בית פורומים בחדרי חרדים

יובל דיין (בעלה לשעבר של נועה ירון) בפוסט מטלטל וכואב

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/6/2019 23:17 לינק ישיר 
יובל דיין (בעלה לשעבר של נועה ירון) בפוסט מטלטל וכואב

| פוסט דרמטי

אפתח ואומר שאין לי בעיה עם אלוהים עצמו, הבעיה שלי זה עם כל מה שמקיף אותו. כל הפוליטיקה והקרנבל וקטנות המוחין וההזיות ושגעון הגדלות ותחושת החשיבות של רוב שליחיו הנאמנים ואני בתוכם. עם חיים עמוסים בפגישות ושיעורים ותלמידים ורבנות וכבוד אבל נטולי שמחה והתרגשות ואמונה וייעוד, כמעט ונשברתי סופית, אבל אז שמע האלוהים את תפילתי וגאל אותי ובגדול.

אז למי שעוד לא מעודכן אספר שלאחרונה הורדתי כל סממן חיצוני דתי, שלא על מנת לכפור או להתריס כנגד אף אדם או מגזר באשר הוא מגזר. פשוט נגמר לי. והבנתי שבשביל שאוכל להמשיך לקחת בזה חלק אני צריך אמונה עיוורת, ואין לי יותר כזאת. אזלה לי.

אציין לזכותי שהייתי מספיק רוחני בשביל להאמין שחיים קשים פלוס נפש מורכבת וחולה כמו שלי יכולים לזכות אותי בכרטיס כניסה לגן עדן, כי הרי לפום צערא אגרא. וכבר הייתי בודהיסט והייתי נוצרי ואפילו שינטו למדתי, אבל כשסוף סוף התעוררה נשמתי ושבתי הביתה אל חיקה המחבק של היהדות, הפכתי בניד עפעף, מילד מוכשר ומחפש משמעות, לדתי צדיק וצודק, נטול דעה עצמית, נטול גלוטן ובעיקר נטול יכולות בסיסיות להסתדר בעולם המסוכן שאלוהים ברא לנו על מנת שנכשל בו. הפכתי לפלגלנט בחסות היהדות, מכה את עצמו עד זוב דם בלילות, אכול שנאה עצמית ורגשי נחיתות אל מול עבדיו המכוונים היטב עם המבטא המדויק ושם המשפחה הנכון. כי אם השטן לובש פראדה אז בטוח שאלוהים חובש שטריימל, לא?

עשרים וחמש שנים זה יותר מדי זמן לא לדווח לעצמי על עצמי בשיט. הייתי מוכן למות על קידוש השם, אבל לרוע מזלי אף אחד לא ביקש את זה ממני. לקח לי זמן להטיל ספק ולשאול איך זה, שכל מה שאלוהים רוצה ממני מתמצה בזה שאהפוך את עצמי לבעל אישיות גבולית עד מחוקה מרוב קדושות וטהרות ודקדוקים וביטול לעליון והשוואת צורה וזה. מה נשאר שם בסוף מתחת לכל השכבות והבגדים והכיסויים וההסתרות והשקרים על שקרים על שקרים שמתחזקים קהילות שלמות. פעם חשבתי שמתחבא שם סוד גנוז גנוז, היום אני יודע שאין שם כלום מלבד כסף וכבוד וכסף וכבוד ותו לא. אלף קולות מדברים לי בתוך הראש. משה רבנו, רבי נחמן רבי נתן רבי ישראל בר, רבי שמעון בר יוחאי, הבעל שם טוב וכל שישים תלמידיו, התנאים, האמוראים, הסבוראים הגאונים הראשונים והאחרונים, כולם מדברים דברי חכמה בינה ודעת, אבל את עצמי אני כבר מזמן לא מצליח לשמוע.

מודה אני שמעולם לא הייתה לי אמונה עיוורת, התחפשתי לאמונה עיוורת כי זה מה שהבנתי שנדרש מיהודי קדוש. עשיתי קריירה בלהיות עיוור ותמים ולמדן וחכם וצדיק. עזבתי את כל מה שהיה לי והגרתי למגזר חדש ומרתק, שהקיא אותי ואת ילדיי בשאט נפש, כמו היינו גושי פלסטיק דביקים, ועל כך נתונה להם תודתי הכנה, מי יודע מה היה עולה עלינו אם ח"ו היינו נטמעים בהם, כנראה שהיינו אבודים לנצח רחמנא ליצלן.

לפעמים אני מרגיש שכל הקירוב רחוקים הזה הוא רק תירוץ, הצגה אחת גדולה. מרגשת, סוחפת, מופקת היטב, שוברת קופות, אבל הצגה. מי רחוק ולאן מקרבים אותו? ומי בכלל יכול לפתוח פה ולהעיד שהוא יודע מי רחוק ומי קרוב. וכמובן שאני לא מתיימר לטעון שהתורה היא שקר ושאלוהים לא קיים. אני רק טוען שאני באופן אישי לא מקור מספיק מהימן שתוכלו להסתמך עליו, והכי אמת שלי היא שאני לא יודע. באמת לא יודע. וכבר אמרו חז"ל "למד לשונך לומר איני יודע", וזה לקח לי רבע מאה ללמוד את זה, קצת איטי ועדיין הרבה יותר מהיר מרוב הרבנים, המשפיעים והמחזירים בתשובה הדגולים שאתם ואני מכירים שיודעים, הו כל כך יודעים.

יש לי הרבה מה להגיד על המגזר שהחלטתי לעזוב ועל המוטציות האמוניות ההזויות שהוא מגדל, אבל אשאיר את הלשון שלי קשורה בליש ורק אומר שהבנתי באופן סופי שהם ואני לא מאמינים באותו אלוהים והייתי חייב לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם.

אני יודע שרבים וטובים מכם/ן מאוכזבים ממני עד עמקי נשמתם/ן, אני רוצה לבקש מכם/ן סליחה שאני עדיין חי ובועט, זה לא אישי נגדכם/ן, אני חייב להמשיך במסע שלי. אני מאחל לכולנו חיים טובים וממצים.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2019 18:19 לינק ישיר 

לא שמעתי את שמו של האיש עד לפני כמה ימים. מוזר לי שאתם טורחים כלל להתייחס אליו. מי שעומד מהצד זה נראה כאילו הדיין הזה היה מאן דאמר ולא ננחמן משוגע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/7/2019 17:33 לינק ישיר 

breslever כתב:
breslever

ניוטרל כתב:
דברי כתב:

הרב ארז דורות מחובר לכל גדולי רבני ברסלב המקובלים תמיד היה קשור למסורת ולמערכת הלכתית והשקפתית, דלא כמי שהפתק היה רבו דהיינו בטנו ורצונותיו בלבד


לא הבנת!
ארז משה דורון.
תלמיד של גידי דבוש!


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

כשאדם גדול טועה טעות קטנה. אצלו היא טעות קטנה!
אך אצל האחרים היא
טעות גדולה!



ניוטרל אתה טועה !!!
ארז משה דורון קירב את דבוש
רק אחר כך הייתה בחינה של "קם הגולם על יוצרו" ואכמ"ל.


דברי 

מה שכתבת "דלא כמי שהפתק היה רבו דהיינו בטנו ורצונותיו בלבד"


אהבתי . LIKE בלע"ז


נו בטח שהגולם יקום על יוצרו!
אחר שארז משה דורון חשב
שאפשר לשלב את הפסיכילוגיה
(ואת תאוריות המזרח הבעייתיות!
היה על זה דיון פה.)
בברסלב!

חסיד ברסלב א מ י ת י!
לא מחפש לא שליטה ולא כבוד!
(כמו תלמידי הסבא!)

גם רבו של סבא.
ר' ישראל קרדונר.
שהיה מגיע לאומן,
והיה רואה אנשים שהוא קירב.
הוא התנהג כמתנכר!
אתה כבר יודע ללכת לך לבד!
כך הוא סבר!

כך שלהביא דוגמא מארז משה דורון,
(שהוא הראשון שרץ להגיב)
עם השיטות ה ב ע י י ת י ו ת שלו!

זה מ א ו ד צולע!!!
(להבא הבא דוגמא יותר צולעת!)

נ.ב.
יש לי את הרושם.
שמה שנכתב בלוח ברסלב,
לפני מספר חודשים.
נגד "גיור" שיטות המזרח לתוך ברסלב!
כּוּוַן נגדו. ונגד החבר שלו מהשיקופיות!


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

כשאדם גדול טועה טעות קטנה. אצלו היא טעות קטנה!
אך אצל האחרים היא
טעות גדולה!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/6/2019 11:25 לינק ישיר 

מה אתה בא להוכיח מהסיפור של הבת שלו  ?  אדרבה זה מה שמחזק את הטענה שלו ושל האמא בספר השני שהיא כתבה , שקשה לבעלי תשובה להתאקלם .
וכל אלה שיורדים עליו אישית עכשיו למה לא עשיתם את זה לפני שנתיים או שבועיים ??



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/6/2019 11:08 לינק ישיר 

נראה לי שטוב היה אילו היו סוגרים את הדיון סביב אותו זיבלון דיין סחי ומאוס העולם הזה בהתגלמותו ושולחים אותו לכל הרוחות ומפסיקים לטחון כי ב"ה הכל מוצה עד תום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/6/2019 09:25 לינק ישיר 

ועוד:


עוד בהנ"ל

כפי שרואים שם בכל ההודעות שלו, הוא היה עורך באולם ששכר בבית הכנסת הגדול בת"א מסיבות טראנס מעורבות, הכל חילוני לגמרי, וכפי שכבר כתב בתגובה לפוסט הדלוח שלו הרב יצחק בן זאב רב בית הכנסת. וכפי שהוכיח סופו על תחילתו, התגרש וישר מצא לו פרגית צעירה, אבל את אשתו וילדיו הוא לא מזכיר במילה אחת בפוסט הדרמטי שלו. כולם רק תפאורה בשבילו. וכפי שכתב לו ארז משה דורון, הכל היה אצלו סלבריטאיות, מסחרה, כסף וכבוד. פוסל את כולם בדיוק במומו שלו. 

[בכלל, למה הוא ציפה, איך הוא רצה שהחברה החרדית בבית שמש (?!) תקבל אותו, כשזה מה שהוא. חילוני אפילו לא במסווה. אנרכיסט הזוי ותו לא. אגב, יש לו בת שהתחתנה עם איזה בחור מברסלב, פאות מסולסלות וכו'. יובל הנ"ל היה בחתונה עם כל השמונה בגדים. נמצא ביוטיוב. היום הבת הזו שלו חילונית מתלבשת חשוף. אז מי צדק?].
 
עוד בטרם יצא בשאלה כבר סגר עם יס על הפקת סדרה, ומזכיר אותה בעצמו בפוסט שמזמין לערב חד-פעמי שלו עם גרושתו שסגרו עם יס תמורת ים כסף. איש שכולו כבוד וכסף, אנרכיה וניאוף. זה הכל. אבל מדבר על עצמו כאיש האמת וכל השאר שקרנים. 

והכי עצוב, שכל העולם מתייחס לפוסט שלו כאילו כתב את זה איזה מר בר רב אשי. סתם מיץ של זבל ותו לא.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/6/2019 09:24 לינק ישיר 

נשלח אלי באישי:



בנוגע ליובל דיין

אין לי אישור כתיבה [היה לי פעם אבל נעלם משום מה] אז בהמשך לדבריך באשכול, אם תוכל לפרסם שם.

הנה דברים שכתב יובל הלז כמסיח לפי תומו בפייסבוק שלו כבר לפני שנתיים, סתם בפרסומים/הזמנה ל"שיעורים" שהוא מסר. תראה את השפה, את המושגים, ובמה הראש שלו היה מונח כבר לפני שנתיים. סתם ליקטתי דוגמאות מקריות באופן רנדומלי לגמרי, זה מלא וגדוש שם ככה. הרבה פעמים מצורפות גם תמונות פרובוקטיביות מאד.

אז הנה למשל:

1. יאללה הערב עולה לירושלים על אפם וחמתם של כל המנפחים, ההוללים, המגזימים, קפוצי התחת, עוכרי ישראל תוקעי מגנומטר בגב האומה. בן יהודה 26 מתחילים בתשע וחצי. בתמונה [של עצמו]: 'נודיסט של אינטיליגנציה רגשית'. 


2. רביעי הפתיע ואני עולה ירושליימה להשתזף בעירום. 



3. וזה לפני שנה:

מכל סיפורי התנך מרובדי המשמעות, המבול הוא הקונספט שאני הכי מתחבר אליו רגשית. איך כבר בפרק השני, אפילו עוד לא ממש התחיל, וכבר עלה לאלוהים הסעיף והתקצרו לו הפיוזים ונשבר לו מכל הסלפנים, השקרנים, הנאורות, הצעקנים, המתחסדות, המצקצקים, המפלבלים, המוארים והשרלטניות, אז הוא עשה מעשה שאינו קורקט מבחינה פוליטיקלי, הפך שולחן, פיזר את הז'טונים לכל הרוחות, ופריש מיש התחיל הכל מהתחלה ולא שם על כל הטוקבקיסטים והפרשנים, הסתגלנים ויפי הנפש שמעלים לו ומורידים לו. ותוך כדי שהוא שורק לעצמו טודו בום , הטביע בצוותא רבני קהילות, תוקעות בשופר, סטלני פיצוציות, קדושי פריים טיים, מטמאות הרבים, מזכי הרבות, אדוקים, מהססות, למדנים, חסדניות, עסקנים ומתפתלות. וכמו כן למרבה המזל הוסיף למרק המבעבע חבורה שלמה של מפרישות חלה, מעלות גירה, מפריסות פרסה, לוחכי פינכה, שופטי תחתון, פושעי עליון, אכלנים ומושפעות, פרשנים ומגדריות. את כולם לקח המבול לא נותר דבר מלבד נוח אחד, כמה חיות ומלא יין. אהבתי.
בקיצור, גם הערב אני מדבר אמת בהתהוות.


ע"כ.

בקיצור, שלא יבלבל את המוח. היה מופרע וסוטה, נשאר מופרע וסוטה, "חזר בתשובה" לא ליהדות אלא לאיזו כת היפית אנרכיסטית, דילג על התנ"ך על התלמוד ועל השו"ע ישר ל"רבינו" וגם שם ישר לסבא עם הפתק וקבוצת המופרעים סביבו, ואח"כ יש לו עוד טענות על כולם. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2019 17:11 לינק ישיר 

הפוסט של יובל דיין לא מעניין אותי, מעניינת אותי ההיסטריה סביבו. העובדה שאנשים שלחו לי בשיא הרצינות את "הטקסט האמיץ" ש"גורם להם לחשוב מחדש". אז קראתי. עצוב לראות אדם שמגיע למצב כזה. עצוב יותר לראות את ההיסטריה שטקסט לא ערוך של 600 מילה מעורר. זה עידן של "סערות" ו"טלטלות" ו"פרשות", שבו הכול מוגזם. רק לא מזמן זה היה כיסוי הראש של לינור אברג'ל שהפך לנושא הקריטי בישראל. עכשיו זה ירון לונדון והתנהגותו הדוחה, וכמובן, המשבר האישי של יובל דיין.

התחושה בחלקים בפיד היא שנכון, יש את תורת-משה, את התנאים, את האמוראים, את רש"י, את הרמב"ם, את הבעל שם טוב, את הגאון מווילנא, אבל עכשיו יש את הפוסט של יובל, ואנה אנו באים?
הנה כמה מחשבות אישיות שלי:

1. צריך להפסיק לחפש "אישורים מבחוץ" אצל חוזרים בתשובה. התורה לא צריכה חיזוקים מכוכבים מפורסמים. זה כמובן כיף לשמוע איך אנשים מתחברים למורשתם, ולהאזין לדמויות מרשימות שעשו שינוי בחייהן. זה בהחלט מעורר השראה. אבל אם לגלות את האמת, אני אישית, כחוזרת בתשובה, מתעניינת לא פחות בסיפורם של דתיים מבית. כי לבנות עולם פנימי אמיתי כשאתה גדל לתוך זה, מגיל אפס – זה גם מאוד מרשים. הדרך מהשרימפסים לאלוקים מאתגרת. הדרך מסידור "רינת ישראל" שנתנו לך ליד בכיתה א' לאלוקים מאתגרת לא פחות.
אם נפסיק לנהות ככה אחרי סלבז שחלקם לא למדו ולא העמיקו, גם לא נתאכזב מהם כל כך אחר כך.

2. צריך לפתח יחס בריא יותר לנושא המגזרים. שמעתי את יובל דיין כמה פעמים. מאוד לא אהבתי את היחס השלילי הקיצוני כלפי החברה החילונית שאותה עזב, כאילו אין אף מילה טובה לומר עליה, חלילה. לא התחברתי גם לריצה, עם כל הקעקועים, ישר לתוך קהילה קיצונית דוברת אידיש בבית שמש. אז עכשיו הוא תוקף בשליליות קיצונית את הקהילה הזו, כאילו אין אף מילה טובה לומר עליה, חלילה, ורץ מהר בחזרה למגזר הקודם. אף מגזר לא מושלם. אף מגזר לא יושיע אותנו אם לא נעבוד על עצמנו. זה אולי אפילו קל שתמיד יש איזה "מגזר" להאשים.

3. לא צריך "לזרוק את השכל". כמה פעמים שמעתי את הביטוי הזה מיובל בעצמו. לא צריך לזרוק את השכל, אלוקים רוצה שנשתמש בו. קיבלנו בהר סיני היגיון ולא שיגעון. בתורה א' בליקוטי מוהר"ן כותב רבי נחמן: "כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו". אור גדול לא זורקים. ולכן גם גורו כזה, כריזמטי ככל שיהיה, צריך שיקול דעת, רב, מדריך, סמכות, שפיות. וצריך גם אנשי מקצוע. מהפוסטים שלו עולה נפש קרועה. זה אדם שהעניק טיפול למישהו? שהיה רב של מישהו?
ליובל, וגם למי שראה בו סמכות רוחנית, צריך לומר: יש יועצים מקצועיים בעולם. יש פסיכולוגים, יש פסיכיאטרים. יש גם רבנים. זוהרים ורהוטים הרבה פחות, חכמים ומנוסים הרבה יותר. הם לא ידברו על מיסטיקה ויבטיחו את הכוכבים, אלא יכוונו אותנו אל עבר שלושת הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים. כמה משעמם. כמה חשוב.

4. מה זו בכלל רוחניות? ממה שאני מבינה, ביהדות הרוחניות לא נמצאת ביציאה דרמטית מהחברה האנושית היומיומית והנורמלית – אל עבר מסעות סולו מפוארים ומסעירים. הרוחניות היא כאן ועכשיו, באנשים שלצידנו. לכן משהו פה לא ברור לי. אדם בן חמישים ומשהו מפרסם את "פוסט חייו", מסכם את "מסע חייו", וכותב בו רק על עצמו ועל נפשו ועל "מסעותיו הרוחניים". אף לא מילה אחת על אשתו ושותפתו במשך שנים. על שבעת הילדים שהביא אל העולם הזה. אף לא מילה אחת על ההורים, או אפילו על איזה חבר טוב שעזר לאורך הדרך. זה אולי כל הסיפור, זה אולי כל הפספוס. הרי שם, בדיוק שם, נמצא המסע הרוחני האמיתי שלנו.
רבי נחמן כתב: "עוד יגיעו זמנים שבהם להיות איש כשר ופשוט, יהיה חידוש כמו להיות הבעל שם טוב". הזמנים האלה הגיעו. שנזכה להיות אנשים כשרים ופשוטים.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2019 16:40 לינק ישיר 
breslever

ניוטרל כתב:
דברי כתב:

הרב ארז דורות מחובר לכל גדולי רבני ברסלב המקובלים תמיד היה קשור למסורת ולמערכת הלכתית והשקפתית, דלא כמי שהפתק היה רבו דהיינו בטנו ורצונותיו בלבד


לא הבנת!
ארז משה דורון.
תלמיד של גידי דבוש!


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

כשאדם גדול טועה טעות קטנה. אצלו היא טעות קטנה!
אך אצל האחרים היא
טעות גדולה!



ניוטרל אתה טועה !!!
ארז משה דורון קירב את דבוש
רק אחר כך הייתה בחינה של "קם הגולם על יוצרו" ואכמ"ל.


דברי 

מה שכתבת "דלא כמי שהפתק היה רבו דהיינו בטנו ורצונותיו בלבד"


אהבתי . LIKE בלע"ז



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2019 16:22 לינק ישיר 

דברי כתב:

הרב ארז דורות מחובר לכל גדולי רבני ברסלב המקובלים תמיד היה קשור למסורת ולמערכת הלכתית והשקפתית, דלא כמי שהפתק היה רבו דהיינו בטנו ורצונותיו בלבד


לא הבנת!
ארז משה דורון.
תלמיד של גידי דבוש!


נשלח מהאנדרואיד שלי

_________________

כשאדם גדול טועה טעות קטנה. אצלו היא טעות קטנה!
אך אצל האחרים היא
טעות גדולה!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2019 14:54 לינק ישיר 


     'מצאת מקום חרפתו' (לשון ריה'ל בכוזרי)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2019 14:28 לינק ישיר 

ספרן, מי שגדל בלב לבה של מאה שערים לא כותב בעילגות: סאיז פאסט נישט, אלא ס'פאסט נישט (קיצור של 'עס פאסט נישט').



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2019 14:23 לינק ישיר 

סגנו_של, 

תוספת נחמדה (ועצובה) על הסיפור שהובא מהפ'ב. מ'מ לא הייתי מגדירה כ'עיקר חסר מן הספר' אף שיש בתוספת לקח אמוני-מוסרי. בהחלט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2019 14:04 לינק ישיר 

סליחה על הבורות. אבל נחתתי עכשיו ולראשונה אני נתקל בשם הזה "יובל דיין".
אני מבין שעד היום היו לו שערות פרועות בפאת ראשו ועכשיו הן הועברו למרכז גולגולתו... אז מה כל הרעש??!! 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/6/2019 13:14 לינק ישיר 

ספרן, סיפור מאלף עם הגר הכושי מסנגל, אך עיקר חסר מן הספר.


לפני שנים רבות הייתי עד למריבה בעיצומו של יום השבת על מאן דהו שביקש לעלות לתורה, כשמאן דהו אחר החליט שלא ראוי שהוא יעלה, ואותו אחד, המחליט, משך ממנו את הספר שלא יתאפשר לו לברך.
המתפללים מחו על הביזיון, של האדם ושל הספר תורה, אני הייתי בהלם מכדי להגיב, וכעבור שניות העולה החל לברך והכל חזר על מקומו בשלום.
כעבור שבועיים לערך, אותו מאן דהו, המחליט, היה מעורב בתאונת דרכים וידו התרסקה והוא התהלך במין תרמיל-תחבושת שחור על ידו איזו תקופה.



נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/6/2019 08:49 לינק ישיר 


   "בעקבות הפוסט של הדין והדיין, אני מעלה כאן סיפור שהעליתי בדף האישי בדיוק לפני שנה פחות יום, המתאר מקרה עצוב ויפה אליו הייתי עד בילדותי בשכונת מא"ש. כמדומני שסיפור זה מלמד אותנו שלא הכל שחור ולבן, ובכל מקום אור וחושך משמשים בערבוביה.

- - - - - - - - - -

על מוישה הכושי מסנגל, שנאבק להתקבל לקהילה במאה שערים. סיפור חמוץ - מתוק לשבת.

הסקנדל של הדרת האתיופים והשפלתם ביקב בידי נציגי האל עלי אדמות - משגיחי הכשרות של "העדה החרדית", מחזירים אותי אל ילדותי, אל אותה שבת בבית הכנסת בשכונת מאה שערים. מאורע שנחרת אצלי חזק וכנראה השפיע עלי בעתיד כשבחרתי ללמוד סוציולוגיה ומדעי החברה, להבין מה לעזאזל הולך פה.

מי שגדל בלב ליבה של שכונת מאה שערים, מן הסתם הכיר את יודא לייב פרנק, נכד של רבי צבי פסח פרנק, כמדומני, ואחד הטיפוסים המעניינים והססגוניים בשכונה. מצד אחד קנאי לוהט שנאבק במדינה הציונית ודגל בהסתגרות ובדלנות מוחלטת, מצד שני אינדיבידואליסט מובהק ששם קצוץ על הסביבה ומעולם לא חישבן לאחרים, תופעה נדירה למדי במרחב החרדי.

הוא גם היה מוהל שמל אלפי תינוקות ועשה זאת עד יומו האחרון (גילוי נאות: הוא חתך לי ולבני הבכור). היו בו ניגודים רבים ומעניינים שהפכו אותו לאדם צבעוני, תופעה מרעננת בלב השכונה האפורה, שלא לומר שחורה. מי יכול לשכוח את עיניו התכולות והרושפות שעה שהתהלך בשכונה לאיטו וידיו מאחורי גבו כאציל הפוסע בערוגות אחוזתו.

למרות הקיצוניות העזה והאש שפיעפעה בו והאלימות שלא היתה זרה לו (נשים רבות מדי לא ישכחו את הגידופים והיריקות שחטפו ממנו כשעברו בשכונה בלבוש "לא צנוע"), היו לו גם צדדים של פתיחות וסקרנות כלפי העולם החיצון.
זכורני שהיה נוהג להצטרף לטיולים ("נסיעה למקומות הקדושים") של ארגוני הנוער בבית מדרשנו. זו היתה הזדמנות עבורו לטייל בטבע ולהזין את עיניו בנופי הגליל. אני זוכר את הברק במבטו כשהיה מזין את עיניו בפרחים ובצמחים. הוא היה עומד מסומר על מקומו ותמיד היה צריך לזרז אותו לעלות לאוטובוס. אני חושב שאם לא היה נולד חרדי, כנראה היה מתנדב בחברה להגנת הטבע.

ועכשיו ללב העניין: היתה לו חיבה של ממש כלפי מצטרפים חדשים לעולם החרדי, בעלי תשובה ובמיוחד גרים. בניגוד לאקסקלוסיביות ולחשדנות שאפיינו את הסביבה שלו, הוא האמין בכל מאודו בצירוף זרים תחת כנפי האמונה החרדית (ובמיוחד זו הקנאית והאנטי ציונית).

ביתו היה פתוח לרווחה לבעלי תשובה וגרים, והוא ורעייתו היו דואגים למחסורם וגם שידוכים הם היו מארגנים להם.

אחד התחביבים האהובים על יודא לייב היה לקחת אנשים שנראו בעבר כמו גויים / חילונים ולדגם אותם עם הופעה חרדית אותנטית, עם דגש על המניירות של אופנת מאה שערים. אמרנו שליודא לייב היתה חיבה עזה לנכרים שהתייהדו. וכך הכרנו בשכונה את מוישה, אפריקני מסנגל, נוצרי קתולי בעברו שחצה את הקווים אל האמונה היהודית - אורתודוקסית. החזות שלו עם הפאות והזקן, השטריימל והקאפטן הצהוב, בהחלט היתה אז המרענן הרשמי בשכונה. אני זוכר את מוישה בבית הכנסת שלנו, ''בית המדרש אור הנעלם דחסידי ברסלב'' במא''ש, שעד השנים האחרונות נחשב לצנטרום המיתולוגי של חסידי ברסלב מהזרם המרכזי. למוישה היתה שם פינה קבועה, שם היה מתפלל בהתלהבות יתרה מתוך הסידור, בהברה אשכנזית מתקדמת למדי. הוא היה בנאדם איכותי, רליגיוזי כזה שחיפש רוח ומשמעות. תמיד חייך בענווה לכולם.

מוישה היה מקורב מאוד ליודא לייב והיה לתלמידו הקרוב. יום אחד החליט יודא לייב לפנק את יקירו כראוי. ומה זה פינוק אמיתי בקרב הגברדיה החרדית? כמובן רכישה של עליה לתורה בקריאת התורה של תפילת הבוקר של שבת.
מה עשה יודא לייב, שלא היה טיפש ולקח בחשבון תקלות צפויות: הוא קנה כביכול לעצמו עלייה מכובדת (שישי!) ואז כשנקרא לעלות לתורה, הוא אותת למשה יקירו לעלות לבימה.

לא אשכח את פניו הנרגשות של משה. אפילו צבע עורו לא יכול היה להסתיר את פניו הסמוקות והנרגשות. וכך צעד לעבר הבימה בעוד יהודה לייב עוטף אותו עם טלית ופניו קורנות מנחת, כאב המלווה את בנו לעליה של בר המצווה. אבל אז החלה מהומה: כמה אנשים קמו והודיעו שלא יסכימו לשערוריה הזו: לתת ל"איש כזה" לעלות לתורה בבית המדרש שלנו. הנימוק של "סאיז פאסט נישט" (זה לא מתאים) נשמע מכל עבר. גם ככה לא כולם רוו נחת מכך שבעלי התשובה קיבלו שם עליה לתורה, אבל כושי? זה כבר היה יותר מדי. שני הגבאים של בית הכנסת נחצו בין שני המחנות: אחד תמך בעלייה שלו לתורה ואילו השני התנגד נחרצות. אבל יודא לייב לא היה פראייר וכמו תמיד שש אלי קרב. הוא הודיע שהתפילה לא תימשך עד שמשה עולה לתורה. הטונים עלו והתעצמו והאידיש מעולם לא נשמעה ג'יהאדית כל כך. אבל הגבאי הבדלן היה עקשן וארז את ספר התורה.

בנקודה הזו יודא לייב תפס את משה שהיה חיוור כולו, הניח יד רכה על כתפו ויחד צעד עימו מחוץ לבית המדרש. לא לפני שזעק בכאב: "אני לא רוצה להיות חלק מהמקום הזה!" לאחד הוא סינן: "הלוואי והיתה לך את יראת השמים שלו". וליד השער אמר לשני אנשים שעודדו אותו: "תאמינו לי, אם לא בני המשפחה שלי, הייתי מחתן אותו עם הבת שלי. יש לנו כבר בלי עין הרע יותר מחמישים נכדים. לא יזיק לנו גם כמה נכדים שנראים אחרת". (אם אני זוכר נכון, 16 ילדים היו לו, מרביתם בנות).

במשך תקופה ארוכה לא ראינו את יודא לייב בבית הכנסת. כשחזר ביום מן הימים, השתיקה שלו היתה רועמת במיוחד. עם הגבאי ההוא יותר לא החליף מילה עד יומו האחרון.
ומה עם מוישה? מאז עקבותיו נעלמו עד עצם היום הזה. היו אי אלו שמועות שהוא הלך לאי שם ביו"ש ונקלט אצל אחינו המזרוחניקעס, אבל אני לא ראיתיו יותר ועד היום אני מחפש אותו"





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > יובל דיין (בעלה לשעבר של נועה ירון) בפוסט מטלטל וכואב
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.