בית פורומים עצור כאן חושבים

חד גדיא גאולתי לעומת גלותי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/4/2003 08:39 לינק ישיר 
חד גדיא גאולתי לעומת גלותי

החד גדיא הנהוג, משקף תקופה עויינת לעם ישראל.

גלומה בשיר, התקוה למפלת השונאים. עדיין לא ניתן לגנוז את השיר הזה כי עדיין איננו רואים את ישועת ישראל בחינוך כל השונאים אלא לכל הפחות במפלתחלק מהם.

מצד שני, הגלובליזציה בעולם וקריסת המשטרים הרודנים, מבשרת את תקוות הגאולה הפיזית והאינטלקטואלית, התלויות זו בזו.

פורום כמו הזה, הוא גם צעד בכיוון!


אני מציע להוסיף חד גדיא גאולתי. תודה לשחרית שהעירה לי כי הוא חד גדיא הראוי לקדושית!


חד גדיא לקטנים ולגדולים / ליפא אהרוני

במשק הילדים עמד לו גדי,
שתה בצמא חלב מן הדלי.

עבר שם חתול וראהו
השמיע - מיאו, מיאו.
הריני צמא, כה סחוט ועיף
אז אם תרשה לי, אני אצטרף.

ודאי וודאי - הגדי השיב
יש לנו די, חתולי החביב.

ובעוד הם עומדים ולוגמים שם חלב
שמעו את קולו של הכלב הב-הב.
נבח ואמר : אהיה לכם רע,
אם אך תתירו - עמכם אתרועע.

בשמחה וברצון - השיבו ביחד,
שתה נא עמנו, תרגיש גם בנחת.

על קולית של שלושה המקל אז הביט,
והתחיל לנצח ממש כמו שרביט.

והאש מסביב לחכה הקוצים
שרפה וכלתה העשבים השוטים.
ושטח הכשירה לחריש וקציר,
לאסיף היבול בזמר ושיר.

ובאו המים והשקו כל צומח
דגן וירק ופרח פורח.

השור אף הוא נרתם למלאכה,
ודשן שלח לשדה כמנחה.

עמד השוחט ובסכינו החדה
הכין לו סלט, ממש אגדה.

רץ מלאך המות הלוך ושוב
וראה עולם כה יפה וטוב,
הגיש התפטרות לרבון-העולם
כי עלי אדמות תפקידו נשלם.

ואז, עושה השלום במרומיו
בעונג הביט על כל יצוריו.
אך פליאה גדולה היתה בעיניו,
למה בליל הסדר יושבים בניו,
ושרים לכבוד יצירי כפיו,
דוקא שיר של מלחמה וקרב?
אולם הבליג וסבר בחכמתו כי רבה
אם זו הבחירה על "דזבין אבא"
יבושם להם לבני עדת-יה
וימשיכו לשיר את "חד-גדיא"

אך אם גם תרצו לשמוע עצה
הוא לבטח ישמח לשינוי המוצע.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 09:16 לינק ישיר 

שיר ישן.

ליפא אהרוני מקיבוץ סעד, קרוב משפחה רחוק שלי.

השיר נכתב בתקופת 'פרחים בקנה ובנות בצריח' שבאה להחליף את שירי המלחמות הישראליים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 09:42 לינק ישיר 

רציו

השיר הזה אולי יושר כשיבוא המשיח.
בינתיים, כדאי שנזכור שהכלב שונא חתולים, והחתול טורף עכברים. בוודאי שצריך ללמוד להסתכל על העולם בתור עולם ידידותי, לא עולם עוין, וציפיות מגשימות פעמים רבות את עצמן. אבל גם לא צריך להיות פתי. ואם הפיוט מזכיר לנו שלא כולם בעולם אוהבים אותנו, למה למחוק?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 09:47 לינק ישיר 

רציו

הצעה יפה!

מיימוני, הבנתי שאין הכוונה למחוק אלא להוסיף לשם איזון ובאמת יש כלבים היום שטובים מאלו שבעבר וכמו שתהעירו בסידורים על 'שלא עשני גוי' שהכוונה לגויים של פעם ואולי יכתבו גם ככה על שלא עשני אשה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 12:30 לינק ישיר 

שיר חביב מאד

גנבתם לי .. חשבתי להעלותו לפני פסח ...

חלק מבעיה כללית .

מישהו מוכן להסביר לי למה הבת שלי חוזרת מהגן עם הסיפור על עשו שנשך את יעקב בצואר ולא עם הפירוש הראשון של רש"י שעשו התחרט ונשקו בכל לבו ?






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 14:25 לינק ישיר 

בעל עגלה

האם ראית פעם את סדרת סיפורי האדמו"רים הנמכרת במקומותינו?
ספרים דקיקים, גם בחומר וגם ברוח, עם ציורים בכל דף. (הצייר, אגב, חילוני).
ספרים אלו יצאו לראשונה לפני שנים רבות. אז היה מקובל הכלל שאין לצייר רבנים, כיון שכל ציור שלהם כנראה מהווה פגיעה וירידה ממדרגתם, ולכן צויירו הגויים שבסיפורים.
מה אומר ומה אדבר. הגויים נראו כמו שהיהודים צויירו בשטירמר. כמעט אפשר לראות אצלם זנב וקרנים.

תפיסה כזו, שחדורה בכל מקום ואתר, משקפת משהו בסוציולוגיה ובאידיאולוגיה הבסיסית היהודית.
אני זוכר שראיתי פעם ציטוט של איזה גוי, שהיה כנראה אפילו חובב יהודים, אך בכל זאת אמר: לכם היהודים יש תסביך שכל העולם שונא אתכם...

אמר רבי שמעון: הלכה, עשו שונא ליעקב. אולי כדאי לעשות מחקר קטן על התפתחות התפיסה הזו עד שהגיעה לאן שהגיעה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 15:16 לינק ישיר 

מיימוני,
אמנם, קשה להתווכח על כך שיש הצדקה הסטורית ל"עשו שונא ליעקב" .

הבעייה היא שהחינוך השיטתי לגוי הרשע גורם לתפיסה מעוותת של המציאות והוא מחריד ממש כאשר
המתודולוגיה הזו מופנית כלפי כאלו שאינם שומרי תורה .
מדובר גם בכשל רעיוני. הוא שונא אותנו . למה שלא נשיב לו אהבה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/4/2003 23:40 לינק ישיר 

אקדמאי,

"פרחים בקנה ובנות בצריח" הוא שיר פוסט מלחמתי אבל ברוחו ובאתוס שלו משקף את הרוח המאד מאד מלחמתית והלאומיות מנופחת החזה החיילי של אחרי מלחמת ששת הימים. בכך הוא ואחיו שונים מהשיר החביב שהובא פה, שאמנם מלא הומור עצמי אבל רווי תקוות טהורות.

ולגבי 'חד גדיא', יש חוברת נחמדה בהוצאת סמינר הקיבוצים (אם איני טועה) שבה מנויים נוסחים רבים של הפיוט המצוטטים מספרויות העמים וממסורות העדות. הוא אינו בידי פה, אבל אם למישהו יש, יכול להיות נחמד להביא כמה דוגמיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חד גדיא גאולתי לעומת גלותי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר