בית פורומים עצור כאן חושבים

חסידות=נצרות? (השוואה בין התפתחויות בסוצ' של הדת)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/4/2010 13:32 לינק ישיר 
חסידות=נצרות? (השוואה בין התפתחויות בסוצ' של הדת)

טוב, חבר'ה, הכותרת היא פרובוקאטיבית סתם כדי שתיכנסו.

שלום, מועדים לשמחה!

אני משתמש חדש. ותודה לשנרב_נ שהביאני עד הלום. לפני זמן מה כתבתי לו כמה דברים בעקבות הפוסט שלו על "חסידות ואידיאולוגיה: המהפך (?) של בעל התניא" והוא הציע שאני אפרסם אותם פה. אז הנה אני עושה זאת. 

כמה הערות מקדימות:

ראשית לא ערכתי את הטקסט פעם נוספת אלא אני מביא אותו כפי ששלחתיו לשנרב_נ, לכן, אל תופתעו אם אני פתאום פונה בגוף שני למישהו (ככל הזכור לי, אין מקומות כאלו, אבל just in case...) 
 
שנית, הטענה העיקרית שלי היא שישנו דמיון מפתיע בין ההתפתחות של החסידות לבין זו של הנצרות המוקדמת. עכשיו, אני מודע לכך שישנם גם מאה מליון הבדלים בין שני הדברים - בניגוד למה שמופיע פה בכותרת (שכאמור נכתב כדי למשוך קוראים), אינני בא לזהות בין שני התנועות אלא להשוות ביניהם מבחינה אחת ויחידה - מבחינת שלבי ההתפתחות שלהם רק עד לנקודה מסויימת. ברור לי שגם מבחינה זו ישנם הבדלים, אלא שרצוני להביא רק את הדומה ולא את השונה...

הערה שלישית: לא מדובר על איזה מחקר מקיף שעשיתי אלא בהתרשמות כללית ממקורות הנוצריים שאני מכיר (ואני מכיר!) וממקורות חסידיים שאני מכיר (ואני מכיר!). אני לא בטוח שמחקר כזה הוא בכלל מן האפשר בימינו - שהרי אנו לא חיים בתקופתו של גרץ או של אדוארד גיבון - ובימינו טענות גראנדיאוזיות כאלו, מקומם לא יכירם בבית המדרש האקדמי. בימינו עושים דוקטוראט על הצ'ופצ'יק של הקומקום (וגם זאת אני מכיר מקרוב) ומרוב עצים לא רואים את היער, כפי שהגל פעם כתב.  
בכל אופן, גם אם מחקר כזה היה אפשרי, על מנת להביא מקורות מדוקדקים התומכים בהתרשמות זו, היו נדרשים שנים על גבי שנים של נבירה במקורות היסטורים, תיאולוגיים, סוציאולוגיים וכו' הנוגעות לשתי התנועות - ולזאת אין לי זמן רב.... 


אז אני אפסיק לנג'ז לכם ואביא את הטקסט - הנה הטקסט:


אני מאז ומעולם טוען שהחסידות בהתפתחותה (לפחות עד שלב מסויים) שיחזרה אחת לאחת את ההיסטוריה של הנצרות המוקדמת - אלא קצת בקצב אחר:
 
1. בתחילתה, תנועה דתית עממית שאיננה רק (כפי שאמרת) פותרת את היהודי הפשוט מהחובה להיות למדן אלא גם יוצאת כנגד הלמדנות ו/או כנגד הלמדנים ומאדירה את היהודי הפשוט ירא השמים.
 
2. כמובן שכפועל יוצא מכך גם מתרופפות המסגרות ההלכתיות - ולא צריך ללכת עד לשבתאות כדי להסביר התרופפות זו - שהרי מי שאיננו בקיא בשולחן ערוך, קרוב לוודאי שלא יקיים את הסעיפים הקטנים בו... ועל כך נאמר: "לא עם הארץ חסיד". [אגב, חשב לציין בהקשר זה שהתנועה הנוצרית בראשיתה פנתה לשכבה הסוציאואקונומית הקרויה "עם הארץ" ששכנה בעיקר בגליל...]
 
3. לזאת התנועה מספקת הצדקה אידיאולוגית ומציעה כאלטרנטיבה אידיאולוגית במקום קפדנות הלכתית אידיאל אחר - על מנת שחסידי התנועה לא ירגישו סוג ב' - והוא דבקות בקב"ה. כך מוצדקת "עבירה לשמה" (ודוק: בתחילה, עבירה לשמה יכולה להיעשות גם לא על ידי המנהיג - רק אח"כ זו הופכת לפריווילגיה - עם ההתמזגות של החסידות לתוך היהדות האורתודוקסית ועם פיתוחה של תורת הצדיק - על כך במהשך)
 
4. עכשיו, בהתחלה "דבקות" זה רק תירוץ לכך שהחסידים לא מקיימים מצוות בקפדנות - מעין טפיחה על השכם [כמו שתורת הרב קוק בזמנו שימשה מעין טפיחה דתית על השכם של הציונים הדתיים המוקדמים]. אלא שבמוקדם או במאוחר ישנם אנשים שלוקחים את האידיאל הזה ברצינות גמורה ושואפים להגשים אותו [כמו שהציוינים החלו לקחת פתאום את תורת הרב קוק ברצינות עם הזמן].
 
5. או אז מתגלה שאידאל זה מאד מאד מאד קשה להגשמה - אף יותר קשה מקפדנות הלכתית. פתאום, כל מי שלרגע קט מהרהר במשהו אחר מאשר הקב"ה ניהיה מרכבה לסתרא אחרא וכן הלאה וכן הלאה [השווה: "הדרשה על ההר" ושאר דרשות של ישוע - שם הוא מציב רף בלתי ניתן להשגה של התנהגות נטולת כל אינטרסים - "לשמה" טהור כזה, שבלעדיו היהודי בעצם משרת את השטן אף אם מקיים מצוות בקפדנות ואף אם איננו מזיק לאף אחד]
 
6. עכשיו, זה כבר גורם לחרדה של ממש בקרב החסידים. כי הרי כל אחד יודע על עצמו שאיננו עומד בקריטריון זה. אוי לנו ואוי לנפשינו! מה נעשה כדי להנצל מדינה של גהנום! אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה! וכן הלאה וכן הלאה.
 
7. יתר על כן, ישנה ריאליזאציה ברורה מאד שכל האנשים הסובבים אותנו - ואף אנשים שאנו מחזיקים מהם כצדיקים ויראי שמיים ולמדנים ואף מקפידים על קלה כבחמורה, רחוקים מאד מלהגשים את האידיאל הזה.
 
8. זה גורר שנאה עצמית המתבטאת בסגפנות
 
9. בבוא הזמן, שנאה זו מופנית כלפי חוץ - כלפי העולם המושחת הסובב אותנו ושאיננו מאפשר לנו להגשים את הייעוד הרוחני שלנו. [ישנו פה הגיון של: אילו רק הייתי גודל בנסיבות אחרות...]
 
 10. השנאה הזאת גוררת ייחולים לקץ העולם המושחת הזה - לקץ הימים, ולביאת גואל שילבין את חטאותינו כשלג וכן הלאה - במילים אחרות, לתסיסה משיחית [בחסידות הבורגנית של היום, למעט תנועות חב"ד וברסלב, כמובן אין תסיסה כזו - אבל זאת משום שהם התקדמו הלאה כמה שלבים. במאה ה-19, לעומת זאת, כל חסיד באשר הוא האמין שהרבי שלו הוא המשיח. למשל, האיציקלופדיה "אוצר ישראל" בתחילת המאה ה-20 מעידה שברכה שגורה בפי חסידי סאדיגורא היא "שרבינו יתגלה במהרה". ואם כך בחסידות כה גשמית כמו רוז'ין, בחסידויות אחרות, יותר תוססות, על אחד כמה וכמה..]
 
11. בשלב הזה - כל ההבטים החומריים , הארגוניים וכן הלאה מאבדים מחשיבותם. מסופר על תלמידי הרבי מקוצק מחד, של ר' נחום מצ'רנובל מאידך וגם בחסידויות אחרות, שהיו נוטשים את משפחותיהם ופרנסתם וכו' והולכים אחר הרבי - ישנים מתחת לשולחן ואוכלים מכל הבא ליד, הולכים בבלויים וכן הלאה. כך גם ישוע אמר שכל מי שרוצה ללכת אחריו, עליו להיפרד ממשפחתו ולשאת איתו את הצלב [מן הסתם מדובר בסיפור אנאכרוניסטי שהומצא כבר אחרי מותו על הצלב - אבל הוא ממחיש היטב את רוח התונעה באותה עת]
 
12. ואז המנהיגות הרוחנית של התנועה שולפת פתרון קסם מהכובע - מאין כביש עוקף לקב"ה - משהו שפותר את החסידים מהחרדה העצומה לנפשם, מהצורך להקפיד על קלה כבחמורה, ומהצורך להרוס את כל אישיותם ולהרכיבה מחדש: תורת הצדיק.
 
דהיינו: אתם, פשוטי העם, לא צריכים לפחד ולא צריכים לעשות כלום - כי אני, הצדיק, עשיתי את העבודה במקומכם והצלתי אתכם מאש הגהנום - וביום הדין אמשוך אתכם מהגנהום בפאות - זאת, כל עוד תכריזו על נאמנותכם לי ותסמכו לגמרי עלי. [אגב, בנצרות ממש משתמשים במילה "הצלה" בהקשר זה. אלא שבתרגומים פוליטיקלי-קורקטיים עכשויים מעדיפים להשתמש במילה "גאולה" כמשהו יותר סימפתי ועמום].
 
במקום לעבוד קשה, פשוט תאמינו בי - "תזרמו", "תשחררו" וכן הלאה...
 
 
13. תורת הצדיק בשני התנועות בלווה בתיאולוגיה הכוללת הגשמה: בנצרות ישוע הוא פשוט אלוהים שהתגשם ואילו בחסידות ישנו פלפול ארוך על ביטול היש - ושהכל בעצם הוא הקב"ה אלא שאנו לא רואים זאת ואילו דמות הצדיק הוא הדבר הקרוב ביותר לעצמותו יתברך שנוכל לראות בזה העולם והוא הצינור הראשי דרכו זורם השפע האלוהי לתוך העולם הזה וכן הלאה וכן הלאה...
 
אגב, גם בנצרות עם הזמן פיתחו תיאוריות דומות כדי להסביר את ההגשמה - למשל אצל ניכולאוס איש קוזה....
 
 [ידוע שהאדמו"ר האחרון מליובאוויטש היה מדבר על חותנו כ"עצמות". שמעתי במו אזני מהרב וועכטער - כשנשאל אם ראוי להתברך בקב"ה או בצדיק, הוא ענה שזה אותו הדבר. כנשאל לפשר דבריו, ענה שהרי ממילא אין עוד מלבדו וממילא כשאתה מידבק בצדיק אתה מידבק בו יתברך. אבל אז הוא נשאל (על ידי מישהו מישיבתי - הביינישים לא פראיירים...): אם כך, אז מדוע לי לא להדבק בעצמי - הרי גם אני הקב"ה!? והרב וועכטער ענה: כן, אבל אתה אצבע קטנה שלו יתברך בעוד שהצדיק הוא הראש! (כך!). רעיונות דומים כמובן ניתן למצוא בדתות הודיות: שהכל הוא הברהמן בלה בלה בלה - ולכן צריך לעבוד את הגורו ולשלם לו כסף... אגב, מידי פעם מוצאים בכתבי חסידים שנאמר לנשים שהתחתנו עם אדמו"רים הביטוי: "אשרייך שזכית להדבק בגוף קדוש כזה" - קשה שלא להזכר בהקשר זה בגופו של ישוע... ]
 
14. עכשיו, גם אמונה בצדיק ודבקות בו הן משימות לא פשוטות ודורשות היפנוזה עצמית לא קטנה
 
15. אך גם לזאת נמצא פתרון: במקום להתבחבש בתוככי הנפש פנימה ולנסות לשנות אותה על ידי תרגילים היפנוטיים, כל אשר עלינו לעשות הוא לבצע כמה פעולות פשוטות המסמלות את הקשר שלנו עם הצדיק, ואילו הדיבוק הנפשי כבר יושג ממילא באורח פלא.
 
כך בנצרות ישנה טבילה ובחסידות ישנו [היה, יותר נכון] "כתב התקשרות" וישנם "קוויטאלאך".
 
בנצרות ישנו קומוניון {אכילת לחם הקודש} ובחסידות ישנו ה"טיש".  וכו' וכו'
 
אגב, הטיש כמו הקומוניון מלווה בתיאולוגיה   שמגשימה את האוכל עצמו:
 
אצל הנוצרים, ישנה דוקטרינת הטראנסובסטאנציאציה (הפיכת הלחם והיין לבשרו ודמו של אלוהים) אצל הקאתולים, קונסובסטאנציאציה (שכינתו של אלוהים בתוך הלחם והיין יחד עם הלחם והיין עצמו) אצל הלותראנים וכן הלאה.
 
אצל החסידים, הם תפסו טרמפ על מה שאומר הרמח"ל שמי שמגיע למדרגת הקדושה , אז גם אכילתו ושתייתו וכו' קדושים - אלא שבעוד שהחסידות עושה פסיכולוגיזאציה למטאפיזיקה הקבלית, במקרה הזה היא עושה מטאפיזיקאציה לפסיכולוגיה הרמח"לית - ובעוד שאצל הרמח"ל לכאורה משמע שמדובר במצב פסיכולוגי אליו מגיע  הקדוש - שכל פעולתו היא לשם שמיים - אצל החסידים פתאום האוכל עצמו שאוכל הצדיק ניהיה לקדוש - ואף כשטועמים ממנו פשוטי העם.
 
[מענין להזכיר בהקשר זה מעיניני דיומא: המדרש שמספר שהמצרים ניסו לשתות יחד עם ישראל מאותה כוס במכת דם וניהיתה חצי הכוס דם וחציה מים... שם הטריק לא עבד.]
 
16. בשלב הזה, כבר ישנו גיבוש של תורה שלמה ההופכת את הארגון - החסידות/הכנסיה לכדי גוף אורגאני קדוש - המזוהה עם השכינה/הקב"ה עצמו/ה ושהראש המטאפורי שלה הוא הצדיק. ובידוע שאם נכרת הקשר בין הראש לאחד האיברים אז אותו איבר מת. כך, חשוב לשמור על רצף - הן בזמן: מסורת העוברת מדור לדור מתקופת הייסוד של התנועה עד ימינו - לפיד העובר מיד ליד וכן הלאה. בנצרות זוהי ה"מסורה האפוסטולית" ואצל החסידים לרוב זו פשוט ירושה מאב לבן [בייחוד אם מצדיקים אותה בכך שהרבי "הוריד נשמה גבוהה מן השמיים" כדי שימשיך אותו]  והן מבחינה ארגונית: ראש הארגון מאציל את רוח הקודש מלמעלה למטה, מזרים את השפע מהצינורות וכן הלאה. בנצרות הקאתולית ישנו מושג של "המפתחות של פטוס הקדוש" שהאפיפיור מחזיק בהם וכך הוא יכול למנוע כניסה של מי שאיננו חפץ ביקרו לגן העדן ולזרוק אותם לגהנום באמצעות אקסקומוניקאציה (מעין חרם) ויכול להכניס את ידידיו בפרוטקציה לגן העדן - ממש כמו ר' נחמן...
 
17. זה כבר מוביל לשינוי ארגוני ביהדות. ביהדות הרגילה (לפחות זו שבגלות), ההתארגנות היא מלמטה למעלה: נגיד ישנם 10 יהודם באיזו עיר על גדות נהר הריין בימי הביינים. הם מתארגנים ומקימים בית כנסת. הם מייסדים קופת צדקה וממנה נותנים צדקה לעניים וכו' כשיש מספיק כסף, הם שוכרים את שירותיו של מלמד תינוקות שמלמד את בניהם תורה. כשיש עוד יותר כסף, הם מביאים רב קהילה שיפסוק להם הלכות. כשיש עוד יותר כסף, הם מאפשרים לרב להחזיק ישיבה בביתו של 4,5 תלמידים ולתלמידיו לאכול "ימים" אצלם בבית. כך הרב מעמיד תלמידים שבעצמם ניהיים רבנים במקומות אחרים ובהיותם תלמידיו שואלים אותו שאלות וכך אותו רב ניהיה רשכבה"ג וכדומה [טוב, אני מציג תמונה קצת רומנטית מידי של איך היהדות עובדת - אבל זה לפחות המודל האידיאלי בגלות].
 
כך שיהדות היא דת דיי קאפיטאליסטית במהותה: יחסי הרב והקהילה הם למעשה , לטוב ולרע, יחסי לקוח-ספק שרות. [הפרוטסטאנטים הקונגרגציונאציסטים אמצו שיטה זו מהיהדות - כך שלא פלא שמקס וובר רואה קרבה רעיונית בין הפרוטסטאנטיות לקאפיטאליזם. הוא אמנם צולל לתוך המים העמוקים של התיאולוגיה כדי להסביר קרבה זו אבל גם ללא התעמקות בתיאולוגיה ניתן לראות את הקרבה על פני השטח - ברמה הסוציאולוגית-כלכלית]
 
 
בנצרות [הקדם פרוטסטאנטית] ישנו, לעומת זאת, ראש כנסיה [בין אם פאטריארך או אפיפיור - אצל הקאתולים והאורתודוקסים בהתאמה] שממנה ארכיבישופים/מטרופוליטים והם בתורם ממנים בישופים שממנים כמרים מקומיים. כלומר - ישנה היירארכיה בה הדרגים הנמוכים נתלים בגבוהים.
 
בכנסיות פרוטסטאנטיות לא קונגרגאציונאליסטיות (שזה בעצם רוב הכנסיות הפרוטסטאנטיות), המודל דומה - היירארכיה המשתלשלת מלמעלה למטה. 
 
כך למשל אם כומר סרח, אז אם הקהילה רוצה להחליפו באחר, עליה לפנות לרשויות האזוריות והמה יחליטו על גורלו - ממש כמו בביורוקראטיה מפא"יניקית...
 
בעוד שקהילה יהודית רגילה פשוט יכוןלה לפתר את הרב אם איננו מוצא חן בעיניה מסיבה כלשהי.
 
כך גם בחסידות, כמו בנצרות. המשפיעים, השלוחים, הקומענדאנטים, הזקנים וכן הלאה ממונים מלמעלה - על ידי האדמו"ר ובאי כוחו. בעוד שרב העיר מונטריאול תלוי בחסדי התאגדות הקהילות היהודיות של מונטריאול, הבעלזער-רב של מונטריאול תלוי בחסדיו של האדמו"ר מבעלזא....
 
כך, ישנם גם פקחים אזוריים מטעם האדמו"ר - למשך, הרב גרליצקי נשלח בזמנו כשלוח הרבי מליובאוויטש לתל אביב וכיום כל חסידי חב"ד בתל אביב אמורים לסור למרותו (אלא שיש את המורדים מבית מילמן, המשיחיסטים - אני אגב גר בבית מילמן ויושב מול המחשב שלי בבית מילמן כרגע - ואני מכיר את בנו של הרב גרליצקי שמנסה פה להתחרות ללא הצלחה ברב גינזבורג וסיעתיה דיליה)
 
18. והנקודה האחרונה (מן הסתם ישנם עוד קווים מקבילים אלא שאני כרגע לא ניזכר בהם ואני חייב לרוץ ללימודים...): היחס המחודש אל הגויים.
 
בעוד שביהדות הסטאנדארטית היחס אל הגוים נע בין חוסר איכפתיות במקרה הטוב לשנאה יוקדת וזיהוי הגויים עם כוחות הסטרא אחרא במקרה הרע, בנצרות מחד ובחסידות חב"ד שבדורינו מאידך פתאום ישנה התענינות בגורלם ושאיפה להושיע גם אותם - לדלות ניצוצות מהקליפות וכן הלאה.
 
בנצרות, ביטול החשיבות של המצוות מחד (בכנסיה הראשונה של השליחים בירושלים - שם גרסתו של פאולוס לנצרות ניצחה) , ביטול היש מאידך (ואיתו ביטול כל ההבחנות המטאפיזיות והסוציאולוגיות) איפשרו בהתחלה קליטה של יהודים שאינם שומרים מצוות ולבסוף גם המון גויים בתוך התנועה. בהתחלה הגויים היו רק שוליים של התנועה - מעגלים חיצונים שלה. בסופו של דבר, הגויים ניהיו לרוב והחלו לרדוף את המיעוט היהודי שניסה לשמור על ייחודו (הנצרנים) עד כדי העלמותו. מכאן ואילך הנצרות הפכה לדת נפרדת לגמרי מהיהדות - לא עוד תנועה בתוך היהדות. כל יהודי שהיה מתנצר מעתה ואילך נאלץ לותר על ייחודו היהודי, לנטוש את אורח החיים הדתי היהודי וכן הלאה.
 
 
בחב"ד היום בארה"ב, 90% מבאי בתי הכנסת של חב"ד אינם שומרי תורה ומצוות - וזה כבר נהפך למצב יציב - כלומר, אלו אינם אנשים שאוטוטו הופכים לחב"דניקים מן המנין אלא רובם כך ישארו. החסידים פרופר נתפסים יותר ויותר כאנשי דת, כנזירים וכו' - שמשרתים את הקהילה היהודית ומספקים להם שירותי דת - עורכים עבורם תפילות וכו'. הרבה שליחי חב"ד לא ממש דחוף להם להחזירם בתשובה כי הם פוחדים להבריח אותם, לאבד תרומות וכן הלאה. כך שזה ניהיה מצב יציב.
 
זאת ועוד , בזרם המשיחיסטי בזמן האחרון ישנן כל מיני הפרות אידיאולוגיות של ההלכה - בינתיים בשוליים - הן של התנועה והן של ההלכה - הפרות הנעות מאי אמירת תחנון - שהרי אנו בזמן הגאולה - עבור בהמנעות מלצום בצומות ה"קלים" ואף הפיכתם לימי חג - כנ"ל, "צום העשירי.. יהיו לכם וגו'" -  http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52293 - וכלה באי הקפדה על הלכות צניעות - http://www.datili.co.il/index.php?id=32810 (ראה בתגובות למטה - ובתגובות לתגובות)
 
זאת ועוד - ישנה תנועה הנקראת "בני נוח" בה גוים נדרשים לקבל על עצמם את 7 מצוות בני נוח יחד עם משיחיותו של הרבי .
 
עכשיו, אני לא רוצה לנבא ולהגיד שגורלה של חב"ד יהיה זהה לזה של הנצרות - מקובלני ממך שנבואות היסטוריות אינן מן האפשר - יכול להיות מאד שהתנועה פשוט תתפזר ותיעלם. אבל מאד יכול להיות גם אחרת...
  

***
כפי שהוזהר מראש, הכותרת שונתה בידי מיימוני תוך כפיה של פותח האשכול עד שיאמר: רוצה אני.


תוקן על ידי עצכח ב- 02/04/2010 09:49:10




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/12/2011 11:07 לינק ישיר 


חסידות חדשה, רוחניות עכשוית  והלכה

http://tomerpersico.com/2011/12/25/neo-hasidism1/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/5/2011 07:28 לינק ישיר 

כן -- הזכרתי את זה לפני כמה עמודים

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/5/2011 20:58 לינק ישיר 
כדאי לשים לב


שלום.
כדאי לשים לב לתוכן העלון:
http://1.bp.blogspot.com/-WdCSZxQ2vMg/Tb-7UMH8wSI/AAAAAAAAAJE/773f4J-FK7U/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2597%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%2593%25D7%25A9.jpg

עודד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2011 21:39 לינק ישיר 

אני מתפלא. הלא מחקתי את ההודעה ב-14:30. מה פשר הודעתך שעה וחצי אח"כ?

בכל אופן: שורש המחלוקת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 16:02 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/05/2011 19:58:18




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 14:10 לינק ישיר 



תוקן על ידי הבנשק ב- 04/05/2011 14:30:16




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 13:46 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/05/2011 19:57:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 03:57 לינק ישיר 

thepresent כתב:

 הרגש הנפלא של העיסוק ב'אורות'!


האזכור שלך את אורות בהקשר הזה הוא בערך כמו האזכור שלך את הקראים בהקשר של דיון בתקופת בית שני: מראה שאין לך מושג ירוק..

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2011 02:36 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/05/2011 19:57:30




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 02:02 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/05/2011 19:57:15




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 01:37 לינק ישיר 

יראה הקהל וישפוט

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2011 01:33 לינק ישיר 

(מה שעשית עכשיו נקרא Quote mining)

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 01:31 לינק ישיר 

thepresent כתב:

הייתי מרדן וחוצפן מאז ומעולם. אי אפשר בדיוק להסיק את זה על פי התנהגותי בפורום זה



לא. ממש לא.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/5/2011 01:24 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/05/2011 19:56:31




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/5/2011 01:16 לינק ישיר 

ולגבי זה שהתגובה איננה מכבדת אותי: רק בדמיון הפרוע שלך, ומחמת חוסר המודעות העצמית המוחלט שלך, נדמה לך שדבר מה שכתבת אי פעם פה בפורום מכבד אותך..

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חסידות=נצרות? (השוואה בין התפתחויות בסוצ' של הדת)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.