בית פורומים עצור כאן חושבים

ספרו של מרק שפירא על י"ג העיקרים של הרמב"ם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/2/2007 17:03 לינק ישיר 
ספרו של מרק שפירא על י"ג העיקרים של הרמב"ם

 

לפי בקשת ספרן מצ"ב סקירה קצרה ובלתי ממצה על ספרו של מרק שפירא: The Limit of Orthodox Theology. אמנם הספר התפרסם כבר לפני מספר שנים, אך עדיין ניתן לדון בו.

ספרו של מרק שפירא בוחן את התקבלותם של שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם במשך הדורות. למרות שהיום מקובל שהגדרת יהודי הוא מי שמאמין בשלושה עשר עיקרים, וי"ג עיקרים זכו גם לניסוחים פופולאריים במשך הדורות, כגון אני מאמין ויגדל, שפירא מראה של כך היה במשך הדורות עד ימינו.

שפירא מציג גם שורת תהיות על מעמדם של העיקרים ברמב"ם, מדוע הם לא הוזכרו לא במשנה תורה ולא במורה נבוכים, אם הגדרת יהודי הוא מי שמאמין בי"ג עיקרים (כלומר האמונה בי"ג עיקרים היא לא רק תנאי הכרחי ליהודי אלא גם תנאי מספיק) מדוע כשמקבלים גר אין מודיעים לו את החיוב להאמין בי"ג עיקרים? הרמב"ם כותב רק שמודיעים לו את יחוד האל ואיסור עבודה זרה ולא את שאר העיקרים, וגם זו תוספת של הרמב"ם על הגמרא ביבמות שנאמר שם רק שמודיעים לו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות.

שפירא מוכיח שלדעת הרמב"ם כופר הוא לא רק מי שמצהיר שאינו מאמין בעיקרים אלא גם מי שאינו מקבלם בלבו מאבד את חלקו בעולם הבא. למרות זאת לא נרתעו רבים וטובים לחלוק על הרמב"ם.

לאחר מכן שפירא דן בכל אחד מיג העיקרים בפרוט. לדוגמא, בעיקר הראשון של מציאות השם, ברור שאף אחד לא חלק בכך, אולם היו שחלקו על הרמב"ם מימין, כלומר אם הרמב"ם טען שגם רבונו של עולם אינו יכול לעשות את הנמנע, בפרט שגם הוא כביכול כפוף לחוקי הלוגיקה, הרי היו שטענו (כגון כתב תמים) שרבש"ע אינו משועבד למגבלות של הפילוסופים וביכולתו לעשות גם סתירות לוגיות. ברור שלפי גישה זו ההוכחות של הרמב"ם לאי גשמות הבורא אינן הכרחיות.

על העיקר של אי גשמות הבורא, כבר דנו בכך בפורום, ושפירא מביא רשימה ארוכה של חכמים במשך הדורות שלא התייחסו לכך כעיקר שמי שכופר בו אין לו חלק לעולם הבא.

על העיקר שאין לעבוד אלא רק לבורא, שוב מובאת רשימה ארוכה של מקורות חולקים, ושפירא מדגיש במיוחד שהרמב"ם עצמו בהלכות תפילה מביא את הבקשה 'התכבדו מכובדים' שהיא פניה למלאכים השומרים על האדם.

הרמב"ם קבע בין העקרים את מעלתו של משה רבנו על כל הנביאים שלפניו ולאחריו, אולם כבר במדרשים מצאנו שהמשיח יהיה גדול ממשה ובעל התניא כותב שהמקובלים הגיעו להשגות גדולות משל משה רבנו.

דיונים מעניינים ישנם גם על העיקרים שכל התורה המצויה בידינו היא זו שניתנה למשה רבנו. שפירא טוען שלפי זה יוצא שכל חכמי ישראל שהחזיקו בנוסח שונה של ספר תורה מנוסחו של הרמב"ם הם כופרים. גם על נצחיות התורה ומצוותיה קמו עוררים וביניהם ר' יוסף אלבו. פשט הגמרא שמצוות בטלות לעתיד לבוא ומדרשים רבים על היתר איסורים שונים לעתיד לבא, נראים כחולקים על עיקר זה.

ניתן לומר, ואיני זוכר אם שפירא עצמו העלה טענה זו, שהרמב"ם מבסס את טיעונו על נצחיות התורה על כך שהתורה היא החוקה המאוזנת השלמה, ואם העולם הוא נצחי, וחוקיו הם נצחיים ממילא גם התורה חייבת להיות נצחית (מו"נ ח"ב פרק ל), אולם אם ההנחות אינן מקובלות, גם המסקנה אינה הכרחית.

 

שפירא מספר בסיום שספרו הוא הרחבה של מאמר שנכתב כתגובה למאמר שהתפרסם ב'תורה ומדע' שטען שהיהדות האורתודוכסית מאז ומעולם היתה בנויה סביב י"ג העיקרים, המאמר עבר בישיבה מסוימת (שאינו מפרט את שמה) בין התלמידים, כמו ספר השכלה בוולוז'ין של המאה התשע עשרה.

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/11/2018 18:43 לינק ישיר 

תודה, ברוך הנמצא!

ההתנגדות המקובלים לשיר "יגדל אלוהים חי", המופיעה בסידורי א"י והספרדים, מתוארת כי השיר אינו נכון על פי הקבלה.

והשאלה הנשאלת האם ניתן ללמוד מהתייחסות שכזו מה דעתו בנושא יג עיקרים של הרמב"ם שכן השיר מבוסס עליהם.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/11/2018 18:27 לינק ישיר 

עם עולם

ברוך השב!

אתה ודאי צודק שהאר"י לא חיבר סידור אבל יש גם להסכים שכיון שהעניק משמעות קבלית - תיאורגית (מאגיה של צינורות המרכבה או האילן האלוהיים) לרכיבי התפילה, היו לו דברים שהצדיק והיו אולי דברים שהתנגד להם.

כמובן, ההתנגדות והרצון לבטל יכלו לנבוע לא מהבנה תיאולוגית בי"ג העיקרים, או מהתנגדות לעיצוב של עיקרים - בתחום זה אין לי ידיעה - אלא בגלל שהכרזות כאלו לא תאמו את המבנים שהאמין שהתפילה, כמו כל המצוות, אמורה לשרת.

כמדומה שצריך לבדוק את גישתו לתפילה כדי להעריך את הדברים שכתבתי. ולכל הפחות את הנחות היסוד של פרשנותו לתפילה כפעילות תיאורגית.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2018 17:30 לינק ישיר 

צענערענע כתבה:

מעניין שבסידור לפי נוסח האר"י נעדרים  13 העיקרים ו"יגדל".
מישהו יודע להסביר מדוע.



האר"י עצמו לא כתב סידור.
אך התנגד לאמירת "יגדל", האם התנגדות זו כוללת התנגדות לי"ג עיקרים עליהם מבוסס השיר"יגדל "?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/4/2015 15:00 לינק ישיר 

למה באמת הרמב"ם מוחק את שכר ועונש? האם זה לא עיקר בסיסי? ועיין ספר העקרים שפירש ששכר ועונש הם מבסיסי כל דת א-להית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/4/2015 16:59 לינק ישיר 


   ע"ע דבריו השקולים של הר"י ענבל על כללות נושא העיקרים, בספרו החדש 'תורה שבעל פה' (מוה"ק) עמ' 680 - 689.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2012 11:23 לינק ישיר 

נדרש להבין מה המגמה הכללית והייחודית של חכם בהגדירו עיקרי אמונה, וזה אפשר לעשות רק אחרי שלומדים את תורתו בעיון. חובבי/מתנגדי הרמב"ם רגילים להתייחס לדעותיו במורה נבוכים ו/או בהקדמות לפירוש המשנה, אולם בלי ללמוד את ספרו משנה תורה עם מקורות חז"ל עליהם הרמב"ם מסתמך, אי-אפשר להבין כראוי את דעותיו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2012 10:30 לינק ישיר 

מ
קרא את מרק שפירא בפנים



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2012 10:01 לינק ישיר 

בעל,

הראב"ד שלל גשמות מהבורא ממש כמו הרמב"ם, אלא שסבר שמאחר שדיברה תורה בלשון בני אדם ודברי אגדה עלולים לשבש את הדעת, אין לקרוא לסוברי גשמות מין.
 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2012 09:33 לינק ישיר 

מ
או שחכם א חושב שחכם ב שוגה ולהיפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2012 09:19 לינק ישיר 

יש שתי דעות:

א. האמונה מעל למחשבה ועל-כן אי-אפשר להגדירה באמצעות עיקרים.

ב. אפשר להגדיר אמונה באמצעות עיקרים.
אם שניים מחכמי ישראל הגדירו אמונה באמצעות עיקרים שונים, אחד מההיגדים הבאים חייב להתקיים:

1. אפשר לגזור את העיקרים של חכם ב מהעיקרים של חכם א ואת העיקרים של חכם א מהעיקרים של חכם ב.
זה שהגדיר אמונה באמצעות פחות עיקרים, אמונתו יותר כללית ופשוטה. זה שהגדיר אמונה באמצעות יותר עיקרים, אמונתו יותר פרטנית ומדוקדקת.

2. אי-אפשר לגזור את כל העיקרים של חכם ב מהעיקרים של חכם א או להיפך. אזי או שאמונתו של חכם א חלקית ביחס לאמונתו של חכם ב, ו/או שאמונתו של חכם ב חלקית ביחס לאמונתו של חכם א, ו/או שאמונתו של חכם א ואמונתו של חכם ב חלקיות ביחס לאמונתו של חכם ג.
  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2011 10:22 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
 

שותף, לא הבנתי.האם לא יתכן מי שמקבל פסיקות חכמי תושבע"פ להוציא עוה"ב? היה מהם מי שלא קיבל משיח שיבוא, אז לא יתכן מי שלא יקבל עוה"ב?

וודאי שיתכן מי שמקבל פירושי מגידיה להוציא עניין עוה"ב ועל זה אינך עונה.



כדי להסביר איך כל מציאות הפלא הזה שנקרא תורה שבע"פ מתקשרת בהכרח לעניין עוה"ב כמקום השכר ועונש אצטרך לדבר במונחים שהם בבחינת סדין אדום בעייני כמה חביבים פה, והאשכול יוטבע מיידית בגידופים וחרפות כמקובל עליהם.

בכל מקרה, הצעתי לך מסגרת להבנת עניין ההשמטה של הרמב"ם את עניין הכופר בשכר ועונש (למרות שאמונה זאת נדרשת בי"ג העיקרים) ומאידך הוספת עניין הכופר בתושבע"פ ומגידיה (למרות שלא הוזכרה במפורש בעיקרי האמונה).

אולי יבוא יום ואפשר יהיה להרחיב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2011 07:54 לינק ישיר 

 

שותף, לא הבנתי.האם לא יתכן מי שמקבל פסיקות חכמי תושבע"פ להוציא עוה"ב? היה מהם מי שלא קיבל משיח שיבוא, אז לא יתכן מי שלא יקבל עוה"ב?

וודאי שיתכן מי שמקבל פירושי מגידיה להוציא עניין עוה"ב ועל זה אינך עונה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2011 23:51 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
שותף
לדבריך אין מובן, ויוכיחו הקראים המאמינים בשכר ועונש


האם הקראים מאמינים בעולם הבא ? נדמה לי שרק בתחיית המתים הכתובה בתנ"ך.

העולם הבא הוא מקום השכר ועונש האמיתיים (כמבואר ברמב"ם תשובה), וע"ז פרשו צדוק ובייתוס.

לפ"ז אמונה בשכר ועונש של העוה"ב היא ההיפך מהכפירה בתושבע"פ והכחשת מגידיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/1/2011 16:56 לינק ישיר 

שותף
לדבריך אין מובן, ויוכיחו הקראים המאמינים בשכר ועונש



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/1/2011 13:54 לינק ישיר 

כפירה בתורה של בעל פה היא אך ורק בעניין ההלכה ותו לו וגם בזה החכמים יכולים לשנות בכל דור ודור

 



תוקן על ידי maxmen ב- 17/01/2011 13:56:32





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ספרו של מרק שפירא על י"ג העיקרים של הרמב"ם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.