בית פורומים בחדרי חרדים

אשכול - תקציר לימוד התניא היומי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/10/2019 13:53 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| כ"ח תשרי -
אגרת הקודש, סימן כ"ה.

החיות הנמשכת בחו"ל באה מניצוץ היורד מדבר ה' ומאיר מלמעלה על השרים של למעלה ומהם נמשכת החיות לאומות העולם, לבהמות, לעופות, לארץ ולשמים שבארצותיהם.
החיות הנמצאת בתוכם היא בבחינת 'גלות', עד כדי כך שהגויים חושבים שהשרים הם אלוקות שזו היא עבודה זרה.
דבר ה' נקרא גם 'שכינה', לכן גלות זו נקראת גם 'גלות השכינה'.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/10/2019 13:04 לינק ישיר 


תקציר תניא :
| כ"ט תשרי -
אגרת הקודש, סימן כ"ה.

רבנו הזקן מסביר איך ישנה התחלקות מ"דבר ה'", לפי חילוקי הדרגות של ארבעת העולמות.
בדיבור האלוקי עצמו אין שום שינוי, השינויים הם בהארה מהדיבור האלוקי שבכל עולם.
השינוי נעשה ע"י צמצומים ומסכים רבים, למשל האור שמאיר בעולם הבריאה יהיה לאחר צמצומים רבים כדי שלא יאיר כמו שמאיר בעולם האצילות וכד'.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/10/2019 13:42 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ל' תשרי -
אגרת הקודש, סימן כ"ה.

רבינו הזקן מבאר איך הדיבור של היהודי הוא כדוגמת הדיבור האלוקי, שהוא השכינה:
נפש האדם כלולה מעשר ספירות המשתלשלות מהדיבור האלוקי, כאשר החב"ד (חכמה, בינה ודעת) שבנפש הם כנגד החב"ד שבעשר הספירות העליונות, והמידות שבנפש הן כנגד המידות של עשר ספירות העליונות.
גם כח הדיבור שבנפש קשור עם הדיבור שלמעלה, ולכן ע"י שמדבר דברי תורה הוא מעורר בכך את הדיבור העליון, מה שמסביר מדוע בקריאת שמע ובברכת המזון לא יוצא ידי חובה בהרהור בלבד אלא צריך גם דיבור.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/10/2019 15:12 לינק ישיר 


תקציר תניא :
| א' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ה.

כנגד עשר הספירות שבקדושה יש גם עשרה כתרים שבטומאה, שמהן נמשכות נפשות אומות העולם, והשכינה מתלבשת בתוכם (בקליפות), אך היא אצלם בבחינת 'גלות', זו הסיבה שיש לאומות העולם כח לשלוט על ישראל.
אך זה בעצם לרעתם, מפני שע"י התלבשות השכינה בתוך הקליפות מתבררים הניצוצות ומתבטלים הקליפות.
האופן בו הקליפות מקבלות את חיותם, הוא מהארה הנמשכת להם בבחינת "אחוריים" (כפי שהוסבר, כמי שמשליך מאחורי כתפו לשונאו) וגם הארה זו באה אליהם אחרי צמצומים רבים ומתבטאת בהשפעה גשמית בלבד.
מה שאין כן ישראל הם מקבלים את חיותם בבחינת "פנים", בלי הרבה הסתרים, וכל אחד מקבל חיותו לפי שורש נשמתו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2019 15:51 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ב' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

בתחילת האגרת מוסבר שהכועס דומה לעובד עבודה זרה. דבר זה שייך להיאמר על כעס המגיע מענייני העולם, שנאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אך כאשר אדם רואה את חברו עובר עבירה - עליו למחות ולפעמים אף לכעוס עליו.
אך כאשר מדובר בגוי המדבר עם יהודי בזמן תפילתו - לא שייך להוכיח אותו, אלא עליו להתבונן מדוע ה' עשה לו זאת, על מקרה כזה כתב הבעל שם טוב שעליו לחשוב שהכל בהשגחה פרטית וזה קרה לו רק כדי שיתחזק בתפילתו.
כאשר גוי מפריע לו בתפילתו, עליו להתבונן בגודל ירידת השכינה שירדה כל כך עד שנתלבשה בדיבור המפריע ומנגד לעבודת ה'.
מכיוון שכן מובן מדוע התלבשות השכינה בקליפה היא לרעת הקליפה, שהרי ע"י הפרעה זו בתפילה יוצא שהאדם מתפלל יותר בכוונה, ובכך נוספת קדושה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/11/2019 07:21 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ג' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

על תורת הבעל שם טוב, שכשגוי מפריע לאדם בתפילתו, יש בזה מסר מהקב"ה, והשכינה היא זו ששורה בו, הרעישו המתנגדים, איך יתכן לומר על גוי המפריע ליהודי בתפילה שישנה בו "השראת השכינה"?
רבנו הזקן הסביר שהבעש"ט דייק לומר "נתלבשה" השכינה - ע"י לבושים, ולא "שרתה" - השראת השכינה בגלוי. תפיסתם זו - של המתנגדים - באה מפני שהם אינם מאמינים בהתלבשות השכינה בקליפות כלל. אך ענין זה מובא לא רק בקבלה אלא גם בנגלה שבתורה, שהרי כתוב על הקב"ה "מלא כל הארץ" ולכן שורה אף בגוי.
מסיים רבינו הזקן ואומר שאי אפשר לבאר נושא זה, ובפרט במכתב, אלא רק ליחידי סגולה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/11/2019 20:15 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ד' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

רבנו הזקן מסביר באגרת זו שמכיוון שהשכינה בגלות יש גם בתורה העלם והסתר ועבודת היהודי היא לברר את הטוב מהרע (את ההיתר מן האסור).

מובא בזהר שחלק הנגלה שבתורה הוא "עץ הדעת טוב ורע", ופנימיות התורה היא "עץ החיים" ולכן מי שלומד את פנימיות התורה לא יזדקק לניסיון שלפני ביאת משיח ויצא מהגלות ברחמים.
ממשיך הזהר: "עכשיו תלמידי חכמים מתפרנסים מעמי הארץ ובימות המשיח זה יהיה הפוך עמי הארץ יתפרנסו ממה שיתנו להם תלמידי חכמים.
מצדם של עמי הארץ לא יהיה הבדל בין הגלות לימות המשיח חוץ משינוי המלכות ולכן הם כן יצטרכו ללמוד משניות ודינים של איסור והיתר".עד כאן מה שמובא בזהר.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2019 08:16 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ה' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

מדברי הזהר מובן שפנימיות התורה הוא "עץ החיים" ואילו הנגלה שבתורה הוא "עץ הדעת טוב ורע".
ונשאלת השאלה: איך ניתן לומר על חלק מהתורה שהוא "עץ הדעת טוב ורע" כשחז"ל אומרים שכל התורה כולה, כולל החלק הנגלה שבה היא "עץ החיים"? ובפרט שפנימיות התורה הייתה נסתרת עד לדורות האחרונים?
ועוד, שמי שמתעסק רק בלימוד התורה לא מפסיק מלימודו כדי להתפלל, אע"פ שהתפילה מבוססת על סודות הקבלה, (ז"א שלימוד יכול להיות שווה יותר מתפילה). ועוד שד' אמות של הלכה שווים במקום בית המקדש!
אם כך אינו מובן מה שכתוב בזוהר שלימוד הלכה הוא "עץ הדעת טוב ורע"?



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/11/2019 15:21 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ו' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

בנוסף על השאלות שנשאלו, ישנה תמיהה נוספת:
כיצד ניתן לומר שבימות המשיח לא יצטרכו ללמוד הלכות, הרי יצטרכו לדעת, למשל, את הלכות שחיטה, טומאת המת ודין טומאת היולדת (שהרי עתידה האישה ללדת בכל יום) ועוד.
דבר נוסף: בזוהר מובא שבימות המשיח תלמידי חכמים לא יתפרנסו מעמי הארץ ולכן לימודם יהיה בספר הזהר, אך גם בזמן בית שני תלמידי חכמים לא הזדקקו להתפרנס מעמי הארץ ואעפ"כ עסקו בלימוד הלכות איסור והיתר טומאה וטהרה.
כלומר שאין זו סיבה שלא לעסוק בלימוד הלכות בימות המשיח.
ואם כן כיצד ניתן לומר שבימות המשיח לא יצטרכו ללמוד הלכות?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/11/2019 15:06 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ז' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

התשובה לשאלות שנשאלו עד כה:
כאשר מדייקים בלשון הזהר מובן, שהדברים אודותם מדובר בהלכות האסור והמותר, מקבלים את חיותם מקליפת נגה (שמעורב בה טוב ורע) הנקראים "עץ הדעת טוב ורע" ולא ההלכות עצמם, שהם טוב בלבד.
פירוש דבר ה"אסור" וה"מותר":
דבר האסור, הוא אסור וקשור עם הקליפות ולכן אינו יכול לעלות לקדושה בשום מצב, בשונה מדבר המותר, שיכול לעלותו לקדושה.
כאשר ביום חול, האדם אוכל מאכל המותר בכוונה, או אם אפילו אכל בלי כוונה ובכח אכילה זו הוא עובד את ה' - הוא מעלה מאכל זה לקדושה, ובשבת אף הקליפה עולה, ולכן האכילה עצמה היא מצוה.
כל זה בנוגע לאסור והמותר עצמם, אבל לימוד התורה שבעל פה היא אלוקות, בחינת 'מלכות' שב'עולם האצילות', מאחר שאור אין סוף מתייחד עם הספירות בעולם האצילות, מובן שהתורה שבעל פה היא מיוחדת עם אור אין סוף.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/11/2019 15:28 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ח' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

כל 4 חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד וקבלה הם חכמתו ורצונו של הקב"ה.
וזהו ש"כולם באצילות", כי כולם אלוקות, רק שכל אחד מהם מתלבש בלבושים שונים. קבלה מתלבשת באצילות, תלמוד בבריאה, משנה ביצירה ומקרא בעשיה.
ספירת המלכות יורדת ומתלבשת בקליפת נגה כדי לבררה, לכן נקראת "עץ הדעת טוב ורע" ששייכת לרע בשונה מדרגת 'זעיר-אנפין' המכונה "עץ החיים".
כתוב בזוהר שבזמן שעץ הדעת טוב ורע שולט מתפרנסים תלמידי חכמים מעמי הארץ, והכוונה היא: כאשר השכינה היא בגלות השפע שמשפיעה הוא ל'ערב רב' (שיניקתם מקליפת נגה), והתלמידי חכמים ניזונים מהתמצית והשיריים בלבד.
בזמן שהשכינה בגלות עיקר עבודת האדם הוא בירור הניצוצות מתוך הקליפות. לכן עיקר לימוד ההלכה הוא בעיון ופלפול, מכיוון שהקליפות מעלימים עליה וע"י בירור ההלכה, מעלים אותה מהקליפות לקדושה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2019 14:06 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| ט' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

רק לנשמות כפי שהן מלובשות בגוף חומרי (שהוא מקליפת נגה) יש את היכולת לברר ולעלות את חכמת התורה מתוך הקליפות.
לכל נשמה יש את חלקה אשר שם נפלו ניצוצות קדושה ועליה מוטל לבררם ולעלותם מתוך הגלות.
לכן, על כל אחד לפי שורש נשמתו יש לעסוק בבירור הלכה בתור שאר חלקי התורה.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/11/2019 07:02 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| י' מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ו.

כל מה שנאמר עד כה הוא לגבי זמן הגלות. אבל בביאת המשיח, כשיושלם בירור הניצוצות, יהיה עסק התורה והמצוות בשביל המשכת אלוקות ממדרגות גבוהות ע"י "יחודים עליונים" המבוארים בפנימיות התורה.
בזמן הגאולה ההלכות 'הנגלות' יהיו נגלות לכל אחד, ולא תהיה שכחה מפני שלא תהיה קליפה המעלימה (אמנם הערב רב יצטרכו לעסוק בלימוד הלכות הנגלות, כיון שהסיטרא אחרא עדיין תמשיך להיות דבוקה בהם. אך בני ישראל לא יצטרכו כל כך ללמוד פרטי ההלכות כי לא יהיו להם שאלות של פסול, טומאה ואיסור וידעו את כל עניני התורה מלימוד פנימיות התורה).
מזה מובן כוונת דברי הזהר: "בזמן עץ הדעת טוב ורע" שהכוונה היא לזמן הזה, שקליפת נגה היא השולטת בעולם, מה שאין כן בביאת משיח שתתבטל שליטתה.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/11/2019 20:51 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| י"א מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ז.

באגרת זו מנחם רבינו את החסידים על פטירת הרה"ק רבי מענדל מויטבסק נ"ע:
רז"ל מכנים את ההסתלקות: "שבק חיים לכל חי" - השאיר חיים לכל אלו שחיים.
בחיי הצדיק ישנם 3 מדות מרכזיות: 1) אמונה - שהיא ה"חיים" שלו. 2) יראה - חייו אלו הם חיים של יראת ה'. (3) אהבה - אהבת הצדיק לה' היא יותר ממה שאוהב את חייו הוא.
כשם שקודם הסתלקותו של הצדיק הוא המשיך והשפיע אמונה יראה ואהבה לכל ישראל, כך גם לאחר הסתלקותו הוא ממשיך חיות לתלמידיו הקשורים אליו באהבה רבה וכפי מידת אהבתם והתקשרותם של התלמידים כך היא ההשפעה מהצדיק.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/11/2019 10:43 לינק ישיר 



תקציר תניא :
| י"ב מרחשון -
אגרת הקודש, סימן כ"ז.

מוסיף רבינו ומבאר שהשפעת הצדיק לאחר פטירתו נוגעת גם לעניינים של מעשה.
בזהר מובא שגם בעולם הזה (עולם המעשה) נמצא הצדיק אחר פטירתו יותר מאשר בחייו, ולכן לאחרי הסתלקותו נמשך אור חדש על תלמידיו, ואור זה גורם להם להוסיף בעשיית מעשים טובים והליכה בדרכיו.
כשם שבעניינים רוחניים התלמידים מקבלים מהצדיק לאחר הסתלקותו יותר מאשר לפני זה, כך גם בנוגע להשפעות גשמיות, וכמו שכתוב בזהר שהצדיקים מגינים על העולם הזה - בעניינים גשמיים - יותר מאשר בחייהם, וכל מי שקרוב אל הצדיק בחייו קודם לברכה המושפעת על ידו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > אשכול - תקציר לימוד התניא היומי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 103 104 105 לדף הבא סך הכל 105 דפים.