בית פורומים בחדרי חרדים

כשבחורי ישיבה שירתו את המדינה/עם ישראל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/3/2013 16:52 לינק ישיר 
כשבחורי ישיבה שירתו את המדינה/עם ישראל

באוטוביוגרפיה שיצאה ממש לאחרונה בשם "בעוז ותעצומות" (הוצאת ידיעות ספרים) מגולל הרב שלמה גורן ז"ל את אירועי מלחמת השחרור בירושלים. מקרה אחד יוצא דופן ראוי לאזכור ואפשר ללמוד ממנו על האבולוציה שחלה ביחסי חרדים והצבא. תחילתו של הסיפור בפגישה בין הרב גורן לדוד שאלתיאל, שפיקד על הצבא בירושלים. שאלתיאל פנה אל הרב גורן  בבהילות ואמר לו כי" עבדאללה, מלך ירדן, מתכונן בשבת לפלוש עם טור של טנקים לירושלים העברית."התוכנית שלו היתה להגיע אלינו דרך שיח' ג'ראח, דהיינו דרך האזור הדתי של "בית ישראל" ו"בתי אונגרין". על מנת למנוע מצב כזה הוחלט לחפור חפירות שיחסמו את דרכו". הרב גורן מתאר כי היחידים שיכלו לעשות זאת הם תלמידי הישיבות. "היינו חייבים לגייס אלפי אנשים מבני הישיבות, מכיוון שכל שאר הגברים בירושלים היו מגויסים. הזמן היחיד שהיה אפשר לנצל לצורך ביצוע המשימה עד שבת בבוקר בשעה אחת עשרה היה ליל שבת". לרב גורן לא נותרה ברירה אלא לגשת לרבם של של נטורי קרתא שהתגורר בירושלים, הרב דושינסקי. הרב גורן ניגש עם מכתב שנכתב ונחתם על ידי הרב הרצוג המתיר את החפירה בשבת. הרב גורן ביקש גם את חתימתו של הרב דושינסקי על המכתב.

 " הסברתי לו את הצורך בגיוס  של בחורי ישיבות, כדי לחפור בליל שבת שוחות על מנת למנוע מעבר של הכוחות הירדניים ". בתחילה סירב הרב דושינסקי לחתום על המכתב בשל חילול השבת שייגרם ונימק זאת סיבות הלכתיות. הרב גורן הוכיח לו כי הדבר מותר בפלפול הלכתי, והרב דושינסקי דחה אותו בקש. לאחר מספר ימים התקשר הרב דושינסקי ואמר לרב הרצוג את הדברים הבאים: "אני מבקש ממך, תרחמו עלי, אל תשלחו את הציונים אלי... תעשו מה שאתם רוצים... מה שכבודו מוצא לנכון שיעשה, אבל לא לערב אותי בעניין זה." מכך  (מספר הרב גורן, א.מ) הבנתי שבסופו של דבר גם הרב דושינסקי הגיע למסקנה שאנחנו צודקים מבחינת ההלכה - לא רק שמותר, אלא זו מצווה לחפור את החפירות, אפילו אם יש סיכוי כלשהו שנוכל לעצור אותם רק קצת, כך שלא יוכלו לדהור כל כך לתוך העיר. אלא שהוא חשש לצאת בקריאה לבני הישיבה שיתנדבו לחפור את החפירות בשבת.

לסיפור הזה יש סוף אירוני למדי. הרב גורן מתאר כי החליט בכל זאת להסתובב בישיבות של נטורי קרתא ולנסות לשכנע אותם. "הגעתי לאחת הישיבות של נטורי קרתא. מצאתי את כל הבחורים.. שלא התגייסו..היו שם בערך מאתיים איש. ביקשתי רשות לדבר איתם לאחר התפילה בעניין של הצלת נפשות. סיפרתי גם להם את שעתיד חלילה להתרחש ולהתרגש על ירושלים, ובאמצע פרצתי בבכי. לא הצלחתי לסיים את דברי מרוב התרגשות. בסיום דברי אמרתי להם שמי שמעוניין להתנדב.. יתייצב בשיח' ג'ראח במקום מסוים לצורך תחילת העבודה. אגב, המקום היה לא רחוק מביתו של הרב דושינסקי. אמרתי להם "בעזרת ה' נעשה ונצליח," וביקשתי מהם שמי שיכול, שיעבור וינסה לגייס כמה שיותר מתנדבים למשימה הזו. בסופו של דבר אף אחד לא סירב או התנגד. התברר שלחפירות הגיעו בסופו של דבר למעלה מאלף מתנדבים".

מה ניתן ללמוד מאנקדוטה זו ביחס לשאלת הגיוס של החרדים?

בניגוד למחשבה כי פסיקתם של רבנים חרדים כמו חקוקה באבן הרי שזה איננו המצב. גם תלמידיהם הנאמנים ביותר מבינים המציאות כופה עצמה גם למול פסיקתו של רב כזה או אחר. לעיתים עולה הטיעון כי הרבנים החרדים שבויים בידי הציבור ובשל כך לא אוזרים אומץ להתיר את הגיוס. הסיפור הזה מפריך טענה זו. ניתן ללמוד ממנו על כך שהרבנים החרדים שבויים במחשבה לא נכונה כיצד הציבור החרדי תופס אותם ומכוונים את פסיקתם כדי לכוון לדעת הציבור כאשר אין להם מושג קלוש מהי דעת הציבור. קומדיה זו של טעויות בסוף הופכת לטרגדיה. הסיפור הזה פותח פתח למחקרים פסיכולוגיים מרתקים של ממש.

אפשר גם ללמוד מכך על ההקצנה שחלה בקרב הרבנים החרדים. בעוד בעבר אפילו רבנים מנטורי קרתא הסכימו (ולוּ בשתיקה) כי ניתן להתגייס הרי שכיום ניתן רק לדמיין גן-עדן שכזה. בנוסף נראה כי הטקטיקה של פנייה ישירה לרבנים לצורך גיוס גורף איננה הכרחית כאז כן עתה. הגיוני הרבה יותר לפנות לתלמיד המיועד לגיוס כאשר הרב איננו משמש כמתווך. 

פורסם במקור ראשון - איתמר מרילוס שבת קודש פר' ויקהל פקודי, תשע"ג




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2013 18:40 לינק ישיר 

אין שום דמיון מאז להיום. גם היום אם יבקשו התנדבות בעת חרום החרדים יהיו הראשונים להתנדב וגם היום אחוז המתנדבים להצלת חיי אדם במגזר הוא גדול. מכאן ועד לגיוס למסגרת השמד של צה"ל. הדרך רחוקה מאד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2013 17:19 לינק ישיר 


חוסר הבנה של "מקור ראשון" (או שמא הצדקה לפשע העתיד לבוא).

החרדים מתבדלים מהצבא בגלל אורחות חייהם (שירות עם נשים וכד') והמדיניות לא להיחשף לשטויות (כמו "התקווה", יום העצמאות וכד').

לפני שהחלה תנועת ההשכלה לא היו חרדים. רק מתקופה זו ואילך נוצר צורך לבנות חומות ולהגן על העם היהודי מפני השפעות זרות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > כשבחורי ישיבה שירתו את המדינה/עם ישראל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר