נתן העזתי - גאולה וזוהמה
הרב שלמה אבינר
[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: יצא לאור ספר חדש פרי עטו של נתן העזתי. כיצד להתייחס?
ת: אין ערך. חבל על העמל, חבל על הכסף.
ש: האם זאת כל הבעיה? אין שם דברים בעייתיים?
ת: ודאי שיש דברים מאוד בעייתיים על שבתאי צבי שם רשעים ירקב. אבל למעשה, בדורנו אף אחד לא יושפע ממנו. החילונים אינם מתענינים בדברים אלו, החרדים יחרימו את הספר, והדתיים ממילא לא יבינו את דברי הנסתרות שיש שם.
ש: הוא היה גאון?
ת: נראה שלא. דבריו לא כל כך עמוקים. אבל הוא היה כריזמטי וכתב ודיבר בצורה מלבבת וזה משך את ההמון. וכן הנושאים שדיבר עליהם הלהיבו, שהרי בישר שעוד מעט תהיה גאולה, ודברים אלה באו כמים זכים על נפשות עייפות של היהודים עמוסי סבל נורא בגלות.
ש: הרבנים האמינו לדבריו?
ת: רובם לא. וכמה פעמים החרימו אותו. היו ביו הרבנים כמה עמדות: א. האמינו לדבריו. ב. לא האמינו, אבל שתקו מאימת ההמון. ג. לא האמינו אבל שתקו מתוך שיקול דעת שההתעוררות השבתאית החזירה יהודים רבים לתורה ומצוות, לכן התעלמו מכך שהבסיס רעוע. ד. לא האמינו ומחו בכל תוקף, במיוחד רבי יעקב שֶשפורטֶס, גדול הלוחמים נגד שבתאי צבי שר"י ונתן העזתי.
ש: נתן העזתי היה כופר או רמאי?
ת: גם רמאי, הרי הוא נתן לש"צ שר"י כתב יד ישן מזוייף שקרי שמאשר את משיחיותו ושלח ממנו עותקים לכל הקהילות.
ש: במה היה כופר?
ת: למשל ביטל צום יז בתמוז. וכן כאשר ש"צ שר"י התאסלם הוא הצדיק זאת על פי טענות כאילו רזיות של תיקון קליפות.
ש: ומה הוא אמר אחרי שש"צ שר"י מת?
ת: שבאמת הוא לא מת אלא שוכן בספירות עליונות.
ש: זה מזכיר דברי חב"ד בימינו...
ת: חס וחלילה! חב"ד הם אנשים צדיקים יראי שמים, מקפידים על קלה כחמורה, גם אם יש להם טעות ביחס לרבי האחרון.
ש: אולי נתן העזתי היה חולה נפש...
ת: לא נראה. אמנם אחרי ההתאסלמות של ש"צ שר"י הוא שקע בדכאון וכן אחרי שמת. אבל זה יכול לקרוא לכל אחד. ש"צ שר"י היה ודאי חולה נפש, כנראה במניה-דפרסיה, היו אצלו תקופות של התלהבות עצומה ותקופות של עצב נורא. כך גם מוסברות ההזיות שלו. אבל הוא גם היה מושחת. אך יתכן שהוא לא היה מצליח להופיע בכל מלוא השפעתו לולא קיבל אישור מנתן העזתי שנחשב נביא.
ש: מי החליט שהוא נביא?
ת: ההמון. נתן העזתי הכתיר ש"צ שר"י כמשיח, והוא הכתירו כנביא. יש ביטוי בצרפתית Folie A Deux, שגעון בשתיים.
ש: האם רבנים נפגשו איתו כדי לחקרו?
ת: בודאי. כמה פעמים, הוכיחו כחשו והחרימו אותו. היתה גם פעם שהוא הודה בפניהם ששיקר בנבואותיו, אבל אחר כך חזר בו.
ש: מה כתוב בספר החדש שיצא לאור?
ת: הוא לא חדש ממש. היה קיים בכתב יד, וחכמי ישראל הכירוהו. הוא מצדיק שם את ש"צ שר"י ומעשיו האסורים. אבל אין שם חידושים לעומת "דרוש התנינים" שלו שהופץ הרבה מאוד.
ש: יש מייחסים לו את ספר "חמדת הימים".
ת: נכון, גם שם מדובר הרבה על משיח, אך יש גם דברי מוסר ותפלה. ויש אומרים שאינו המחבר. סוגיא מורכבת.
ש: איפה אפשר לקרוא על ש"צ שר"י אצל חכמינו הנאמנים?
ת: הרבה יש אצל רבי יעקב ששפורטש. יש אצל רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן רז), הרמח"ל (דרך עץ חיים, מודפס בסוף מסילת ישרים), רבי צבי הירש מזידיצ'וב (סור מרע ועשה טוב, ד"ה ועוד ודעת), רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר זכרונות עמ' 64), מרן הרב קוק (אגרות ראיה א קעד) ורבנו הרב צבי יהודה (לנתיבות ישראל א מ).
ש: בכמה מילים, מה התאוריה של נתן העזתי?
ת: תוהו, זוהמה, תשוקות שפלות, קליפות, כאוס – ביחס למשיח.
ש: איך זה יכול להסתדר אם התורה שהיא כולה טהרה וקדושה?!
ת: מוסבר באותו ספר שיצא, וכן בעוד כתובים שלו, ובמיוחד בדרוש התנינים.
ש: ומה הוא טוען שם?
ת: לעומת האר"י ז"ל שמסביר שיש להפריד בין טוב לרע, לעשות טוב ולדחות את הרע, הוא טוען שיש עכשיו תקופה חדשה ועבודה בעולמות אחרים.לדעתו, יש שני סוגי אור: אור שיש בו מחשבה ואור שאין בו מחשבה. האור שיש בו מחשבה, שם יש לקיים תורה ומצוות ולהתקדש. אור שאין בו מחשבה, הוא רוע, חורבן, קליפות. אותו עולם, אין בכח התורה לתקן. לדעתו, עתה הגיע הזמן לתקנו, וזאת יוכל לעשות רק המשיח, שנשמתו בעצמה שקועה בקליפות, מה שמסביר את העצב שאפף אותו תכופות ואת העבירות שהוא עושה. לכן הוא התאסלם כדי לרדת לעומק הקליפות, כדי להעלותן. וכאמור הוא לא מת, אלא נתעלם בעולמות עליונים ושם הוא משלים שליחותו, והוא עתיד לחזור.
ש: האם הרב קרא את דרוש התנינים ושאר כתבי נתן העזתי?
ת: חס ושלום. אלא זה מתוך מה שהביאו גדולי ישראל ששללו אותו, במיוחד רבי יעקב ששפורטש, שיצא לאור ספר גדול עליו שנקרא ה"רואה מהמבורג". ד' יצילנו מכל הזוהמא הזאת ויסייע לנו להוסיף תורה וקדושה.