקורות מסובכים

ברכות תקנו לנו חכמים
וגם את הברכה מן התורה איננו שוכחים

לברכות יש מטרה, עד כמה שהבנתי מגעת
להודות לו לבורא על טוב טעם(אוכל), יופי(מעשה בראשית), דעת(חכמה)

על הטעם אנו מברכים, עשרות פעמים ביום
כמעט לא חוששים לברכה לבטלה חס ושלום

על כל קמצוץ סוכר, על טעימת מזונות
ברכות ראשונות ולפעמים גם אחרונות

על בשורות טובות ועל ריחות טובים
על מקרים מצערים ועל נקבים נקבים

מדוע זאת אם כן, אנו כל כך מתרגשים
שבפני ברכת החכמה אנו עומדים

האם הוא מספיק חכם, האם מגיע לו נובל
האם את חכמתו מד הI.Q סובל

מדוע שלא, אם אנו מעריכים את חכמתו
נודה לבורא שחלק לו משלו

העיקר בברכה - להודות לבורא
להרגיש שממנו הכל קורה

ובמקום לראות חכם ולהרגיש שהיא שלו
לחשוב, החכמה, מלמעלה היא לו

חוּמי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 19:27 לינק ישיר 

באשר לתורה בגברא או בחפצא,
ראה מאמרי ב''צהר' שמובא כלינק אצל ספרן באשכול על צורות שונות ללימוד מחשבה.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 19:19 לינק ישיר 

וכלום החומר התורני לא התרחב והתמקצע?

וכי מדוע מי שכמות הידע שלו ויכולת ההבנה במקצוע כלשהו אינם נופלים מזה של הרב טל בתורה לא יזכה למעמדו ? מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 19:01 לינק ישיר 

(מבלי לקרוא את האשכול) עד כמה שידוע לי, לדעת הרב טל אכן יש לברך על חכם בקי בכל מקצועות התורה, וכן נוהגים תלמידיו (אגב, הם מברכים גם עליו). לגבי חכם מחכמי אומות העולם, נראה לי שדעתו היא שאין כיום אחד כזה, שכן יש צורך באיש אשכולות שיהיה בקי בכל מקצועות המדע, וכיום אין כאלה, עקב ההתמקצעות במדע (אמנם שמעתי על מארי גלמן מניו יורק שהוא בקי בכל דבר בעולם, וצ"ע). אבל זו באמת שאלה מעניינת, מדוע שלא לברך, תיאורטית, על חכם מישראל הבקי בחכמות. ראיתי נימוקים רעיוניים לכך אצל תלמידי הרצי"ה, אבל לא ראיתי נימוק הלכתי מבוסס.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2006 14:52 לינק ישיר 

בזכרוני,
ואני מהלך על שפת ים המלח
נושם אויר חם מלא ריאותי ומתמכר לאוירה
הוד בראשית אופף את העמק הדומם
וכולי אומר שירה.

פניתי לחבירי חצי נרגש חצי מתעורר
,הבה נברך עוייסיי מייסיי בריישיס'
עוד הוא מהרהר בדבר פתחתי וברכתי.

שמע, אומר לי ידידי
יש אומרים שים המלח אינו ים,
אף לא בראשיתי (עמק השידים במקור)

לא ידעתי השב כהלכה
אך הפטרתי לעומתו
'ולו יהא, על ההרים ממולינו ברכתי'

יש לדון, הוא מלחך קצה זקנקנו,
אם ההרים דין .......

איני יודע ואיני מבין אך מה,  
אני חש כאן,עושה מעשה בראשית.


מי שפגש את רבי שלמה זלמן לא יכול היה שלא לברך את האומן.
 



מאיר תוקן על ידי - ymy33655 - 10/05/2006 14:54:06



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2006 14:44 לינק ישיר 

סליחה, סליחה  ר'מיכי

זו אותה סוגיה שכבר הזכרת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שחלק מחכמתו ליראיו/בשר ודם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.