בית פורומים בחדרי חרדים

מהות ההשקפה החרדית על יום ירושלים ושאר ירקות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/5/2015 23:53 לינק ישיר 
מהות ההשקפה החרדית על יום ירושלים ושאר ירקות

בפרוס עונת החגים הציוניים מתרחשת מיתקפה קבועה בפורום ובשאר הכיכרות המוכיחה עד כמה מגדולינו הכירו בניסים וכו' וכו' וכו'
כל המסתננים לפורום שאינם מחוגי החרדים ועיסוקם הוא לחנך את החרדים להשקפה הנכונה מביאים מילים ופיתומי מילים, בכיוון ה"נכון".
בעיה בסיסית להם בהבנת ההשקפה החרדית ולכן מיליהם לשווא .
הנחת היסוד שלהם היא כי החרדים סבורים שלא נעשו ניסים . רק תוכיח להם שהיו ניסים ומיד הם ציוניים 
ובכן החרדים סבורים שנעשו ניסים והרבה ניסים, הבעיה היא במניפולציות שעושים הציוניים וגרוריהם לקבל את ההשקפה הציונית בדבר כיסא ה' בעולם וכו' .
הודאה על הנס כן, ניצול ההודעה להכרה במדינה על כל חסרונותיה לא . והראיה מילים חלמות על הנס שנעשה לנו, מנוצלות מיידית על די ניקים להבלטה מתוך מטרה מאוד מסוימת, העלאת ערך המדינה וחייליה וכו' 
זאת בדיוק הסיבה שרבים מגדולי ישראל הפחיתו באמירת השבחים, לא מתוך שאין ניסים אלא מחשש מניצולם .
בפרוס פרשת התוכחה המבהירה חד ונחרץ, כי מצבו הגשמי של עם ישראל הינו תוצאה של המצב הרוחני, ניכרת בכתיבת הניקים האמירה המוסווית, אולי אפילו מהם, הודאה על הניסים תוך טשטוש המצב הרוחני והשלכותיו הנוראיות, כאשר ספק אם גם בתוככי הקו הירוק, ישנם הרבה יותר מ50% יהודים כאשר ערכאות מתירות מסיון וכל תאוות, ועוד ועוד .
הכרעת גדולי הדורות כחזו"א זצ"ל הבית ישראל זצ"ל ועוד, היא בחירה בפחות גרטע, ואי הודאה מספקת על ניסים ראויה על מנת שהמון העם לא יגרר בעקבות כך אחרי דברים אחרים של האתוס הציוני, ובקיצור קירור מכוון של האמבטיה .






דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 19:09 לינק ישיר 

יש להודות להשם ית' על עצם הניצחון (אוי ואבוי אם היה להיפך חלילה)
אבל גם לזכור ש"זה עדיין לא זה".
ומכאן לצעד הבא:לפעול ולעשות בכיוון ש"זה יהיה זה".


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 19:08 לינק ישיר 

אתה הקשקשן היחיד, מחליט מה דעת גדולי הדור, בניגוד גמור  לדברם.  אף אחד לא התייחס לערבים כאל מסכנים ואומללים ואסר להלחם בהם. ההתיפיפות הזו אינה נחלת החרדים כלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 19:06 לינק ישיר 

למרבה השמחה גדולי התורה החרדים, בהשקפתם על גויי הארץ כי בצלם אלוקים הם, בולמים את גישת ההמון הנוטה לכיוונים לא אנושיים ולא יהודיים .
וודאי גם הרבי מחבד שעמדתו איתנה איתנה ביחס לאי נסיגה וויתור על שטחים, עם זאת התיחס לכל נברא כצלם אלוקים, ונמנע מהתגרות וביזוי להבדיל מעמידה על עקרונות .
הדברים כל כך פשוטים שאינני מסוגל לתפוס, כיצד התעללות באנשים, ההיפך ממנה הוא שיטת ליבוביץ .
לקשקושי מואי עדיף לא להתיחס, 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 18:52 לינק ישיר 

ואתה טוען שאתה מייצג את הרוב החרדי, לאיזה חרדים נכמרים רחמיהם על הערביןם האומללים, אתה מייצג את ישעיהו  ליבוביץ שטען שמרדכי  ואסתר פגעו בחפים מפשע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 17:11 לינק ישיר 

אליהו1000 כתב:
אני חושש שוב שיכולת הבנת הנקרא שלך בעייתית ?
האם דיברתי על אי הליכה לכותל, האם דיברתי על התגרות באומות כאשר המדובר בהגנה וכו'
דיברתי על התיחסות לאוכלוסיה הערבית כזבל אנושי, עוד בטרם המהומות נגד היהודים, על העפתם ממקומות העבודה בישובים היהודים בשם הסיסמה עבודה עברית, על גרוש 15,00 ערבים מאזור חפר, בשל היות הקרקע שייכת לבעל קרקעות סורי אשר לא ראה את הקרקע מעולם והשכיר אותה לחוכרים משך 200 שנה עד שאבירי התנועה הציונית העיפו אותם בחסות השלטון . צודק חוקית, נוראי מבחינה פוליטית . אלא שאנשי העליה השניה בזו לכל מי שלא נראה כמותם, מזרחי, חרדי, ערבי, בן תרבות מערב אירופאי, קובצי הצעירים והצעירות בעלי הגיל הנמוך וההתלהמות המרובה נוסח הקומוניזם, הפעילו את פצצת המרעום המכונה ישמעל פרא אדם, ואת המחיר הכבד אנו משלמים בגדול .במפות שהוציאה התנועה הציונית בשנות העשרים והשלושים לא מופיעים הישובים הערביים, קצת אינטלגנציה מבהירה מה משמעות התנהגות כזאת, וזאת ללא קשר לזכות עם ישראל על ארץ ישראל .שיגעון הגדלות והדרך בה נעשו דברים הם הסיבה המרכזית לצרות בהם אנו שקועים .
עד שנות העשרים למאה הקודמת היה ברור לכל יהודי שהחיים בקרב הערבים נוחים ליהודים מאשר בין הנוצרים, ואלו שחיים בתוככי האתוס הציוני אינם מרשים לעצמם לבדוק מה קרה .


האמת היא שכאשר אתה רואה חרדים בגישה של מרצ, אתה תמיד נזכר בסיפור על רב שפגש את תלמידו לשעבר אוכל נבלות וטריפות. הרב שאל אותו מה הביאו למצב זה והוא ענה שיש לו 150 שאלות באמונה והוא ישמח לשאול את הרב. השיבו הרב שאם הוא היה שואל את השאלות ולא מקבל מענה ואח"כ אוכל נבלות וטרפות, היה יודע שהשאלות הם שאלות. כעת משאוכל נבלות וטרפות וא"כ בא לשאול, הרי שאלו לא שאלות אלו תשובות למה אוכל נבלות וטריפות, ועל תשובות לא ניתן להשיב.

אם כל אותם שואלי שאלות והחותרים תחת הציונות והמזיקים לה, היו מצטרפים לציונות (או מקימים ציונות אלטרנטיבית), והיו שואלים שאלות, הרי שאלו היו שאלות על הציונות. כעת זה רק הסברים למה אנשים אלו אינם נושאים בנטל עם הציבור, ועל הסברים לא ניתן לענות תשובות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 16:59 לינק ישיר 

אליהו1000 כתב:
ע"מ לא להיכנס לעינינים סגוליים וסיפוריים אשאל את הטרולים, מה היה קורה אם ד"ר דה הן לא היה נרצח ותוכניתו לחיים משותפים עם ערביי הארץ הייתה מתקיימת כפי ששאף אוהב ארץ ישראל הגדול ר' חיים זוננפלד .
אולי אז לא היו צריכים כל כך הרבה חיילים למות כדי להגן מפני הערבים, ואולי ליהודים הנמלטים מהיטלר היה לאן לנוס, יען עד העליה השניה לא הייתה התנגדות מאורגנת מצד ערביי הארץ ליהודים, ולא הייתה סיבה לספר הלבן כדי להחניף לערבים .
מי שמוכן להשתחרר מהאתוס הציוני ולקרוא כיצד התייחסו עולי העליה השניה וממשיכיהם לערביי הארץ, בניגוד לציבור החרדי בהכוונת הגר"ח זוננפלד, יוכל לשער שנפלנו לביצה שאולי היה מיותר להיכנס לתוכה .


נראה שרצח דה-האן הוא חבל הצלה של החרדים.

כששואלים אותם למה הם לא משתתפים בהגנה על היהודים, יש להם תשובה שכאשר רצו הירושלמים להזיק לציונות, הם ניסו לתת את השליטה בארץ לערבים. אני מבין שבורים כמותכם לא מכירים את הראש הערבי ולא יודעים איך חיים מיעוטים לא מוסלמים בארצות מוסלמיות, אם אתם מאמינים שהייתם מקבלים זכויות ועליה לארץ.

דרך אגב, אתם יכולים להמשיך וכשיתלוננו על חוסר השכלה אצל החרדים לספר שהיה פעם דר' חרדי (דה האן) והציונים רצחו אותו, אז אתם מפחדים לרכוש השכלה.

אתם יכולים גם להסביר למה אתם רודפים הומוסקסואלים, מחשש שהציונים ירצחו אותם, כמו שרצחו את דר' דה האן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 16:37 לינק ישיר 

אני חושש שוב שיכולת הבנת הנקרא שלך בעייתית ?
האם דיברתי על אי הליכה לכותל, האם דיברתי על התגרות באומות כאשר המדובר בהגנה וכו'
דיברתי על התיחסות לאוכלוסיה הערבית כזבל אנושי, עוד בטרם המהומות נגד היהודים, על העפתם ממקומות העבודה בישובים היהודים בשם הסיסמה עבודה עברית, על גרוש 15,00 ערבים מאזור חפר, בשל היות הקרקע שייכת לבעל קרקעות סורי אשר לא ראה את הקרקע מעולם והשכיר אותה לחוכרים משך 200 שנה עד שאבירי התנועה הציונית העיפו אותם בחסות השלטון . צודק חוקית, נוראי מבחינה פוליטית . אלא שאנשי העליה השניה בזו לכל מי שלא נראה כמותם, מזרחי, חרדי, ערבי, בן תרבות מערב אירופאי, קובצי הצעירים והצעירות בעלי הגיל הנמוך וההתלהמות המרובה נוסח הקומוניזם, הפעילו את פצצת המרעום המכונה ישמעל פרא אדם, ואת המחיר הכבד אנו משלמים בגדול .במפות שהוציאה התנועה הציונית בשנות העשרים והשלושים לא מופיעים הישובים הערביים, קצת אינטלגנציה מבהירה מה משמעות התנהגות כזאת, וזאת ללא קשר לזכות עם ישראל על ארץ ישראל .שיגעון הגדלות והדרך בה נעשו דברים הם הסיבה המרכזית לצרות בהם אנו שקועים .
עד שנות העשרים למאה הקודמת היה ברור לכל יהודי שהחיים בקרב הערבים נוחים ליהודים מאשר בין הנוצרים, ואלו שחיים בתוככי האתוס הציוני אינם מרשים לעצמם לבדוק מה קרה .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 14:17 לינק ישיר 

תרבות  דיון? מה אתה נכנס לקטעים אישיים, במקום להפסיק לסלף את המציאות, האם ההנהגה החרדית סברה את איסור ההתגרות בגויים, שהיא המצווה החשובה ביותר אצל הפלגים הקיצוניים?  ראה באשכול סמוך שהחזו''א עצמו בא אליו הרב יצחק מאיר ר'''ע בני ברק, כשהיה בצבא והחזו''א  הורה לו להשאר בתפקידו והדריך אותו מה  ואיך לעשות?  והעובדות שרבים מהציבור החרדי אמרו הלל  ושמחו על כיבוש הכותל ואינם סבורים שההליכה לכותל היא התגרות בגויים וכדומה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 12:42 לינק ישיר 

אליהו

קבל חח



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 12:39 לינק ישיר 

אכן תרבות הדיון במיטבה .
כאשר כותבים כי אין להתגרות באופן מיותר בערבים, ואולי דווקא בגלל הגדרתם כ"פרא אדם" בדיוק כפי שנהגה החכמה היהודית בכל הדורות, כפי שנהג רבי יוחנן בן זכאי, ועל ידי כך הציל את התורה ץ הרי זה נקרא בעיני מי שלא יודע לקרוא, ואם יודע לקרוא לא מבין שכותב הדברים אוהב את הערבים . וכאשר כותבים על הרעיון שהוביל ד"ר דה הן בהכוונתו של הגר"ח זוננפלד זצ"ל , לא מתיחסים לרעיון, כי אם לנטיתו של הד"ר ( בקשר להתנהגות מעשית בענין אין כל ראיה ) וכאז כן היום מרשיעים מתיחסים לענין במקום לצעדיו הפוליטים . כי כאז כן היום כאשר אין מה לענות צרור הגידופים נפתח וברמה האישית הפחותה ביותר .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 10:58 לינק ישיר 

כאשר שונאים את הציונים לא צריכים להלל סדומאים ובוודאי לא את הערבים הרוצחים . 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 10:40 לינק ישיר 

הרבי שלו מסביר בסך הכל את ההתנגדות לאמירת הלל, והוא עושה מזה תזה אנטי ישראלית ארוכה, הרבה גדולי ישראל ורבנים גם  מחוגים חרדיים אמרו הלל  אבל ללא ברכה. כשדנים על מהות ההשקפה החרדית אי אפשר להביא מאמרים קיצוניים כמייצגי הכלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 10:24 לינק ישיר 

"יום ירושלים" בראייה של תורה ● מאמר דעה מאתר  col.org.il
(יום ראשון, כ''ח אייר תשע''ה)

מהי ההתייחסות הנכונה ליום כ"ח באייר, היום שבו שוחררה ירושלים עיר הקודש? הרבי קובע בבירור: "ח"ו לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום" ● תקציר ממאמרו המקיף של הרב יעקב הורוביץ  למאמר

את יום כ"ח באייר – שבו שוחררה ירושלים עיה"ק משלטון ערבי בשנת תשכ"ז - רבים מאחינו בני ישראל מציינים כיום חג, ("יום ירושלים"), באמצעות טקסים שונים, הרקדות, תפילות, אמירת הלל וכו'. דעתו של הרבי הובעה בבהירות (בשבת פרשת מסעי ה'תשכ"ז), בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, וכה היו דבריו:

"ח"ו לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום . ובפרט ע"פ המבואר בקבלה שהמועדים מכוונים כנגד הספירות, ג' הרגלים הם כנגד ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת, חנוכה ופורים (או: פורים וחנוכה - כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפ"ז פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.

ואפילו חג הגאולה י"ב תמוז שבו היתה גאולה כללית, אעפ"כ לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיו"ט ולומר בו הלל עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון - אין לתקן ולקבוע בהם יו"ט ח"ו! ואע"פ שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יו"ט ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם . . אבל לא יו"ט כפשוטו.

וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יו"ט: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר - שבזה מתבטאת ההודאה, ועד"ז הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה ...".

"ירושלים השלימה"

דהנה מפי רבים נשמעת הטענה, שיום זה הוא חשוב מאד ויש לציינו כיום חג - ולא רק מהבחינה הלאומית גרידא אלא גם מנקודת מבט של תורה - מפני שבאותו יום נכבשה ירושלים העתיקה מידי צר ואויב שהחזיק בה י"ט שנה, וירושלים אוחדה בבחינת הנאמר (תהלים קכב, ג): "עיר שחוברה לה יחדיו", ומצאו לזה גם כינוי ותואר של כבוד "ירושלים המאוחדת" או "ירושלים השלימה".

ברם לשיטתו של הרבי, דבר זה אין לו מקום. שכן כל מהותו, אופיו ונשמתו של היום - הריהו לאומיות (חילונית או דתית). אבל מהבחינה היהודית המקורית לא ארע שום דבר מיוחד ביום זה, שכן אנו ממשיכים לחכות ולצפות למשיח צדקנו שהוא, ורק הוא, יביאנו לשלמות האמיתית (בלי מרכאות) כשיוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

וירושלים האמיתית מה מצבה כיום? - בתפילת "נחם" אנו מבקשים מהקב"ה "נחם ה' אלקינו את . . העיר האבלה והחרבה והבזוי' והשוממה: האבלה מבלי בניה, והחרבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב . . ויבלעוה לגיונות, ויירשוה עובדי זרים ויטילו את עמך ישראל לחרב...".

ולכאורה לגמרי לא מובן, הרי יושבים כיום אלפי יהודים בירושלים, וכיצד זה אנו אומרים שהעיר היא "חרבה ושוממה . . מבלי בניה ומאין יושב"? אלא כנראה, לפי השקפת היהדות מה שיושבים יהודים בירושלים זהו רק בבתי האבן, בירושלים של מטה - אבל אנו מצפים לירושלים של מעלה, למשיח בן דוד שיגלה לנו את נשמתה שהיא עיר הקודש והמקדש, שזהו עיקר שבחה ומעלתה.

עד"ז בליל הסדר לאחר אמירת ההגדה אנו מבקשים "לשנה הבאה בירושלים". ולכאורה לא מובן, יושב לו יהודי בבית מרווח בירושלים ומבקש "לשנה הבאה בירושלים" - הרי אתה נמצא כבר עכשיו בדירת פאר שמסביבה גינה מטופחת בירושלים?! אלא מאי, כנראה לא זו ירושלים שאליה אנו מייחלים ומצפים כבר אלפי שנה.

באחת משיחותיו הוכיח זאת הרבי גם מנוסח התפילה (של מוסף ליו"ט) שתקנו לנו חז"ל לומר "מפני חטאינו גלינו מארצנו". ולכאורה, עומד לו יהודי בארץ הקדש ליד מקום המקדש, ואומר "גלינו מארצנו" - היתכן?! אלא מה עלינו לומר, מכיון שמצבם הרוחני של ארץ הקדש וירושלים עיר הקדש הוא בשפל, כמאמר "ועיר האלקים מושפלת עד שאול תחתי'", אין זה נקרא שאנו נמצאים כאן. המצאותנו כאן היא רק במובן גשמי גרידא, אבל זהו כגוף בלי נשמה, וכשהעיקר חסר (הנשמה) - גם הטפל (הגוף) אינו נחשב.

קריעה על ראיית ירושלים

זאת ועוד. ע"פ ההלכה המפורשת בשו"ע, כשיהודי רואה את ירושלים עליו לקרוע את בגדיו כאבל. הלכה זו מקורה במסכת שמחות (פרק ט) והובאה (עם הוספות) גם בתלמוד דידן, מסכת מועד קטן (כו, א), ובירושלמי שם (פרק ג הלכה ז). וכן נפסק להלכה בכל הפוסקים, ברמב"ם (פ"ה מהל' תענית הט"ז), בטור (או"ח סי' תקס"א) ובשו"ע (שם) מבלי חולק.

ומכיון שזוהי הלכה פשוטה - אליבא דכל הפוסקים - היא מחייבת כל יהודי, כפשוט. וגם במצב הנוכחי שיש שלטון של יהודים בארה"ק, לא נשתנתה הלכה זו (ראה בשו"ת מנחת שלמה - להגאון רבי שלמה זלמן אויערבך) . לפלוני שביקר בזמנו בארץ הקדש ולא קרע כדין על ערי יהודה, הביע הרבי את תמיהתו בלשון חריפה : "לפלא . . ועתה נוגע עוד יותר - להוציא מדעת האומרים שהחלטת U.N. בשנת 1948 ביטלה ברכות (=דינים) אלו".

שכן לדעת הרבי, הקמת המדינה לא הוציאה כלל את עם ישראל ואת ארץ ישראל ממצב של גלות, ואפילו 'אתחלתא דגאולה' אין כאן. אדרבה - מבחינות מסויימות זו גלות כפולה וקשה עוד יותר, כאשר אנשים אשר "בשם ישראל יכונה" (קרי: "מדינת ישראל") הם המשליטים את הגויים ואת תרבותם על ארץ הקדש . ולכן מובן החיוב ע"פ ההלכה לקרוע על ירושלים גם בזמן הזה, וכמ"ש בשו"ת מנחת שלמה (הנ"ל), שכיוון שבתי התיפלה כו' אי אפשר להסירם לעת עתה [ואדרבה, הם מקבלים עוד תמיכה מהשלטון ה'יהודי'], יש לקרוע גם כיום. וראה במכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ : "על ירושלים הנוכחית, שבנו בה את התיאטראות וכדומה - מותר לקרוע פעמיים".

והטעם לזה מובן, שכיון שה'יהודיות' של המדינה - בעיקרה - איננה אלא במובן הלאומי החיצוני (והמסגרתי - טכני) בלבד, אבל במובן הרוחני, רוח הגויים ותרבותם היא השלטת במדינה - אין זה נקרא שערי יהודה וירושלים נבנו מחורבנן עד שיהיו בשלטון ישראל, לא רק במובן המדיני אלא במובן הרוחני-תוכני שהוא העיקר. וראה גם מה שכתב אדמו"ר מהוריי"צ באחד ממאמריו "כל זמן שפושעי ישראל הם מנהיגי ארץ ישראל, הרי כל המבנים הגשמיים הם חורבות".

ויש להוסיף שעניין זה, של העדר שלטון ישראל (אמיתי) על ערי יהודה וירושלים עיה"ק הקיים כיום, נראה עתה בחוש (ואף נעשה מוחשי יותר ככל שחולף הזמן), גם בגשמיות, וכגון בירושלים ה"מאוחדת והשלימה" אף שבאופן רשמי היא "בירת ישראל לדורות" הרי בפועל אין מאפשרים ליהודים לדור בה, למעשה שולטת שם ה"משטרה הפלשתינאית" והמשטרה שלנו עומדת חסרת אונים מולה. ולא רק שאין מאפשרים ליהודים לדור בה, אלא יהודים מפחדים להסתובב בה בחופשיות. וכשהאספסוף זורק אבנים אל רחבת הכותל מצוה המשטרה ליהודים להתרחק מהמקום. ו"הר הבית - בידינו" (בכאב ובתמיהה רבתי)?! – כידוע. ואין להאריך בדברים המצערים.

לסיכומו של דבר יכולים אנו, איפוא, לומר, כי מה שדרים עתה ריבוי יהודים בעיר הקודש - הרי זהו ב"ירושלים של מטה" בלבד, והיא אכן משמשת כמקום איכא חלק מירושלים ברשות האומות מגורים גשמי לאלפי יהודים (וכאמור, לא רק ליהודים, גם לישמעאלים ולמחבלים...) הדרים בה. אבל תקותנו וצפייתנו ל"ירושלים השלימה" היא לירושלים של מעלה, כעיר הקודש והמקדש.

וכשתמצי לומר, אפשר לחדד את הדברים ברוח מה שהוסבר לעיל ולומר זאת במלים נוקבות יותר (ובודאי הקורא יתפוס את "נשמת" הדברים ולא את גשמיותן) - והוא, שמה שגרים עתה אלפי יהודים בירושלים, הרי זה (כמובן, ע"ד ההשאלה בלבד) כמו שגרים בתל-אביב, או יפו או קלקיליה, (ובעצם, הדמיון ביניהם עולה יפה גם בדרך השלילה (ובדרך זו הוא אף חריף עוד יותר): מה בקלקילי' לא מאפשרים ליהודים לגור הנה אף בירושלים העתיקה כן!...). למה דומה עיר הקודש והמקדש עתה? לגוף בלי נשמה! - ששון ושמחה וימי חג, יהא ניתן לעשות כשיהא שחרור "ירושלים של מעלה" - וזהו שאנו מתחננים ומבקשים כל יום בתפילותינו: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב..."., "ובנה ירושלים - עיר הקודש..." - אך במצב הנוכחי גדולים הצער ו(במילא גם) התמיהה: לשמחה מה זו עושה?!...

מנגד, מובן ופשוט שכל האמור לעיל אין בו שום סתירה לזה שכו"כ פעמים דיבר הרבי וזעק מקירות לבו הטהור על ההכרח הגמור לעמוד כצור איתן נגד מסירת ירושלים העתיקה לנכרים ח"ו. וכן, כמובן, לזה שהרבי התייחס פעמים רבות לנסים ולחסדי ה' שהיו במלחמת ששת הימים ושחרור המקומות הקדושים, ובראשם הכותל המערבי, מיד שלטון גויים שמנע מיהודים להתפלל שם וכו' וכו'.

ומה שיש מטעימים את ציון היום הזה שהוא מפני שנפלו חיילים הרבה (באותו יום ובימים שלאחריו) על כיבוש הכותל וירושלים, עובדה זו כשלעצמה היא נכונה. אבל מה זה נוגע לנושא הנדון כאן, אם יש לחגוג ביום זה. - בכל א"י נפלו הרבה חיילים, ואולי במלחמת יום-הכיפורים בסיני נפלו יותר; ועל הגנת הגליל או הנגב בתש"ח נפלו עוד יותר! ומה זה נוגע לכ"ח באייר דווקא, שיש לציינו כיום חג?! ועוד, אם מפני שנפלו הרבה חיילים - יש מקום לציינו כיום זכרון ואבל ולא כיום חג.

ויש להוסיף עוד, שאם רוצים לקבוע יום של הודיה לה' על הניצחון במלחמת ששת הימים - הרי צריך לקובעו ביום סיום המלחמה וסיום הניצחון , וזאת ע"פ ההלכה הקובעת שאלה הצריכים להודות (לברך ברכת "הגומל") כגון חולה שנתרפא, רק כשיצא מהסכנה וחזר לבוריו לגמרי מברך הגומל ומודה . ועוד, שא"כ היה צריך לקבוע יום של שמחה והודיה גם בסוף מלחמת תש"ח ויום-הכיפורים, והטעם שלא קבעו הוא - בצדק גמור - מפני שלמרבה הצער והכאב מלחמותינו לא תמו כלל ועיקר, כידוע כמה דם יהודי נשפך עוד כמים מאז ועד היום.

כמה נקודות מתוך מחקר מקיף בנושא "יום ירושלים – כ"ח באייר כיום חג?!" מאת הרב יעקב הלוי הורוביץ, ראה אור בקובץ "פרדס חב"ד" גליון 11 עמוד 163 ואילך.

להורדת המאמר המלא:

http://www.col.org.il/pics/inbox/1061823_0233227.doc

http://goo.gl/Jw9yWo






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 09:49 לינק ישיר 

אתה הטרול הגדול, לא עונה לעניין וזורק בליל ססמאות,  לפי השקפתך המעוותת הערבים הם סך הכל מסכנים שנעשה להם עוול והם מגיבים בצורה אנושית ומובנת..  ולו היהודים לא היו כאלה רעים הכל היה בסדר,  אבל גם לדבריך יוזמת השלום החרדית קרסה וקמה כאן מדינה, היתה מלחמה והיהודים ניצחו את הערבים שבשבחם אתה מדבר כאן,  אולי בגלל זה אתה באבל כה גדול?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2015 09:36 לינק ישיר 

ע"מ לא להיכנס לעינינים סגוליים וסיפוריים אשאל את הטרולים, מה היה קורה אם ד"ר דה הן לא היה נרצח ותוכניתו לחיים משותפים עם ערביי הארץ הייתה מתקיימת כפי ששאף אוהב ארץ ישראל הגדול ר' חיים זוננפלד .
אולי אז לא היו צריכים כל כך הרבה חיילים למות כדי להגן מפני הערבים, ואולי ליהודים הנמלטים מהיטלר היה לאן לנוס, יען עד העליה השניה לא הייתה התנגדות מאורגנת מצד ערביי הארץ ליהודים, ולא הייתה סיבה לספר הלבן כדי להחניף לערבים .
מי שמוכן להשתחרר מהאתוס הציוני ולקרוא כיצד התייחסו עולי העליה השניה וממשיכיהם לערביי הארץ, בניגוד לציבור החרדי בהכוונת הגר"ח זוננפלד, יוכל לשער שנפלנו לביצה שאולי היה מיותר להיכנס לתוכה .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מהות ההשקפה החרדית על יום ירושלים ושאר ירקות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.