בית פורומים עצור כאן חושבים

התודעה, (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/8/2011 11:52 לינק ישיר 
התודעה, (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)

 

                                           התודעה,

                                                (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)

 

אני מקווה שלא צריך להסביר מה הבעיה אבל בכל זאת בקיצור נמרץ, המלומדים בכל הדורות לא מצליחים להבין איפה מתחבר הגוף והנפש, הפתרונות המקובלות זו לחלק בין הגוף לנפש = נשמה כלומר מתי שהוא הנולד מקבל נשמה, זו דעת רוב הדתות והפילוסופים בכל הדורות הלכה למעשה, כלומר מעשית התנהגותית חברתית כדאי היה לחשוב כך, ובכל זאת פילוסופית זה בלתי אפשרי להכניס נשמה ומהי בכלל,  לעולם לא מצאו דרך להבין זאת, ולדעתי מצאתי כיוון תיאוריה וודאית לדעתי, (לו רק היית לי גישה למעבדות המחקר הייתי מוצא ומוכיח את התודעה לדעתי, ולכן והיות שאין בקהילה שלנו (החרדית) מעבדות מחקר אז אני מציע לכל לומד שיש לו גישה כזו שינסה את הכיוון שלי ויצליח לדעתי, וגם שכר יפה בצידו. והיא פרס נובל שעוד לא חילקו לאדם בהיסטוריה, כלומר זה יהיה התגלית הכי חשובה באנושות)

אני מתפלל לאלוקים האדיר שאני יצליח להסביר ושהוא יהיה תמיד לעזרי,

ובכן נתחיל עם המוח הפלסטי, כידוע כל בעל חיי יש לו מוח ובתוכו נתונים דטרמיניסטיות, (וכאן הרמז של חלק מי פתרון הבעיה) כל בעל חיי יותר מפותח בהכרח יש לו מוח יותר גדול, (אמרנו פלסטי ופלסטי גודל לפי הצורך) ולמה ? כי יש יותר נתונים דטרמיניסטיות, יותר אפשרות פעולה ומרכבות מתורגם בנתונים במוח וכך היא גודלת,

הבעל חיי הכי קרוב אלינו מבחינת גודל המוח היא כמובן הקוף, ובמה היא זכתה למוח גדול. כפול מכל בעלי החיים הגדולים ?! התשובה שהמלומדים נותנים היום היא "שח החברתית" !!

ומהי "שח חברתית" ?? כידוע שמישהו הצליח לעשות תוכנת מחשב של משחק השח מט ואף אחד לא הצליח לנצח אותו (אולי כבר כן אבל לא משנה לעניינינו)  

ומה בעצם נמצא בתוכנה ההיא ? כל האפשרויות של המשחק הדטרמיניסטיות, כלומר התוכנה היא מוח עם כל הנתונים והאפשרויות משחק,

הקוף לדעת המלומדים היא חיה חברתית, ושכך יש הרבה משחק כמו בכל חברה, ולכן יש הרבה נתונים במוח שלו ולכן היא גדולה פי כמה מכל בעלי החיים, ויותר מזה, במשחק השח מט אין אפשריות בגידה כלומר אין אפשרות שחייל יעבור צד חברתי, בקופים יש כן אפשרות שכזה, אז הקוף בעצם יש לו תוכנת שח במוחו פי כמה יותר גדול מתוכנת המחשב,

עד כאן מה שידוע למלומדים, ומכאן למהלך המחשבתי שאני רוצה להציע,

לו הנתונים במוחו של האדם היא רק דטרמיניסטיות ?! אז היינו מצפים לראות מוחות בגודל מגדל אייפל, כי הנתונים של האדם היא פי מיליון מהקוף, אז למה גודל מוח הקוף היא ממש כגודל מוח האדם ?? (לפחות קרוב יותר לאדם מי לשאר בעלי החיים)

וכאן המלומדים טוענים שלאדם יש איזה מן עין פנימי ( =תודעה) ואז הוא לא צריך את כל הנתונים הדטרמיניסטיות, לפי יוצא שהמוח לא צריך להיות גדול יותר, אבל מהי העין הפנימי ?? נווו את זה הרי מחפשים !!

וכאן אני טוען רבותי תשכחו מי הדטרמיניזם המוחלט, מה יקרה אם וכאשר קוף מגיע למצב של אין הכרעה ?! כמו השאלה הידוע של חמורו של בורידן, (אריסטו כבר דן בשאלה הזו ששאל חכם קודם לו והוא ביטל את השאלה לגמרי וגם שפינוזה ביטל אותו, אבל הם היו חכמים לאחר מעשה כלומר אחרי שיש מדעות\תודעה ?! זה כבר לא חכמה גדולה לומר שהאדם היה בוחר בכל מקרה)  האם ימות ?? לדעתי כן או יעזוב את המצב אם זה אפשרי, ומה קורה במחשב בתוכנת מחשב במצב של אין הכרעה ? לא ידוע לי אבל ברור לי שהמחשב לא ידע לבחור. ניתן לו מראש נתון שבמצב כזה פנה ימינה, (אני מקווה שהמומחים במחשבים לא צוחקים כרגע ממני, כי ממש אין לי מושג, אבל נראה לי שאני צודק)

כל זה בקוף, הקוף באמת לא יבחר וימות כך גם המחשב, ולמה ? כי בדטרמיניזם אין אפשרות לבחור אין חופש !! ולכן אין הכרעה, או אפשר לומר שאין ולא יקרה מצב כזה בדטרמיניזם מוחלט,

מה קרה לאדם באבולוציה שפתאום יש לו בחירה וחופש ?? ולדעתי כאן קבור הכלב (= התודעה) !!

נתתי כבר את הדוגמא לעניין מקורו של התבונה באנושות, ואני ייתן את הדוגמא שוב לנושא הנידון,

ובכן באמצע יום בהיר באבולוציה האדם החברתי איבד את המשיכה המיני לבן מינו, כלומר הוא היה בסביבת הרבה מיני קופים וסוגי אדם הקדמון ולא ידע את מינו, הנקבה היית צריכה להיכנס להיריון במקרה. כלומר לבקש מכל המינים הקרובים להאדם להכניס אותו להיריון, משום כך היא חייבת להיות מודעת לעצמה, כלומר אין דטרמיניזם כבר, יש צורך לדעת שהיא רוצה ילד יש צורך לדעת מה ומי ואיך עושים ילד, ויש כמובן צורך לדעת מי מהם (מסוגי האדם הקדמון והקופים) יכול לעזור לה,

המצב הזה היא היא הגורם לפתח את המודעות העצמית אצל הנקבה תחילה לפחות, אז מה צריך לחפש ?? פשוט מאוד חייבים לחפש את המקריות ולפסיק לחשוב דטרמיניסטית מוחלט !!

יש כאן מצב של "נקבה" שגברה על הבעיה של חמורו של בורידן, היא פשוט מצא את עצמה את המודעות העצמית, היא לא מתה מחוסר הכרעה, להפך היא גברה על הבעיה בזה שלמדה את המקריות והחופש בחירה,

מה שצריך לעשות במעבדה היא לעקוב אחריה, אייך היא הצליחה לעשות זאת ? זה לא אמור להיות קשה כלל וכלל,

יש לי כיווני מחשבה אייך לעשות זאת במעבדה אבל כאמור אין לי גישה אליהם, כי אין לנו בקהילה (החרדית) מהעבדות מחקר, ולכן אני מציע לכל מי שיש לו גישה אליהם ?! שינסה לחפש פיתרון לנקבה הנ"ל, אייך היא הצליחה לגבור על הבעיה,

אני יכול לתת כיוונים אבל תצחקו ממני מהבורות שלי אייך שפועלים במעבדות מחקר, ובאמת אין לי מושג איך, רק מה ששמעתי בהרצאות ובתמונות וסרטים,

בכל זאת, צריך שני מחשבים ומחשב שליש ברקע (= עין על שניהם) נגרום למחשב אחד להגיע למצב של אין הכרעה והשני יעזור לו להכריעה, והשלישי יהיה המודעות = התודעה,

ואולי לכן יש שני חלקי מוח צד ימין ושמאל,

ואם תצליחו (ותצליחו לדעתי ובעזרת האלוקים כמובן) ?! יהיה לנו רובוטים עם מודעות עצמית, איזה כיף יהיה לנו !!! חבל"ז,

יהלה לעבודה ולחיפוש ולפרס הגדול שעוד אף אחד לא קיבל לעולם,    




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2012 19:40 לינק ישיר 

החתול של שרדינגר קם לתחיה בדמות חלקיקים במעבדותיהם של זוכי פרס נובל לפיסיקה לשנת 2012

מאת |12 באוקטובר 2012|3
*--end .entry-meta*

סרג' הרוש ודיויד ווינלנד המציאו ופיתחו באופן נפרד שיטות מהפכניות למדידה ולשליטה בחלקיקים פרטניים תוך שמירה על אופיים הקוונטו-מכאני, באופנים שנחשבו עד כה לבלתי אפשריים

מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

שליטה בחלקיקים בעולם הקוונטי

סרג' הרוש ודיויד ווינלנד המציאו ופיתחו באופן נפרד שיטות מהפכניות למדידה ולשליטה בחלקיקים פרטניים תוך שמירה על אופיים הקוונטו-מכאני, באופנים שנחשבו עד כה לבלתי אפשריים.

ווינלנד והרוש פתחו את הצוהר לעידן חדש של ניסויים בתחום של פיזיקה קוונטית באמצעות הדגמת תצפית ישירה במערכות קוונטיות פרטניות מבלי להרוס אותן. בעזרת שיטות המעבדה הגאוניות שלהם הם הצליחו למדוד את ולשלוט במצבים קוונטיים עדינים מאוד, תוצאה הגורמת לתחום המחקר שלהם לצעוד את צעדיו הראשונים לעבר פיתוח סוג חדש של מחשב מהיר במיוחד המבוסס על פיזיקה קוונטית. השיטות שלהם גם תרמו לבנייתם של שעונים מדויקים במיוחד שיוכלו להוות את הבסיס העתידי לתקן החדש של מדידת הזמן, עם דיוק הגבוה פי מאה מאשר שעוני הצזיום דהיום.

חוקי הפיזיקה הקלאסית אינם חלים על חלקיקים בודדים של אור או חומר, ובנקודה זו משתלטים עליהם חוקי הפיזיקה הקוונטית. אולם, לא קל לבודד חלקיקים פרטניים מהסביבה הסמוכה אליהם והם מאבדים עד מהרה את התכונות הקוונטיות המסתוריות שלהם מרגע שהם באים במגע עם העולם שמסביבם. לפיכך, הרבה תופעות הנראות בעינינו מוזרות ואשר חזויות על פי המכאניקה הקוונטית, אפילו אינן ניתנות לתצפית ישירה, והמדענים יכולים כיום לבצע רק "ניסויי חשיבה" שעשויים לרמוז על קיומן של תופעות מוזרות אלו.

שני חתני הפרס עוסקים בתחום של אופטיקה קוונטית, תחום הבוחן את יחסי הגומלין הבסיסיים שבין אור לחומר, תחום שהתקדם באופן משמעותי מאז אמצע שנות השמונים. לשיטות שלהן יש מאפיינים דומים. דיויד ווינלנד הצליח ללכוד אטומים טעונים חשמלית, או בשמם המוכר יונים, תוך שליטה במדידה שלהם באמצעות אור, או פוטונים. סרג' הרוש נקט בגישה ההפוכה – הוא שולט ב- ומודד פוטונים לכודים, או חלקיקים של אור, בעזרת העברת אטומים דרך מלכודת.

שליטה על יונים פרטניים בתוך מלכודת

מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

המחשה לעבודתו של פרופ' וייויד ווינלנד, מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

במעבדתו של דיויד ווינלנד, בבולדר קולורדו, יונים נשמרים בתוך מלכודת באמצעות הקפתם ע"י שדות חשמליים. החלקיקים מבודדים מהחום ומהקרינה של סביבתם ע"י ביצוע הניסויים בואקום בטמפרטורות נמוכות במיוחד.

אחד מהסודות שמאחורי פריצת הדרך של ווינלנד הוא הבקיאות באומנות השימוש באלומות לייזר וביצירת פעימות לייזר. הלייזר משמש עבור דיכוי תנועתם התרמית של היונים בתוך המלכודת, תוך אילוץ היון להגיע למצבו האנרגטי הנמוך ביותר שם ניתן לבחון את התופעות הקוונטיות שלו. שימוש בפעימת לייזר מדויקת מאפשר להעביר את היון לריכוב מצבים (superposition) שהוא התקיימות בו-זמנית של שני מצבים מובדלים לחלוטין. לדוגמה, היון יכול להתמקם בשתי רמות אנרגיה שונות. היון נמצא בתחילה ברמת האנרגיה הנמוכה ביותר ופעימת הלייזר "מקפיצה" אותו לאמצע הדרך לעבר רמת האנרגיה הגבוהה יותר, כך שהוא נותר "תלוי" בין שתי הרמות בריכוב של מצבי אנרגיה, ובעל סבירות זהה להתמקם בסופו של דבר במי משתי הרמות הללו. בשלב זה ניתן לבחון את ריכוב המצבים הקוונטי של מצבי האנרגיה של היון.

שליטה על פוטונים פרטניים בתוך מלכודת

סרג' הרוש וקבוצת המחקר שלו מיישמים שיטה שונה לשם חשיפת הסודות של העולם הקוונטי. במעבדתם שבפריז, פוטונים שמקורם בגלי-מיקרו מקפצים הלוך ושוב בתוך חלל זעיר שבין שתי מראות המופרדות זו מזו במרחק של 2 ס"מ. המראות מורכבות מחומר על-מוליך והן מקוררות לטמפרטורה הנמצאת מעט מעל האפס המוחלט. מראות על-מוליכות אלו הן המלוטשות והמבריקות ביותר בעולם – פוטון יחיד יכול לקפץ הלוך ושוב בתוך החלל למשך זמן של עשירית השנייה אז הוא דועך או נספג. זמן החיים הזה, המהווה שיא עולמי, משמעו כי הפוטון יכול היה לעבור מרחק של 40 אלף קילומטרים, מרחק השווה בגודלו לסיבוב אחד סביב כדור הארץ.

מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

המחשת עבודתו של פרופ' סרג' הרוש, מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

בזמן חיים ארוך זה ניתן לבצע ניסויים קוונטיים רבים עם הפוטון הלכוד. הרוש הכין אטומים מיוחדים המכונים "אטומי רידברג" שמטרתם הן לשלוט והן למדוד את התנהגותו של פוטון גלי-המיקרו הנמצא בחלל. לאטום רידברג יש רדיוס של 125 ננומטרים שהוא פי אלף גדול יותר מאשר הרדיוס של אטומים רגילים. אטומים "ענקיים" אלו, יחסית, מוזרמים במהירות מבוקרת, אחד אחר השני, לעבר החלל ושם ניתן לבחון את יחסי הגומלין שלהם עם הפוטון הלכוד.

אטומי הרידברג נכנסים ויוצאים מהחלל תוך שהם מותירים שם את הפוטון הלכוד. אולם, יחסי הגומלין שבין הפוטון לבין האטום גורמים לשינוי במופע (פאזה) המצב הקוונטי של האטום: אם נחשוב על מצבו הקוונטי של האטום כעל גל, הרי שנקודות השיא והשפל שלו יוסטו במידה מסוימת. סטייה זו במופע ניתנת למדידה כאשר האטום מתקיים בחלל, ועל ידי כך ניתן לגלות אם הפוטון אכן נמצא בחלל, אם לאו. כאשר אין שם פוטון, ברור מאליו כי לא תהייה כל סטייה. כלומר, בשיטה של הרוש ניתן למדוד פוטון מבלי להרוס אותו.

בעזרת שיטה דומה הרוש וקבוצת המחקר שלו יכולים לספור את הפוטונים הנמצאים בתוך החלל, ממש כמו ילד הסופר את הגולות שלו. זה נשמע פשוט, אולם הדבר דורש מיומנות וכישורים יוצאי דופן מאחר ופוטונים, שלא כמו גולות, נהרסים מידית לאחר שהם באים במגע עם העולם הסובב אותם. על סמך שיטת ספירת הפוטונים שלו, הרוש ועמיתיו למחקרים פיתחו שיטות למעקב אחר התפתחותו בזמן של מצב קוונטי פרטני, צעד אחר צעד, בזמן אמת.

הפרדוקסים של מכאניקת הקוונטים

פרדוקס החתול של שרדינגר, מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

פרדוקס החתול של שרדינגר, מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

מכאניקת הקוונטים מתארת עולם מיקרוסקופי שאינו גלוי לעין הרגילה, שם מתרחשים אירועים הנוגדים את הציפיות והניסיון שלנו מתוך תופעות פיזיקליות בעולם המקרוסקופי, הקלאסי. פיזיקאים בעולם הקוונטי משלימים עם רמה מסוימת של אי-ודאות או אקראיות המובנות בתוך המערכות של עולם זה. אחת הדוגמאות להתנהגות הפוכה מהצפוי היא מה שמכונה "ריכוב-מצבים" שבו חלקיק קוונטי עשוי להיות בו זמנית במספר מצבים שונים. אנחנו לא חושבים באופן רגיל שגולה יכולה להימצא גם "כאן" וגם "שם" באותו הזמן, אולם זהו בדיוק המקרה אם הייתה זו "גולה" קוונטית. ריכוב המצבים של הגולה אומר לנו מה תהיה הסבירות המדויקת להימצאותה "כאן" או "שם", אם יכולנו למדוד זאת.

מדוע מעולם לא היינו מודעים לעובדות מפתיעות אלו על העולם שלנו? מדוע אנחנו לא יכולים לצפות בריכוב מצבים של גולה קוונטית בחיי היומיום שלנו? הפיזיקאי האוסטרי, חתן פרס הנובל (לפיזיקה בשנת 1933) ארווין שרדינגר נאבק קשות בשאלות אלו. בדומה לחלוצים רבים אחרים של תיאוריית הקוונטים, הוא נאבק בכדי להבין ולפרש את ההשלכות של עולם זה. בשנת 1952 הוא כתב: "אנו לעולם לא מבצעים ניסויים עם אלקטרון או אטום יחיד או עם מולקולה קטנה יחידה. בניסויים מתוכננים לעילא אנו לעיתים סבורים כי אנו עושים כן; זה תמיד מוביל לתוצאות מגוחכות…".

על מנת לתאר את התוצאות המגוחכות של המעבר בין מיקרו-העולם של הפיזיקה הקוונטית למקרו-העולם הרגיל שאותו אנו חווים ביומיום, שרדינגר הגה ניסוי מחוכם במיוחד עם חתול: החתול של שרדינגר נמצא בתוך ארגז המבודד לחלוטין מהעולם שבחוץ. בארגז נמצא גם בקבוק של ציאניד קטלני המשתחרר לאחר הדעיכה של אטום רדיואקטיבי מסוים, הנמצא גם הוא בארגז.

הדעיכה הרדיואקטיבית מוכתבת ע"י החוקים של פיזיקת הקוונטים, שעל פיהם החומר נמצא בריכוב מצבים שבו הוא גם הספיק לדעוך וגם עדיין לא דעך. לפיכך, גם החתול אמור להיות בריכוב מצבים של היותו גם חי וגם מת. עכשיו, אם נסתכל לתוך הארגז אנו מסתכנים בהריגת החתול מכיוון שריכוב המצבים הקוונטי הוא כה רגיש ליחסי גומלין עם העולם שבחוץ עד כי כל ניסיון להסתכל בחתול יביא מידית לקריסת המצב הכפול ולקבלת רק אחד מהם – חתול חי או חתול מת. בעיניו של שרדינגר, ניסוי מחוכם זה מוביל למסקנה מגוחכת, ונטען כי לאחר מכן הוא התנצל על שהוא הרחיב את הבלבול בתחום הפיזיקה הקוונטית.

שני חתני פרס הנובל לשנת 2012 הצליחו למפות את המצב הקוונטי הכפול של החתול בזמן חשיפתו לעולם שבחוץ. הם הגו ניסויים יצירתיים והצליחו להוכיח בפרטי פרטים כיצד פעולת המדידה עצמה גורמת למעשה לקריסתו של המצב הקוונטי ולאובדן אופיו של ריכוב המצבים. במקום להשתמש בחתול של שרדינגר, ווינלנד והרוש לכדו חלקיקים קוונטיים והציבו אותם בריכוב מצבים הדומה למצב הכפול של החתול. העצמים הקוונטיים הללו הם לא באמת מקרוסקופיים כדוגמת החתול, אולם הם עדיין גדולים יחסית במושגים של העולם הקוונטי.

בתוך החלל של הרוש מוצבים פוטונים במצבים הדומים למצב הכפול של החתול כאשר המופעים שלהם מנוגדים זה לזה בו זמנית, כעין שעון עצר שבו המחט נעה הן בכיוון השעון והן נגד כיוון השעון בו-זמנית. שדה הפוטונים המתקיים בחלל נבחן לאחר מכן ע"י אטומי רידברג. התוצאה מכך היא עוד תופעה קוונטית בלתי מובנית המכונה "שזירה קוונטית" (Quantum Entanglement). שזירה זו תוארה גם ע"י שרדינגר והיא עשויה להתרחש בין שני חלקיקים קוונטיים או יותר שאינם נמצאים במגע ישיר זה עם זה, אך עדיין יכולים "לחוש" ולהשפיע על תכונותיו של החלקיק האחר. השזירה של שדה גלי-המיקרו ושל אטומי רידברג מאפשרים להרוש למפות את מאפייניו של המצב הכפול בתוך החלל, תוך מעקב אחריו צעד אחר צעד, אטום אחר אטום, בעודו עובר ממצב של ריכוב מצבים קוונטי למצב מוגדר היטב המובן לנו בהתאם לחוקי הפיזיקה הקלאסית.

על סיפה של מהפכת מחשוב חדשה

מיחשוב קוונטי. מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

מיחשוב קוונטי. מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

יישום אפשרי אחד של מלכודות היונים שמדענים רבים חולמים עליו הוא מחשב קוונטי. במחשבים המשמשים אותנו כיום בחיי היומיום יחידת המידע הקטנה ביותר היא סִבִּית (ספרה בינרית, bit) המקבלת את הערך של אחד או אפס. אולם, במחשב קוונטי, יחידת המידע הבסיסית – קיוביט (סיבית קוונטית, qubit) – יכולה להיות אחד או אפס בו זמנית. שני קיוביטים יכולים להיות בו זמנית בעלי ארבעה ערכים שונים – 00, 01, 10 ו- 11 – וכל קיוביט נוסף מכפיל את מספר המצבים האפשריים. עבור nקיוביטים קיימים 2n מצבים אפשריים, ומחשב קוונטי בעל 300 קיוביטים בלבד יכול להכיל 2300 ערכים בו זמנית, יותר ממספר כל האטומים ביקום.

קבוצתו של ווינלנד הייתה הראשונה אי פעם בעולם להדגים פעולה קוונטית בעלת שני קיוביטים. מאחר שהושגו כבר פעולות שליטה במספר קיוביטים, בעיקרון אין כל סיבה להאמין שהדבר לא יהיה אפשרי עבור פעולה כזו על מספר קיוביטים רב יותר. אולם, בכדי לבנות מחשב קוונטי מעין זה, יש להתגבר על אתגרים מעשיים כבירים. אתגר אחד הוא להשיג שתי דרישות מנוגדות: יש צורך כי הקיוביטים יהיו מבודדים כהלכה מסביבתם על מנת שהתכונות הקוונטיות שלהם לא ייהרסו, ובה בעת הם חייבים להיות מסוגלים לתקשר עם העולם שבחוץ לשם העברת תוצאות החישובים שנעשו בעזרתם. ייתכן כי המחשב הקוונטי הראשון אכן ייבנה במאה הזו. אם אכן כך יקרה, הוא אמור לשנות את החיים שלנו באותה צורה קיצונית שבה שינה המחשה הקלאסי את חיינו במאה הקודמת.

שעונים חדשים

ווינלנד וקבוצת המחקר שלו השתמשו ביונים לכודים גם על מנת לבנות שעון המדויק פי אלף יותר מאשר השעונים האטומים דהיום המהווים את תקן יחידת הזמן שלנו. הזמן העולמי, השעה, נשמר ע"י כיוון כל השעונים יחסית אל תקן יחיד. שעונים אטומים, שעוני צזיום, פועלים בטווח גלי-המיקרו, בעוד ששעוני היונים של ווינלנד עושים שימוש באור הנראה – ומכאן שמם: שעונים אופטיים. שעון אופטי יכול להכיל יון לכוד אחד או שניים בלבד. כאשר משתמשים בשני יונים, אחד משמש כשעון והשני משמש לקריאת השעון מבלי להרוס את מצבו, או לגרום לו לפספס שנייה.

בזכות מדידות זמן כה מדויקות, ניתן היה לצפות בתופעות טבע עדינות ומופלאות כגון שינויים בזרימת הזמן, או שינויים זעירים בכבידה, במרקם של חלל-זמן. בהתאם לתיאוריית היחסות של איינשטיין, הזמן מושפע מתנועה ומכבידה. ככל שהמהירות גבוהה יותר וככל שהתנועה חזקה יותר, מעבר הזמן הופך לאיטי יותר. אנו אולי לא ממש מודעים להשפעות הללו, אולם הם הפכו לחלק אמיתי מחיי היומיום לנו. כאשר אנו מנווטים בעזרת נווטן GPS, אנו מסתמכים על אותות זמן המגיעים מלוויינים בעלי שעונים העוברים כיוון בקצב סדיר, מאחר והכבידה היא מעט חלשה יותר בשמיים. בעזרת שעון אופטי ניתן למדוד את ההבדלים במעבר הזמן כאשר מהירות השעון משתנה בפחות מעשרה מטרים לשנייה, או כאשר הכבידה משתנה כתוצאה מהבדל בגבהים בערכים של 30 ס"מ בלבד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2012 16:43 לינק ישיר 

מצאתי שקדמוני בעניין האקראיות. (שדנתי לעיל ובעוד אשכולות שלי) עוד בזמן היוונים,
בהמשך אני הביא לכם את החשיבה שלהם בעניין,
מוזר שאף אחד מחכמי הפורום לא החכים אותי שזו חשיבה קדומה כבר ואני לא מחדש כאן כלום.
אמרתי פעם שכל חידוש טוב בוודאי כבר קדמונינו כבר חשבו על זה, והנה לנו עוד הוכחה שזה כך,


לפני כמה ימים קניתי את ספרו של אנתוני גוטליב "חלום התבונה" (ספר מומלץ מאוד. ויש לי כמה ביקורת עליו ולא כאן המקום)

ובכן אני מצטת לכם את דבריו שם (ותראו שלא חידשתי כולם אם כי שחשבתי שכן חידשתי. וראה אייך אפי' אנתוני גוטליב בעצמו לא יורד לסוף דעתם ושואל שם שאלות שטותיות לגמרי) בעניין חיבור אקראיות ובחירה,

"היה צורך לשנות דבר או שניים בתיאוריות האטום של דמוקריטוס שבהן השתמשו אפיקורוס ולוקרציוס כדי להסביר את העולם למטופליהם החרדים והמבולבלים, החידוש המעניין ביותר שהציג אפיקורוס הוא ה"סטייה":
קפיצה זעירה ולא צפויה לצדדים, שאותה מבצעים האטומים מדי פעם בפעם. הדבר היה אמור לפתור שני קשיים בתמונת העולם של דמוקריטוס, האחד בתחום הפיזיקה הטהורה, והשני בעל השלכות ישירות על החיים האנושיים. הקושי הראשון נוגע להתנגשויות בין האטומים. מסיבות שונות טען אפיקורוס שהאטומים של דמוקריטוס ייפלו בחלל ריק במהירות שווה ותמיד היישר מטה, כל אחד במסלולו שלו. אם כך כיצד אי-פעם ייתקלו זה בזה ויצטרפו זה לזה כדי להרכיב את האובייקטים הגשמיים המוכרים ? בלי סטייה ארעית של האטומים לצדדים, אומר לוקרציוס, "לא התנגשו בעופם, לא התקיפו אז איש את רעהו, ובבריאה ומלואה לא יצר אז הטבע מאומה".
אפיקורוס מסיק כי מוכרחה להיות בטבע אקראיות כלשהי, ניתור שאין לחזותו, במביא אטום אחד לנתיבו של האטום אחר. על רעיון זה אמר קיקרו שהוא "יציר דמיון ילדותי", אבל הוא אנלוגי לאי-הוודאות, או האקראיות, שאנו מסוגלים לראות כהיום במכניקת הקוונטים המודרנית. הבעיה השנייה, הנפתרת גם היא על ידי הסטייה, מעניינת עוד יותר. אפיקורוס הוא כפי הנראה הראשון שהצביע עליה, (וחשבתי מרוב גאווה שזה אני הראשון max) והיא הייתה לאחת הבעיות המרכזיות בפילוספיה,
מדובר הוא בבעיית הרצון החופשי והדטרמיניזם. אם כל מה שקורה הוא תוצאה מכנית עיוורת של תנועת האטומים, איך יכול האדם להיות חופשי ? איך נוכל לייחס לו אחריות מוסרית למעשיו ? פעולותיו לא יהיו "שלו" כלל, אלא תוצאה לא נמנעת של תנועות האטומים בגופינו. מבחינתו של אפיקורוס זוהי מחשבה מרגיזה. האפיקוראים חשבו שניבוי עתידות הוא קשקוש מוחלט,
אבל כעת דומה כי גם מן האטומיזם עצמו משתמע שהעתיד יכול להיפרש בפנינו כמו חפיסת קלפים. כנגד האמונה שחיי האדם נתונים לחסדי האלים, או הגורל, מציג אפיקורוס תמונת עולם מדעית והנה מתברר שהאטומים עצמם גרועים לא פחות מן הגורל. ולאמיתו של דבר, טען  אפיקורוס, האטומים של דמוקריטוס אפילו גרועים מן הגורל:

"עדיף לאמץ את המיתולוגיה על האלים מאשר להשתעבד ל"גורל"של פילוסופי הטבע: הראשון מרמז על תקווה לפייס את האלים בעבודה אותם, ואילו השני מחזיק בהכרח שאיננו יודע פיוס."

גם לוקרציוס מדבר על ה"גורל" בבואו לנסח את הבעיה:

ניחא - נגיד, שתנועת הגופים משולה לשרשרת:
דחף מוליד את רעהו בסדר יציב וקבוע.
אף הסטייה מן הדרך אינה יכולה לשנות את צו הגורל שקבע לעולם כל תרכובת וקשר,
פן תעורער עקביות הסיבות הצפויוה מני קדם.
איך יבוסס הרצון שאיננו נכנע לשמים ?
איך זה הכה שורשיו בנפש כל חי עלי ארץ ?
איךבעטיו נהלך לאשר נתכוון בליבנו,
גם מן הדרך נשטה - ואין המועד מחייבנו או המקום - כי ננהג כאשר יעלה על הדעת ?

אם האטומים סוטים לפעמים ממסלוליהם באופן לא צפוי, כפי שהאמינו אפיקורוס ולוקרציוס, כי אז יש בכוחנו להפר את "צו הגורל". (בינגו,,,, ניצחנו את ברירה הטבעית max) "עקביות הסיבות הצפויה מני קדם" למרות הכל אינה צפויה מני קדם, ועשויה להשתבש. כך, על ידי שילוב סטיות האטומים בפיזיקה שלו, קיווה אפיקורוס להימנע מן ההיבט הדטרמיניסטי הלא אנושי של תורותו של דמוקריטוס. במאה העשרים אמרו כמה פיזיקאים דברים דומים למדי על אפשרות החופש שמעניקה לנו מכניקת הקוונטים. עם גילוי אי-הוודאות, כתב הפיזיקאי הנודע סר ארתור אדינגטון ב1928 "מסיר המדע את התנגדותו לרצון החופשי."

הרעיון אשר לפיו מחזיקה האקראיות במפתח לרצון החופשי נראה מפתה מאז ומעולם,  (וכאן אנתוני גוטליב פשוט לא מבין את העומק ומתחיל לבלבל את הראש max ) למרות שהוא כרוך בבלבול רב. מה בעצם אומרים לנו אפיקורוס ולוקרציוס ? האם הם אומרים שפעולות הנעשות מרצון הן סטיות אקראיות של אטומים במוח ? (הוא כזה חמור האנתוני הזה max) אם אכן כן, הם אומרים שפעלותיו של אדם נחשבות חופשיות בתנאי שאין לחזות אותן. אבל זה אינו יכול להיות נכון, שכן אקראיות אינה מתיישבת עם רעיונות של אוטונומיה ושל אחריות אישית. כדברי הפילוסוף הבריטי א.ג'. אייר (Ayer 1910-1989 )
(כנראה גם חמור גדול max)

"אם אדם פועל באופן זה ולא אחר אך ורק מכוחו של המקרה העיוור, ייתכן שהוא חופשי, אבל קשה לייחס לו אחריות. ואכן, כאשר פעולותיו של אדם נראות לנו לא צפויות, לדוגמה, כאשר אין לדעת מה יעשה, לא נחשוב שהוא מישהו הפועל באופן מוסרי. נסתכל עליו דווקא כעל מטורף,"

אם אכן חשב אפיקורוס שפעולות מרצון הן סטיות אקראיות של אטומים בגוף, וכי עובדה זו מעניקה לבני - אדם שליטה במעשיהם, הוא הכניס את עצמו לבוץ רציני (כך זה שעיתונאי (= אנתוני גוטליב) עוסק בפילוסופיה פשוט לא מבין כלום ולכן שואל שאלות טיפשיות שכאלה אבל בהמשך תראה שהוא די ענוו אנתוני היקר שלנו max) אבל אולי לא לכך התכוון, אפשר שניסה לומר רק שקיומן של קפיצות אקראיות בתנועת האטומים מראה שהטבע מותיר אפשרויות פתוחות, וכך אינו קובע לחלוטין הכול. אם כל אטום חופשי לסטות בכיוונים שונים, אולי גם אנו חופשיים לבצע פעולות מרצון בגופינו שלנו, באופן כזה שלא כל מעשינו יהיו פשוט תוצאה מכנית בלתי נמנעת של סיבות ותוצאות אטומיות,
ואם אומנם כך חשב אפיקורוס, ייתכן שלא בילבל בין אקראיות לחופש. אבל גם אם איננו יכולים להרשיעו בבלבול, יש להודות שתשובתו לבעיית הרצון החופשי רחוקה מלהניח את הדעת, (פשוט משוגע טוטלי max) הוא אינו מצליח לומר דבר ברור על אופין של אותן פעולות מרצון. (אנתוני לא מבין שהמודע לעצמו = התודעה היא המנצלת את החופש\אקראיות max ) הן נשארות מסתוריות, ולא מובן כיצד הן משתלבות בתמונה העולם האטומיסטית. אולי, בסופו של דבר, לאחר שהצליח להעלות ולנסח את הבעיית החופש, מוגזם לצפות שגם יפתור אותה, (איזה בעל גאוותן מנווול, הוא אומר נווו הילד (אפיקורוס) עלה את הבעיה מספיק לנו, פיתרון אין, היי היי הפיתרון נמצא בשאלה עצמה ?! את זה אנתוני לא מבין או לא רוצה להבין כי אז יהיה אחראי למעשיו לדורי דורות max) 


תוקן על ידי maxmen ב- 28/05/2012 17:02:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/2/2012 21:20 לינק ישיר 

(אני חושב שאני כמו הרב מיכי בדבר זה).
וביכלל לא מיבין אחרי הכול, נאמר קוונטיים וכו', כרגע מי הוא ה'בוחר', יש אייזה 'מישהו' שהוא הבוחר, תוקף הבעייה כאן היא לא במה בוחרים ואייך יש הרבה אפשרויות, הבעייה(שלי) זה מהו השייכל שקובע -זה אקבל וזה אדחה. והשאיילה נחלקת לשתיים(מילבד הבעיות עם האמונה שגם שם יש בעייה חמורה ביותר -אייך 'אני' בורא הבחירה אם כל מציאותיי איינה מוחלטת אלא סמוכה, וכול סוג היבחרות אחר הוא כבר לא 'בחירה עצמיית' אלא בחירה שניקבעת בנפש מעצמה) 1-במיקרה השקול מה כוח ההכרעה(כי כל סברת העדפה, נימצאת שהיא המכרעת) 2-מה יש בתודעת החלק הבוחר מילבד הצדדים הנישקלים עצמם,( אם איין כלום אז לא תיתכן בחירה כלל חוץ מהשאיילה הראשונה, ואם יש משהו, מהו? מה יש חוץ מיכל הסברות המצדדים כצד זה או אחר) הם שתי שאיילות, שלדעייתי השניה הרבה יותר עמוקה ופרובלעמיית מהראשונה(וגם הראשונה ניכבדת לעצמה)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2012 21:08 לינק ישיר 

הרב מיכי שבוע טוב:

וכן אני טוען ומסביר באשכול הזה ובכל האשכולות שדנים בעניין שיש לפילוסופים חוסר הבנה יסודית ביקום,
אין היקום דטרמיניסטית מוחלט, יש חופש\אקראיות\כאוס,
במילא במקום שיש חופש המודע לעצמו (התודעה) יכול לבחור מדעתו, וזה המושג יש בחירה,
לא שיש בחירה יש מאין, אבל יש בחירה בחופש, כלומר והיות שהסיבה מחייב אותך לבחור בחופש. אתה באמת מוכרח לבחור אבל איזה מהם לבחור ?! זה המודע לעצמו בחור !! מה שאין כן הלא מודע = הטבע בוחר במקרה,

וזה ההבדל בין הטבע לבין המודע לעצמו (= הבעלי חיים בוודאי מודעים לעצמם, והאדם יש לו כנראה מודעות יותר טובה, כמו מודעות על המודעות שלו, אני מודע לעצמי שאני מודע לעצמי וכו' וכו')
הטבע בוחר במקרה והמודע בוחר מדעתו, ושניהם מוכרחים לבחור, אין בחירה יש מאין,

לדעתי (כמו לייבניץ) יש מודעות בכל מצב של מקריות\חופש,
אני טוען שבמצב של מקריות וכאוס יחרב העולם, אין קיום לעולם בלי דטרמיניזום מוחלט, 
והיות שאנו רואים מקריות\כאוס\חופש ביקום, אז חייב שיהיה מודעות שמכון את המקריות\כאוס\חופש לחזור לדטרמיניזום,
אחרת הוא מת,

הבאתי כמה ראיות לעניין,
1, לו היקום דטרמיניזום מוחלט אז חייב להתאפשר ללכת אחורה בזמן, (הרי הסיבה והתוצאה עושים את הזמן, ולכן אין מניעה לחזור אחורה, רק ביקום שיש גם מקריות אי אפשר לחזור בזמן, כי אי אפשר לדעת מה המקרי בחר, והבן)
2, לו היקום דטרמיניזום מוחלט אין פרצופים שונים,
3, לו היקום דטרמיניזום מוחלט אין טביעות אצבע שונים,
4, לו היקום דטרמיניזום מוחלט אין דעות שונות, אין רגשות שונות וכדומה,
5, לו היקום דטרמיניזום מוחלט אין מצב למה שהמטבע טיפול במיליון פעם בשווה 50\50 בערך, אין מניע שכל המיליון פעם יפול על עץ, כלומר השימוש במדעי המחשב עם "הסתברות" לא היית מתאפשרת לו היקום דטרמיניזום מוחלט,
עצם שיש אקראיות ביקום ולאקראיות יש תודעה אז מתאפשר להשתמש איתם,

במליצה נאמר שיש למקריות במטבע מודעות לחזור במיליון פעם למצב של 50\50 וכן בכל מקרה של שימוש בהסתברות,
בעולם דטרמיניסטית מוחלטת אי אפשר שיקרה דבר שכזה, כלומר אין סיבה למה שלא יפול כל הזמן על עץ,
אם נאמר יש לו חופש\אקראיות ?! אז איך יודע להשתוות ?
אם נאמר שיש סיבה דטרמיניזום מוחלט ?! אז למה שלא יפול עץ כל הזמן לפחות שלא ישתווה במיליון פעם,

6, ביקום דטרמיניסטית אין מודעות (תודעה) עצמית לעולם, כמו כל המכונות מעשה אדם שאין להם מודעות כי הם דטרמיניסטיות, כלומר אין מתאפשר מודעות ביקום דטרמינסטית מוחלטת,

לעיל (באשכול זה) התווכחתי עם הפרדוקס של שרדינגר (החתול של שרדינגר) והנה שוב דברי משם, 

אז צריך להגדיר מחדש
1, חלקיק = דטרמיניסטי
2, גל = מקריות = מודעות עצמית = תודעה,

ולכן ב"חלקיק" נראה דטרמיניזם בכל מצב,
וב"גל" נראה מודעות עצמית בכל מצב, (והמודעות העצמית גורם לו לחזור לדטרמיניזם בסוף)

לא שהוא חלקיק או גל לפי המדידה, זו שטויות במיץ (הפרשנות של קופנהגן) רק שהוא במצב דטרמיניסטי אז הוא חלקיק ושהוא במצב של מודעות עמצית אז הוא גל,

זה כמו שני בני אדם,
אחד חופשי לבחור ואחד מוכרח (עם איום או בכפיה)
האדם החופשי הוא גל (= מודעות עצמי = מקריות) 
האדם המוכרח הוא חלקיק דטרמיניסטי,
האם יכול להיות מצב כזה באדם אחד בו זמנית מצד הצופה עליו ?! (כמו חתולו של שרדינגר)
לדוגמא:
נכניס אדם לשלושה ימים לצינוק, וניתן לו אוכל רעלי, והוא לא מודע שהאוכל רעלי רק יש לו ספק,
בין שאוכל בין שלא אוכל ימות בשלושה ימים בכל מקרה,
ואז נשאל מה המצב שלו בצינוק ? האם הוא חצי מת או חצי חיי ?? זו הרי שטות לגמרי לשאול כזו שאלה או שלקח ריזיקה ואכל ומת באמצע השלושה ימים או שלא לקח ריזיקה ומת בסוף השלשה ימים,

הרי מה שואל שרדינגר ?! שלא יכול להיות מצב של חצי חיי וחצי מת ! נכון לא יכול להיות מצב כזה, אבל בכל מצב של בחירה = מקרי = מודעיות אי אפשר לדעת רק 50% על 50%
כלומר עד שלא ייגמר השלושה ימים שאז בוודאי ימות דטרמיניסטי או מחוסר אוכל או מבחירה לאכול את הרעל, לעולם לא נדע מה בחר אם בחר כלל, עד אז לגבינו הצופים מבחוץ עד גמר הניסוי\השלושה ימים הוא במצב לא ידוע ולא במצב חצי מת וחצי חיי, 

לסיכום,

נגדיר את האדם כך, 1, הוא חלקיק ודטרמיניסטי 2, הוא גל = מקרי = מודעות, בכל מצב של מקריות יש מודעות עצמית לבחור ולכן הוא נראה כגל ולכן אפשר למדוד אותו (מעשיו) רק בהסתברות 50% על 50% כמו בכל בחירה,

גם בזריקת מטבע\קוביה אין דטרמיניזם מוחלט ולעולם לא נוכל לצפות את התוצאה, כי עצם הזריקה היא המודעות העצמית שלו, (כמו בכל מקריות וכמו חמורו של בורידן עם הייתה לו מודעות עצמית היה בוחר במקריות,) כלומר המוכרח הדטרמיניסטית של הזריקה גורמת למטבע\קוביה מצב של מקריות, משום כך יש לו מודעות כנ"ל ובמצב של מודעות לעולם לא נוכל לצפות בתוצאה רק בהסתברות, בכל אופן הוא נישאר דטרמיניסטי ולכן בסוף ייפול, ולכן בהרבה זריקות התוצאות יהיו יותר נכונות כלומר חמישים חמישים עץ ופלי, כפי שאמרנו שאפי' שיש מקריות הם לא יוצאים מהדטרמיניזם לגמרי אחרת יהיה כאוס ותוהו ובוהו, ומי שומר עליו להיות לא מקרי לגמרי ?! המודעות העצמית !!

ומנין אני לוקח שהמקרי הוא בהכרח מודע לעצמו ?! 
מחשיבה מחשבתית פשוטה,
והיא, למה אין מצב של נפילת מטבע על עץ או פלי כל הזמן ?? למה ואייך בהרבה זריקות התוצאה משתווה  ???
בדיוק כמו אצל האדם, יש לו בחירה משום המודעות העצמית, ובכל זאת התוצאות הכלליות משתווה בסוף,
הסיבה היא כי יש בכל אופן דטרמיניזם בסוף. גם באדם וגם במקריות, אפי' שיש מודעות ובחירה במקריות, להפך המודעות העצמית גורמת למקריות לחזור לדטרמיניזם

אין דטרמיניזם מוחלט ואין מקריות מוחלט, זו חייבת להיות הפילוסופיה של היום,
ואם נלך לפי החשיבה הזו ?! אז פתרנו אלפי פרדוקסים ואבסורדים שיש בפילוסופיה ובפיזיקה הקלסי והקוונטי,
וצריך לעשות ניסויים במעבדה ולראות האם נכון מחשבתי זו, ניסוים מחשבתיים פילוסופית וגם ניסויים פיזית\מדעית,

וגם נזכה לביטול כל עובדי ע"ז באנושות אמן ואמן,,,,,,,
 
שכחתי לומר שיש לי עוד הוכחה שיש אקראיות ביקום ולא שיש דטרמיניסטיות מוחלט ביקום,

אין אחורה בזמן בגלל האקראיות שיש ביקום, באמת אם לא היית אקראיות ביקום אז אין מניעה לחזור בזמן, כי בעולם דטרמיניסטי מוחלט היינו יכולים לחזור בזמן, מה שאין כן באקראיות אי אפשר לדעת איך הלכנו בדרך בכדי לחזור בחזרה (באופן ציורי אני כותב זאת)
אז הנה לנו עוד הוכחה שהיקום היא לא דטרמיניסטי מוחלט, ולמה לא עלו על זה לפני הקוונטים, הרי עצם הידיעה המחשבתית שאי אפשר ללכת אחורה בזמן היית צריך לתת לפילוסופים את ההבנה שאין היקום דטרמיניסטי באופן מוחלט ויש אקראיות ביקום, 


עד כאן הציטות מלעיל,

הרב מיכי היקר,
אני מאוד השמח לשמוע את דעתכם בעניין,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/2/2012 20:21 לינק ישיר 

הרב מיכי ( mdabraham ) כתב

 
מקס היקר, לא שמעתי את דבריו אבל הטענה שכאוס וקוונטים מאפשרים חופש בחירה היא חוסר הבנה גמור.
כאוס בכלל לא קשור לעניין, שכן מערכת כאוטית היא מערכת דטרמיניסטית לגמרי (רק אנחנו לא יכולים לנבא את הצפוי להתרחש, אבל העתיד קבוע לגמרי על סמך ההווה).
ולגבי קוונטים, זו אמנם טעות נפוצה אך בכל זאת טעות. ראשית, חישובים שונים מראים שתורת הקוונטים אינה רלוונטית למוח, שכן הסקאלות במוח גדולות מדיי. שנית, גם אם היא היתה רלוונטית, קוונטים זו אקראיות ולא חופש בחירה. בתורת הקוונטים פונקציית הגל קובעת מה הסיכוי לכל תוצאה, ולא בחירתו של האדם.
לכן אין שום אפשרות להכניס את חופש הבחירה בתוך תמונה חומרית-פיסיקליסטית, וכל מי שמנסה לעשות זאת טועה בתרתי: או שהוא לא מבין מהו חופש בחירה, או שהוא לא מבין מהי פיסיקה.
כדי להניח חופש בחירה יש לכפור בפיסיקליזם (כלומר להניח שיש אצלנו משהו שאינו כפוף לחוקי הפיסיקה. אתה יכול לקרוא לזה רוח, נשמה, או יקום פורקן).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/2/2012 20:18 לינק ישיר 

 

אתמול שמעתי את ההרצאה של פרופ' "אילון ועדיה" היקר  (איש יקר מאוד ויראי שמים באמת וכדאי לשמוע אותו ואת רצינותו המחשבתית והפילוסופית)

חקירת המוח היצירתי בעזרת ממשק (מוח מכונה)

פרופ' אילון ועדיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
15/01/2012

http://multimedia.huji.ac.il/video/outreach/1112/madua%202011-2012/m09.html


מאוד אהבתי את עומק החשיבה שלו, (חוץ מכמובן המחקר בעצמו שהיא נפלא ומעניין מאוד)
תשמעו מדקה 58 עד 1:01:30

גם בעניין פילוסופיה יש לו עומק בעמקים ממש, (הוא שולל את הניסויים של ליבט הידועים שאומר שאין בחירה וכדומה, ראו בדקה 1:05:00 שאלה מהקהל ותשובתו השולל את ניסויו של ליבט)
תראו בדקה 1:14:42 שאלה נפלא מהקהל האם לדעתו "המוח דטרמניסטית עם כך ?! " ותשמעו את תשובתו של הפרופ' היקר, היא עמוקה נפלאה ואהבתי מואד (במיוחד שהיא כפי התזה שלי באשכול הזה  התודעה, (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)) )

בקיצור הוא אומר בערך את טענתי כל הזמן שיש חופש\מקריות במוח והמוח עובד גלי ולא חלקיקי במילא חל עליו הקוונטיים,
ומשום כך יש כאוס ומקריות וחופש, וכפי דעתי התודעה היא היא הבוחרת במצבי חופש ואקראיות ביקום, שהוכח כבר שהיא קיימת ביקום, ראו בהרחבה באשכול שלי  התודעה, (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)


תוקן על ידי maxmen ב- 11/02/2012 20:18:58




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2011 07:58 לינק ישיר 
אנרגיה האפילה או מקריות שמתות בדרך לאבדון לכן לא רואים אותם,


שוב אני חוזר לתזה שלי באשכול זה, יש לנו לדעתי כשל בהבנת היקום, כפי שהסברתי באשכול זה לדעתי יש מקריות שחוזרת למסגרת הדטרמיניסטית שלה. אחרת לא יכולים לצפות כלל במקריות, במילא המקריות מת, ראו לעיל יותר בהרחבה,

שמעתי שבוע שעבר את ההרצאתו של פרופ' צבי פירן היקר (ממליץ מאוד לשמוע) 

"טעותו" הגדולה של איישטיין - משנת 1918 ועד לפרס נובל לשנת 2011

פרופ' צבי פירן, מכון רקח לפיסיקה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע האוניברסיטה העברית בירושלים
06/11/2011 
 http://multimedia.huji.ac.il/video/outreach/1112/madua%202011-2012/m02.html


הפרופ' היקר מסכם מלחמת דעות מאז שהגיע התבונה לאנושות ועד היום בעצם,

האם היקום דינמי או סטטי, יש לזה הרבה השלכות פילוסופיות מאז ומתמיד,

לסיכום נשאר לומר שאין יודעים להכריעה בעניין,
כלומר שהיקום התחלתי או לא, האם היקום נצחי או לא ?! יקבע ביום שנבין מהי האנרגיה האפילה שהיא בעצם רוב (מעל 70%) מהיקום\החלל,

יותר בהרחבה:

ידוע שאיינשטיין דרש פילוסופית שיהיה בתיאוריה הקבוע הקוסמולוגי,
כלומר, והיות שהוא האמין שהיקום חייב להיות נצחי בעקבות הפילוסופיה הקדומה ופילוסופית זמנו,
אז בלתי אפשרי שבתיאוריה שלו לא תכלול את היקום הנצחי סטטי,
בסוף שראה שהיקום מתפשט אז חזר בו ואמר שזה הטעות הגדולה בחייו, (חוץ מהטעות שזרק את אשתו ואת בנו על זה אני אישית שונא אותו max ) שניסה להכניס את הקבוע הקוסמולוגי לתיאוריה שלו,

שהיקום מתפשט אז היקום בעצם דינמי,

אחרי כמה זמן ניסו שוב להכניס את הקבוע הקוסמולוגי כי הבל טעה לחשוב שהיקום היא רק מיליארד שנה, וארתור הולמס  גילה במדידת רדיואקטיביות שהיקום מעל 4.5 מיליארד שנה,
נווו איך יכול להיות היקום בת מיליארד וכדור הארץ בת 4,5 מיליארד ?
בסוף תלמידו של הבל עמיק לחקור והבין שרבו טעה טעות איומה, והנה יש לנו יקום של 13 מיליארד שנה,

עכשיו מה קורה ? היקום דינמי או סטטי,

ובכן יש ריק בחלל (לא ממש) והריק הזה נקרא אנרגיה האפילה,
מהו ואיך הוא ?! לא יודעים לומר !!

והיות שבמחצית הדרך מאז המפץ עד היום, היקום התחיל משום מה להאיץ להתפשט במהירות יותר גבוה שגודלת וגודלת, ויכול להיות שעוד מעט כבר נישאר רק עם הגלקסיה שלנו, ואז אין יותר אסטרונומיה רצינית, (אין לדאוג לגבי הלוח, כי הלוח כידוע היא רק עניין מקומי של מערכת השמש שלנו,)

כלומר עד מחצית הדרך הכל היה לפי התוכנית, היקום מתפשט ומתחיל להאט, משהוא קרה שפתאום היקום התחיל להאיץ (בעוונותינו הרבים כנראה) ולך תדע עד לאן כנ"ל,

עכשיו מה יהיה ? לא יודעים ! שמעתם פשוט לא יודעים ! (למה לא הולכים לבאבות לשאול ??)

אשם בכך היא בוודאי האנרגיה האפילה, איך אשם ? מה עשתה ? לא יודעים !!

ולכן אני רוצה לחזור לתזה שלי באשכול הזה, ונראה שהכל מסתדר יפה, בעזרת השם,


ובכן לדעתי אנגריה האפילה היא דטרמיניזם שמקבלים מקריות בלי שיחזרו לדטרמיניזם,
הסברנו לעיל באשכול הזה את הבעיה של הקוונטים, שאומרת יש מקריות ביקום והיא לכאורה סתירה לדטרמיניזם,
והסברתי שזה כלל לא סתירה להפך, יש מקריות ביקום והמקריות יודעת\מודעת לחזור בסוף לדטרמיניזם,
כך אנו רואים את המקריות (רק במיקרו בטבע, ובמקרו באדם) כלומר אך ורק שיש מקריות שחוזרת אז אפשרי לצפות בה אחרי שחזרה לדדטרמיניזם,
מאותו סיבה גם בזריקת מטבע מיליון פעם התוצאה יהיה שווה 50\50 כי המטבע יודעת לחזור לדטרמיניזם,

ובכן והיות שאמרנו שהתודעה קיימת איפה שיש מקריות, והמקרי מודע לעצמו, אז רק שהמקרי\בחירי חוזר מדעתו לדטרמיניזם אז ורק אז אנו  מודעים על קיומו,
מתי רואים מקריות ?! מתי שהוא חוזר לדטרמיניזם ! ואם לא יחזור וישאר מקרי אז הוא מת ולא ראינו אותו כלל,
כמו האדם שלא ישמור על חוקי הדטרמיניזם בטבע הוא מיד מת, כך כל מקרי בטבע מיד מת אם לא חוזר לדטרמיניזם,

לסיכום,
רואים מקריות בטבע\בקוונטים אך ורק שהמקרי שומר את המסגרת הדטרמיניסטית, אחרת לא יכולים לצפות בו כלל,
(ראו לעיל במאמרים הקודמים יותר בהרחבה)

וכאן קבור הכלב, האנרגיה האפילה היא בעצם מקריות שלא חוזרים לדטרמיניזם ולכן לא רואים אותם ואי אפשר לצפות בהם,

אז צריך לבדוק את הדטרמיניזם לפני המקרי בחומר האפל, ואז נדע שהם נעלמים לנו כלומר מתים, ואז נבין מה קורה לנו,
כלומר, כידוע כל אקראיות\מקריות בטבע קורה מתוך סיבה קודמת לה, הסיבה נצפה, המקרי קורה ולא רואים אותו עד שחוזר לדטרמיניזם, כלומר הוא נמצא בכל מקום כביכול עד שחוזר לעצמו, (הסברתי לעיל יותר בהרחבה) וזה בעית הקוונטים כידוע,

אז אני טוען שהאנרגיה האפילה היא בעצם מקריות שלא חוזרת ולכן לא רואים אותו,
אז שוב הדרך לבדוק אותו היא אך ורק לחקור ולדעת מהי הסיבה הקודמת,
כלומר הדטרמיניזם לפני ההתפשטות,
ההתפשטות הטבעית של הפיצוץ יודעים כנראה מהי הסיבה = המפץ, אבל מהי הסיבה שהתחיל להאיץ במקום להאט ?
אם נדע את הסיבה להאצה אז יהי לנו הסיבה הדטרמיניסטי התחלטית שמזה החומר יצא לאקראיות\מקריות ופשוט מת לו בסוף כי לא חוזר למסגרת הדטרמיניסטית שנוכל לצפות בו, ולכן לא רואים אותו,

אז לדעתי אין מה לחפש באנרגיה האפילה עצמה כי לא נראה אותו כי הוא קוונטי מקרי כנ"ל
מה שצריך לחפש היא. מנין יצאו, כלומר הסיבה הדטרמיניסטית הקודמת למקריות הסופנית,

לעצם העניין הפילוסופית יקום דינמי או סטטי ?! ראו מה כתבתי  באשכול הסמוך שלי  (כבוד אלוקים הסתר דבר ?! ולמה כבוד מלכים\חכמים חקור... בתגובה 4 בעמוד 1 ) בעניין, והנה הצטט שוב לכאן, 

הויכוח עוד ממשיך גם היום, כלומר זה שהמדע\האנושות יודעת על המפץ לא אומר שהם כבר מסכימים שהיקום היא דינמי,
אבל לדעתי הם טועים,

יש נצחיות ליקום עם התבונה, אפי' שהיא התחלתית,
במילא היא באמת דינמית אבל תלוי בתבונה,
עצם התפשטות היקום אומרת להם אולי היקום היא דינמי\סטטי,
כלומר כל זמן שלא יודעים מהי הסיבה להתפשטות היקום, מה יש ב 80% חלל ? אז אולי היא נצחי\סטטי ? (לא יכול להסביר. אין לי את השפה הנכונה להסביר זאת)

וכאן אני חושב לחלוק עליהם,
היקום לא יכול להתפשט לעולם, אין סיכוי,
לפי חשיבת לייבניץ מעיקרון הטעם הטוב, אין החלל מוחלט (= ריק לגמרי כמו החור בבייגלה,) במילא יוצא לי. שכוח ההתפשטות מגיע מהיקום עצמו, ולכן חייב להיות גבול להתפשטות של היקום,
תחשבו על זה, עוגת צמוקים בתנור מתפשטת כל צימוק מצימוק חברתו בלי סוף (בדמיון מחשבתית) אך ורק כי כוחו הוא לוקח מהתנור, כלומר האוויר שנכנס לעוגה,

אותו דבר מתחילת המפץ הגלקסיות (= הצימוקים,) מתפשטים ומתפשטים, אבל אין כוחו מחוץ לו כמו בעוגה שלוקח את האוויר שבתנור, רק כל כוחו מגיע מתוך היקום כי אין מחוץ ליקום,
כי על פי עקרון הטעם הטוב של לייבניץ, אין חלל מוחלט, כי מה הטעם שהאלוקים פיצץ את המפץ כאן ולא שם,
אל כורחינו שאין שם וכאן. פשוט אין מושג כזה מחוץ ליקום\למפץ, יוצא שכל כוחו מגיע מבפנים,

והיות שרוב המדענים חושבים שיש משהו בחלל אפי' שעוד לא יודעים מהוא,
בכל זאת אני טוען שאין מה לדאוג היא לא יכולה להתפשט יותר מידי, חייבת להיות גבול להתפשטות,
 כי כל כוחו היא מבפנים כנ"ל

זה אמור להפחיד אותנו, כי אם כך, אז מה יקרה בגבול של ההתפשטות, היא תתחיל לכאורה לחזור בחזרה, עד הלחץ הגדול של מה שהדליק את המפץ שלנו, כלומר הלחץ של החומר הביא את המפץ,
ואולי היו מפצים והתפשטות ושוב מפצים ושוב התפשטות, ואנו במפץ השני השלישי עד אין סוף,

אז מה התשובה שהתבונה יכולה לתת לחזרת החומר לדחיסה,
כלומר אם ההתפשטות יגמר ואז יתחיל לחזור עד המפץ הבא, אז איך אנו יכולים להציל את עצמינו ??

תשובתי היא כזו,
אם התבונה תגיע למצב כל כך גדולה שנוכל לעשות גם כן מפצים, אז לפני הדחיסה הסופית של היקום שלנו, נדליק מפץ מקביל לנו, כלומר נעשה מה שהאלוקים עושה, ואז נעבור ליקום המקביל לנו שאנו בראנו\יצרנו,

אז נשאל אולי יש כבר יקום מקביל לנו ??
תשובתי כמו תשובת איינשטיין לשאלה האם אפשר לחזור בזמן ? הוא אמר אם נוכל פעם לחזור בזמן אז איפה האנשים של העתיד  ?
כלומר היינו עכשיו רואים אנשים שטוענים שהם מהעתיד שבוא לבקר אותנו בעבר שלהם, שזה הווה שלנו,

אותו דבר אם היית יקום מקביל לנו, אז בוודאי היו מבקרים אצלינו החכמים של היקום המקביל,
אל כורחינו שאנו המפץ\היקום היחיד ואין מקביל לנו, ומאוד כדאי להשכיל ולפתח את התבונה אולי נוכל להינצל
מהמפץ הבא,

נשמע דמיוני והזוי, אבל נכון ואולי מציאותית אפי',

לסיכום:
יקום דינמי,
מביא לנו עניין בחיים,
יש שכר ועונש תבוני,
יש בחירה חופשית,
האלוקים משחק בקוביה,
יש אחריות על מעשינו,
יש חיוב ללמוד וללמוד בלי סוף לפתח את התבונה מדור לדור,
יש לאן להגיע, בסוף נהיה כולנו כאלוקים ממש,
ונמשיך ליצר ולברוא, בקיצור אין גבולות,

תוקן על ידי maxmen ב- 21/11/2011 08:16:40




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/10/2011 00:21 לינק ישיר 

שלחתי את האשכול לפרופ' מאיר בוזגלו היקר, ושיתן את דעתו על התזה שלי כאן, והנה קיבלתי תשובה
(כמה עניו וצדיק צריך להיות הפרופ' לענות לי בכלל, שירבו כמותו בישראל ובכל האנושות אמן ואמן,,,)
 
שבוע טוב מקס,
קראתי את מה שכתבת ודווקא נראה לי מעניין הכיוון של לקשר בין תודעה דטרמיניזם
ומקריות. מעניין גם הרעיון שלך שעם מקריות לא צריך מוח גדול עבור האדם, ולזה
בהחלט יכול להיות בסיס במדעי המחשב. אם מרשים מקריות בחישובים, ומחשבים לא
דטרמינסטיים אפשר להגדיל יכול החישוב. (זמן, סיבוכיות ואלו נוגעות
לשאלות חשובות לא פתירות במדעי המחשב).
בהמשך, אם הבנתי אותך נכון ניסית להרחיב תודעה גם לחלקיקים. שהרי גם שם יש
מקריות. פה אני כבר לא כל כך מבין.
כדאי אולי לבדוק את האפשרות שגם כאשר אנחנו פועלים מכורח אנו בעלי תודעה. לציית
לפקודה על אקדח למולך אתה עושה את זה עם תודעה. הלא כן.
תודה על מה ששלחת, לא קראתי את כהנמן, ולצערי הזמן שבידי לא מאפשר לי, אולי אנסה
לקרוא בהמשך, אבל לא מתחייב.
שבוע טוב ותמשיך לחשוב מחשבות מקוריות,
מאיר

לשאלתי האם מותר לי לצטט אותו בפורום שלנו:
ענה לי הצדיק

כן, שים לב הוספתי הערת סוגריים, אוסיף גם שלא ברור שהוספת מחשב שלישי מייצרת
מקריות, אבל אפשר להגדיר מכונות טיורינג לא דטרמניסטיות, ולהמשיך מכאן.
תחשוב על הקשר בין קיום בחירה ובין מכונות טיורינג לא דטרמינסטיות (תציץ
בוויקיפדיה אם אתה לא מכיר המונח).
מאיר


תוקן על ידי maxmen ב- 23/10/2011 00:29:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/10/2011 21:23 לינק ישיר 

גמר חתימה טובה לכלום ולכל בית ישראל,

ראיתי עכשיו את הכתבה והראיון עם פרופ' דני כהנמן (חתן פרס נובל) כאן   http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html

עיינו שם ותראו אייך זה מתאים ממש לתזה שלי, הוא מחלק את המוח למערכת 1 ומערכת 2,
מערכת 1 לדעתי עובדת עם נתונים דטרמיניסטיות, ולכן זה עובד מהר ואפשרות להיות גאון נמצא דווקא במערכת 1 כלומר מה שיותר נתונים דטרמיניסטיות במוח הוא יותר גאון ויותר מהיר החלטות נכונות, מה שאין כן במערכת 2, ששם המוח מנתח את המקריות ושם זה יותר איטי ושם אין תחושות בטן ואינטואיציות,
התחושות בטן והאינטואיציות בנויות על נתונים דטרמיניסטיות מוחלטות ושאפשר לחוקק בזיכרון במוח ולשלוף מהר, מה שאין כן במערכת 2 ששם כל המקריות בחיים מנותחות שם, ולכן אין זיכרון לשלוף ואין רק השכל לשפוט ולכן צריך יותר זמן ועובד איטי יותר. וצריך לקחת יותר ריזיקה כי הוא צריך לסמוך על ההסתברויות וגורל וכדומה,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2011 16:34 לינק ישיר 

maxmen כתב:

 
אז יוצא לי מסקנה חדשה שבכל מקריות יש מודעות, ולא רק האדם יש לו מודעות, רק בכל מצב של מקריות ?! קיימת שם מודעות עצמית,

 


קראתי עכשיו את עקרי תורתו של לייבניץ (גוטפריד וילהלם לייבניץ 1646\1716 ) ונראה לי שלא דיברתי באוויר יש משהו בדברי באשכול זה,

ושימותו הקנאים אומרים בשכונה, 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2011 12:19 לינק ישיר 

שכחתי לומר שיש לי עוד הוכחה שיש אקראיות ביקום ולא שיש דטרמיניסטיות מוחלט ביקום,

אין אחורה בזמן בגלל האקראיות שיש ביקום, באמת אם לא היית אקראיות ביקום אז אין מניעה לחזור בזמן, כי בעולם דטרמיניסטי מוחלט היינו יכולים לחזור בזמן, מה שאין כן באקראיות אי אפשר לדעת איך הלכנו בדרך בכדי לחזור בחזרה (באופן ציורי אני כותב זאת)
אז הנה לנו עוד הוכחה שהיקום היא לא דטרמיניסטי מוחלט, ולמה לא עלו על זה לפני הקוונטים, הרי עצם הידיעה המחשבתית שאי אפשר ללכת אחורה בזמן היית צריך לתת לפילוסופים את ההבנה שאין היקום דטרמיניסטי באופן מוחלט ויש אקראיות ביקום,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2011 09:41 לינק ישיר 
לדעתי לפי החשיבה הזו אפשר לפתור את בעית הקוונטים עיקרון האי ודאות וכדומה,


הרי מה אמרנו ? המודעות שאין לחמור של בורידן גורמת לו למות, לו היית לו מודעות עצמית אז בוודאי היה בוחר מקרי וניצל ממות, כלומר לו ידע והיה מודע שהוא הולך למות אם לא יבחר אפי' במקרי ?! בוודאי היה בוחר במקרי !

אז יוצא לי מסקנה חדשה שבכל מקריות יש מודעות, ולא רק האדם יש לו מודעות, רק בכל מצב של מקריות ?! קיימת שם מודעות עצמית,

(אחרת אין הסבר למה במקריות יש בסוף דטרמיניזם, כלומר בזריקת מטבע מיליון פעם ! יהיה תוצאות קבועות לעולם כמעט, ואין לזה סיבה אם הכל מקריות במצב מקרי, אחרת יכול ליפול המטבע על צד העץ מיליון פעם למה בעצם לא ?? ולכן לדעתי המקרי מודע לדטרמיניזם שבטבע וולכן בסוף הוא משתווה, (חסר לי את המילים הנכונות לצייר זאת באופן ציורי\לשוני)).

ולכן נופל כל התמיהות במכניקת הקוונטים, כלומר לא שהאלקטרון עובר בו זמנית בשני הסדקים (בניסוי שני הסדקים הנודע)
רק יש לאלקטרון מודעות עצמית במקריות (= מצב גלי) במילא שניהם שהם אחת בעצם יעברו בו זמנית,

אז צריך להגדיר מחדש
1, חלקיק = דטרמיניסטי
2, גל = מקריות = מודעות עצמית = תודעה,

ולכן ב"חלקיק" נראה דטרמיניזם בכל מצב,
וב"גל" נראה מודעות עצמית בכל מצב, (והמודעות העצמית גורם לו לחזור לדטרמיניזם בסוף)

לא שהוא חלקיק או גל לפי המדידה, זו שטויות במיץ (הפרשנות של קופנהגן) רק שהוא במצב דטרמיניסטי אז הוא חלקיק ושהוא במצב של מודעות עמצית אז הוא גל,

זה כמו שני בני אדם,
אחד חופשי לבחור ואחד מוכרח (עם איום או בכפיה)
האדם החופשי הוא גל (= מודעות עצמי = מקריות) 
האדם המוכרח הוא חלקיק דטרמיניסטי,
האם יכול להיות מצב כזה באדם אחד בו זמנית מצד הצופה עליו ?! (כמו חתולו של שרדינגר)
לדוגמא:
נכניס אדם לשלושה ימים לצינוק, וניתן לו אוכל רעלי, והוא לא מודע שהאוכל רעלי רק יש לו ספק,
בין שאוכל בין שלא אוכל ימות בשלושה ימים בכל מקרה,
ואז נשאל מה המצב שלו בצינוק ? האם הוא חצי מת או חצי חיי ?? זו הרי שטות לגמרי לשאול כזו שאלה או שלקח ריזיקה ואכל ומת באמצע השלושה ימים או שלא לקח ריזיקה ומת בסוף השלשה ימים,

הרי מה שואל שרדינגר ?! שלא יכול להיות מצב של חצי חיי וחצי מת ! נכון לא יכול להיות מצב כזה, אבל בכל מצב של בחירה = מקרי = מודעיות אי אפשר לדעת רק 50% על 50%
כלומר עד שלא ייגמר השלושה ימים שאז בוודאי ימות דטרמיניסטי או מחוסר אוכל או מבחירה לאכול את הרעל, לעולם לא נדע מה בחר אם בחר כלל, עד אז לגבינו הצופים מבחוץ עד גמר הניסוי\השלושה ימים הוא במצב לא ידוע ולא במצב חצי מת וחצי חיי, 

לסיכום,

נגדיר את האדם כך, 1, הוא חלקיק ודטרמיניסטי 2, הוא גל = מקרי = מודעות, בכל מצב של מקריות יש מודעות עצמית לבחור ולכן הוא נראה כגל ולכן אפשר למדוד אותו (מעשיו) רק בהסתברות 50% על 50% כמו בכל בחירה,

גם בזריקת מטבע\קוביה אין דטרמיניזם מוחלט ולעולם לא נוכל לצפות את התוצאה, כי עצם הזריקה היא המודעות העצמית שלו, (כמו בכל מקריות וכמו חמורו של בורידן עם הייתה לו מודעות עצמית היה בוחר במקריות,) כלומר המוכרח הדטרמיניסטית של הזריקה גורמת למטבע\קוביה מצב של מקריות, משום כך יש לו מודעות כנ"ל ובמצב של מודעות לעולם לא נוכל לצפות בתוצאה רק בהסתברות, בכל אופן הוא נישאר דטרמיניסטי ולכן בסוף ייפול, ולכן בהרבה זריקות התוצאות יהיו יותר נכונות כלומר חמישים חמישים עץ ופלי, כפי שאמרנו שאפי' שיש מקריות הם לא יוצאים מהדטרמיניזם לגמרי אחרת יהיה כאוס ותוהו ובוהו, ומי שומר עליו להיות לא מקרי לגמרי ?! המודעות העצמית !!

ומנין אני לוקח שהמקרי הוא בהכרח מודע לעצמו ?! 
מחשיבה מחשבתית פשוטה,
והיא, למה אין מצב של נפילת מטבע על עץ או פלי כל הזמן ?? למה ואייך בהרבה זריקות התוצאה משתווה  ???
בדיוק כמו אצל האדם, יש לו בחירה משום המודעות העצמית, ובכל זאת התוצאות הכלליות משתווה בסוף,
הסיבה היא כי יש בכל אופן דטרמיניזם בסוף. גם באדם וגם במקריות, אפי' שיש מודעות ובחירה במקריות, להפך המודעות העצמית גורמת למקריות לחזור לדטרמיניזם

אין דטרמיניזם מוחלט ואין מקריות מוחלט, זו חייבת להיות הפילוסופיה של היום,
ואם נלך לפי החשיבה הזו ?! אז פתרנו אלפי פרדוקסים ואבסורדים שיש בפילוסופיה ובפיזיקה הקלסי והקוונטי,
וצריך לעשות ניסויים במעבדה ולראות האם נכון מחשבתי זו, ניסוים מחשבתיים פילוסופית וגם ניסויים פיזית\מדעית,

וגם נזכה לביטול כל עובדי ע"ז באנושות אמן ואמן,,,,,,,


תוקן על ידי maxmen ב- 21/08/2011 09:52:40




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2011 02:10 לינק ישיר 

שלום לכם חכמי הפרום וחכמי הגולשים, לעצם העניין של גוף ונפש, לדעתי בסוף באמת תמצא הפתרון בכל מקרה,
ואז תתבטל סוף סוף הע"ז האחרונה באנושות,

לדעתי לעומק מה שנשאר לעובדי ע"ז לטעון ?! זו החיבור בין הגוף ולנפש !! כלומר זו הכלי האחרון שעוד אפשר למכור לההמון, ולכן לדעתי ביום שזה יגיע לפתרונו ?! אז ב"ה נוכל להודות לאלוקים שהאנושות הצליחה לבטל את הע"ז לגמרי. במה שאנשי כנסת הגדולה התחילו לפני אלפיים חמש מאות שנה הצלחנו לעשות בדורינו אנו,

ואז שהאנושות תגיע למצב שאין לנו על מי להישען ?! אז יבינו שיש לסמוך אך ורק על אלוקים\התבונה,

מי יתן שנזכה לכך בימינו ממש, אלוקים האדירים אנא אנא תן לנו את הניצחון האחרון מול כל עובדי האלילות, 


תוקן על ידי maxmen ב- 21/08/2011 02:20:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/8/2011 22:52 לינק ישיר 

פרזנט,
שהדעת היא התווך המחבר בין החומר למה שמעבר לו. (שבניסוח קצת אחר ופחות מדויק בעיני אפשר לקורא לזה גוף ונפש)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/8/2011 17:00 לינק ישיר 

רוחדשה היקר, אוי איך שחכיתי שתבוא לומר את דעתך, ותודה שטרחת להגיב, בכל אשכול שלי שאתה שם אני לומד ויודע שיש או אין משהו בדברי,
אז שוב תודה לך צדיק,

אדום: דברך המחכימים,                    שחור: דברי 


רוחדשה כתב:
שלום לכולם
גם אני מוחה על ההשתלחות במקס ואני חושב שזה כל היופי שהוא חושב על השאלות הגדולות האלו בצורה רצינית כילד קטן שהוא משתהא לעומת הפלא והוא לא מפחד לנסות לפתור אותו דווקא מכיוון שלא הכיר את הספרים הגאוניים שנכתבו בזה.ואני חושב שגם אצל הגאונים כאינשטיין ודומיו [מבלי להשוות חלילה] היתה חשיבה ילדותית מהסוג הזה.


תודה

לעצם העניין,השאלה מהי שאלת גוף ונפש כי יש את השאלה שהרבה להציג לייבוביץ בין החיבור הבלתי אפשרי שבין דבר פיסי התופס נפח ומקום וניתן למדידה ולהכרה של רשות הרבים לבין תודעתי והתחושות שלי שמוכרות רק לי ואין שום אפשרות לקשר בינם למימד הפיזי ובכל זאת עובדה שהקשר קיים [והוא טען שזו שאילה שאינה ניתנת לפיתרון]ועל שאלה זו לא ענית ,ושאלה זו קימת גם בבעלי חיים שאין להם בחירה.

ובכן רמזתי אליה, ואמרתי לו התודעה היית דטרמיניסטי ?! (כוונתי פיזי ולא פיזי, שליבוביץ מדבר על פיזי כוונתו דטרמיניסטי כנראה, כלומר בפיזי ברור לנו שהכל דטרמיניסטי, אם כי לעולם לא למדתי את ליבוביץ רק שמעתי את דעתיו כאן ושם)
אז אין אפשרות שיהיה הבדל תועדתית ותחושתית, עצם שכל אדם מרגיש אחרת ?! מתאפשר בעולם לא דטרמיניסטי,
כלומר התודעה היא מקרית, כמו הפרצופים נולדים מקרית, כמו טביעות האצבע נוצרים מקרי ולכן לעולם לא נמצא שנים דומים,
מקריות זה תוהו ובוהו,
אז אני טוען שמחשבתית נראה לומר שבכל דבר בטבע שיש שם תוהו ובוהו ?! היא לא פועלת דטרמיניסטית !! כי אם כן ?! כל הפרצופים וטביעות אצבע ותחושות ורגשות וכדומה היו חייבים להיות אחידות חוקתיות מושלמת, כמו הסימטריה בטבע,

יותר מזה אני מעיז לומר: בלי שהקוונטים יוכיחו לי שיש מקריות\סימטריה ספונטנית, הייתי מעצם המדועות והפרצופים וטביעות אצבע וכדומה מגיע למסקנה שיש מקריות ביקום ולא הכל דטרמיניסטי, אחרת כאמור אין מצב שיהיה פרצופים שונים וטביעות אצבע שונים,

ראיתי את פרופ' מריו ליבו טוען שאפי' בחיזוי מזג אוויר לעולם לא נגיע לדיוק מוחלט כי אין לטענתו דטרמיניזם מוחלט בהם רק יש כאוס\מקריות בהם,

לאור זה אני טוען שלכאורה החכמים והפילוסופים לא יכלו לקבל מקריות בשום פנים ואופן עד שהוכח במדע הקוונטית, ולכן לא יכלו להגיע למחשבתי כלל וכלל, אבל אנו שנולדנו בלי דעות קדומות של עולם דטרמיניסטי מוחלט ?! יכולים לתתן פיתרונות מחשבתיים אחרים שלקודמים לא היית כלל, ולכן נתנו הסברים אחרים לפרצופים השונים ולטביעות אצבע השונים,
אבל אנו שמודעים שיש כן מקריות בטבע ?! יכולים כבר לראות כמה פשוט זה !
אז לשאלה איך מתחבר הדטרמיניזם עם התחושות האישיות לכל אחד ?! פשוט מאוד כי היא מקרית ! היא פועלת בתוכינו במקרי (אין לי את המילים הנכונות להסביר\להוציא את כוונתי המלאה) כמו הפרצופים וטביעות האצבע, 

ואם השאלה היא אפשרות התודעה המיוחדת לאדם שהיא תודעה המודעת לעצמה היינו שאני יודע שאני יודע או על שאילת הבחירה המיוחדת לאדם איך היא אפשרית בניגוד לכל חוקיות העולם הדטרמניסטי אזי אי אפשר לעשות ניסוי במחשב שהוא חומר נטול תודעה שתיווצר בו תודעה בעיקבות חוסר המוצא הנ"ל ואתה רק יכול לומר שזה העלה תודעה של בעל חיים לאפשרות של בחירה.

אני חושב לומר שאפשרות הבחירה באדם (וכן בחיות בלי מודעות) מגיע בעצם שיש מקריות ביקום, עד כאן פשוט לדעתי,
ואני חושב לומר שהמודעות העצמית נוצר\נברא משניהם, וזה נושא האשכול וזה אני מנסה למכור כאן, ויש לי הוכחות מחשבתיות לכך, למשל למה תינוק לא מודע לעצמו, (יש שאומרים שהוא כבר מודע בבטן אמו בחודשים המאוחרים בהיריון, אבל אני עשיתי ניסוים פיראטיים בראי (מראה) כמו שעשו לקופים ולא הצלחתי לראות שיש להם מודעות עצמית בחודשים הראשונים אחרי לידתם) ולכן כנראה המודעות היא התפתחות במוח, הוא לא נולד עמו, כלומר כל תינוק מפתח במשך הימים\חדשים הראשונים את המודעות העצמית שלו, (לפי השקפה\פילוסופיה של התנ"ך שראה את הדעת\עץ הדעת כמפתח את המודעות, אני אומר שהמקריות והדטרמיניזם יחד מפתחים אותו, ולא עץ הדעת או תרופה כימית אחרת,) 

היום חוקרי המוח בישראל סבורים שאם ישחזרו במחשב קשרים חשמליים דומים למח תהיה לו תודעה של אדם  וגם הוכיחו בניסויים שאם שולחים אות חשמל לנקודה במוח ומכריחים את המנגנון להזיז יד הרי ששואלים את האדם הוא אומר שהוא רצה להזיז את היד ומכאן שתחושת הבחירה היא תעתוע.

אני יודע מה הם טוענים (ואני חסיד מושבע למחקר של פרופ' עידן שגב וכל הצוות שלו.) ואני טוען שהם טועים בזה שהם חושבים דטרמיניסטי לגמרי, וכאן הטעות לדעתי שלהם, (בלי יומרנות כמובן רק לטעון בקול גדול שישמע על דרך וישמע יתרו)

ישנה עוד בעיה למה מבחינה אבולוציונית צריך את התודעה הרי אפשר כשם שהלב פועל בלי תודעה כך אם האדם צריך לאכול יפריש חומרים שיחייבו לקחת אוכל מבלי תחושת הרעב,

אין כאן שאלה למה, יש כאן שאלה אייך, כלומר לו היה באמת המוח מפתח את עצמו דטרמיניסטי כמו בקופים ?! אז המוח של האדם חייבת לגדול לגודל של מגדל אייפל, כי היא פלסטי וגודל לפי הנתונים שמכניסים בה, וזה הסברתי בפתיחה של האשכול,
השח החברתי שיש בקופים במוחם = גודל המוח שלהם ?! אז בהכרח השח החברתי במוחו של האדם היית מגדיל את מוחינו לגודל מגדל אייפל,
 1, משהו עצר את הגדילה הענקית
 2, ויש לנו מודעות (לקוף אין) תודעה,
 3, נוצר מאוחר יותר בתינוק,
 4, אין דטרמיניזם מוחלט ויש מקריות,

ולכן לדעתי הכלב (= התודעה) קבור בדיוק כאן. וכאן צריך לחפש אותו,

ונראה לי שבאמת רוב הדברים שאדם חושב שהוא בוחר זה תעתוע וכשהוא אוכל מחמת רעב או בוחר בין גלידת וניל לשוקו אין זה בחירה,ורק שהאדם בחר לבקש את האמת שזהו  דבר שאינו קשור לאבולוציה אלא פרי בחירתו של האדם הרי בעצם המציאו את המושג אמת הצליח לחרוג מכבלי ההכרח של האבולוציה ובזה קנה את הבחירה ולכן כיון שבשביל האמת שלו יכול גם להימנע מלאכול ,גם שאוכל מרגיש שאוכל בבחירתו.

אני טוען יותר מזה, הבחירה מתאפשר איפה שאין דטרמיניזם ואין באמת דטרמיניזם מוחלט,
ולכן הוא כאלוקים בעצמו, כי יכול הוא לבראו מוסר וערכים ולשלוט בטבע הדטרמינסטי ממש, או לנצל אותו לצרכו,
וזה יסוד היהדות לדעתי, כלומר האדם יכול להמשיך להיות טבעי דטרמיניסטי ומקרי לגמרי, ויכול הוא להיות כאלוקים, לנצל את הדטרמיניזם לצרכו ולא לתת לו לפעול מקרי, כמה יפה היא האנושות אם רק נבין את הדבר הפשוט הזה,

 
שבת שלום לך ולכולם, 



תוקן על ידי maxmen ב- 19/08/2011 17:09:13




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > התודעה, (מצאתי לדעתי פתרון לבעיית גוף והנפש)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.