*** כל האמת על המדידות ***

הרשויות המקומיות אמורות לספק לתושביהן שירותים – חינוך ורווחה, ניקיון ותברואה, מים ועוד. תקציב הרשויות למימון שירותים אלו מקורו בהכנסות עצמיות של הרשויות, במענק כללי ממשרד הפנים ובהשתתפות של משרדי הממשלה במימון שירותים ממלכתיים ייעודיים כגון חינוך ורווחה.

המקור העיקרי להכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות הוא תשלומי ארנונה. הארנונה היא מס המשולם לרשות המקומית וכלליה מעוגנים בחקיקה ראשית (פקודות מנדטוריות וחוקים) ובחקיקת משנה (תקנות וצווים שהותקנו בידי השרים), וכן באמצעות צווי ארנונה שהמועצות של הרשויות המקומיות מחוקקות מדי שנה.

שיעור הארנונה נקבע לפי שטח הדירה ולפי סוג הנכס, שימושו ומיקומו (לפי אזורי מס). בחוקים ובתקנות אין הגדרה של יחידת השטח שיש להביא בחשבון לצורך קביעת הארנונה, ובכל רשות מקומית נהוגה שיטה שונה.

נהוגות שלוש שיטות עיקריות לחישוב הארנונה:

1. שטח ברוטו-ברוטו: כל השטח המקורה, לרבות קירות חיצוניים ופנימיים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות, מרתפים משותפים, חדרי כניסה, מקלט ומחסן המשמשים את הבניין.
2. שטח ברוטו: שטח הפנים של הדירה ובכללו חדרי מגורים, פרוזדורים, אולם כניסה, מרפסות מקורות, חדרי שירות ובנייני עזר, קירות פנימיים, מרפסות ושטחים מקורים, למעט קירות חיצוניים ושטחים משותפים (מקלט, חניה, חדר כניסה, חדר מדרגות ומבני עזר).
3. שטח נטו: שטח הפנים של הדירה ובכללו חדרי שירות ומרפסות סגורות, למעט קירות חיצוניים ופנימיים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות, מרתפים משותפים, חדרי כניסה, מקלט ומוסך.

מבקר המדינה דן בנושא חישוב תשלום הארנונה בדוח מס' 51ב' לשנת 2000. לדעת המבקר, בשל שיטות המדידה השונות, קשה לתושבים להשוות בין חיובי הארנונה ביישוב שלהם לבין חיובי הארנונה ביישובים אחרים, ואין שקיפות בעניין זה כלפי תושבי הרשות.

עוד על צורת המדידה מתוך פרוטוקול של ועדת ביקורת המדינה 2001,

דברים מפי ח"כ ליצמן

"ישבתי בראש ועדת משנה לוועדת הכספים בנושא הרשויות. ניסיתי, כפי שנאמר כאן, לעשות משהו בנושא של מדידה אחידה. לדעתי, אף משרד ממשלתי ואף גורם שנוגע לנושא לא מעונין במדידה אחידה, ואסביר למה. יש כ-1,300 סוגי מדידה ואין שום קריטריון, למשל, מה נקרא אזור? למה זה אזור א'? למה זה אזור ב'? למה זה אזור ג'? אף אחד לא יודע. מישהו החליט אזור א' כי בא לו. אולי בגלל שלמי שגר שם יש חליפה לבנה. אני לא יודע, אין סיבה. ניסיתי להגיע לסיבה, מי החליט? לפי איזה קריטריונים נקבעו האזורים, אף אחד לא יודע ואף אחד לא יכול להגיד. שמישהו כאן יגיד לי, מה הקריטריון לאזורים א', ב', ג' ו-ד'?

לגבי מדידה אחידה. מה שבתל אביב הוא 90 ממ"ר, בחיפה זה יכול להיות 110 ממ"ר, בירושלים 60 ממ"ר, וכך הלאה. אתה לא יכול לצאת מזה. כאן יש מרפסת שיוצאת ככה, זה עוד 5 מטר. כאן חדר מדרגות, אפשר להשתגע רק מהסוגים שיש. ניסיתי מאוד להגיע לזה, ביקרתי במשרדי ממשלה, כולל משרד הפנים, כולל משרד האוצר, ביקשתי שיביאו לי הצעה קונקרטית על זה, עד היום לא קיבלתי שום דבר מכל האנשים שפניתי אליהם. "

בכתבה שפורסמה בYNET תוקף ראש המכון לשמאות והנדסה, חיים גלנצר

כל עירייה נוהגת שיטה משלה לחישוב הארנונה. למה? ככה. אין סיבה ממשית. "כל רשות מודדת את שטחי הדירות בשיטתה, וההבדלים יכולים להגיע לכדי הפרשים של 25% בגובה המס".

צורת המדידה

סעיף 287 לפקודת העיריות [נוסח חדש], השגת ידיעות, קובע:

לעניין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על-ידי ראש העירייה –

(א)   לערוך, בעצמו או על-ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנכון;

(ב)    לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;

(ג)     להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על-ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;

(ד)    להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.

סעיף 288(ב) לפקודת העיריות קובע עונשין למי ש"עיכב או מנע את מי שהוסמך על-ידי ראש העירייה, או כל שליח משליחיו המורשים, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי סעיף 287".

על-פי החוק, אפשר לערער על סכום הארנונה בתוך 90 יום ממועד קבלת הודעת התשלום. מינהל הארנונה חייב להשיב על הערעור בתוך 60 יום ממועד קבלתו. אם אינו משיב – הערעור נחשב לערעור שהתקבל. כמו כן, אפשר לערער על החלטת מינהל הארנונה לוועדת ערר בתוך 30 יום ממועד קבלת תשובתו על הערעור. נוסף על כך העותר ומינהל הארנונה רשאים לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית-המשפט לעניינים מינהליים בתוך 30 יום ממועד מסירת ההחלטה למערער.

את מדידת שטח הדירה לצורכי ארנונה עושים עובדי העירייה או חברת מדידה (חברת סקר) שהעירייה שוכרת. על-פי רוב, הרשויות המקומיות משתמשות בשירותי חברות המדידה כאשר הן עושות "סקר נכסים" – סקר מדידות ושימושים לצורכי ארנונה, שמשמעותו מדידה מחדש של כל שטחי הנכסים ברשות המקומית (הרשות מחולקת לאזורים/מנות, ובכל מדידה נמדד מחדש אזור אחר).

יש שתי דרכים לחישוב התשלום של הרשויות המקומיות לחברות המדידה:

* תשלום של אחוז מסוים מתוספת החיוב השנתי הנובעת מהמדידה. תוספת החיוב נובעת מתוספת שטח לחיוב או משינוי סיווג הנכס.

* תשלום המתבסס על גודל השטח הנמדד, על-סמך מחיר קבוע למ"ר מדוד.

חוקיות צורת ההתקשרות בין המועצה לחברת המדידות

מרכז השלטון המקומי – לדברי מר רון חן, סמנכ"ל היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי, סקרי המדידות דרושים לנוכח השינויים הנעשים מפעם לפעם בשטחי הבתים (הרחבה, תוספות בנייה, שינוי יעד ועוד) ובסיווגם. סקרי המדידות נעשים באמצעות חברות שנבחרו במכרז. פעמים רבות המכרז נעשה על-ידי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, והדבר מבטיח את מקצועיות החברה הנבחרת.

לדבריו, אין כל פסול בכך שחברת המדידה החיצונית מקבלת תשלום מהרשות המקומית על-סמך גודל השטח הנמדד, על-סמך הגדלתו או על-סמך שינוי סיווגו (כמו עו"ד שמקבל אחוזים מסכום הזכייה). לטענתו, משרד הפנים מודע לנוהג ותומך בו, ולתושב שמורה הזכות לערער אם הוא סבור שנפגע ממדידה זו.

משרד הפנים

לדברי מר רן אייזנברג מהאגף למנהל מוניציפלי במשרד הפנים, בעקבות הביקורת של מבקר המדינה הקימו משרד הפנים, משרד האוצר ומרכז השלטון המקומי ועדה משותפת לקביעת שיטת מדידה אחידה בכל הארץ. במסגרת פעילות הוועדה הוכנה שיטת מדידה חדשה, וכיום הם עומדים בפני יציאה למכרז לצורך בחינתה ובחינת ההשלכות האפשריות של מעבר לשיטה זו בכמה רשויות. לדבריו, ייתכן כי בד בבד עם פתרון נושא שיטת המדידה, יבוא על פתרונו אף עניין ההתקשרות בין רשות מקומית לחברה חיצונית והתשלום לה בהתבסס על שטח מ"ר מדוד או על הגדלתו.

לדברי עו"ד לאה ענתבי, סגן היועץ המשפטי במשרד הפנים, במשרד הפנים סבורים כי אין בעיה בהתקשרות בין רשויות מקומיות לחברות מדידה חיצוניות ובתשלום להם בהתבסס על גודל השטח הנמדד, על הגדלתו או על שינוי סיווגו. בכל רשות נהוגה שיטת מדידה שלפיה המודדים אמורים למדוד, ואם הם אינם עושים מלאכתם נאמנה אפשר להעמידם לדין פלילי. נוסף על כך, יש לתת את הדעת על כך שהמדידות נבדלות זו מזו בגודלן ובמורכבותן (חניות, מדרגות וכו'), וראוי שגורמים אלו יובאו בחשבון בתשלום.

מבקר המדינה בדו"ח ביקורת על השלטון המקומי קבע נחרצות ששיטה זו של התקשרות (תשלום כאחוז מהגדלה) יש בה טעם לפגם ופתח לטענות כלפי הרשות והחברה המודדת ולכן המליץ למשרד הפנים לשנות את השיטה ולהורות לעיריות לשלם לחברות לפי המ"ר הנמדד.

איך חויב עד היום הדייר?

השיטה הנוהגת כיום היא שהקבלן ניגש למחלקת הגביה ונותן פרטים על רוכשי הדירות כולל מספר המטרים לחיוב הן של הדירה והן של הרכוש המשותף.

דיווחים אילו התגלו בכל הארץ כלא מדוייקים וכלא אמינים, בגלל שאין לקבלן חובת הגשת תוכנית מדידות שנעשו בפועל, אין לו שום אינטרס לבצע מדידות שיעלו לו כסף וכן יכולים לסבך אותו במידה וחרג ממספר המטרים שאושרו לו לבניה ולכן קבלנים נוהגים להגיש את תוכנית הדירות כפי שאושרה בועדת תיכנון ובניה בלי לבצע שום מדידה נוספת בשטח.

האם החברה המודדת אמינה?

המודדים מטעם החברה הם מודדים מקצועיים המשתמשים בציוד אלקטרוני מקצועי ופועלים בכפיפות לפקודת המדידות, מיותר לציין שהגדלה פיקטיבית של בניין במודע היא עברה פלילית לפי חוק העונשים.

בכל מקרה הדייר מקבל תשריט מדויק של דירתו וניתן להשוות בין התשריט למצב בפועל הן לבד והן ע"י שכירת מומחה מטעמו.

טיעונים מוסריים לעצם המדידות

אין סיבה שאדם ישלם פחות מחברו, נטל הארנונה מוטל על כולנו והוא צריך להיות מחולק בצורה שיוויונית בין כל התושבים. כיום הדיווח במחלקת הגבייה הוא לא נכון, לחלק מהבתים לא דווח בכלל רכוש משותף, דיירים משלמים במסגרת רכוש משותף על מחסנים פרטיים וכד'.

אין סיבה שהבלגן ימשיך לחגוג. סקר המדידות הנוכחי יאפשר לחייב את התושבים בצורה שווה ואמיתית.

מקורות:

1.      מדידות לצורך תשלום הארנונה- יפעת שי

מחלקת מחקר ומידע – כנסת ישראל 2003

http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00640.rtf

2. אתר מבקר המדינה

http://www.mevaker.gov.il/serve/default.asp

3.       בדיקת שומת הארנונה בשנת 2007- ד"ר הנריק  רוסטוביץ , עו"ד , 2007

http://arnona.co.il/index.asp?Article=784

4.       פרוטוקול ועדת ביקורת המדינה – ישיבה 125 , 2001

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/bikoret/2001-05-21.html

5.       "באלגן" ושמו ארנונה – קרן הראל 2004

http://www.kiedf.org/pdf/arnona.pdf

6. כל מה שרציתם לדעת על חישוב הארנונה – YNET 2005

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041044,00.html