בית פורומים עצור כאן חושבים

האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/9/2013 01:47 לינק ישיר 
האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל

'האדם נוף מולדתו' זה משפט שאם איני טועה נאמר ע"י טשרניחובסקי. בשורות הבאות אני רוצה להראות איך משפט זה מסביר את השוני שיש בתפיסת עולם ההלכה בין משנתו של הרב סולובייצ'יק [בוסטון], לבין משנתו של א.י. השל.

לשני הוגים אלו ישנן תכונות/רקע דומים. שניהם היו מחד, בעלי רקע פילוספי עשיר, מחוברים לתרבות הארופאית ולאחריה האמריקנית. מאידך שניהם היו יהודים, בעלי תודעה דתית עמוקה, תלמידי חכמים, שהגיעו מרקע דתי-מסורתי ופרצו לעולם דתי-מודרני. או אפילו יצרו עולם דתי מודרני. שניהם בסופו של דבר השפיעו על המודרן-אורתודוקס, הגם שלא.י. השל הייתה השפעה גם על התנועה הקונסרבטיבית, המובחנת מהאורתודוקסיה המודרנית.
שניהם גם צאצאים למשפחות רבניות מובהקות, אפשר לומר ששניהם הגיעו מהמיינסטרים היהודי-דתי-מסורתי.
והנה לכשנתבונן בעמדתם אודות עולם ההלכה היהודי-מסורתי נווכח בעמדות שונות, בשורשו של עולם ההלכה, בתוכנו, ובמהותו.
לכשהתבוננתי בהבדלים נוכחתי לראות בסופו של דבר, שאף שהניסוחים הם מודרניים, פילוסופיים, אפילו אוניברסליים ולא יהודיים דווקא [בעיקר אצל השל, אבל גם אצל הרב סולובייצ'יק], אבל בסופו של דבר כל אחד מהם חזר למורשת אבותיו.

במה דברים אמורים? אנסה להציג את עמדותיהם כפי שהבנתיהם, וכפי שזכרוני יסייע בעדי. הרושם הכללי שיצא לי מקריאת דבריהם יוצג. אין הספרים והכתבים תח"י כרגע, לכן גם לא אוכל לדקדק בהבאת המקורות, אבל הרושם הכללי שלי הוא כדלהלן. 

השל בספרו אלוקים מאמין באדם שם דגש משמעותי על סוגיות היחסים בין האדם לאלוקים במנותק מעצם ההלכה. בהלכה הוא רואה רק אמצעי, או סולם, להגיע לאלוקים. אך אין אלוקים 'טמון' במצוות או בתורה. אלוקים לדעתו של השל הוא מעבר למצוות.
התורה והמצוות אליבא דהשל הינם רכיב חשוב ביהדות, אך זהו רכיב מתוך מערכת כוללת של 'קדושה' או רליגיוזיות. הייתי מקצין ואומר -ואקווה שאדייק- המצוות הינן פריפרייליות [מלשון-פריפיריה] למערכת הכוללת הקרויה יהדות או דת.
בספר שלו על שבת כמעט ולא נזכרות הלכות. וכאן נכנס הרב סולובייצ'יק לתמונה. קראתי בשמו של הרב סולובייצ'יק [בשמו של הרב זקס מאנגליה בהספדו על הרב סולובייצ'יק] וכך אמר:
"בעבר פילוסופיה יהודית וההלכה היו שני דברים נפרדים. הן היו מנותקות. האמת היא שיש רק דבר אחד, ודבר זה הוא ההלכה. קראת את ספרו של פרופ' השל על השבת? זהו ספר יפיפה, לא כן? למה הוא קורא שבת? ל'מקדש בזמן'. זהו רעיון של משורר. זהו רעיון נהדר. אולם מהי שבת? שבת זה ל"ט מלאכות ותולדותיהן. רק מתוך ההלכה, ולא מתוך שירה יש לבנות את התאוריה של השבת. 
יש כאן ניגוד מהותי בין הרב סולובייצ'יק לה.י. השל בתפיסת ההלכה, היהדות, הדתיות, ואולי אף בתפיסת האדם וההומניזם של כל אחד מהם. אני אתמקד רק בפן ההלכתי. ישמע חכם ויוסף לקח.
הרב סולובייצ'יק לא מוכן להפריד בשום פנים ואופן את התורה והמצוות מאלוקים. אלוקים אימננטי למצוות, [לכה"פ ביחס לאדם], בניגוד להשל, שרואה באלוקים משהו טרנסצדנטי, אותה טרנסצדניות מתקיימת גם בייחס למצוות. אלוקים גם מחוץ לתורה ולמצוות. המצוות הם דרך גישה אליו. אך אין הם מבטיחות את נוכחותו. [דומני שישנם גם מקומות שמתשמע שאפשר לגשת לאלוקים ללא מצוות, אך זה רדיקלי מידי בשביל להסתמך על הזיכרון].
כמובן שבכדי לבסס את הנ"ל אני צריך להרבות במקורות. אך כפי שכתבתי אין באפשרותי כרגע. אך זה הרושם שנוצר לי בעקבות המפגש עם כתבי שניהם.

איך זה קרה?
לדעתי כך: השל הוא צאצא לשוללת חסידית. החל בבעש"ט, עבור דרך ר' לוי יצחק מברדיטשוב, וכלה באוהב ישראל.
הרב סולובייצ'יק הוא צאצא לשוללת ליטאית. משפחת סולובייצ'יק דמן בריסק.
אף ששניהם חרגו מהצורה בה דיברו אבותהים, ובתכנים בהם עסקו אבותיהם. שניהם נחשפו לעולם הידע והדעת המודרני.
אך בסופו של דבר חזרו שניהם לתפיסת אבותיהם. בלשון מערבית. בתכנים מודרניים. אבל היסודות, אולי אף הייתי מרחיק לכת ואומר-המניעים, הינם ממש צמודים למסורת אבותיהם.
הוויכוח בינהם ממש מקיים את הצמד של חסיד\מתנגד.
'האדם נוף מולדתו' כבר אמרנו?


תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 27/09/2013 02:01:58




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2019 12:23 לינק ישיר 


   https://www.srugim.co.il/372352-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%94%D7%A9%D7%9C?fbclid=IwAR0YcKDwIXC8q9p3iW4Sm8Z_s5J22YwAabgWC7KkWLcCogZwZlWgPZgWlak



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/4/2019 11:56 לינק ישיר 

בוא ננסה קטע נוסף:
"לפי אלידע, יסודה של הדת אינו באדם כי אם בתבונה. התפילה אינה יוזמתו של האדם, הנבער ומבקש להיחלץ מבערותו. אלא המענה האנושי לקריאתה של התבונה, הפועלת באדם ומרתקת את האדם באופן טבעי, גם ללא כל אמצעי חיצוני. כך כתב אלידע בהקדמה לספרו "תשוקת האדם לחכמה ולתבונה" (בתרגום איתיאל נבון, עמ' 71): מבין כל המעשים הנבונים, הראשונה במעלה היא התפילה, לגשת ולעמוד מול התבונה פנים אל פנים. הדת היא מה שהאדם עושה עם נוכחות התבונה. ורוח התבונה נוכחת, כל אימת שאנו נכונים לקבלה."

כדאי לציין, שישנם לפחות ארבעה הבדלים בין בעל השם בקטע הראשון - אלוקים - לבין בעל השם בקטע השני - מפלצת הספגטי המעופפת. 1. אלוקים ביסודו, על פי רוב מוחלט של הדתות, הוא טוב. 1. מפלצת, משמע רע. 2. אלוקים - על פי האמונה מתעניין באדם. 2. מעופפת, משמע מרוחקת. 3. האלוקים בורא את האדם ולא להפך. 3. ספגטי, משמע יציר האדם. 4. האדם מתעניין (אמור להתעניין) לקדם את יצירת האלוקים. 4. ספגטי, משמע מתעניין בענייני עצמו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/4/2019 16:42 לינק ישיר 

ספרן כתב:

   השל, פלאי

   https://blog.hartman.org.il/post/his-life-dream



"לפי השל, יסודה של הדת אינו באדם כי אם באלוהים. התפילה אינה יוזמתו של האדם, המבקש להיחלץ מבדידותו, אלא המענה האנושי לקריאתו של אלוהים, המבקש את האדם. כך כתב השל בהקדמה לספרו "תשוקת האדם לאלוהים" (בתרגום דרור בונדי, עמ' 58): "מבין כל המעשים המקודשים, ראשונה במעלה היא התפילה [...] הדת היא מה שהאדם עושה עם נוכחות אלוהים. ורוח אלוהים נוכחת כל אימת שאנו נכונים לקבלה".


"לפי רשל, יסודה של הדת אינו באדם כי אם במפלצת הספגטי המעופפת. התפילה אינה יוזמתו של האדם, המבקש להיחלץ מבדידותו, אלא המענה האנושי לקריאתה של מפלצת הספגטי המבקשת את האדם. כך כתב חשל בהקדמה לספרו "תשוקת האדם למפלצת הספגטי" (בתרגום דרוש ספגטי, עמ' 58): "מבין כל המעשים המקודשים, ראשונה במעלה היא התפילה [...] הדת היא מה שהאדם עושה עם נוכחות מפלצת הספגטי . ורוח מפלצת הספגטי נוכחת כל אימת שאנו נכונים לקבלה".
מצא את ההבדלים בין ההוכחות לסבירות של שני הקטעים הנ"ל. למוצא הישר יינתן פרס-  קנקן התה של ראסל.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/4/2019 14:56 לינק ישיר 


   השל, פלאי

   https://blog.hartman.org.il/post/his-life-dream



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2015 18:18 לינק ישיר 

בראשית הדיון, השאלה הוצגה בצורה הבאה (שלדעתי היא הקרובה לאמת), האם ישנה דרך לקב"ה ללא המצוות או לכל הפחות המצוות הן דרך להגיע לקב"ה הגדול מהן, או לחילופין הקב"ה לפחות ביחס אלינו הוא המצוות ורק הן.
יש להבהיר שישנם ערכים שלא נכתבו בתורה אך קדמו לה כמאמר החכם 'דרך ארץ קדמה לתורה', כך שהניסוח הזה אינו מדוייק לחלוטין, עם זאת בעצם הוא נכון, כי כל הערכים האלו חשובים רק במידה והם 'כלים' לתורה, ולא שערכם הוא דבר לעצמו.

(זו נקודה שלדעתי נכונה גם לפי השיטה החסידית, ערכי השלום הנימוס וההטבה הם במידה ובה הם באים מהתורה וחוזרים אליה, יש לציין גם לדברי הרמב"ם על ההבדל בין חסיד אומה"ע לחכם מהם.)

ואכן בנקודה זו ישנו הבדל בולט בין הגישה החסידית שמקדשת את הלימוד לכשיביא לדבקות ומנגד מעריכה תפילה שהיא עבודה שבלב על פני תפילה על פי ההלכה. לבין הגישה הליטאית שמקדשת את ההלכה והלימוד כשלעצמם, ומעריכה רק תוספת לב ומחשבה בהם.

בהמשך הדיון עבר ל'חום' ו'קור', ושאר ירקות. בעניותי אציין שהפולנים ידועים בעולם כקרים מאד לעומת הרוסים, והינם לשם דבר בתכליתיותם. אולי במריבות הירושה הם נחשבים ל'חמים'. וכל זה באמת לא נוגע ליהדות.
(אם זה נוגע למשהו, לענ"ד זה נוגע לעובדה שתקנות הבית ישראל התקבלו רק בגלל שנפלו על קרקע מתאימה.)

ולעניין קירוב היהודים הפשוטים, זהו אכן חלק מתורתו של הבעש"ט, אך ברור שלא העיקרי שבה. הבעש"ט סחף את תלמידיו הגדולים, לא באמצעות האדרת הפשטות, כי אם באמצעות חכמה עמוקה שהיא גם חמה ולבבית. כל האדמורים בדורות הראשונים למיטב ידיעתי היו בעלי תורה וניתן למצוא בדבריהם עומק. ההבדל ביחס ליהודים הפשוטים לא היה (בשלב זה) הבדל בהערכה, אלא הבדל בהשקעה. הקוצקר העריך יהודים פשוטים אך ביקש יותר והתמקד בזה, את השפעת החום והברכות הותיר לשאר האדמורים שלא חסרו. גם חסידיו שרפו רק למדנים או חסידים או כל אדם חשוב בעיניו שלא היה כמותם, אך אדם פשוט שלא החשיב את עצמו קיבל יחס חם ולעיתים כבוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/12/2014 22:32 לינק ישיר 

אדמו"ר הזקן היה ליטאי, בחצר המגיד ממזריטש כינויו היה "דער ליטוואק". למי שהזכיר את קוצק, זו חסידות מאוד יוצאת דופן ומאוד שונה מהבעל שם טוב. הבעש"ט קירב את ההמונים וחבריו לימדו תורה את היהודים הפשוטים שלא ידעו א"ב. בקוצק חיפשו רק חריפים וחכמים שמוכנים לחיי פרישות וביטול של כל הנאות העולם, וויתרו על כמות של חסידים עבור האיכות הזו. הבעל שם טוב חינך שגם יהודי פשוט שעובד כל היום הוא חלק מעם ישראל ויקר מאוד בעיני ה', בקוצק היו שורפים מרוב חריפות אחד כזה שרוב ימיו בגשמיות. 

 (אגב גם אדמו"ר הזקן מעיד שבתחילה לא רצה ביהודים פשוטים אולם המגיד ממזריטש לימדו להכיר במעלתם.)

אז נכון שלכל זרם בחסידות יש ייחודיות, אבל כאן זו ייחודיות שקצת הפוכה מהזרם הראשי של תלמידי הבעל שם טוב. ואחר כך נוספה לזה הבדלנות ההונגרית וכך הגענו למה שקרוי היום "חסידויות סגורות" שמאוד קשה למצוא משותף להן ולדרך הבעל שם טוב. עיין ערך המילה "אונזערע" שבעבר כוונה לכל יהודי וכיום בקושי לחסידות שאתה משתייך אליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/12/2014 21:12 לינק ישיר 

חיפשתי אשכול על א,י,השל ומצאתי רק את זה.  (רציתי לתת כאן לינק לכמה הרצאות חדשות לכבודו ממכון ון ליר)

הנה תשמעו אותם כאן

www.youtube.com/watch?v=-jE8Q-InAnc&index=2&list=PLHgwT2MoGd821chAbSXHBuYEsDQT29mLK



אגב נושא האשכול:
בריסק זה לא ממש ליטאים, הם יותר ברוח החסידים, גרו קרוב אליהם וגם הריחו חזק את ריח החסידים ככה שאם הוא רוצה לעשות את התזה חסידים מתנגדים אז בריסק הם באמצע הם לא חסידים ולא ליטאים.
מי שקצת מכיר, בריסק שונאים את הבני תיירה יותר מהחסידים.

תוקן על ידי maxmen ב- 30/12/2014 21:13:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 16:52 לינק ישיר 

שבת כמקדש בזמן, הערה בשולי הדברים היפים של דה וינצי.

הרעיון הוא אכן יפה, ויש בו טעם עמוק ולא פיוטי גרידא [שאין לזלזל בו]. רצף הזמן הוא סתמי, חסר מובן, והאדם קובע בתוכו מועדים בעלי משמעות, המעניקים תוכן וטעם לחייו ברצף הזה. בעיני, המשמעות והטעם הם העומדים ביסוד המועד. ההלכה היא לבוש של כללים וחוקים, תקנון מחייב לשם יחודו של המועד ולהבדלתו מן היום הרגיל.

הדברים הזכירו לי מיד את התרפויטים, אותה כת נזירים יהודית עליה כותב פילון. ראו כאן:

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D

 

את 'על חיי העיון', החיבור המתאר את אורח חיי התרפויטים אפשר לקרא בעברית, במהדורת כתבי פילון, הוצ. מ.ב., כרך א' ע' 183. קודם לו מבוא של סוזן דניאל-נטף בע' 169.

עודד

 



תוקן על ידי 932woland ב- 27/09/2013 16:53:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 16:03 לינק ישיר 

רוסיה הלבנה ואוקראינה היו במקור רוס שבירתה קייב, להבדיל מרוסיה שבירתה מוסקבה. אח"כ במשך מאות שנים השתייכו לדוכסות הליטאית הגדולה ואח"כ במשך כמאתיים שנה לאיחוד הפולני-ליטאי. ככה שהדיון הינו על ההבדל בין השכלתנות הליטאית לבין הלבביות הפולנית. או שמא ליהדות רוס אופי מיוחד, הן שכלתני והן לבבי, כפי שבא לידי ביטוי אצל רבים מיוצאיה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 15:57 לינק ישיר 

דה וינצ'י,
ככל הידוע לי ההסבר מאד פרוזאי. השל לא היה רב (אלא הוגה דעות ופעיל חברתי) והגרי"ד כן. השל אמנם הוסמך לרבנות במוסדות לא אורתודוכסיים, אבל במינוח המקובל (חכם הלכתי שמנהיג קהילה גם במובן ההלכתי) דומני שקשה לקרוא לו רב. ייתכן שרבנים ורבות רפורמיים או קונסרבטיביים יתקוממו כנגד זה, אבל מה לעשות באמת יש משמעות מקובלת למינוח הזה ולמיטב ידיעתי הוא לא עומד בה. הדברים לא אמורים דווקא כלפי מי שאינו אורתודוכסי. גם הוגה דעות , חוקר, או פעיל חברתי, או מנהיג, אורתודוכסיים, אינם רבנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2013 15:55 לינק ישיר 

אגב שכלתנות ,לא מצאתי בחבד רק שאלות כנות ושכלתניות ,כל השאר.....


תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 16:02:30




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 15:46 לינק ישיר 

בלארוס איז רוסלנד,
היה בו שילוב של שכלתנות ודביקות אין סופי,
אוקראינה היא גם רוסיה,
להזכירך ניסו להבדיל כאן בין הקור הרוסי לחום הפולני,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 15:42 לינק ישיר 

אוקראינה המדינה הדרומית ביותר במזרח אירופה ולא בכדי היתה המרכז של תנועת החסידות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 15:37 לינק ישיר 

אדרבא רבי שניאור זלמן מלאדי נולד בבלארוס וחסידות חב"ד ישבה בבלארוס או סמוך לה, ולא בכדי היתה החסידות השכלתנית ביותר מכל החסידויות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2013 15:30 לינק ישיר 

נקרא רומניה ויש טוענים גליציה, השם פולין לא מופיע במפת הבעש"ט,
היא לא התאימה יותר לאופיים הפולני מאשר לאופיים של הליטאים או הרוסים ובעל התניא יוכיח שהיה בן דורו של אבי המתנגדים, ברוסיה הלבנה
לקרוא לקוצק השקיעה?קראת פעם את ספרי תלמידי קוצק ?קוצק בסך הכול חזרה למקורו המנטלי=הקור בניגוד לחום החסידי במעטפת של פנימיות,
אוקראינה היתה מלאה בחסידות מלבד ליטא שהשפעתו של הגרא השאירה בו את חותמו,


תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 15:34:22




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האדם נוף מולדתו- תפיסת ההלכה אצל הרב סולובייצ'יק וא.י. השל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.