שהבדילנו מן הטועים – תגובה לרב שמואל טל
~
הרב שמואל טל גילה את האור בהתנתקות. ברגע בו נכנסו כוחות הכיבוש לפנות אותו מהישיבה בנווה דקלים (הוא הורה לתלמידיו שלא להתנגד אפילו לא פסיבית), הבין ראש הישיבה הנערץ ששקר נחלוהו רבותיו ושהרב קוק רימה אותו. כבר אז הבשילה בליבו ההחלטה להפוך יחד עם תלמידיו לחרדי. ניאו-חרדי ליתר דיוק, כי קוד הלבוש בקהילת "תורת החיים" הוא חרד"לי ולא חרדי.
השבוע פרסם הרב טל מניפסט בעלון "קרוב אליך" שעוסק בענייני עבודת ה', ובו הסביר את מניעיו. (קישור בתגובה ראשונה).
~
עיקר טענתו של הרב טל הוא שמדינת ישראל היא מפעל שמד עצום מימדים שלא היה כמותו בתולדות עם ישראל. אלו דבריו: "לא היה בכל תולדות ישראל אף צורר שהצליח לגרום למאות אלפי יהודים לעזוב את דתם כמו שהצליחו ראש הממשלה הראשון וחבר מרעיו. לא היו אף פעם אימפריות של כפירה וטומאה בישראל כדמותן של האוניברסיטאות והתקשורת הממלכתית בישראל שמפיצות כל כך הרבה כפירה וטומאה בחסות ומכוח המדינה. לא היה מזמן בית שני מציאות שהנהגת עם ישראל ושליטתה על יראי ה' ונאמני התורה מסורה בידי כופרים ומרשיעי ברית"
~
אל מול 'מפעל הרשע' הזה מציב הרב טל את "ממלכת ה'" המתוקנת. ראש הישיבה מאריך להסביר ש"אין שני מלכים משמשים בכתר אחד" ולכן כל אחד מאיתנו צריך להחליט אם הבעל הוא הא-לוהים ואז ללכת אחריו או שה' הוא הא-לוהים ואז ללכת אחריו.
~
קטונתי, באמת שקטונתי ליד כבוד הרב, אבל כמה שאלות קטנות אני מוכרח לשאול: אתה מתאר כאן את ממלכת ה' המדומיינת שפעלה כאן בעבר על פי התורה בקדושה ובטהרה ונשלטה בידי מלכים צדיקים ויראי שמים. ואני באמת אשמח מאד אם תאיר את עיני מתי בכל ההיסטוריה של העם היהודי היתה מציאות כזו?
~
האם בתקופת המדבר שבה עם ישראל לא הפסיק לחטוא [עגל, מרגלים, מתאוננים, קורח] ולחטוף עונשים? אולי בתקופת השופטים בה מעיד הכתוב "אין מלך בישראל איש הישר בעיני יעשה" ומתאר כיצד העם לא הפסיק להינגף במלחמות בגלל עבודה זרה שאכלה בכל פה? או שמא בתקופת שאול שרצח עיר כוהנים שלמה? בתקופת דוד שרובה היה דם ומלחמות ומרידות, מקדש לא היה אבל כן מגפות אכזריות בעקבות חטאים קשים של המלך? או אולי בתקופת שלמה שלמרות שחז"ל מתארים אותה כתקופה היחידה אי פעם בה "איתשכח סיהרא בשלמותא" – הכתוב מספר לנו שהמלך נשא אלף נשים, כולל עמוניות מואביות וחיתיות ואת בת מלך מצרים, ומוסיף לתאר כיצד מסיבת החשק האינסופית של המלך הובילה למצב שנשיו הטו את לבבו והכניסו צלמים לבית המלך? או שמא בתקופת ירבעם בה הכפירה האנטי דתית של המלך הכריחה את העם לעבוד עגלים בבית אל ובדן בחג אשר בדה מליבו רק כדי שלא יעלו לירושלים? או בתקופת אחאב שבה נביאי ה' היו צריכים להתחבא במערות כי אשת המלך הייתה תופסת אותם ורוצחת אותם? ואולי בתקופת ירמיהו בה המלכים כלאו ועינו את הנביאים שלא באו להם טוב בעין?
~
מתי הייתה מלכות ה' הקדושה כבוד הרב? בתקופת התנאים? אבל הרב בוודאי למד סדר טהרות ויודע ש95 אחוז מהעם לא שמרו אז על טהרה, ולכן לא אכלו כשר במושגים של אז, ובין תלמידי החכמים ועמי הארצות הייתה איבה וטינה ומשטמה בגלל שהם חיו בקהילות נפרדות לגמרי? אז אולי הכוונה היא לסוף ימי הבית השני, כפונטיוס פילטוס צלב כ30 אלף יהודים (ישו היה אחד מהם) וחלק מהצליבות וההוצאות להורג היו בעקבות הלשנות של כתות שטענו שחז"ל הם 'לייטים' מידי כי הם רק נוטלים ידים על לחם ולא טובלים את כל הגוף? ואולי הכוונה למרד הגדול או מרד בר כוכבא, שבה ידוע לכבודו שהמצביא היה מחסל רבנים שלא הסכימו איתו, והמהלך הפוליטי הסתיים בסוף עם חצי מליון הרוגים?
~
ואולי כוונתך בכלל ל-2000 שנות הגלות שמאז? כי אם כן אשמח להפנות את כבודו לכל מיני מחקרים שמלמדים מה באמת הייתה רמת ההקפדה על המצוות במשך כל התקופה הזו: האם ידע כבוד הרב שרוב היהודים בפולין לפני המלחמה היו אוכלים חזיר, האם ידע שקהילות שלמות בגרמניה נמחקו לא בגלל 'לימודי חול וכפירה' אלא בגלל התנצרות או התבוללות מלאה? ואת זה הם עשו, אגב, בלי בן גוריון. האם הרב רוצה הפניה לשו"תים של הנודע ביהודה מהם אפשר ללמוד על היקפי הזימה שרווחו בקהילות הקודש?
~
האם בצפון אפריקה המצב היה שונה? כן ולא. לפני מותו של סבא שלי ע"ה תחקרתי אותו על מה שהלך במרוקו. אז נכון, היו מקובלים ורבנים ופייטנים והכל. אבל רוב הציבור היה בדיוק מה שמכנים היום 'מסורתיים'. הולכים לבית כנסת, עושים קידוש, ואחרי זה עושים כל מידי דברים שמחבר השולחן ערוך לא היה חותם עליהם.
~
ומאידך, אשמח מאד אם כבוד הרב יצביע לנו על תקופה אחת בהיסטוריה שבה 40 אלף איש קיבלו מידי שנה דחיית גיוס בגלל לימוד תורה בישיבות? יפנה אותי כבוד הרב לשנה אחת בכל ההיסטוריה של העם היהודי, שבה כמות הפרסומים התורניים הגיעה למחצית ממה שיש בכל שנה ממוצעת היום? הראה לי דור אחד שבו אדם יכל ללמוד תורה במשך 15 שנה אחרי החתונה על חשבון המדינה והתורמים בלי לרעוב ובלי להחסיר פת לחם מעצמו ומילדיו (ויש אלפים רבים כאלה היום)? תן לי נקודה אחת על ציר הזמן שבו כמות הישיבות בכל העם היהודי התקרבה בכלל לכמות הישיבות והכוללים שיש היום רק בארץ ישראל?
~
איזו כפיות טובה זו לדבר על דור של 'שמד שלא היה כמוהו'!
~
אבל נשים רגע בצד את חוסר המודעות ההיסטורית המשווע. נניח שבפולין ובגרמניה ובהונגריה היה טוב יותר, ושהיהודים לא סבלו שם מנחת ידם של צוררים כבן גוריון. נגיד שהמטרה של המאמר המופרך הזה היא רק אפולוגטית, לעורר את עם ישראל לתשובה.
~
יסביר לי כבוד הרב איזו תועלת הוא מקווה להפיק כשהוא כותב ש"הדתיים לייט הם שם מכובס למשומדים לתיאבון"???
האם הוא מקרב מישהו בנאצות הללו, משכנע מישהו שיש לו תוכן רוחני בעל ערך להציע? האם הרב התייאש מעם ישראל ומציע במרירותו לחסידיו להיסגר אקווריום סטרילי שירחף בחלל העולם כמו זקני אתונה במדרש? האם הרב לא יודע שעם כל הכבוד העצום לישיבות, ערש הולדת נשמת האומה, 'החיים עצמם' הם לא ישיבה מתמשכת?
~
רוב עם ישראל מאז ומעולם היה מסורתי, עם כיפה או בלי כיפה. למסורתי יש את מה שכינה האדמו"ר הזקן "אהבה מסותרת". כן, הוא אולי לא חיי להט דתי יוקד כמו אצל מי שעבודת ה' ממלאת את כל עולמו, אבל הוא עיקר בניין ומניין האומה. הוא זה שמשלם את המיסים שמחזיקים את ישיבת 'תורת החיים' והוא עיקר השלד של העם שאותו בחר ה' כדי להשכין בו שכינתו.
~
ברור שצריך 'כלי קודש'. עם ישראל לא היה מגיע למה שהוא בלי הרשב"י והבבא סאלי ור' נחמן מברסלב והרב קוק והרבי מלובביץ. אבל האם כל גדולי עולם אלה חשבו פעם להתייחס בכזה בוז וזלזול לעם שבשדות? הבעש"ט היה שופך אש וגופרית על המגידים שהיו מוכיחים את העם ומתנשאים עליו. הוא גילה שבתוכחה הזו אין שום תיקון, אלא רק ניקוז לחצים פסיכולוגי של אנשים מרי נפש שיודעים להגדיל את עצמם רק דרך דריכה על כל מי שלא רוקד לפי החליל שלהם.
~
נסיים בהערה קטנונית על הפתיחה המניפולטיבית של הטקסט. "כמובן שלקורא ישנה הבחירה עד כמה לפתוח את עצמו כדי לבחון את הטענות המובאות כאן, אל מול הנטיה הטבעית להישאר בתפיסה שהוא נוקט בה", כותב הרב טל. פירוש: מי שלא מסכים איתו הוא כנראה לא מספיק 'פתוח' כדי לבחון באומץ את הטענות, ואם הוא חושב אחרת אין זאת אלא 'נטיה טבעית' לקיבעון ולא שהוא אשכרה חושב אחרת. אבל זה באמת קטנוני.
נשלח מהאנדרואיד שלי
