בית פורומים עצור כאן חושבים

חשיבותה של האינטראקציה בין ההלכה למציאות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-20/9/2011 21:56 לינק ישיר 
חשיבותה של האינטראקציה בין ההלכה למציאות

אני לא בטוח שיש כאן נושא לדיון, אבל יש כאן תובנה שאולי יהיה מי שימצא בה עניין.
בזמן האחרון צלצל אליי בעל תשובה שנמצא עמי בקשר. הוא חי כיום בקהילה חרדית פרומית למדיי, וכל יום נוחתות עליו גזירות חדשות: מדוע אתה שם תיק גב (כמו ברחוב)? מדוע שמך הוא פלוני, זה פס נישט (לא מתאים לבן תיירע)? הוא מספר לי שיש שמקפידים להרחיק את מיטותיהם מנשותיהם כל הימים מחשש לעינא בישא ועוד ועוד דברים לא שערום אבותינו. הלחץ עליו גדול, כאילו היו כאן דברים פשוטים ללא חידוש. מנהג אבותינו מאז ומעולם.
הוא שאל אותי מה לעשות עם כל ההנחיות הללו שנוחתות עליו, ועל כך אמרתי לו להתעלם. אבל הוא גם שאל מדוע בכלל זה מתפתח בצורה כ"כ פרועה? כיצד העולם התורני נעשה כה מנותק מהחיים, וכה משונה בחשיבתו? כשחשבתי על הדברים, גיליתי פתאום איזה כשל מבני יסודי, והרי הוא לפניכם.
קראתי לא מזמן במאמר של הרב בני לאו אבחנה מעניינת. הוא כתב שבדורות עברו המנהיגות הדתית היתה של רבני קהילות, שנמצאו בקשר עם בעלי הבתים, ועם הרחוב. הם הכירו את המציאות והנחו את האנשים בהתאם. בדורות האחרונים המנהיגות עברה לראשי ישיבות, שכידוע רבים מהם חושבים בצורה קצת מנותקת (וי"א ילדותית, ואכ"מ). הפידבק שהם מקבלים הוא מתלמידים צעירים, שבד"כ מבקרים את הלוגיקה ואת לכידותו של המבנה האינטלקטואלי, והרבה פחות את השכל הישר וההתאמה לחיים. גם המנהיגים שאינם ראשי ישיבות כיום, כמו ר"ח קנייבסקי ורי"ש אלישיב, ככל הידוע לי ספונים בחדרם ולא ממש נמצאים בקשר ישיר עם הרחוב (אלא דרך מתווכים/משמשים).
למעשה חוסר הקשר עם הרחוב הוא לא מצב שבדיעבד, אלא חלק מהאידיאולוגיה החרדית. גדול התורה אמור לשבת ספון בחדרו, ועיניו צופיות למרחוק. הוא יודע יותר טוב ממני מה קורה שם ומה לעשות ביחס לכל דבר. העולם החרדי מצדד בהקמת חומות שיחצצו בינו לרחוב (גם הרחוב החרדי, שסופג כל העת קיטונות ביקורת). העולם החרדי כולו אמור להיות בבחינת ישיבה אחת גדולה, לפי המיתוס של תיבת נוח שתגן על היושבים בתוכה מהמבול שבחוץ.

למעשה, החשיבות של הקשר בין ההלכה לחיים נמצאת כבר במקורות ההלכה. אם תקנה או גזירה לא פושטות ברוב ישראל הן בטלות. כלומר יש לרחוב מה לומר על חקיקה של חכמים. המצב הבריא הוא שהחקיקה של חכמים נתונה לביקורת של הרחוב ושל המציאות והשכל הבעלביתי. כך נוצרת הלכה נכונה ואמיתית יותר. הקונסטרוקציות המנותקות של בית המדרש אמורות לעבור בכור הביקורת של השכל הישר של הרחוב. אמנם הסמ"ע כתב שדעת בעל בתים היפך דעת תורה, אבל זהו מצב טוב, ודעת תורה מרוחקת מההלכה כמו דעת בלי בתים. ההלכה הנכונה היא במיצוע דיאלקטי בין שני אלו.

מה קורה כיום? נוצרות כל מיני חומרות הלכתיות או סתם הזיות מטורפות, ואין שום פידבק מהרחוב, או מהמציאות, שמאזן אותן. אם יש מעגלים בחברה החרדית שלא קיבלו את החומרא הזו, הם לא שייכים לעוילם אלא רק לעולם, ולכן הם לא נחשבים. רק אלו שמקבלים את כל השטויות הללו נחשבים ל'רחוב' היר"ש, וממילא לעולם אין בדיקה של ההמצאות החדשות מול ביקורת של הציבור/הרחוב. זהו מנגנון שסוגר את עצמו מביקורת, וכך נוצרים גידולי הפרא שאת חלקם הזכרתי למעלה.
דוגמא נוספת, איסורים על רדיו, מחשב ואינטרנט, לא התקבלו בכלל הציבור הרחב (גם החרדי), אבל הם עדיין נחשבים איסורים גמורים. כי מי שלא קיבל אותם אינו נחשב כחלק מהרחוב. אבל אם זה כך, אז יש כאן מנגנון שעוקר את האפשרות לביקורת ציבורית. אם כל מי שאינו מקבל תקנה או גזירה אינו נחשב כמי שיש להתחשב בו, אז כיצד יהיה מצב של תקנה או גזירה שלא יתפשטו בציבור?

לסיכום, האידיאל שמנסה להפוך את כל החברה לישיבה אחת גדולה (תיבת נוח), בעצם חוצץ בין ביהמ"ד לרחוב, ובכך מסרס את ההלכה המקורית. היא הופכת להגות של מנזר סגור, וחסרה את האינטראקציה החשובה כל כך בין ההלכה התיאורטית לבין המציאות. כך נוצרים גידולי הפרא שצומחים אצלנו כל יום ויום. חשוב להבין שמי שמפסיד מהניתוק הזה הוא לא הרחוב אלא ביהמ"ד וההלכה בכלל.
[רק אבהיר שאין כוונתי להכניס לכלל הציבור שבו יש להתחשב בהתפשטות ההלכות החדשות את מי שאינו מחוייב להלכה ברמה העקרונית. זו שטות. כוונתי להתחשב בכל מעגלי החברה שכן נאמנים להלכה באופן עקרוני]



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2011 15:24 לינק ישיר 

בעל
אני מאמין שכל רב והמוטיבציה שלו. אני רק טוען שהם יותר סימפטום והשתקפות מאשר בעיה לעצמה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2011 15:06 לינק ישיר 

תשרת
היכן אם כן הצבע האמיתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2011 14:57 לינק ישיר 

בעל
אני חושב שהשאלה מי הקים את החברה, חוץ מזה שהיא לא מאד רלוונטית להיום, התשובה עליה גם לא מאד ברורה. הדמויות הללו היו מאד מרכזיות, אבל התהליכים החברתיים הם של המון העם שעד היום בחלקו הגדול שואף לבידול וניתוק מהעולם.

עובדה היא שמרבית הגדולים שתגדיר אותם כקיצונים, כשהם באים במגע עם קהל שפוי הם יודעים טוב מאד להתאים את עצמם לא פחות מפוליטיקאי בעל תכונות של זיקתיים.
.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2011 14:26 לינק ישיר 

קסת
מאיזו חברה יצאו החילונים של היום?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2011 14:09 לינק ישיר 

בקשר למה שטענתי שבעצם מי שלא טוב לו בחברה החרדית יכול לעבור לציבור הדתל"י,למעשה,כבר כשכתבתי היה לי טענה נגד זה,וכעת אני מעלה אותה.
 
יש בעיה אחת וזה הבעיה של ההתחלנות שקימת בציבור הדתל"י יותר מהציבור החרדי,עכשיו, אם זה היה הפרש לא גדול מהציבור החרדי,זה לא היה כ"כ טענה,כי ,נניח שבחברה החסידית היה פחות יציאה בשאלה,[לא יודע אם זה נכון] האם זה אומר שלכן כל ליטאי צריך להיות חסיד בודאי שלא,אם הוא חושב שדרכו היא יותר נכונה הדרך הישרה שילך בדרך שנראית לו לנכון ,אבל הענין הוא שההפרש בין החרדים לדתל"י בענין הזה הוא ענק
.
עכשיו,האמת שיש תשובה על בעיה זו של ההתחלנות, שהציבור הדתל"י הרי מחולק לכמה קבוצות, כך שזה לא נכון לקחת סקרים שנעשים על החברה הזו של אחוזים של יציאה בשאלה ולראות את כולם כלולים בזה, יש קבוצות חזקות שבהם אחוזי ההתחלנות לא גבוהים, למעשה הייתי אומר יש קבוצות שאפשר לומר לגביהם אותו דבר כמו שטענתי לגבי חסידים וליטאים, מי שנראה לו שהדרך הנכונה זה הקבוצה הדתלי"ת שנראית לו, זה שבכמה אחוזים בודדים יש יותר יציאה בשאלה לא אמור להפריע לו.

אבל כאן יש שיקול ,שנכון שיש מספר קבוצות בציבור הדתל"י, אבל בס"ה יש מאחד בינהם, ומי שנמצא בקבוצה מסוימת יכול לא בקושי גדול למוא את בניו או נכדיו בקבוצה שבהם אחוזי החילון כבר מעוררים דאגה, וזה השאלה,נכון,יתכן אדם שיטען אם היתי יכול  להבטיח שבני ונכדי יהיו בקבוצה שבהם אחוזי החילון לא בהפרש משמעותי מהציבור החרדי, בסדר,  זה לא צריך להדאיג אותי, אבל איך אני יכול לדעת מה יהיה.

האמת,אני חושב שאדם שמחנך את בניו כמו שצריך יכול להניח שבניו ונכדיו ילכו בדרך שהוא חינך אותם,לגבי הנינים לא יודע עד כמה צריך לדאוג, הרי אם דברי הגמ' בע"ז ששית אלפי שני הוי עלמא זה כפשוטו, נראה לי שהנינים שלנו כבר יתקרבו לסוף האלף, ואז יבוא משיח ויגאלנו מההתלבטיות האלו.

בכלל,נראה לי שמבחינה הלכתית יש גדר שמבדיל בין נכד לנין לגבי החובה על החינוך שלהם,יש לזה מקורות שונים,כמובן שאדם צריך לשאוף שכל זרעו וזרע זרעו עד עולם יהיו עובדי ה' ומקימי מצותיו,אבל נראה לי שיש חובה מיוחדת על דאגה על חינוך הבנים והנכדים. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2011 12:24 לינק ישיר 

תשרת
האם החזון איש, לדוגמא, לא יצר חברה חרדית? האם הרב שך לא עיצב אותה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2011 11:58 לינק ישיר 

מיכי
אני חושב שלקחת את התאוריה קצר מדיי.
זה לא הגדולים הספונים באהלה של תורה, זו חברה שלימה שזה שני דורות ספונה בתוך עולם מנותק מהמציאות. זה שאלה הם הגדולים לא בא מתוך כפיה מבחוץ בצורה של הטלת מנהיגים תלושים על ידי פרנסים סוררים. אלא אלה הם פני החברה עצמה.

כך שאי אפשר להיות חרדי וגם להיות מחובר לעולם העשיה, מי שרוצה ליישב בין הדברים אין לו אלא לצאת ולחפש חברה אחרת שתתאים להשקפת עולמו.
אני לא אנתרפולוג, אבל הערכתי את החברה כאחד שחי בתוכה היא שאין לה תקנה מהסיבה שציינתי לעיל, היא כל כך תלושה מהמציאות שהתאמתה לעולם המעשה ולמרחב האנושי תהיה שוות ערך להתפרקותה המוחלטת, ולכן זה לא יקרה כל כך מהר, וכשזה יקרה זה יהיה כואב מאד.

כך שבכל מקרה ההיטפלות לגדול זה או אחר מיותר לגמרי. פני הגדול כפני הדור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2011 15:01 לינק ישיר 

נראה לי שהדיון התרחק מן הנושא העקרוני שהצביע עליו מיכי. כלומר החובה ואולי הזכות לעשות משהו כדי לתקן עיוות מסויים שזיהה, לדעתו (כמובן, עוד מסכימים איתו, כמוני) אצל כמה ממורי הדרך של הציבור החרדי.

כל השאר ראוי לדיון אחר, כגון האם החברה החרדית זקוקה לתיקון ומהו. (וגם אני הסבתי קצת את הדיון).

אני ממליץ לצבי, ששמח על "התחממות הדיון", לפתוח אשכול בנושא זה ואת הנוכחי נשאיר רק לנושא המסויים של מיכי, הנתק שיש או עלול להווצר בין הלכה למציאות בשטח.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2011 14:16 לינק ישיר 

וואלה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 14:15 לינק ישיר 

רוצה, מה אני אומר לך אתה ממש לא רציני,
ייתכן שאתה באמת ליצן בגרוש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 14:00 לינק ישיר 

אני כשלעצמי לא מתחבר לטענות שמועלות כאן נגד החרדים,
(כן, ירוחם, בהחלט אני עבדך בן אמתך...)
אבל שני הערות, א, אם רוצים שתהיה השפעה על החרדים לא לשנות מה"חרדיות" באופן מתריס,
שאז, כמו שכבר הזכירו כאן, המשנה מקוטלג אוטומטית ויצא שכרו בהפסדו, (ויעבץ ועוד יוכיחו)
ב, אני הייתי ממליץ להתחיל עם הכובע....
אין שום עניין דתי ללכת עם כובע על הראש
אבל!!! בלי ויכוחים סתם להוריד את הכובע וללכת בלעדיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 13:47 לינק ישיר 

צענע, היחס לרב קוק היה מחוג מצומצם של קנאים, והרב קוק זצ"ל לא היה שייך כלל למזרחי כידוע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 12:09 לינק ישיר 

ראיתי בסרט על אסיר שישב בכלא שלושים שנה, כשהודיעו לו על שחררו, לא יכל לעזוב את תאו, לא היה לו לאיפה ללכת. הוא לא הכיר כבר מציאות אחרת.

הדבר גם מזכיר לי את העבד העברי- אהבתי את אדוני את אשתי וא בני- לא אצא לחופשי,
רוצעים  את אוזנו- שכולם ידעו כי משהו פגום בחוש השמיעה שלו, כידוע חרש בזמנם היה מלה נרדפת לשוטה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2011 12:06 לינק ישיר 

האם היחס לרב קוק גם בשנות הארבעים והחמישים מוכיח לכאורה את ההפך מטענתו של בני בראון.?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2011 12:00 לינק ישיר 

מיימוני
אני בסיטואציה שונה ולכן אולי אני מדבר 'מבחוץ'.
אם מישהו היה שואל אותי אם לשנות חברה, הייתי מאוד מהסס מלהציע לעשות את הצעד.
נקודה נוספת, בכל חברה, לפחות בחלקים היותר 'חזקים' שלה, יש מערכת של אמונות ודעות שלא קל לחרוג מהם. אם כי החברה הדת"לית בכללותה יותר ליברלית.

בהערת אגב
ביום חמישי התקיים ערב לכבודו של בני בראון לכבוד הוצאת ספרו של החזון איש. בני ציין שם את מה שכבר כתב בספר שעד שנות הארבעים / תחילת שנות החמשים לא היתה מחיצה כזו בין חרדים לדת"ל, באותו ישיבה ובאותה חצר חסידית היו גם ציונים וגם אנטי ציונים, לטענתו, החזון איש והרב מבריסק מחד, והרב צבי יהודה מאידך הם שהעלו את המחיצה. לדעתי, אצל הרב צבי יהודה זו כבר היתה תגובה ואכמ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חשיבותה של האינטראקציה בין ההלכה למציאות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.