בית פורומים עצור כאן חושבים

יחס היהדות ההלכתית לגויים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/5/2003 20:50 לינק ישיר 
יחס היהדות ההלכתית לגויים

להשיב אבידה לגוי - רק משום קידוש השם
להתפלל עבור גוי -רק משום קידוש השם

(זאת אומרת לקדש את השם על ידי העמדת פנים כאילו אלוהי ישראל הוא לא פרטיזני לעמו ודואג לכולם, בעוד שמחזיקים לא כך.)

להציל חיי גוי בשבת - רק משום דרכי שלום

בקיצור אנחנו הגזע העליון.

מה ההצדקה? מה ההוכחה שזה באמת מה שהאלוהים רוצה?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2011 13:11 לינק ישיר 

צענע
זה מתחיל לא להיות מוסריים כלפי הגויים מהם לדרוש סובלנות כלפי מנהגנו ואורחנו. אבל נראה מה יקרה אם בבני ברק או על הגבול יגורו נוצריים, לא חלילה נזירות או כמרים שיבלטו, אלא אנשים המזוהים כנוצרים- מה לדעתך יקרה? לעומת היהודים  המקימים בתי כנסת בחו"ל בלב ליבה של העיר הנוצרית, ומקפידים בלבושם היהודי בצדק.

לצפות מהם לחושר- ושלנו יהיה מותר לגנוב אותם, הם מחזירים אבידות לנו- והרב מאד- אנחנו לא. לנו אסור להעמיד אותם על טעות כספית לרעתם.

אבל למה ללכת לגויים- ליהודי נוסח שונץ הרגיל והמצוי. מותר לקבל תרומת איברים מיהודי או מגוי- הוא יתרום? איך כתב שונץ למה שיהודי יהיה חייב לעשות את זה לגוי? הוא לא אחיו.
 נכון אבל גם לאחיו הוא לא עושה ותורם

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2011 12:54 לינק ישיר 

"זהו המוסר היהודי המקורי לעומת הגויי. - למה שיהודי יהיה חייב לעשות את זה לגוי? הוא לא אחיו "

מדבריך נובע:

א. המוסר של הגויים נעלה יותר מהמוסר היהודי שהרי הם היום מחזירים אבדה לא רק לאחיהם אלא גם לבני דודיהם .

ב. גם ליהודים היושבים בכלא על גנבות ומעשי נוכלות אחרים יש יותר סיכוי להחזיר אבדה מאשר לגוי המוסרי ביותר רק בגלל שהוא נולד לאם יהודיה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/2/2011 01:08 לינק ישיר 

בעב"ע

בדקתי בקישור שהואלת בטובך להשאיר.
החוקים הנ"ל דנים על החזקת רכוש אבוד של הזולת.
אין שום איזכור על חובה להשיב את האבדה ושלא להתעלם ממנה.
לפי החוקים הנ"ל מי שרואה אבידה של מישהו אחר, יכול פשוט להתעלם ולתת לה לרדת לטמיון ולאבדון. יהודי ליהודי חייב להחזיר את האבידה, לא לתת לה להתקלקל ולטרוח למצוא את המאבד.
זהו המוסר היהודי המקורי לעומת הגויי. - למה שיהודי יהיה חייב לעשות את זה לגוי? הוא לא אחיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/1/2011 16:07 לינק ישיר 

בעב"ע

אני לא צריך לבדוק!
אין ספק שהתורה יוצאת מתוך נקודת הנחה שגוי שמוצא אבידה אינו מחזיר אותה, אשר על כן בכל מקרה שהסיכוי הוא שגוי ימצא את האבידה, גם אם בפועל מצא אותה יהודי, אינו חייב להחזיר אותה.

יתר על כן, גם היום, אחרי שהמוסר התנכ"י נטמע בקרב האוכלוסיה המערבית, עדיין יכול אדם להתעלף בתחנה המרכזית ואלפי איש יעברו לידו ולא יעצרו לעזור לו, גם אם במוסר הרשמי העזרה לזולת קיימת.

כל מה שהתורה נתנה קוד-אתי מיוחד ליהודים - מקבלי התורה - בשביל היותם אחים (אחים זו דרגה אחת לפחות מעבר לבני אדם), מחייב את היהודים רק כלפי יהודים ולא כלפי גוים. אם הגוים לקחו את הקוד הזה, את המוסר הזה, והפכו אותו לקוד אנושי כלל עולמי, הרי אנו נכנסים לדרכי שלום או לקידוש השם.

תוקן על ידי SHWONTS ב- 27/01/2011 16:16:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/1/2011 11:41 לינק ישיר 

 

עצכח כתב (בכחולו

אנוכי לא הבנתי הכל

האם המוסר מקבל את ערכו בהיותו רצון האל, (וממילא כל שאינו רצונו, אינו מוסרי) או שהאל רוצה במוסרי מפני שלו ערך עצמי. במילים אחרות גם הקב"ה מחוייב לצו המוסרי. ואם כן אין לקבל כל מצווה שאינה מוסרית. (ואם יש כזה דבר מה עושים?- מפרשים!. אף במצוות דאורייתא) למה ה' יצר כזה מנגנון עיוועים? הרי לפי גישה זו המוסר קשיח (אם ה' "מחוייב" לו..) ואינו משתנה עפ התקופה

 
גם כאשר אנו מצווים לעשיה מוסרית, כדוגמת הכתוב 'ועשית הישר והטוב' עדיין קשה לנו להגדיר מהו מוסרי באופן מוחלט, ובנסיבות מסויימות לפנינו מספר מעשים אפשריים. בפילוסופיה של המוסר (האתיקה) ישנן תאוריות רבות, ולא אחת כחברתה, כפי שלא המוסר של חברה אחת כמוסר של חברה אחרת . הבעיה היא שהרבה מחובות הדת הינן פרשנות אנושית המשקפת מוסר בהתאם לתקופה מסויימת -דרבנן. מי אמר שיש טוב מוחלט, ישר וטוב כמקובל בסביבה ובתקופה . גם אם נניח שחובות הדת הן פרשנות אנושית הכפופה לתקופה - אם חכמים טבעו זאת בדת זה הפך לחובה דתית עצמית, אף כנגד המוסר העדכני!.


שפרשנותם (של חז"ל) לפרשת בן סורר (שיהיו ההורים דומים, ושיאכל דווקא חצי טרטימר וישתה חצי לוג, וכו') הובילה להנחתם שבן סורר לא היה ולא נברא. וכך בעוד הרבה מצוות וחוקים. שיטת המדרש איפשרה לחז"ל להכניס את השיקול המוסרי בהכרעתם. הטענה היא שחז"ל סילפו ביודעין את המדרש בגלל שקולים מוסריים. אם המוסר הוא רצון ה'- ניחא, אבל אז – מדוע ה' ביים את כל המערכון הזה, לכתוב כך בתקווה שיפרשו ההיפך? אם המוסר הוא עניין חיצוני (ובפרט אם תלוי זמן) לא מסתבר שסילפו מחמת גורם חיצוני את התורה אלא שזו פרשנותם לועשית הישר והטוב. גם זה מעט דחוק.

רמב"ם פ"ב מהלכות שבת הל"ג:
ואסור להתמהמה בחילול שבת, לחולה שיש בו סכנה, שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה), ולא שימות בהם. הא למדת, שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו המינים שאומרים שזה חילול ואסור, עליהן הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם, חוקים לא טובים; ומשפטים--לא יחיו, בהם" (יחזקאל כ,כה).

מסקנה מדברי הרמב"ם, אם לא מחללים שבת על גוי אין זה חסרון במידת החסד והרחמים בעולם. זה אמור להשתלב בדרך האמצעית (שאינה רחמים גמורים), ומי שיבין איך הדרך האמצעית כפי שנגלית בחוקי התורה היא הסגולה הטובה האידיאלית יבין גם זאת, איני בטוח שאני מבין
 
אולם גם למאירי יש גבולות, הוא מתנה שלזה שמחללים עליו שבת צריך שתהיה דת, ומכאן שאם הוא אתיאיסט אסור לחלל עליו את השבת, אא"כ נמתח יותר את עמדתו של המאירי ונאמר שהואיל והוכח שתתכן מוסריות ללא דת, הרי גם על גוי מוסרי (מי יקבע מיהו מוסרי?) מחללים שבת.

יש כאן הנחת יסוד שהמוסר הוא התשתית העולמית ולא צו ה'. מסופקני.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/1/2011 08:13 לינק ישיר 

SHWONTS
איך אתה יודע? בדקת את כל החוקים הקדומים בנושא השבת אבדה?
ראה לדוגמא ציטוטים מחוקי חמורבי ב

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/1/2011 22:59 לינק ישיר 

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק כג

ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים, כי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר.

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/1/2011 22:55 לינק ישיר 

מי שמעלה את שאלות ההבחנה בין יהודי לגוי - ביחס למוסר המערבי המקובל בימינו, עושה עיוות לא-קטן.
בימי מתן תורה לעם ישראל, היה מוסר העמים מבוסס על מה שהיה מבוסס, אבל כמובן לא על התנ"ך. מקובל היה בין העמים כי מי שאיבד אבידה - ז.א. שהוא התרשל בשמירת חפציו - אין לו זכות לקבל אותה בחזרה. מקובל היה בין העמים כי מי שיש לו כסף מזומן מלוה אותו למי שאין לו תמורת ריבית. מושגי הצדקה והחסד, האהבה והחמלה, לא היו קיימים. מובן מאליו, כי כאשר התורה נתנה מצוות של צדקה וחסד, אהבה וחמלה, היא ציוותה עליהם רק בין איש ובין רעהו, בין אחים, לא לאנשים זרים. מה לנו כי נעשה צדקה וחסד עם מי שהצדקה והחסד אינם נמנים בין מדותיו.
רק עם הופעת אור התנ"ך בעולם, והרבה שנים אחרי שהופיע על עם ישראל, לקטו אומות העולם ממנו את המושגים האלה של צדקה וחסד, של אהבה וחמלה, של עזרה לזולת ורחמים, ולאט לאט הם הפכו - לפחות במוסר הרשמי - לחלקים בלתי נפרדים של המוסר האוניברסלי.
אין מקום לשאלה, מדוע ציותה התורה מצוות אלה ואלה רק כלפי יהודים ולא כלפי גויים, כי הגויים בינם לבין עצמם גם לא נהגו במצוות אלה. אמות-המידה המוסריות של הגויים הצדיקו התעלמות מאבידה, התעלמות מאבדן נפש של הזולת ואי-מתן עזר בשעת צרה.
כיום, אחרי שבפועל אמות-המידה המוסריות המערביות כוללות את הדברים האלה, הרי הכל נכנס בגדר של 'דרכי שלום'. ואכן, עושים צדקה עם עניי גויים מפני דרכי שלום. כיום - אם בחברה המערבית מקובל להחזיר אבידה - הרי חייבים להחזיר כל אבידה לגוי מפני קידוש השם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/1/2011 21:12 לינק ישיר 

ע"ז כה ע"ב:
סבר רב יוסף למימר אולודי <עובדת כוכבים> {נכרית} בשבתא בשכר שרי משום איבה א"ל אביי יכלה למימר לה דידן דמינטרי שבתא מחללינן עלייהו דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינן
סבר רב יוסף למימר אנוקי בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכלה למימר אי פנויה היא בעינא לאינסובי אי אשת איש היא לא קא מזדהמנא באפי גברא
סבר רב יוסף למימר הא דתניא <העובדי כוכבים> {הגוים} ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין אסוקי בשכר שרי משום איבה אמר ליה אביי יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא אי נמי נקיטא לי זימנא לבי דואר

נראה לכם שגוי יסיר את האיבה בגלל תירוצים כאלו?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/1/2011 12:22 לינק ישיר 

אני מקפיץ את האשכול למרות שלא הצלחתי לקרוא כעת את כולו.
אני לומד כעת מסכת ע"ז והנחת יסוד במסכת היא שגויים חשודים על שפ"ד ועל רביעה מכל סוג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/9/2010 10:40 לינק ישיר 

הרב בני לאו משווה בין חופש אקדמי לבין חופש לרבנים, וטוען שאין להשוות מפני שהרבנים לשיטתם טוענים שישיבה אינה אקדמיה. בישיבה לומדים כדי לעשות.

אבל זוהי תפיסתם של הרבנים עצמם, ולענ"ד בית המשפט אינו מחוייב לתפיסה הזו (משום מה המערכת המשפטית/משטרתית כן בוחרת כאן להסתמך על דעתם). אם נותנים לאנשים חופש לבטא עמדות בעייתיות, אין מקום להבחין בין אנשים שונים. הקריטריון אינו מה שהרבנים אומרים לגבי תפקידה של הישיבה, אלא מה היא בפועל (הסכנה של המעבר לעשייה). ובפועל דומני שדברי אנשי אקדמיה פועלים לא פחות (ואולי יותר) מאשר הבעת דעות רבנית.

שלא לדבר על מעשים של אנשי אקדמיה (כמו פעולה למען הכרזת חרם מסחרי/אקדמי על המדינה, שממנה הם מקבלים משכורת. וזו רק דוגמא אחת), שבהם אין צורך להיזקק לקריטריון של המעבר לעשייה.

גם אנשי אקדמיה שמתבטאים בנושאים אקטואליים רוצים להשפיע על מעשים. לא מדובר רק במחקרים תיאורטיים אלא בהתבטאויות ופעולות שונות, שכל עניינן הוא להשפיע. אם נאמץ את תפיסתו של האדם עצמו, אזי גם לגביהם יש להפעיל את אותו קריטריון.

כל זה באשר לטענה הכללית של הרב בני לאו. לגבי הרב שפירא וספרו, לא ראיתי את הספר. אם הדברים שמתפרסמים הם נכונים, אני אכן מסכים שהוא חצה את הגבול, ושם יש חשש להשפעה על עשייה בפועל. לא בגלל שהוא רב ועומד בראש ישיבה, אלא בגלל הסביבה הפונדמנטליסטית שבתוכה הוא פועל.



תוקן על ידי mdabraham ב- 05/09/2010 10:42:47




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2010 08:36 לינק ישיר 


http://tomerpersico.com/2010/09/05/torat_hamelech_polimic/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/8/2010 07:08 לינק ישיר 


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3939859,00.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 14:44 לינק ישיר 

"אסור להתפלל על גוי שיצליח"

http://www.tog.co.il/he/TorahNew.aspx?id=1755



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/12/2008 16:47 לינק ישיר 

יחסו של המאירי ל"אומות המתוקנות"
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2530075

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יחס היהדות ההלכתית לגויים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.