בית פורומים בחדרי חרדים

אתר "קוראים תורה - פרשת השבוע" - מתעדכן - דבר תורה על פרשות השבוע

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/6/2019 18:50 לינק ישיר 
לשון הרע - דבר תורה לפרשת שלח לך

שבת שלום חברים
כמה חשוב לשמור על הלשון
מצורף דבר תורה קצר לפרשת השבוע
ולוואי ונזכה לשמור על הלשון
שבת שלום

לדבר התורה באתר

פרשת השבוע פותחת בפרשת המרגלים. משה שולח מרגלים לתור את ארץ ישראל, הפרשה מפרטת את שמותם של המרגלים. משה מבצע "תדרוך" טרם יציאתם של המרגלים לעבר ארץ ישראל ומפרט בו את מטרת יציאתם. המרגלים יוצאים  לארץ ושבים ממנה. בשובם מוציאים את דיבתה. המרגלים מפחידים את העם ומספרים רעה על הארץ ועל יושביה. כלב בן יפונה מכחיש את דברי חבריו המרגלים.  העם, בשמעו את הדברים הללו מתיירא והחל מתלונן על משה ועל אהרן. משה ואהרן התעצבו מאוד לשמוע את תלונות ישראל ויהושע  בן נון וכלב בן יפונה קרעו בגדיהם. הקב"ה שומע את תלונות העם ומחליט להשמיד אותם אך לבסוף לאחר שכנוע מצד משה מחליט רק להעניש אותם בכך שלא יכנסו לישראל.

על מה הוציאו המרגלים שם רע? על עצים ואבנים, והלא דברים - קל וחומר - מה אם אלו שלא הוציאו שם רע אלא על עצים ואבנים נענשו. ולא עונש מועט אלא עונש מרובה ולא עונש לשעה אלא עונש לדורות. המוציא שם רע על חבירו כיוצא בו - על אדם כמותו על אחת כמה וכמה! כל שכן שענשו חמור מאוד, האומר בפיו לשון - הרע חמור מן העושה מעשה - מעובר עברה בידיים שכן מצינו שלא נחתם גז הדין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע של המרגלים שנאמר "וינסו אותי זה עשר פעמים".

כמה קשה לשון הרע! משל לנכה רגליים שהיה מרעיש את המדינה. אמרו הבריות אילו היה שלם ובריא בכל איבריו על אחת כמה וכמה! כך הלשון מחותך ומונח בתוך הפה והוא מרעיש את העולם. למה דומה הלשון? לכלב שקשור בשלשלת וחבוש ונתון לפנים משלושה בתים והוא נובח וכל העם מתיראים ממנו. אילו היה בחוץ מה היה עושה? כך לשון הרע נתון לפנים מן הפה ולפנים מן השפתייםומכה עד אין סוף, אילו היה בחוץ על אחת כמה וכמה! אמר הקב"ה מכל הצרות הבאות עליכם אני יכול להציל אתכם אבל בלשון הרע - הטמן עצמך ואתה מפסיד.

צדיקים במיתתן נקראים חיים...
רבי אהרן ב"ר אשר מקארלין זצ"ל (י"ז בסיון) – רבי אהרן מקארלין השני - התמנה לכס באדמו"רות בהיותו בן עשרים וחמש שנה בלבד וזאת לאחר פטירת אביו רבי אשר מסטולין זצ"ל. בעל ספר "בית אהרן" אשר מהווה אבן יסוד ללימוד תורת חסידות קארלין, הספר מאגד את חידושי תורתם של אדמו"רי קארלין, דברי תורה על פרשת השבוע, אמרות חסידיות, חידושי תורה ועוד.
זכותו תגן עלינו, אמן!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/7/2019 15:47 לינק ישיר 
דבר תורה לפרשת חוקת

שלום חברים
מצורף דבר תורה לפרשת השבוע
ממתק לחטוף
לדבר התורה באתר
שבת שלום לכולם

דברי התורה לקוחים וערוכים מתוך ספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל.

"זאת חוקת התורה" (יט,ב)

לפני שאדם מקיים מצווה בא אליו יצר הרע ואומר לו, לשם מה אתה מקיים מצווה זו, הרי אין בה טעם, והיא קשה ומתישה והיא איננה העיקר כלל! ולאחר שהאדם מקיים את המצווה אומר לו שוב היצר הרע- מה רב חשיבות מצווה זו שקיימת , מצווה נאה מאוד שלא כל אחד מסוגל לקיים ובכך נוטע גאווה ויוהרה בקרב מקיים המצווה. לכן, תמיד על האדם לזכור שהוא מקיים את המצוות כי הוא נדרש לכך ולכך הוא מצווה ע"י הקב"ה ולא אחרת.

 

"ויקחו אליך פרה אדומה תמימה..." (י"ט, ב')

רש"י מדייק מן המילים "אדומה תמימה" – שתהא תמימה – שלמה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות, פסולה. העיר על כך האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור, בעל "חידושי הרי"ם": בתמימות של פרה אדומה פוסלות שתי שערות שחורות ויותר, אבל בתמימות נפשו של יהודי, שנצטוה מן התורה: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" (דברים)

ונתתם אתה אל אלעזר הכהן..." (י"ט, ג')

נשאלת השאלה: מדוע לא נתקיימה מצוות פרה אדומה במדבר על ידי אהרון הכן? רש"י בפירושו מביא הסבר הבא משמו של רבי משה הדרשן: לפי שאהרון עשה את העגל – עגל הזהב לא ניתנה עבודה זו על ידו שאין קטגור נעשה סנגור. ולדעת הרמב"ן לא ניתנה מצוות פרה אדומה לאהרון כי הוא "קדוש לה' וחסידו המכפר במקדשו בתחומי המשכן ולא רצה ליתן לו עבודת חוץ" – עבודת הקודש נעשית "מחץ למחנה". וטעם נוסף, כדי שיחנך את אלעזר בחיי אביו במצווה מן המצוות של כהונה גדולה.

בעל "השולחן ערוך"

מסופר על רבי יוסף קארו הקדוש, בעל השולחן ערוך, שנפטר ונקבר בירושלים בחלקה מכובדת - מפני מה זכה רבי יצחק, בנו של רבי נתן (תלמידו של רבי נחמן מברסלב הקדוש) להקבר במחציתו. הלא רבי יצחק היה עני, וכשנפטר היה זה יום שבת, וכיוון שאין מלינים את המת מייד בצאת השבת הזדרזו לקבור אותו, אך כיוון שבזמן ההוא לא היו מנורות לא ראו היכן קברו אותו ומשמיים גלגל בעל השולחן ערוך שיקבר במחציתו. בבוקר כשראו שקברו אותו, הצטערו, איך טעינו כך הוא הוא עני מרוד, אך כשגילו שאביו כתב חיבור מפית מרגליות על השולחן ערוך, שמחו!





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/8/2019 17:56 לינק ישיר 
דבר תורה לפרשת מסעי מקוראים תורה

שבת שלום חברים
מצורף ממתק לשבת קודש מצוות קוראים תורה יישר כח
דבר התורה באתר

"ולא תיקחו כופר לנפש רוצח, אשר הוא רשע למות" (ל"ה, ל"א)
הרי זו אזהרה לבית הדין שלא ליקח כופר מהרוצח, אפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה "גואל הדם" לפוטרו. שאין נפשו של הנהרג קנין "גואל הדם" אלא קניין הקב"ה שנאמר: הן כל הנפשות לי הנה.

"עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקודש" (ל"ה, כ"ה)
מותו של הכהן הגדול מזעזע את העם ומעורר אותו לחזור בתשובה שלימה. ומכאן יש להניח איפוא כי גואל הדם מתבונן אז בנפשו והוא כובש בקרבו את יצר הנקמה שדוחפו לנקום באיש אשר הרג את קרובו בשוגג. וכשאותו האדם רואה שאפילו הכהן הגדול אשר נמשח בשמן המשחה גם הוא סופו למיתה וכך הוא מתנחם על מות קרובו וכבר יצר הנקמה שכך. ואז גם הרוצח ראשי לשוב לביתו.(אברבנאל)

"ואלה מסעיהם למוצאיהם" (ל"ג, ב')
על זה מעירים חכמי ישראל לדברי חז"ל במסכת תענית (ט', ע"א) שאין דבר שאינו מרומז בתורה. וגם אותם 42 מסעות של בני ישראל במדבר מרומזים בפסוק השני בפרשת מסעי – "ואלה מסעיהם למוצאיהם " – לפי המקומות שיצאו מהם  - "ואלה" בגימטריה 42. (פרפראות לתורה)

"ויסעו מקברות התאווה ויחנו בחצרות" (ל"ג, י"ז)
הרב הקדוש מוורקה, רבי יצחק זצ"ל, היה דורש על פסוק זה, שאם אדם מעוניין באמת להתרחק מהתאוות האורבות לפתחו ולמלט את נפשו מדרך החטא ישתמש במרומז בתורה "ויחנו בחצרות" – עליו להתהלך כל הימים בהבנה מוחלטת שהעולם הזה שבו אנו חיים הוא למעשה "חצר" ופרוזדור לעומת חיי העולם הבא, החיים הנצחיים המזומנים לו שם.

מעשה שהיה...
מסופר על נפוליאון שליט צרפת, שבאחד הימים כשעשה סיור בארצו, נקלע לבית כנסת, באותו הזמן היה זמן קריאת קינות לזכר חורבן בית המקדש בצום תשעה באב. כאשר נכנס לבית הכנסת התפלא מאוד כשראה את נכבדי העם היהודי שבארצו יושב את הרצפה ומקונן. שאל אותם נפוליאון על פשר מעשיהם, ענו לו המתפללים שהם בוכים את חורבן המקדש שנחבר לפני כאלפיים שנה בירושלים. נפוליאון התפלא, מדוע הם בוכים על דבר שארע לפני אלפיים שנה ואמר עם שיש לו עבר, יש לו עתיד!

נלקח מהספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל, "מעיניה של תורה", "פרפראות לתורה"




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2019 16:28 לינק ישיר 
דבר תורה לפרשת ואתחנן

שבת שלום חברים
מצורף ממתק לשבת מקוראים תורה
יישר כוחכם!

לדבר התורה המלא

פרשת השבוע - פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים, את פרשת ואתחנן קוראים בשבת שלאחר תשעה באב. ומפטירין ב"נחמו נחמו עמי" - ועל כן שמה הוא: "שבת נחמו". בתחילת הפרשה משה רבנו מזכיר את רצונו ותחינותיו אל מול הקב"ה להכנס לארץ ישראל, אך תגובתו של הקב"ה "רב לך אל תוסף עוד דבר אלי בדבר הזה". לאחר מכן משה נואם בפני העם נאום שעוסק בנושאים הבאים:
משה מזהיר על שמירת המצוות וכאשר לא ישמרו על המצוות יהיו מחוייבים בגלות. מתן אפשרות עשיית תשובה. הניסים אותם חולל הקב"ה לעם ישראל ומשמעותם. משה חוזר על עשרת הדברות, פרשת שמע ישראל ואזהרה לעם ישראל על השמדת עבודת האלילים שקיימת בארץ.

הפטרת פרשת השבוע - "נחמו" , פותחת בסדרה של שבע הפטרות נחמה ונקראות על כן, "שבע דנחמתא".

"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..."(ד', ט')
"רק" - למעט, אותך, את גופך, תשמור באורח רגיל, אך בעיקר את נפשך תשמור מאוד (הרבי מלובלין זצ"ל)

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם..." (ד', טו')
היה צריך להכתב: ושמרתם, ומהי איפה משמעות המילה "ונשמרתם"?
כאן מרומזת המצווה של שמירת הגוף והבריאות. וזהו גם פירושו של הפסוק "ונשמרתם מאוד"- השתדלו לשמור על בריאות גופכם - "לנפשותיכם" - למען נפשותיכם, שכן חולי הגוף גורם כם להחלשת הנפש.

שואב המים
באותו הבוקר צינה עזה עטפה את הילדים הקטנים ובוקשי רב הצליחו לחמם את גופם הצעיר. אך באותו הבוקר שני ילדים אשר לא היה בידי אימם די כסף לשלם למחלק המים נאצלו ללכת ולשאוב מים בעצמם. הם הזיעו והתעייפו עד מאוד ממלאכה קשה זו.  בעודם שואבים מים, התקרב לפתע אדם ממרחק רב שתחילה לא זיהו שזה היה רבה של ירושלים- רבי יוסף  חיים זוננפלד כשכולו אדרת קודש, מעוטר בתפילין ובטליתו כשהוא חוזר בדרכו מתפילת השחרית. ומרגע שזיהו אותו חיל ורעד אחז בהם, וכל שכן כאשר שאל "מה מעשיכם כאן ילדים צעירים כל כך?". הילדים סיפרו לו על מעשיהם ומדוע הם נאלצים לשאוב מים לביתם. ומאותו הרגע רבי חיים זוננפלד לא חס על כבודו והחל לשאוב מים בעצמו בעבור הילדים המתקשים במלאכתם. לאחר שסיים ביקש מהילדים שבכל בוקר יגיעו באותה השעה לבאר המים והוא יוכל לעזור להם במלאכת השאיבה שקשה עליהם עד מאוד. וכך במשך שנים רבות רבי יוסף חיים זוננפלד שאב מים עבור המשפחה הענייה.

רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל - היה רבה של ירושלים ומנהיגה הנערץ באותם הימים. נולד בסלובקיה בשנת תר"ט לרבי אברהם שלמה זצ"ל. למד בישבת הקודש של "הכתב סופר" והיה למבין חשובי תלמידיו. עלה לארץ הקודש יחדיו עם רבי אברהם שאג בשנת תרל"ג. ובארץ נודע בחריפותו, בצידקתו ובחכמתו הנפלאה. רבי יהושע לב דיסקין זצ"ל נתן משנה תוקף למעמדו כאשר הציבו בראש היהדות החרדית. הסתלק לבית עולמו  בי"ט באדר תרצ"ב.

זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום...

היוצא לדרך מתפלל "יהי רצון מלפנך ה'...." כמודפס בסידורים וכל אחד ינהג כפי מנהגו. אין אומרים תפילת הדרך אלא כאשר יוצאים לדרך שהיא בשיעור פרסה - ארבעה מיל (ונחלקו הפוסקים האם 3850 מטר או 47 מטר). היוצא לדרך שהיא קצרה משיעור זה אינו יאמר תפילת הדרך. לדעת "המשנה ברורה" צריך אדם לומר תפילת הדרך אף כשנוסע ברכב ושוהה בדרך זמן מועט, וגם העובר דרך ישובים ואין מרחק בפרסה בניהם יאמר התפילה ללא הזכרת שם ומלכות. היוצא לדרך יאמר תפילת הדרך כאשר הוא כבר בדרך עצמה כמרחק שבעים אמה ממקום ישוב ולא כשהוא עדיין בתוך העיר.
טוב לתת צדקה טרם היציאה לדרך, שנאמר "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" וטוב שילמד תורה טרם יציאתו וטוב אם בדרך יוכל ללמוד תורה ולומר בע"פ פרקי תהילים וכו'...

מן החסידות

אמר האדמו"ר הזקן: בעלי המוחין הגדולים ועובדי ה' בעלי לב בוער מבינים ומרגישים את הפלאת מעלת היהודי הפשוט באומרו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", מתוך אמונה פשוטה וטהורה.

 

שבת שלום!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/8/2019 17:04 לינק ישיר 
דבר תורה לפרשת ראה - מקוראים תורה

שבת שלום לכל החברים
מצורף דבר תורה לשבת ראה מצוות קוראים תורה
יישר כח


לדבר התורה באתר

פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בספר דברים.
הפרשה פותחת בדברי משה לעם "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", משה למעשה מעביר את ציווי ה' לעם ישראל, העוסק ביום שאחרי כניסתם לארץ ישראל. לאחר כניסתם לארץ הכהנים יתנו את הברכות לעם ישראל כאשר פניהם מופנות כלפי הר גריזים ואת הקללות הצפויות לחוטאים כאשר פניהם מופנות כלפי הר עיבל. בהמשך ישנו ציווי נוסף שחוזר על עצמו גם בפרשה הקודמת, הציווי להשמיד את הפסלים וכל העבודה הזרה שיש בארץ, והציווי לעבוד את ה' במקום אשר יבחר ורק לו להקריב קורבנות.

מפורטות הלכות השחיטה, איסור עבודת אלילים.
משה מפרט את איסור עבודת האלילים, נביא שקר, "עיר נידחת"  - עיר שכולה חטאה בעבודה זרה ומנהגי עבודת אלילים האסורים.
דיני כשרות – בפרשה משה מפרט דיני כשרות, החיות והבהמות הכשרות, סימני כשרות לבהמות וסימני כשרות לדגים. פירוט ציפורים האסורות לאכילה וכמובן איסור "גדי בחלב אימו".
משה מפרט גם את המצוות התלויות בארץ אותן עם ישראל יקיים עם כניסתם לארץ, הלכות הקשורת בעבודת האדמה ובארץ.
מעשר שני - לאחר הפרשת היבול לכהנין וללוים יש הפרשה נוספת הנקראת מעשר שני, מעשר זה מותר באכילה גם לאלו שאינם כהנים או לוייים, אך נאכל בירושלים בטהרה. ניתן להמיר את המעשר בכסף ולרכוש בירושלים מזון כלבבו.
שנת שמיטה - בשנה השביעית כל החובות הכספים בטלים.
מפורטים דינים נוספים, דינים בעלי אופי חברתי כגון סיוע לעניים, צדקה, הלוואות (גם כאשר שנת שמיטה קרבה), איסור העלמת עין מהעניים  וכמובן השכר הצפוי לעומד בדינים אלו.
שחרור עבדים ושפחות לאחר שש שנים, הענקת "מתנת שחרור". במידה והעבד אינו רוצה להשתחרר יש לרצוע את אזנו וכך העבד נשאר עבד עד שנת היובל.
הענקת בכור הצאן והבקר לכהנים – ללא מום.
שלוש רגלים – בפרשה מפורטים חג הפסח, הקורבן, איסור אכילת חמץ, ספירת שבע שבתות ממחרת הפסח. חג שבועות (בסיום ספירת שבעת השבועות), חג סוכות.

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום" (יא',כא')

הכתוב התחיל בלשון יחיד "ראה" וסיים בלשון רבים "לפניכם" – שלא יאמר האדם כל האנשים הולכים בדרך רעה, ולמה אני היחיד אלך בדרך הטוב? לכן אמר הכתוב "ראה" בלשון יחיד, עשה אתה את שלך, ואל תשגיח על האחרים כי "אנוכי" יעזור לך.
"נותן" – ואם כבר הולך בדרך רעה, אל יחשוב אדם שאין לו תקנה, כי תמיד אפשר לבחור בטוב, "נותן" -  לשון הווה – תמיד אפשר לבחור בהווה בטוב. "היום" – שכל יום יהיה בעינך כחדש ויכול להתחיל מאותו היום.

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא',כא')

שלא תנהג בדרכי פשרות ודרכי ביניים, כי אנוכי נותן...ברכה וקללה שהם שני ניגודים. אם לא תלך בדרך הברכה, הרי אתה כבר הולך בדרך הקללה, דרך ביניים – אין!

"..היום ברכה וקללה" – היום בעולם הזה, ברכה עבור מעשיך הטובים, אין זה אלא פירות, אבל הקרן קיימת לו לעולם הבא. "וקללה" –הקרן קיימת לו לעולם הבא"

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא',כא')

דרכו של עולם שכאשר רוצים לקרב ילד קטן מראים לו אגורה ושוט, ואומרים לו שאם ילמד יקבל האגורה ואם לא ילמד יקבל השוט...
וכל זה משום שכלו הקטן של הילד שעדיין לא מבין שעצם לימוד התורה ברכה הוא, אבל משמתבגר וקונה דעת מבין הוא ואין שוב צורך להראות לו את האגורה והשוט, כי מבין הוא מעצמו שעליו לחפוץ ללמוד תורה, לפי שעצם הלימוד ברכה הוא ואי הלימוד קללה היא.
לפיכך אומר משה לעם ישראל ראו והיכלמו עד לאן הגעתם בעולמכם, שעכשיו לאחר ארבעים שנות עמל, נסיונות וניסים במדבר אני נותן לפניכם ברכה וקללה, עדיין אני צריך להציע לכם אגורה ושוט. הרי כבר הגיעה השעה שתבינו לבד...(רבי דוד מללוב זצ"ל)

"והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח" (יב',י')

לכאורה אם "הניח לכם מכל אויבכם" אז מיותר "וישבתם בטח", הלא זה מובן מאיליו. אלא שאם בתוך המחנה שלכם לא תהיו מפורדים ומפולגים אז אין מה לחשוש מכל. כמאמר חז"ל "אלמלי היו ישראל באגודה אחת, אין אומה ולשון יכולים לשלוט בהם"

"זאת הבהמה אשר תאכלו...אך את זה לא תאכלו..."(דברים ד',ז')

בפרשת השבוע כאמור התורה מצווה אותנו אילו חיות מותור ואסור לאכול. אלו דגים מותר ואילו אסור לאכול. מדוע התורה כותבת לנו הוראות אכילה??? מדוע "מתערבת" התורה בתפריט שלנו??

מעשה ביהודי שומר תורה ומצוות, שהתארח בביתו של יהודי אחר שאינו שומר תורה ומצוות. למרות כל המטעמים שהוגשו על השולחן הוא לא טעם מאומה. שאל המארח, "האם אדוני מקפיד על דיאטה?", "כן, ענה לו האורח, דיאטה ששמרו הורי והורי הורי למעלה משלושת אלפים שנה..."
אנו רגילים לשמוע על סוגי דיאטות שונות, וכן גם זו דיאטה, למרות שאינה מקובלת בעולם, היא פשוט לא מובנת ולכאורה אין ממש סיבה לשמור עליה, היא נראית כשריד של דת היסטורית ללא ערך של ממש לבני דורינו "המודרניים"... אך צריך אדם לדעת שלכל דיאטה יש תכלית ומטרה, האחת לטובת בריאותו של האדם ואילו דיאטה זו תכליתה הוא עבור בריאות נפשו ורוחו של האדם, ריסון טבעיו ועידון אפיו, וכן...גם שמירת זהותו הלאומית כעם הנבחר.
לפי חלק מפרשני התורה, איסור מאכלות הוא עבור הגוף, דברים שגם מחקרים רפואיים תומכים בהם, אך ע"פ דעת רוב פרשני התורה מדובר בדיאטה עשירה בקלורויות רוחניות לבריאות נפשו של האדם.
אם נתבונן בחיות המותרות לאכילה נראה כי מדבר בחיות "מתורבתות" יותר משאר החיות, מזונן הוא צמחי, חיות המקבלות בקלות את מרות האדם. לעומת זאת החיות האסורות, לרוב הן טורפות, פראיות. כל עשרים וארבע העופות שאסרה התורה באכילתם הן דורסים.

הפטרת פרשת השבוע – פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא שמגיעות לאחר תשעה באב. מפטירים בישעיהו פרק נד' פסוק יא'  "ענייה סערה", יש הנוהגים לקרוא "השמים כסאי" לחילופין.

שנזכה לברכות הכתובות בתורה, אמן!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/9/2019 17:15 לינק ישיר 
דבר תורה לפרשת שופטים - קוראים תורה

שלום חברים
יישר כוח!
שבת שלום
לדבר התורה באתר

פרשת השבוע – פרשת שופטים, היא הפרשה החמישית בספר דברים.

הפרשה פותחת בדברי משה לעם בהם הוא מפרט את המצוות בהן נצטוו העם טרם מותו. פירוט המצוות חוזר על  עצמו, ראינו פירוט דומה במהלך ספר דברים. משה רבנו מצווה את העם על הקמת גוף משפטי אשר ינהל את חוקי החברה שיונהגו בעם. איסור לקיחת שוחד. איסור עבודה זרה. משה מפרט את הליך מינוי המלך, תפקידו ופירוט חובותיו כלפי העם והקב"ה.
משה מצווה את העם לתת מתנות כהונה לכהנים בשל שהכנים אינם עובדים אלא בבית ה' וזו תהיה משכורתם הגשמית: זרוע, לחיים, קיבה, ראשית הגז.
משה ממשיר באיסורי אוב, ידעוני, נביאי שקר.

בשבת הראשנה לחודש אלול קוראים את פרשת שופטים כמדי שנה. פרשה זו באה לרמז לנו על יום הדין הקרב ובא וקודם לו חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. עלינו להתכונן לחודש אלול ולימים הנוראים, ימים בהם עלינו לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמינו איך עברה עלינו השנה הנוכחית ומה עלינו לעשות בכדי להכין את עצמנו לשנה הבאה.

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שערך.... "
על כל אחד ואחד מאיתנו לשים לו שופט ושוטר בכל שער שבו. אם זה על פיו - יבדוק מה הוא מכניס לפיו, באיזו כשרות מדובר ולחילופין איך ישמור את פיו ולשונו מדיבור אסור. פתחי אזניו - על האדם לבדוק מה הוא שומע ולהמנע משמיעת דברים שאינם ראויים כלשון הרע. בעיניו יבדוק האדם את המראות שהוא רואה, האם הוא מתבונן במראות אסורים, וכמובן על כל פעולותיו היום יומיות של האדם. האם פעולות אלו עומדות בסטנדרט שהציבה לנו התורה או לא. האם פעולות אלו עומדות בקנה אחד עם הנורמות החברתיות אותן הכתיבה לנו התורה...לכאורה הדבר  נראה כמשימה בלתי אפשרית, אך לא כך הדבר כי אם על ידי לימוד תורה ומוסר ניתן לחזק את המקומות בהם אנו חלשים, לצערנו, רוב בני האדם עסוקים בשגרת היום יום ואין ליבם ומוחם פנוי לעסוק בכך. לכן חכמנו הקדושים תיקנו עבורנו את הסליחות ותקיעת השופר שעל ידם נוכל לעצור לרגע מהמרוץ היום יומי ולהביט במעשינו.

ידוע המשל אותו סיפר רבנו יוסף חיים ז"ל בהקש לנושא זה:

מעשה בארבעה שותפים בעלי עסקים גדולים, שהיו עסוקים וטרודים מאוד בפרנסה ולא היה להם זמן לענייני הבית. אותם שותפים החליטו לשכור משרת משותף אשר יקנה וידאג לכל צרכי ביתם. אותו המשרת היה אחראי על קניית מזון, פירות, ירקות ועוד. בסוף כל שבוע היה המשרת מדווח לשותפים על עלות המצרכים שקנה והם היו משלמים לו.

במשך הזמן  הבחין המשרת כי השותפים אינם בודקים אחריו ותאוות הבצע "קרצה" לו. הוא החל לרכוש את המוצרים כרגיל אך בסוף השבוע כשהיה מגיש את החשבון היה מוסיף עליו בכל פעם מעט יותר כסף. לימים הבחין אחד השותפים שהמחיר אותו גובה המשרת הולך וגדל בצורה מוגזמת, והלך ויידע את חבריו על החשש המקנן בליבו. ארבעת השותפים החליטו להצטרף לקניות וכך יוכלו לבדוק אם חששם נכון. ובאמת בשבוע שלאחר מכן ששמע המשרת שבכל שבוע יצטרף אחד השותפים איליו לקניות בשוק, נחרד לליבו, הרי הם מייד ידעו כי הוא רמאי. כך החל לטקס בליבו עצה, כיצד יתמודד עם הבעיה.
ואכך בשבוע שלאחר מכן הצטרף איליו אחד השותפים וטרם שהגיעו לשוק אמר המשרת לעשיר שאין זה מכבוד אדם עשיר ומכובד כמוך להיות במקום מלוכלך ומטונף כמו השוק. חם שם מאוד וצפוף, ואכן אותו העשיר ויתר על הגעתו לשוק.
בשבוע שלאחר מכן העשיר השני הצטרף למסע הקניות בשוק. בדרך אמר לו המשרת, אין זה מקום לאנשים עדיני נפש כמוך לשהות בו. המקום הומה באנשים בזויים. אך העשיר השלישי לא ויתר והחליט להגיע לשוק. כשהגיע סיפר לו המשרת על הסטורית השוק, על המחירים והסחורה וכך גם העשיר השני נפל בפח ומעשה הרמאות נעלם מעיניו. וכך המשרת תכנון לעשות שוב בשבוע השלישי. אלא שהעשיר השלישי אמר לעצמו שלא יפול בפח. וכשהגיעו לשוק ראה העשיר כי המחירים אינם תואמים לדו"ח שהציג המשרת. אך המשרת הצליח להתחמק גם מזה באומרו שבתקופה זו של השנה המחירים יורדים ומכן נובע הפער. בשבוע הרביעי העשיר הרביעי הצטרף לקניות ושוב כשהגיעו ניסה המשרת להסית את מחשבתו בכל דרך אפשרית ממחירי מוצרי המזון אך העשיר שהיה ממולח יותר מחבריו הכין עצמו היטב. כששאל העשיר על פשר הפער במחירים ענה לו המשרת כי בשבוע שעבר הפירות היו גדולים יותר. באותו הרגע שלף העשיר פרי שהביא משבוע שעבר והראה למשרת ששני הפירות זהים. כך נחשפה רמאות המשרת.

הנמשל אם כן ברור. ליצר הרע יש המון שיטות לגרום לנו לא להתחזק בימים אלו. פעם אחת אומר לאדם: אתה עייף ומותש מהעבודה אל לך לקום לסליחות. ופעם אחרת אומר שבית הכנסת קטן מאוד וצפוף עד מאוד, לא יהיה נוח ללכת לתפילה ופעם אחרת גשום בחוץ  וכולי...אך על האדם לשים ליבו לה' יתברך ולהתגונן בפני עצות ותחבולות אלו בכל דרך אפשרית כמו שכתוב: "נחפשה דרכנו נחקורה  ונשובה עד ה' ".

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שערך.... "

תמנה שופטים ושוטרים דרשנים וחכמים, בקיאים במצוות ה' וצדיקים, כאלה שה' נותך לך שיסבירו לך וידריכו אותך עד שתכיר ותבין היטב שה' – אלוקיך. דבר אחר , שהאדם ישפוט את עצמו ורק אחר כך ישפוט אחרים – "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים".

"והייתה עימו וקרא בו כל ימי חייו" ( יז', יט')

לכל מלך יש יועצים כי עיקר בנין המלכות היא ע"י עצות כיוון שהמלך לא יכול להתמודד עם כל ניהול הממלכה לבדו. ומכן גם חלוקת מלכות בית דוד היתה על פגם העצות על אשר לא רצה רחבעם לשמוע לעצת הזקנים והלך אחר הנערים. ועיקר קיום מלכות ישראל היא ע"י קיום עצות דקדושה הלא הן תרי"ג מצוות שהן כלל התורה.

 

"והוגד לך ושמעת ודרשת היטב..."(יז, ד')

אמרו חכמנו ז"ל, תדרוש ותקבל שכר שכל פעם ופעם שהרב דורש ומזכה את הרבים השומעים לדברי תוכחות ומוסרים, דברי שכר ועונש,דינים והלכות. ואם מאה אנשים לא מבינים את מעשה השופר, לפחות עשרים או לפחות עשרה אנשים. מעשה השופר בודאי יכנס בליב משהו מהקהל השומע, כיידוע שדברים שיוצאים מהלב כך גם נכנסים אל הלב.

הפטרת פרשת השבוע – ההפטרה היא הרביעית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא שמגיעות לאחר תשעה באב. מפטירים בישעיהו פרק נא' פסוק יב'  "אנכי אנכי".

שנזכה לחוש את קרבת ה' בחודש אלול וכך לחזור בתשובה שלמה אמן!





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/11/2019 16:20 לינק ישיר 
דבר תורה לשבת קודש - וירא

שלום חברים,
דבר תורה לפרשת השבוע מקוראים תורה, מתוק מדבש

לדבר התורה המלא באתר

יישר כח

עשרה דורות מנח ועד אברהם שהיו מכעיסים ובאים עד שבא אברהם ומטל שכר כולם. אברהם אבינו שהעולם נברא בזכותו בעבורו כמו שנאמר "אלא תולדות השמים והארץ בהבראם ודרשו חז"ל, אל תקרי "בהבראם" אלא "באברהם". אברהם אבינו שהקב"ה מעיד עליו: אברהם אוהבי, אותו אברהם שהקב"ה בחן אותו ומצא את ללבו נאמן לפניו, אברהם שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולם, אברהם אבינו שהגמרא אומרת שהוא הפך אפילו את יצר רע לטוב.

"וירא וירץ לקראתם" (י"ח,ב')

מכאן למדו חכמים שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה. שהרי הקב"ה נגלה לאברהם אבינו והוא רץ לקראת האורחים ויש להבין מהיכן למד זאת אברהם אבינו בעצמו? וכתב בעל "תולדות אברהם" זצ"ל בשם רבינו הבבא סאלי זצ"ל, שאברהם למד זאת מעצמו שכאשר השכינה באה לבקרו היה תש כוחו וישב ואילו כאשר ראה אורחים אזר כח ורץ לקראתם, מכאן למד שהכנסת אורחים גדולה יותר

"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו" (י"ח, י"ט)

 ולא כאנשים אשר בינהם לפניהם עושים כרצונם, רצון ההורים ואילו אחריהם עושים כל מני תועבות. אבל אברהם אבינו מצוה את ביו שגם כאשר הם אחריו יהיו הולכים בדרכיו (רבי עובדיה יוסף זצ"ל)

"ואת תחש ואת מעכה" (כ"א, ל"ג)

בעל שם טוב זצ"ל אמר ראשי תיבות "ואת מעכה" – וידוי אחר תפילה מגעת עד כסא הכבוד.

דברי התורה לקוחים מהספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל

שבת שלום




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2019 10:18 לינק ישיר 
דבר תורה לשבת חנוכה

שבת שלום לעם ישראל
שבת נעימה וחמימה

דבר תורה לפרשת מקץ
לדבר התורה המלא

"ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר לכו אל יוסף..." (מ"א,נ"ה)

רש"י מסביר שהעם הלכו לכתחילה ליוסף אלא שיוסף דרש מהם שימולו וכשהלכו לפרעה אמר להם שחייבים לציית לציוויו של יוסף. למה באמת דרש יוסף זאת מהמצרים? בפשוטו אפשר לומר שזה היה חלק מהכנתו לבואם של אחיו שבזה שכל המצרין יהיו נימולים לא ירגישו את עצמם כל כך שונים. (מאמר מרדכי)

"ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם חלום" (מ"א, א')

חז"ל אומרים שהחרטומים הציעו פתרונות שונים לחלום, ז' בנות אתה מוליד, ז' בנות אתה קובר, ז' מדינות אתה כובש וכו'..יש להתבונן מדוע לא עלתה על דעתם שיש כאן רמז על עשירות ושובע שזה מרומז בשיבולים ופרות, עוד יש להתבונן מדוע נחרד פרעה כל כך מהחלום? העניין שיש בחלום דבר משונה שהפרות הרעות והשיבולים השדופות שהן בבחינת חלש יבלעו את הפרות הטבות והשיבולים המלאות שהן בבחינת חזק וזה היה נגד השגתם שהחלש יתגבר על החזק. לפיכך התרחקו מהרעיון שרמוז כרן שפע כנגד צמצום אבל יוסף וכן עם ישראל בגלותו היה מודע לאפשרות של "מסרות גיבורים ביד חלשים" שכשיש סייעתא דשמיא אין גבולות חומריים מהווים הפרעה לפיכך פתר את חלומו כשם שפתר. (אמרי ישראל)

"ותשא אשת אדוניו את עינה אל יוסף" (ט"ל, ז')

יש כאלו מחז"ל שדרשו שכוונתה של אשת פוטיפר הייתה לשם שמים להעמיד זרע מיוסף, וצריך להבים מה שכתוב בתמר שכיוון שעשתה לשם שמין שמה נשאר לשם ולתהילה מה שאין כן אשת פוטיפר נשאר שמה לדראון עולם. הביאור בזה בכד לבחון את אמיתת הכוונה לשם שמיים בכל מעשה שנעשה צריכים להתבונן איך להתנהג ברגע שלכאורה נראה מכשול. אצל תמר מצינו שהייתה מוכנה להשרף כשתאומים בבטנה ובלבד לא להלבין את פני יהודה והיינו שאמרה אני עשיתי את שלי וכשמעכבים מהשמיים את מעשי כנראה שאין מעשי רצויים בעיני ה', מה שאין כן אשת פוטיפר שראתה שיוסף ממאן, מה עשתה? "צדקת" זו הוציאה דיבה בזויה על צדיק זה ומסרה אותו לבעלה החשוד על שפיכות דמים ונכנס לבית הסוהר על ידו. וזו דרך לבחון כל המתנשא לאמר מעשי הם לשם שמים (אזנים לתורה)

דברי התורה לקוחים מהספר "ליקוטי אהרון" לרבי אהרון אזרד ז"ל

שבת שלום




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2019 14:12 לינק ישיר 
momeir

ראשי_תיבות כתב:

"ותשא אשת אדוניו את עינה אל יוסף" (ט"ל, ז')

יש כאלו מחז"ל שדרשו שכוונתה של אשת פוטיפר הייתה לשם שמים להעמיד זרע מיוסף, וצריך להבים מה שכתוב בתמר שכיוון שעשתה לשם שמין שמה נשאר לשם ולתהילה מה שאין כן אשת פוטיפר נשאר שמה לדראון עולם. הביאור בזה בכד לבחון את אמיתת הכוונה לשם שמיים בכל מעשה שנעשה צריכים להתבונן איך להתנהג ברגע שלכאורה נראה מכשול. אצל תמר מצינו שהייתה מוכנה להשרף כשתאומים בבטנה ובלבד לא להלבין את פני יהודה והיינו שאמרה אני עשיתי את שלי וכשמעכבים מהשמיים את מעשי כנראה שאין מעשי רצויים בעיני ה', מה שאין כן אשת פוטיפר שראתה שיוסף ממאן, מה עשתה? "צדקת" זו הוציאה דיבה בזויה על צדיק זה ומסרה אותו לבעלה החשוד על שפיכות דמים ונכנס לבית הסוהר על ידו. וזו דרך לבחון כל המתנשא לאמר מעשי הם לשם שמים (אזנים לתורה)



נפלא עד מאוד !



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/12/2019 09:51 לינק ישיר 

יש דרך לבחון ?
מסופקני מאד.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/1/2020 14:34 לינק ישיר 
דבר תורה קצר לפרשת ויגש

שבת שלום לכל הקוראים
שבת חמימה ונעימה
שבת של לימוד תורה לשמה

מצורך דבר תורה מאתר קוראים תורה
לדבר התורה באתר


"ויגש איליו יהודה" (מד - יח)

ובעצם, מה היו טענותיו של יהודה כעת? הלא הוא עצמו הוציא את פסק הדין "הננו עבדים לאדוני, גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו" (פסוק טז).

ועתה כאשר הקל יוסף על פסק זה ואמר: "האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי לעבד ואתם עלו לשלום אל אביכם" פתאום נמלך יהודה בדעתו והתנגד לכך?!

אלא, שבתחילה היה יהודה סבור כי עתה הגיעה שעתם להענש על חטא מכירת יוסף. הואיל והם לקחו את יוסף לעבד - הם כולם נלקחים לעבדים. לפיכך אמר: מה נדבר ומה נצטדק, האלוהים מצא את עוון עבדיך". כלומר, עוון מכירת יוסף. אבל משראה שהוא משחרר את כולם ועוצר דווקא אצל בנימין להיות לו לעבד מבין הוא כי אין זה עונש על מכירת יוסף שהרי בנימין כלל לא השתתף במכירת יוסף. כי זו סתם עלילת שוא - על כן יצא כנגדו מיד בדברים חריפים.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > אתר "קוראים תורה - פרשת השבוע" - מתעדכן - דבר תורה על פרשות השבוע
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 13 14 15 סך הכל 15 דפים.