נשלח ב-22/5/2006 12:36 |
|
| |
כד יתבין ישראל - קשור לר' מאיר שפירא?
מלובלין ? כך אמר לי מישהו אתמול והתפלאתי.
אולי היה על זה כאן כבר אשכול, אבל לא קל למצוא.
למי פרטים ?
|
|
|
|
נשלח ב-13/5/2013 17:52 |
|
| |
מתפעל כתב: |  | אגב, לגבי מילות השיר:
"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה קודשא בריכו אומר לפמליא דיליה חזו חזו בני חביבי דמשתכחין מצערא דיליה ועסקין בשמחה דילי" .
שאלו באשכול שהובא לעיל, מה פירוש 'דמשתכחין מצרה דיליה'. משתכחין בארמית פירושו 'למצוא'. ומה זה 'צרה דיליה' ? איזו צרה יש לקב"ה ?
ואולי השתרבבה טעות והיה צריך לומר: 'דמשכחין מצערא דילהו' , היינו שהם שוכחים את הצרות הפרטיות שלהם ועוסקים בשמחת הקב"ה.
|
|
הנכון הוא דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא די לי. והכוונה היא: שמצויים (משתכחין בארמית הוא מצוי/נמצא) בצרות שלהם אבל עוסקים בשמחה שלי.
|
|
|
נשלח ב-24/5/2006 15:57 |
|
| |
צלצח קבל 
איך מצאת את זה??
|
|
|
נשלח ב-24/5/2006 14:49 |
|
| |
תודה צלצח. הזוהר שהבאת אכן מעניין מאד וברור שזה המקור לשיר. עכשיו השאלה רק האם אכן מחבר השיר מגיע מבית מדרשו של הגאון, או שלר' מאיר שפירא היה חלק בענין.
|
|
|
נשלח ב-24/5/2006 01:29 |
|
| |
ברור שהמילים הן המצאה מאוחרת, ולא לקוחות מן הזוהר או הספרים שנכתבו בלשון הזוהר. כנראה מדובר באילתור של מלחין כלשהו, אולי בבית מדרשו של הגר"א ואולי מאוחר יותר, שנדמה היה לו שכך בערך כתוב בזוהר, או שהיה מודע שלא כך כתוב, אלא חיבר מה שחיבר בהשראת לשון הזוהר. הרי לא כל השירים חייבים להוות פסוקים או ציטוטים כלשהם - אפשר ומותר לחדש. 'משתכחין' או 'משכחין' - בלשון הזוהר הכוונה: מצויים. (הראיות מן הגמרא "תלמודו משתכח" וכיו"ב אינן ראיות, שכן הגמרא אינה על טהרת הארמית ויש בה הרבה מילים מלה"ק ועוד לשונות). ל"שכחה" קיימת בארמית מלה נפרדת, כפי שאומרים בסיום מסכת: לא תתנשי מינן.
יתכן שהמאלתר הראשון לא היה מודע לכך, ולכן אמר "משכחין" והתכוון למשמעות "שוכחים". יתכן שהתכוון לומר שהן מצויים בצערם, ועם כל זאת עוסקים בשמחתי.
יתכן גם שאמר "שבקין צערא דילהון" (כמו שנמצא בזוהר אם כי לא לגבי שמחת התורה - ראו להלן), ובמשך הדורות נשתבש ל"משכחין צערא דיליה".
מ"דילהון" בהגיה ליטאית ("דילהיין"), אפשר די בקלות להגיע ל"דיליה".
והנה ציטוט מן הזוהר, קטע שכנראה שימש השראה מעורפלת למחבר "כד יתבין": "... קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא" (ח"ג, ויקרא, כב, א).
 |
|
|
|
נשלח ב-24/5/2006 00:28 |
|
| |
"דמשתכחין מצערא דילהון" פירושו שנמצאים בתוך הצער שלהם, ובכל אופן "עסקין בחדוותא / אורייתא דילי"
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 18:36 |
|
| |
בעזהי"ת
נו נו: אע"פ דמשתכחין בצרה דילהון, עדיין עוסקין בחדוותא דילי!
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 18:32 |
|
| |
בספר "הגאון" (עמ' 261) מובא מפי ר' חיים קניבסקי שליט"א, ששיר זה אין מקורו בחז"ל, ושמקובל בעולם הישיבות לייחסו להגר"א. אולי כאסמכתא לכך, מציין שם מחבר "הגאון" לפיוט "אשריכם ישראל" שהיה מושר בבית מדרשו של הגר"א בשמחת בית השואבה, ושם גם המלים האלו: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בניםם חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל". מאד דומה למלות השיר המדובר!! שם בהערה מצאתי גם בשם הספר "מעשה איש", כי החזון איש היה שר אותו בניגון שונה מהניגון היותר נפוץ, וכפי ששרו אותו בעיר הולדתו קוסובה. לא נזכר שם מה מקור המנגינה הנפוצה.
|
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 14:12 |
|
| |
תענית (ז:) דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 14:12 |
|
| |
טוב סמי. אני מקבל. אז אם כך הכל בסדר. ושנשכח כולנו מהצרות ! ונזכה באמת לחדוותא דשמחת התורה אכי"ר.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 14:04 |
|
| |
בגמ' ברכות (נ"ח:) אמר רב אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודשים
במס' פסחים (מט.) כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ... ותלמודו משתכח ממנו
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:52 |
|
| |
סמי, משתכחין זה מוצאים ולא שוכחים.
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:50 |
|
| |
טעיתי וצ"ל מצערא ולא בצערא
אינני יודע מה המקור של המילים הללו אבל כך שרים כולם
הפירוש הוא, דבנ"י שוכחין מהצער שלהם ועוסקין בשמחת הקב"ה דהיינו תורה ומעשים טובים.*:namespace prefix = o />
תוקן על ידי - sammy869 - 23/05/2006 12:52:39
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:24 |
|
| |
סמי, מאיפה הבאת את המילים ? ומה פירוש דמשתכחין בצערא דילהון? ששוכחים את צערם ?
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 12:07 |
|
| |
המילים הנכונות הן: "דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי"
|
|
|
נשלח ב-23/5/2006 11:31 |
|
| |
מתפעל. ט"ס: קודשא בריך הוא, ולא בריכו.
|
|
|
|