בית פורומים עצור כאן חושבים

בחוקותי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/5/2007 16:01 לינק ישיר 
בחוקותי

(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/5/2019 07:15 לינק ישיר 
תלמידטועה

הוער פעם שוהשיג לכם דיש את בציר וכו' וישן מפני חדש תוציאו הינו מבחינה מסויימת לא ממש ברכה שהרי יעבדו מעל לדרוש (שהרי יזרקו ישן). ותורה מה תהא עליה?במחשבה שניה קשה יותר - לרמב"ם שהיעודים שבתורה אינם שכר אלא יהיו בכדי לתת תנאים טובים למשכילים, הרי העבודה המרובה בכדי להשליך בסוף הינה מפריעה בזה ואינה בגדר מתן תנאים טובים 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/5/2015 16:47 לינק ישיר 

יש   קרא את כל הרקע



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/5/2015 16:44 לינק ישיר 

אז תרצה הארץ את-שבתתיה, כל ימי השמה, ואתם, בארץ איביכם; אז תשבת הארץ, והרצת את-שבתתיה. כל-ימי השמה, תשבת, את אשר לא-שבתה בשבתתיכם, בשבתכם עליה. 

 והארץ תעזב מהם ותרץ את-שבתתיה, בהשמה מהם, והם, ירצו את-עונם; יען וביען במשפטי מאסו, ואת-חקתי געלה נפשם.

לפי פשוטו (ובלי הגהות) אין בכלל ייעוד שישובו 
רש"י עפ"י התו"כ פירש שר"ל שיהיו בגולה כמניין השנים אשר לא שבתו רש"י (כאן ובסוף דה"י) ניסה לחשב.
אולי גם בספר דברי הימים פירש כן אבל כנראה שם ר"ל "למלאת דבר ה'... [עד רצתה הארץ את שבתותיה] למלאת שבעים שנה".

לכאורה אם זה הפירוש החישוב הוא כך בית ראשון עמד 436 שנה לפי חישוב כל שנות מלכי יהודה בספר מלכים ללא סינכרון עם מלכי ישראל. 

וכן ביחזקאל אמר לו ה' לשכב 390 + 40 יום הרי 430 וזה היה 6 שנים לפני החורבן.

וב436 שנה 8*50 ובכל 50 שנה 8 שנים של שמיטה ויובל הרי 64 ועוד 63 שנה שבהם 5-6 שנות שמיטה. הרי 70 שנה.




תוקן על ידי בערולאאדע ב- 18/05/2015 16:46:25




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/5/2015 16:11 לינק ישיר 

בערולאאדע כתב:
והבאתי אותם (בארץ) [מארץ] אויביהם          לכאורה כך הלשון והתוכן מיושבים יותר טוב.

כתיב: "אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל". כלומר אני אעניש אותם (אף אני אלך עמם בקרי), ואביא אותם אל ארץ אויביהם, ומזה יכנע לבבם הערל.
לא הבנתי מה התיקון מתקן - אני אלך עימם בקרי ואחזיר אותם מארץ האויבים?! אני אחזיר אותם מארץ האויבים וזה יכניע את ליבם?!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/5/2015 15:24 לינק ישיר 

בשפה המקראית תופעות אלו נפוצות 

תהלים פרק לד

(יב) לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְקֹוָק אֲלַמֶּדְכֶם:  כשהכונה היא כמובן בואו בנים
בשירה- אז ישיר- ועוד רבים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/5/2015 14:29 לינק ישיר 

והבאתי אותם (בארץ) [מארץ] אויביהם          לכאורה כך הלשון והתוכן מיושבים יותר טוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 11:43 לינק ישיר 

תלמיד
אני שאלתי למה רש"י נדחק לפרש מחוסר עצים. זו היתה השאלה.

והתשובה- למי שמכיר את שיטת רש"י גם במקומות אחרים: הגמרא בביצה טו אומרת, כי אשה שצריכה לאפות פת אחת ליו"ט, מותר לה למלאות את התנור בהרבה לחמים, כי לחם הנאפה בתנור מלא, טעמו טוב יותר.
אם רש"י לא היה מפרש, היה אפשר להבין כי עשר נשים אפו את לחמם בתנור אחד למען הטעם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2015 08:21 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
אברם, תרגום והאבדתי אותם בארץ אויביהם לא מסתדר עם ההמשך - או אז יכנע לבבם. לאנשים מתים אין לב

?
 לח וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 01:47 לינק ישיר 

חוסר קמח אינו מוביל לתוצאה של אפיה בתנור אחד,  שכל אחד תאפה בתנור שלה. אלא חוסר עצים, כמו כן נשלל הביאור שזה חוסר תנורים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/5/2015 23:41 לינק ישיר 

ירוחם, אתה צודק. (יא"צ) למילה 'אבד' יש שני פירושים. הן אבדון והן אבדה. כאן עולה השאלה מהי נמילה היוונית בה השתמש תה"ש אבל מתוך העניין, מסתמא השתמש במילה שפירושה אבדה וכדבריך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/5/2015 21:38 לינק ישיר 

תלמיד
קמח הוא מצרך בסיסי
אני שאלתי מה דחק את רש"י לפרש מחוסר עצים? מה היה קורה עם לא היה מפרש כלום. מה  היית מבין? לא היית מבין שזו קללה?   אני טוען כי רש"י היה מוכרח לפרש כך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/5/2015 19:13 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:

ויקרא פרק כו

בּשׁבְרִי לָכֶם מַטּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשׂר נָשׁים לַחְמְכֶם בּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשׁיבוּ לַחְמְכֶם בּמּשׁקָל וַאֲכַלְתּם וְלֹא תִשׂבּעוּ: ס

רש"י ויקרא פרק כו

ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד - מחוסר עצים:

מה דחק את רש"י לפרש מחוסר עצים וכי מה היתי חושב אחרת?
בעלי תריסין מצפים לתשובתכם

_________________

מודה ועוזב



לא היית מבין מה הקללה בזה, או מבין ששהקללה שלא יהיו תנורים, מסביר רש''י שלא יהיו חמרי קיום בסיסיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/5/2015 17:40 לינק ישיר 

המילה אובד אין פרושו מות.  ארמי אובד אבי.  דברים-  תנו שכר לעובד ויין למרי נפש- משלי-. כי גוי אובד עצות הנה. דברים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/5/2015 12:26 לינק ישיר 

אברם, תרגום והאבדתי אותם בארץ אויביהם לא מסתדר עם ההמשך - או אז יכנע לבבם. לאנשים מתים אין לב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/5/2015 12:21 לינק ישיר 

אז מה שסבר הנביא ישעיה הוא כזה: מיד אחרי נבואת וגר זאב עם כבש מוסיף ישעיהו וסרה קנאת אפרים, וצוררי יהודה יכרתו, אפרים לא יצור את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים. ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדיו יבוזו את בני קדם, אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בחוקותי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.