בית פורומים ספרים וסופרים

האור שמח והרוגאצ'ובי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/1/2009 00:40 לינק ישיר 
האור שמח והרוגאצ'ובי

ראיתי בספר שימושה של תורה ע' קעט: סח ואמר רבינו חיים עוזר זצ"ל בשם רבנו הגאון רבי זלמן סענדר זצ"ל ואמר "לפלא הוא, שהגאון רבי מאיר שמחה היה קפדן בעיר רבנותו הראשונה ושינה הנהגתו בדווינסק, עד שנהיה אהוב עד מאוד לכל בני עירו. ואילו ריעו הרוגאצ'ובי הגאון רבי יוסף ראזין זצ"ל, הטיל מורא מלפניו בעיר רבנותו הראשונה וגם בדווינסק ולא שינה כלל את הנהגתו.

מהי עיר רבנותו הראשונה של רבי מאיר שמחה?
מהי עיר רבנותו הראשונה של הרוגאצ'ובי?





דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/9/2012 20:23 לינק ישיר 

יוסף_שלום כתב:

תשובות צפנת פענח חלק ג תשובה ריג

[שם כתב שהסתמך על לשון הגמרא והרמב"ם ובמהדורות הרמב"ם החדשות תוקן]


השואל עוד חי עמנו לאורך ימים ושנים טובות. ה"ה הרב אלחנן היילפרין שליט"א, גולדרס גרין לונדון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/8/2012 18:11 לינק ישיר 

וידאו של עליה לקברם על ידי שרידי קהילת דווינסק לפני שנתיים.
http://www.youtube.com/watch?v=OAlJxeXxeaA



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/8/2012 17:50 לינק ישיר 

בעניין הוויכוח בין הח"ח והאור שמח - מעשה זה לא היה קשור לישיבת וואלזין אלא כ-20 שנה לאחר סגירתה בעת כינוס רבנים ומנהיגים יהודים בפטרבורג בתר"ע.
בעניין הפטירה. האור שמח נפטר בליל שבת משפטים במלון מטרופול חדר מספר 10.
המלון עדיין קיים במקומו ובשמו אלא שהוסיפו קומות והחדר עכשיו הוא 110.

http://www.tripadvisor.co.uk/Hotel_Review-g274967-d277643-Reviews-Metropole_Hotel-Riga_Riga_Region.html



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2012 21:51 לינק ישיר 

אכן אשכול מרתק.

ירבו כמותו!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2012 21:32 לינק ישיר 

בדיוק בשעת הקפצת האשכול זכיתי לדלות מים מתורתו, יהיו הדברים לזכרו "הצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2012 20:47 לינק ישיר 
היום יום ההילולא

הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
החיבורים "אור שמח" על הרמב"ם וה"משך חכמה" על התורה לרבי מאיר שמחה הכהן רבה של דווינסק התקבלו בכל תפוצות ישראל.
אבי לזר ד' באלול תשס"ט - 24/08/2009 06:03
רבי מאיר שמחה נולד בשנת תר"ג בעיירה בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה, בעל צדקה ומכניס אורחים. הגאון רבי מאיר מטיקטין זצ"ל בהיותו בבלטרימנץ התאכסן בבית רבי שמשון שסיפק לו כל צרכיו. טרם עזבו את העיר בירך רבי מאיר את רבי שמשון ואשתו שייתן להם הקדוש ברוך הוא בן שיאיר עיני ישראל בתורה. ברכתו של אותו צדיק נתקיימה, וכשנולד להם בן קראו לו בשם "מאיר שמחה" על שם אותו גאון רבי מאיר. 

בשנת תרט"ז, בהיותו בגיל בר מצווה, לקחו אביו לאיישישוק כדי ללמוד תורה מפי הגאון רבי משה דנישבסקי זצ"ל. בשנת תר"כ, בהיותו בגיל שבע עשרה, התחתן עם בת הגביר ומוקיר רבנן ר' צבי פלטיאל מביאליסטוק. שם ישב סמוך לשולחן חמיו כמה שנים. אשתו עסקה במסחר ואפשרה לבעלה להתמסר כל כולו ללימוד התורה. לאחד ממיודעיו התבטא פעם בחיוך: "דיהיב חיי יהיב מזוני" [מי שנותן חיים נותן מזונות] כשכוונתו לאשתו חיה שהביאה מזונות לביתם.

העיר דווינסק (כיום: דאוגבפילס) שבלטביה []
שקידתו העצומה עברה כל גבול. בלילות החורף הארוכים היה לומד כל הלילה בעמידה על רגליו כשהוא מתבודד בעזרת הנשים של בית המדרש ומפליג בים התלמוד הגדול. על אף היותו מופשט מעולם ומלואו, לא הסיח דעת מחובותיו כלפי הזולת. היה נוהג שלא לצאת מבית הכנסת בלילות שבת לפני שסידר את האורחים העניים לסעודות שבת אצל בעלי-הבתים שבעיר. 

בשנת תרמ"ח נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ובא להספידו הגאון רבי יעקב מזאג'ר. אחרי דברי ההספד פנה בקריאה לבני עדת דווינסק והציע להם שיקבלו את רבי מאיר שמחה למלא את מקומו של הגאון רבי ראובן זצ"ל. גם הגאונים רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" מבריסק ורבי יצחק דיסקין הצטרפו להצעה זו, ובאותה שנה נתמנה רבי מאיר שמחה לרבה של דווינסק. 

כארבעים שנה שפט את ישראל בעיר דווינסק והיה נערץ וחביב על כל החוגים בעיר. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. מנהגו היה שלא לקבל שום תשלומים עבור מכירת חמץ. פעם התקיימה אסיפה של ראשי קהילת דווינסק בה החליטו להוסיף על משכורתו, רבי מאיר שמחה התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה. כספים שהיה מקבל על ידי הדואר היה מחזירם לשולחם, במקרה שלא היה יודע מי השולח היה מחלק את הכסף לצדקה. 

היה מתלמידיו של אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ביחוד השתדל בכל כוחו להשכין שלום בין איש לאשתו, ורבים המקרים בהם הצליח להשכין אהבה ואחווה בין בני זוג שעמדו על סף גירושים, או בין בני זוג צעירים שלא הסתדרו ביניהם. על אף התמסרותו כליל ללימוד התורה היה ער לכל ענייני הכלל, והרבה פעל להרמת קרן התורה והדת. השתתף בועידות ואסיפות של רבנים בפטרבורג ווילנא ועוד. 


כאשר החליטה הממשלה הרוסית להכניס את לימוד השפה הרוסית לישיבת וואלוז'ין, התכנסו גדולי ישראל לדון בגזירה זו. רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"משנה ברורה", צידד שעדיף לסגור את הישיבה, לעומתו רבי מאיר שמחה טען שיש להמשיך בקיום הישיבה. חשש בעל המשנה ברורה שמא רבי מאיר שמחה נפגע מדבריו ולאות פיוס חרג ממנהגו שלא להביא בחיבורו הגדול גדולים בני זמנו והביא את רבי מאיר שמחה. [ביאור הלכה סימן תקפ"ה ד"ה "וטוב לתקוע בצד ימין"]. 


שער הספר "משך חכמה" [] בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, הצליח לחסוך ממשכורתו הדלה סכום כסף ניכר, אותו הוא הועיד להדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים מספרו יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי גאון אב בית דין של ריגא - רבי מנחם מנדל ז'ק זצ"ל. הספר "משך חכמה" על התורה הובא גם הוא לדפוס על ידי הרב ז'ק שנה אחת אחר פטירתו של רבי מאיר שמחה, אשר מסרו לו בעודנו בחיים בבואו להתרפאות בעיר ריגא. מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה הארורה שהשמידה את יהדות אירופה. כאוד מוצל מאש נצלו מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס ויצאו לאור בישראל. 

במשך ארבעים שנות רבנותו בעיר דווינסק, השיב תשובות לאלפים לכל קהל הגולה, הן בהלכה למעשה והן בהוויות דאביי ורבא. אך גם תשובותיו אלו נעלמו בשואה. בספריו שנותרו לפליטה הוא מזכיר את תשובותיו פעמים רבות. בשנת תרס"ו הציעו לו את משרת הרבנות בירושלים, אך להפצרת בני עדתו - קהילת דווינסק סירב לקבל את ההצעה. 

רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק, גם המשכילים והגויים שבעיר, ידעו להעריך את עוצם קדושתו וגדולתו של הרב השוכן בקרבם. ראש המוסד לשעבר מר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים שבאו על דווינסק עלה הנהר המקומי על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר על תושביה. או אז הופיעה דמותו הנישאה של רב העיר רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא צקון לחש לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה, וראה זה פלא, כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, ודווינסק העיר ניצלה מאסון גדול. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר, אשר ראו גם כל עמי הארץ מקרב היהודים כי שם ה' נקרא עליו.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברחו רבים מהעיר דווינסק, אך רבי מאיר שמחה נשאר שם באומרו - כל עוד יש תשעה יהודים בדווינסק אני נשאר כאן כדי להשלים מניין. בת יחידה הייתה לרבי מאיר שמחה, היא נישאה לאחד מגדולי פולין - רבי אברהם לופטביר מוורשא. רבי מאיר שמחה היה קשור אליו באהבה עזה אך למגינת לבו לא זכה להשתעשע עמו זמן רב. באסרו חג של פסח באותה השנה נפטר רבי אברהם על פני חמיו שהתאבל עליו מרה. 

ידוע איגרתו לגבי ביטול השלש שבועות:

אולם זה במאה הזאת זרחו קוי אור ע"י גדולי המעש, כמו מונטיפיורי וכיו"ב בהתעוררות 
רבה, ומהרבנים ר' צבי הירש מטאהרן ור' אליהו מגריידיץ, לבנות ולשכלל ירושלים 
ולהסיר שוממותיה, כמעט עד כי התרחב הדבר ע"י הנלהבים. ורבנים הרבה עמדו 
מנגד, ואף אותם שהיה בלבם לקרב את הדבר שמו יד לפה, מפני כי חרדו מהנלהבים 
שלא יגדישו הסאה, ומהג' שבועות שהשביע לבנות ירושלים (כתובות קיא, א ושיה"ש 
רבה ב', פסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים).

אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר
ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצוות
ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה. ומצוה
על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר: "עד מתי תתחמקין"

(ירמיה ל"א), ואם ייתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה כמו שנגדלו בימי
ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב) ואף כעת תחת
ממשלת ארץ האי עם בריטניה המתונה - אז בטח הוא עניין העומד ברומו של עולם.

הן אמנם, שאז היו הנביאים בנבואה מן השמים, מחזקים אותם. מי יודע - אולי כמו
חרבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה, (אשר מהאי טעמא כשגלו לא בטלה קדושת
הארץ, כדברי נועם של התוספות יו"ט, בעדיות פ' ח', משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה
שלא עפ"י נביאים וכנטילתו - כך נתינתו. אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי
בהופעת אור אלקי לראות אשר כל עניינים הכלליים וקניינים הציבוריים יהיו על טהרת
הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג.

אבל יהי' איך שיהיה, מצוות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכוחו יעשה
וזכות מצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילן מכל רעה,
ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע בעת יאמר לציון מלך אלקיך בב"א.
דברי המצפה לראות בתשועת ישראל,

חותם פה דווינסק
מאיר שמחה כהן"

התור תרפ"א

בשנת תרפ"ו, הלכה לבית עולמה זוגתו הרבנית חיה, זמן קצר לפני פטירתו הוא. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר בזה הלשון: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". בתחילת הספר "אור שמח" כתוב "ציון לנפש חיה להרבנית הצנועה והצדקנית המפורסמת ברוב צדקותיה אשה יראת ה' מרת חיה נשמתה עדן שנפטרה כ"ז תמוז תרפ"ו. תנצב"ה". 

בקיץ שנת תרפ"ו, בהיותו בגיל שמונים ושלוש, חלה רבי מאיר שמחה, ובחודש אב בא לשאול בעצת הרופאים בריגא. מחלתו הייתה אנושה ובד' לחודש אלול - ליל שבת קודש עלתה נשמתו השמימה. ביום ראשון בבוקר נעשו ההכנות הדרושות לקראת מסע הארון מריגא לדווינסק. בשעה חמש הגיעה הרכבת לדווינסק וההלוויה המשיכה בדרכה לביתו של רבי מאיר שמחה. מכיוון שנפטר ללא בנים הורה ידידו ורעו הקרוב הגאון רבי יוסף רוז'ין, הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובער", [אשר שימש ברבנות דווינסק לעדת החסידים] להעמיד את הארון בדירת המנוח ולהרימו אחר כך, כדי לתת לבית הנפטר דין בית האבל, ושמניין יהודים יהיו בבית ליד הארון והם יקבלו אחר כך ניחום אבלים כדין. מסע ההלוויה המשיך בדרכו לבית הקברות, ובשעה מאוחרת בלילה נסתם הגולל על הכהן הגדול, גאון הדור, מאור הגולה, רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל.

TOG 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2011 21:04 לינק ישיר 

 אם נצרף מה שאומר רי"ד שפירא בלינק שהביא נוימן על היחס בין הרוגוצובי לאבותיו, ומה שהביא בן-משכיל לעיל בעמ' 2. יצא ממש כפתור ופרח




תוקן על ידי שלום_דובער ב- 10/02/2011 21:11:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2011 17:03 לינק ישיר 

זוהי המסורת אצל שרידי היהודים המתגוררים בעיר.
לדבריהם, נהרסו 3 בתי קברות ענקיים של יהודים.
דווינסק היתה בקצה תחום המושב המפורסם ולכן שמשה כמרכז ליהודים רבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2011 15:23 לינק ישיר 

קשור להודעות האחרונות באשכול זה.
נכתב כאן כי הקברים בדווינסק נהרסו, וכמה רבנים הועברו וכו'.
למעשה יש עדות ברורה כי הגאונים רבני דווינסק הרגצ'ובי והאור שמח, קבורים במקום המסומן, או שזו השערה בעלמא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2011 14:22 לינק ישיר 

הודעה של *יוסי_נוימן*

גילוי חדש בספר על הרוגוצ'ובער
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=24433&cat=6



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2010 10:01 לינק ישיר 

בשני עניינים שבא זכרם באשכול זה רציתי להעיר

יצא לאור ספר עם חדו"ת של הרב ציטרון, רבה של פ"ת תרס"ט - תרפ"ז, שגם היה תלמידם של שני נשואי האשכול, והוא הוא הנפטר שעליו נסובה מחלוקת הרוגאצ'ובר והשרידי אש, והיא מתוארת שם בהקדמה
גם לעניין ציונותו (כן או לא) של האור שמח ויחסו של הרוגאצ'ובר נזכר שם

הספר נכתב ונערך ע"י הרב אורי רדמן מכולל "רצון יהודה" בפ"ת



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/5/2010 18:36 לינק ישיר 


******* language="" type="text/"> //create NlsMenuManager instance var menuMgr2792034 = new NlsMenuManager("mgr2792034"); function init2792034() { var productMenu2792034 = menuMgr2792034.createMenu("user2792034"); productMenu2792034.showIcon=false; productMenu2792034.showSubIcon=false; productMenu2792034.addItem("1", "הצג הודעות משתמש", "search_user.asp?userid=133565"); productMenu2792034.addItem("2", "הצג פרופיל", "usercard.asp?uid=133565"); productMenu2792034.addItem("3", "הוסף לרשימת חברים", "userfavorites.asp?fr_id=133565&fr_id_type=1"); productMenu2792034.addItem("4", "שלח הודעה פרטית", "msgbox_post.asp?msg_to=133565"); productMenu2792034.getItemById("2").target = "_blank"; var menubar2792034 = menuMgr2792034.createMenubar("menubar2792034"); menubar2792034.showIcon=false; menubar2792034.showSubIcon=false; menubar2792034.drop = true; menubar2792034.stlprf="top_"; menubar2792034.addItem("1", "ספרן", "", "", true, null, "user2792034"); } init2792034(); menuMgr2792034.renderMenus(); *--begin tochen topic *
צטט הודעה  ערוך הודעה  לינק ישיר 


בשבועות התפללתי בבית המדרש סקוורא שבליקוואד. באוצה"ס שם נמצא ספר חדש יחסית בשם "שבט ישראל" מחברו הרב ישראל פרידמן רב דקלויז טשורטקוב במנצ'סטר נו"נ למהר"י מרוז'ין. הספר מכיל אמרות מקוריות הנמסרות מדור לדור בבית רוז'ין וכן ספורים. בשנים מהם, שפגשתי בזמנו את מספריהם, אמרתי לזכות את המעיינים דכאן.

מפי ר' אליעזר לנדאו שיחי' מציריך המספר בשם אביו ר' שלמה מאושפיצין-ציריך:  ר' שלמה ז"ל שימש בימיו האחרונים את הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל. באחד הלילות שאלו הגאון אם הינו עדיין ער וכשנענה בחיוב, אמר לו: דע לך ממנהגי הקבוע, כשנתקשתי בדברי התוס' ולא מצאתי פתרון, טבלתי וחגרתי את אבנטי והלכתי לרבי, הרבי מטשורטקוב. מיד כשנעמדתי על מפתן חדרו והבטתי בפניו הקדושים, נתבהרו לי דברי התוס'.

מפי ר' שמעלקא פינטער ז"ל מלונדון: הגאון הרוגאטשובי סמוך לפטירתו, שהה לצורך ניתוח בבית החולים בוינה. הרופאים שמו לב שהגאון מאמץ את מחשבתו יתר על המידה לדעתם, ואמרו "די ראבינער דאענקט צו הוך" לכן ביקשו שיבואו בחורים לשוחח עמו. ר' שמעלקא שהיה אחד מהם מספר שהואיל וידע שאין דרכו של הגאון לעיין באחרונים הכין צרור קושיות של הגרעק"א שהשאיר בצ"ע. על חלקם השיב הרוגאטשובי מיד, ואילו על אחרות לא ניסה להשיב כלל. ר' שמעלקא מספר ששם לב לכך, שכל הקושיות שתורצו, נחתמו ע"י הגרעק"א בצ"ע ואילו אותן שלא תירץ הרוגאטשובי הוכתרו במקורן בצע"ג ...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/12/2009 17:59 לינק ישיר 

בחייהם ובמותם....
לאחר הריסת כל בתי העלמין היהודיים של דווינסק והעיירות סביבה, הועברו מקצת מן הקברים לתוך בית העלמין הנוצרי שם.
מבהיל לראות מצבות סמוכות הנושאות שתי וערב ליד מגן דוד או פסות יד המורות על קבר כהן.
מספר רבנים מפורסמים נקברו בקבר אחים שהוקם בפאתי בית העלמין הנוצרי - וסביבם נקברו עוד כמה יהודים.
הגומחא הימנית היא מצבתו של ה"אור שמח" ומשמאלו הרוגצ'ובר עם ספרי התורה.









דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2009 02:14 לינק ישיר 

מה שהביאו לעיל מתשו' בית אב ראה גם אשכול זה http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2009 00:36 לינק ישיר 

מה שסותר עצמו אינו תימא כ"כ שכן מצוי אצלו רבות מאוד.

כעת י"ל וראיתי בחנות ספרים תשו' צ"פ החדשות בו ליקטו מקבצים וכת"י תשובות נפזרות. [בהסכמת הגרא"ל שטינמן שם כתב שלמד עם הגר"ח אצל ר' מענדיל סלוצקער ולא בחברותא כמ"ש לעיל]
מוזר שלא ראיתי שם התייחסות למפעליו של הגרמ"מ כשר בנושא וחבל.
מענינית השאלה ששאל החזו"א את הצ"פ [מובא שם בסה"ס] אודות התפוזים כמדומני, [בלשונו של הצ"פ תפוחי הברתים"...] ותשובת הצ"פ "לשאלת פלוני אלמוני"
בסוף הספר מדור מכתבים שכמעט כולם רק ציונים לש"ס ורמב"ם בענין המדובר, מלבד מכתב אחד מזמן מלחה"ע בו כותב למשפחתו [בערך] אכתוב מה שלא כתבתי מעולם רק בגדר שיחה....



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > האור שמח והרוגאצ'ובי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.