בית פורומים עצור כאן חושבים

מהיכן בא המונח כולל?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/9/2003 16:19 לינק ישיר 
מהיכן בא המונח כולל?

כמדומני שאין יושב מיושבי שער זה שאיננו מכיר את המונח "כולל". אולם מהיכן זה ומה מקורו? ידוע לי כי חלקו מהישוב הירושלמי במאה התשע עשרה. הישוב היהודי במאה השמונה עשרה לא יכל להחזיק מעמד כלכלית למרות כל ניסיונותיו. על כורחו נסמך הוא על עזרה מבחוץ. בהתחלה מי שייצג את היהודים כלפי השלטון ובכלל היה ועד עדת הספרדים, שדרך אגב, קיים עד היום. האשכנזים רצו להיפרד ממנו, והם נפרדו ממנו ראשונים. אח"כ נפרדו מהאשכנזים עדות רבות אחרות, וכל אחת הקימה "כולל" לעצמה. כולל יהודי רומניה, כולל יהודי ורשה, כולל יהודי וילנא, כולל יהודי אמריקה, ועוד ועוד. גם אצל הספרדים נפרדו לעדות. ועד עדת המערביים (הכוונה לצפון אפריקה), ועד עדת התימניים ועוד. מה שקרה הוא שלכל עדה היה "כולל" משלה. כל עדה שלחה את שליחיה לחוץ לארץ כדי לאסוף כסף מחו"ל ולחלקו בין אנשיה בישראל.

מכאן אולי הביטוי לכאלה שלא עובדים וחיים מחלוקה. אולם מהיכן הביטוי כולל?

בטוחני שחכמי הפורום יודעים זאת.....




אין כמו עפולה בלילות.. (ואפילו בעפולה פתחו כולל....)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2019 08:42 לינק ישיר 

תלמיד תלמיד

איקון ירוק על העלאת הנושא ואיקון ירוק על הסקירה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2019 21:07 לינק ישיר 

אני מניח שהמונח "כולל" מכוון לציין ארגון של לומדים שמכליל בתוכו את בני הקהילה, מעבר לבחורים אשר מהווים גרעין פרטי ו"רגיל" של הלומדים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/1/2019 21:00 לינק ישיר 

הכולל הראשון. (אין קשר למוסד "כולל" שהיה בירושלים. ) 


כולל הפרושים דקובנא: כולל האברכים הראשון בעולם

כולל הפרושים דקובנה מיסודם של ענקי הדור, הכריז על בשורה חדשה שהכתה גלים בעולם היהודי כולו ורוממה את קרן התורה בכלל ישראל לשעה ולדורות

המציאות בה לומדי תורה יכולים להמית עצמם באוהלה של תורה שנים רבות, גם כאשר ריחיים על צווארם, נראית כה פשוטה ומובנת מאליה. למרות הקמים והמצירים, נראה כי מאז ומעולם כך היו פני הדברים. אולם לאמיתו של דבר, היו ימים בהם "כולל אברכים" היה חידוש פורץ דרך ומרעיש.
הסופר נ. רוטנברג בסיועו של הרב מנחם פלאטו בסקירה מרתקת על הסיפור הקמתו של כולל האברכים הראשון. (התפרסם במגזין 'לקראת שבת', גליון 241)

בית הכנסת בעיר קובנה בליטא, עמוס בן גרשום, לע"מ
במסע רגלי מיאנישוק לברלין

לא היו מקומות יישוב פוריים ליהדות והומים מקול התורה, כערי רוסיה הלבנה וליטא, הנאנקות תחת שלטון הצאר הרוסי. בצל גזירת הקנטוניסטים הנוראה, עלילות והגבלות קשות, פרחה ועלתה קרן התורה. היו אלה השנים שטרם מלחמת העולם הראשונה. הרבנים על משמרתם והישיבות בגבולם – אולם תולעת הרקב כבר החלה מבצבצת. חוגי המשכילים, אם כי שמרו יראה וכבוד לרבן של כל בני הגולה, מרן רבי יצחק אלחנן ספקטור, כבר החלו לנסות לחבל בכרמים.
מעט מעט הושפלו לומדי התורה במאמרי-ארס בעיתונות המשכילית דאז. המשכילים החלו לנגוס בשוליים, ומי שעיניים לו חזה בגודל הסכנה.
אחד מאלו היה יהודי יקר רוח מהעיירה יאנישוק, בשם רבי אליעזר יעקב חודאס. בשום מדד חיצוני לא ניתן היה להעריך את דמותו הענקית. הוא לא היה מרא דאתרא, גם לא בעיירה נידחת, ולא נשא תפקיד רוחני כלשהו. הוא אף לא היה בעל אמצעים כלל וכלל. אולם, כעדותו של מתא הח"ח, צדיק נסתר זה "קיים תורה בישראל ארבעים שנה!"
ובכן, רבי אליעזר יעקב החליט כי עליו לקום ולעשות מעשה כדי לחזק ולרומם את קרן התורה. דא עקא שאפילו כסף לנסיעה לא היה לו. אבל בפני אהבת התורה שבערה בו לא עמדו מעצורים כלשהם. הוא צעד רגלי מיאנישוק ועד… ברלין(!) בעיר ברלין התגורר אחיו, ר' יוסף חיים, שהיה מקורב לפרופסור אמיד שנתקרב ליהדות הודות לרבי ישראל סלנטר, שמו של אותו פרופסור היה ר' עובדיה לחמן. אליו החליט רבי אליעזר יעקב לשים פעמיו.
לאחר שבועות ארוכים של מסע מפרך, ניצבו רגליו בשערי ברלין. עודנו מאובק באבק הדרך, פנה לביתו של ר' עובדיה לחמן והחל להשיח עימו מקירות ליבו. "חייבים לפעול לחיזוק התורה ברוסיה, כדי שלא יקרה אצלנו מה שקרה ללימוד התורה בגרמניה" אמר לו בלהט, "אצלכם, בגרמניה, התמעטו לומדי תורה ובעקבותיהם נחלשה היהדות כולה. צריך לחזק את הלב, את לומדי התורה, כדי שכל העם יהיה איתן בדת ישראל". הנדיב התרשם עמוקות מאישיותו המיוחדת של היהודי שהגיע לטרקלינו, וחש באמת הבוערת בו. הוא נידב סכום כסף עצום: עשרת אלפים רובל לקרן מניבת פירות, ובנוסף תמיכה שנתית של אלף רובל. את תרומתו נידב בכך שאיש לא ידע על זהותו של הנדיב.

הולדתו של רעיון

רבי אליעזר יעקב נסע עם סכומי הכסף הללו לעיר ממל, שם שהה מרן הגרי"ס, והפקיד אותם בידיו למען יעשה בהם כפי הבנתו. אוצר כזה, לא בכל יום נופל מן השמיים. ישב רבי ישראל וחכך בדעתו אודות השימוש המועיל ביותר לאותן מטבעות. מלכתחילה היה בדעתו להשתמש בכסף כדי לחדש את פעילותו של הירחון התורני "תבונה" שהוציאו בשנים תר"כ־תרכ"א. הוא סבר כי בקיומו של הירחון ישנה חשיבות מרובה מאוד לחיזוק הדת והיהדות, אולם מחוסר תקציב נאלץ לסוגרו. כעת, לכאורה, באה לידו ההזדמנות לחדשו. רבי ישראל לא נחפז. הוא שקל שוב ושוב, ואף נועץ בגדולי תורה מביני דבר. הוא ביקש לרדת אל השורש, בו מחלחל הרפיון ומשם יש לתקן.
כמאליו, עלתה בעייתם הזועקת של למדנים גדולי תורה לאחר נישואיהם. לא היה כל פיתרון אחר מלבד לשאת בתו של רב. ואף פיתרון זה, אליה הוא וקוץ בה. רבנות הערים הגדולות ־ מקברת היא את בעליה. עולם של דיני תורה ושל מוסדות הציבור, של טרחות ההמון ושל קטטות העסקנים – אינה מתרת קבא דמוריקא, רגע הפנוי מעול הרבנות לעסוק בתורה. ואילו רבנות העיירות כרוכה במשכורת שאינה מספקת כדי לחם לפי הטף. ורבים היו אשר אף עיירה קטנה למצער לא נמצאה להם, והוכרחו להכניס צווארם בריחיים ולעסוק בפרנסה.
מתי מעט נמצאו נשים אשר אזרו חלציהן ושלחו ידן בכישור בעוד בעליהן ממיתים עצמם באוהלה של תורה. בשנים קדמוניות, היו הפרושים לחזון נפרץ, אולם מאז ירד קרן התורה ונתדלדל כוחה, היו הללו מעטים וחריגים, לא אחת אף מושא ללעג ולקלס.
ועם ישראל היה זקוק יותר מתמיד לגדולי תורה שיקומו לו עם מרעים, לגדור גדר ולעמוד בפרץ. גדולי תורה שרבות בשנים עמלו בתורה ללא שום טרדה. רבי ישראל הגה רעיון, להקים בית מדרש לאברכים, בו יהגו בתורה טובי הלומדים, כשהם נסמכים על מלגה מיוחדת לכלכלתם ולכלכלת בני ביתם. מבית המדרש הזה יצאו גדולי תורה ומורי הוראה הבקיאים בש"ס ובפוסקים, שיוכלו לשמש רבנים ומנהיגי קהילות בכל אתר ואתר.
משעלה הרעיון ונתגבש, פנה רבי ישראל לבססו ולחזקו. חשיבות גדולה הייתה לעומד בראשות הכולל, רבי ישראל סבר כי נחוץ גברא רבא ששמו נודע בקהילות ישראל. שמות עלו וירדו, עד אשר הוצע שמו של מנהיג הדור, מרן הגרי"א ספקטור, רבה של קובנא.
אלא שמלאכת השכנוע לא הייתה קלה. מתחילה היסס רבי יצחק אלחנן. צרכי הציבור בעיר קובנא וגלילותיה, השתרגו על צווארו, כבנוסף נטל עליו עול העם היהודי בכל מושבותיו. הוא חשש כי יקשה עליו להקדיש מזמנו למען המוסד החשוב והקדוש.

עשרה ראשונים

בין כה וכה, חלף זמן מה ורבי אליעזר יעקב חוואס שוב קם ועשה מעשה. מתחילה הפקיד את בניית הכולל בידי מנוסים וגדולים ממנו. אולם עת לעשות להשם! אם העניינים מתעכבים קמעא, אות הוא כי עליו להתחיל במלאכת הבנייה. פנה לידידו, רבי נתן צבי פינקל, ויחד החליטו כי עליהם להקים באופן מיידי את הגרעין הראשוני של הכולל. כך, בשנת תרל"ז, נבחרו עשרה אברכים גדולי תורה (בהם רבי אליעזר שולביץ, לימים ר"י לומדה, רבי יצחק מאלצן, לימים מו"צ בקעלם, רבי נפתלי הירץ הלוי לימים רבה של יפו, רבי נפתלי אמסטרדם ועוד) והם החלו את לימודיהם בסלבודקה פרבר קובנה. הכולל היה לעובדה מוגמרת. יומם ולילה עמלו האברכים בתורה ברוב עיון והתמדה. רובם היו מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר ומידי ערב היו מתכנסים יחד, לומדים מוסר ומטכסים עצות כיצד להתקדם בעבודת ד'.
בשלב זה, משהיה הכולל לעובדה קיימת, ניאות מרן הגרי"א ספקטור לעמוד בראשו. מני אז השקיע חלבו ודמו בהרחבת גבולותיו ומאוחר יותר ־ במלחמה נגד הקמים עליו. ראשית, כינס אסיפה בקובנא, בה השתתפו גדולי תורה כרבי אלכסנדר משה לפידות מראסיין, רבי ישראל מסלנט ועוד. באסיפה זו הוקם וועד פעולה בשם "כוללי תמיכת אברכים פרושים בקובנא", שמטרתו הייתה להרחיב את מסגרת הכולל בקובנא, ובד בבד להקים מסגרות דומות בערים נוספות. הוחלט לשלוח למטרה זו שד"רים שיגייסו כספים נוספים למען המטרה החשובה. רבי ישראל מסלנט ורבי יצחק אלחנן פנו בכרוז מיוחד אל נדיבי העם וביקשום כי יתגייסו למען המטרה הנעלה. בעקבות פעילות זו, גויסו סכומי כסף נכבדים והכולל בקובנא התרחב לשישים אברכים. בנוסף, ייסד וועד הפעולה מסגרות דומות בוילנא, במינסק ובערים נוספות.
בין המיוחדים שבעוסקי המלאכה, היה הגאון הצדיק רבי אברהם שינקר, שאף נסע מספר פעמים לגרמניה והשפיע על הברון שמעון זאב רוטשילד לתמוך במוסד. למעשה, בשל עיסוקיו הכבירים של הגרי"א ספקטור, מי שניהל את הכולל בפועל היו רבי אברהם שינקר ורבי נתן צבי פינקל. הם עיצבו את דמותו של הכולל, וכחניכיו של רבי ישראל מסלנט החדירו לתוכו את רוח המוסר.

מגדלור של תורה

חלפה שנה מהקמת הכולל, ובאסיפה נוספת שכינס רבי יצחק אלחנן, הוחלט למנות באופן רשמי מנהל וראש למוסד שהצלחתו כבר הייתה לעובדה מוגמרת. פה אחד נמצא שאין מתאים לתפקיד זה מאשר רבה של פטרבורג לשעבר – רבי יצחק בלאזר.
מינויו של הגרי"ב העניק תנופה נוספת לכולל הקובנאי. הוא ריכז את כל כוחותיו כדי לפתח ולקדם את הכולל בכמות ובאיכות. במסע ארוך בין עשירי רוסיה וגרמניה, הצליח להשיג תמיכות שיש בהם כדי להכפיל את מספר הלומדים.
הכולל אכן מילא את הציפיות הגדולות שתלו בו. הוא הפך לאבן שואבת ומקום שבו נבנו גדולי תלמידי החכמים. הללו עמלו בתורה מתוך שלווה, כשדי במלגה הצנועה שניתנה להם ולמשפחתם כדי לבתק מעליהם כל קשר לענייני העולם ולשקוע בד' אמות של תורה והלכה. רבים מהם הפכו לרבנים ומנהיגי קהילות בכל רחבי העולם היהודי. אולם בעוד העולם היהודי כולו יוצא נשכר, קובנה עצמה הפכה למגדלור של תורה. סביב כולל האברכים נרקמו מוסדות תורה נוספים, בראשם ישיבת סלבודקא המעטירה.
באותו פרק, פתח רבי נתן צבי פינקל ישיבה בסלבודקא. ישיבה, שעתידה לגדול ולהאיר לארץ ולדרים. בתקופת הראשית, למדו בה עשרים בחורים, שהגו בתורה בבית המדרש "הלווית המת" בפרבר סלבודקא. הישיבה הצעירה ינקה רבות מרוחו ומהודו של כולל האברכים. רבי אברהם שינקר היה מוסר בה שיעורים ושיחות (הגרנ"צ פינקל היה מוסר שיחות בחדרו שבישיבת אור החיים, של רבי צבי הירש לויתן) בנוסף, היו תלמידי הישיבה מקבלים תורה מאברכי הכולל ושומעים שיחות מרבי יצחק בלזר ורבי נפתלי אמסטרדם.
קשר הדוק זה, הפרה את הישיבה הצעירה ורומם את ראשוני הלומדים שקיבלו מתורתם של גדולי תלמידי החכמים שהתמסרו לתורה בכולל הפרושים, עד אשר הפכה הישיבה לאחת הגדולות והחשובות בליטא.

http://jewishpost.co.il/archives/3013



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/9/2003 12:56 לינק ישיר 

כותבים:
אסור בהחלט
וחלילה לשום אברך בן תורה להיות נמנה עמהם
מכפישים מוסד
מטעים את כל מי שלא בא לשאול
מסלפים היסטוריה

כל זה כדי ל'חנך' מוסד!

נסיק מכך שכאשר מכריזים על חנות שאינה כשירה, הכונה היא שבעצם היא כשירה ורצו רק לשמור על טיב כשרותה?

אין ליודעי ספר נוסח מתוחכם יותר למטרה זו?



ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה אחרי כן ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/9/2003 11:59 לינק ישיר 

לבוגי

שאלת הנה תשובתי.

לא הסברתי את הקשר בין כולל לקהילה, כי לא ידעתי, וגם עתה איני יודע, ייתכן שהכוונה היתה לארגון הגג, שכלל את כל מוסדות הקהילה.



ואף שאתה מתפלא על הגר"ח שמואלביץ, ייתכן שהוא היה ראשון החותמים, מאחר והמארגן היה "קנאי" אמריקאי מתלמידי ישיבת מיר, לא ידוע לי אם היתה לו "גישה" ישירה, להגר"ח שמואלביץ, או שהיתה לו גישה למי שהיתה גישה אליו, בראש המדרשה עמדו הגר"י פינק, אב"ד בחיפה, והגר"ח צימרמן, מחבר אגן הסהר, שאינם חשודים על איסורים, ואין ספק שהיה בזה הרבה מן הפוליטיקה הפנימית וה"קנאות" של ירושלים, מעורבותו של הרב שאר ישוב מפד"ל ובעירית ירושלים, והיותו גיסו של הרב גורן, גם לא "עזרו" לו, אך גם לא הפריעו לו.

איני יודע באם החותמים ידעו על הכולל של ר"י סלנט, ומשיב חכמים אחור ?

ה"קנאי" הצליח להרוס לתלמידים, חדשים רבים של לימודים, אך לא גרם לאיש לעזוב, רבים מתלמידי המחזור היו בוגרי ישיבות ההסדר, היו ביניהם כמה "חסידים", ואף בוגרי ישיבת חברון, שחתימתו של ר"מ חברוני על הכרוז, לא הדאיגה אותם במיוחד, לפני כשנה פגשתי באחד התלמידים (שכיום הוא רב שכונה), ושאלתי אותו: "איך נשארת, נגד דברי הגדולים" ?! והשיב לי: "הייתי בן בית אצל הסטייפעלער, וכששאלתי אותו, "האם לעזוב את המדרשה", השיב לי: לא! ועל שאלתי: "והרי חתמתם שאסור ללמוד שם", הוא השיב: "כדי שלא יהיה יותר גרוע".

אשרי המאמין.



ש. מהו ההבדל בין רבי עקיבא וגדול ?

ת. לרבי עקיבא היו 24000 תלמידים ונשארו 5, לגדולים היו 5 ונשארו 24000 מספרי סיפורים.

וכעת אני מחכה למעטפת הנפץ הראשונה.



לאביעם,



תודה, התאריך תרל"ז הוא הנכון, התאריך הלועזי השתבש לי בהקלדה.

לאשר כתבת: ב"מכתב שנשלח מירושלים בשנת 1820 רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א, נכתב "כוללנו",

הרי תשובתי:

מעולם לא טענתי שהמושג כולל, היה המצאתו של ר"י סלנטר, ידעתי גם ידעתי, שהוא קדום לו, אלא שה"כולל הקדום" לא היה במשמעות הכולל של ר"י סנלטר, שהיה הראשון שהיה במשמעות "מקום הכשרה לרבנות, לגברים נשואים, שקבלו תמיכה מהקהל", ורק ל"כולל" כזה התייחסתי בדברי, ולא לכוללי החלוקה.

ראיתי מי שציין לספרו של היעב"ץ, "מגילת ספר" (עמודים 14- 15), שבו מופיע התואר "כולל" במשמעות "קהל ועדה", אך מאחר ואין הספר בידי בשעה זו, ולא בדקתי את הדברים, לא כתבתי כן, פן אתבדה, ולאחר הקדמה זו, אם אכן הדברים הם בספר מגילת ספר, הרי כוללו של הר"י עמדין (שחי בין השנים 1697- 1776 /תנח – תקלו), קדם לכוללו של תלמיד הגר"א, ביותר ממאה מאה שנה.

אשמח אם תודיעני אם הדבר הוא בספר "מגילת ספר".











דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/9/2003 08:25 לינק ישיר 

אכן, סבורני שר' ישראל מסלנט אכן השתמש במונח כולל שהיה ידוע כבר לפניו...

ובאשר למקורו הטבעי, עדיין ממתין אני לתשובה חד משמעית...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2003 15:18 לינק ישיר 

נישטאיך

נראה לי שהמקור שהבאת אינו הראשון להשתמש במילה כולל.

ראשית, נפלה טעות בתרגום שלך לתאריך העברי: שנת תרל"ז הרי היא שנת 1877 ולא כפי שנכתב (ר' ישראל מסלנט נולד בשנת 1810 היא תקע"א).

שנית, כבר במכתב ששלח מירושלים בשנת 1820 רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א, נכתב: "ותדעו ותבינו ותאמינו שפלות מצב כוללנו בכלל ובנידון החורבה בפרט אשר היינו מוכרחים... לפדותה מיד זרים עריצים... ובטחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק... כי יצאו לקראת דברינו בשמחה כי ברוך השם כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה..."

כלומר, נראה שהמושג כבר היה בשימוש בשנת 1820 (תק"פ).

הציטוט נלקח ממאמרו של אריה מורגנשטרן בגליון "תכלת" מספר 12 - חורף התשס"ב http://www.azure.org.il/hebrew/12-morgenstern.html



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2003 14:03 לינק ישיר 

נישט

לא הסברת את הקשר בין קהל או עדה למילה כולל!

הגילוי שלך מדהים. כנראה שגם העסקן שהתסיס את הגדוילים בנושא לא ידע את 'המטרות מאז ומקדם כפי שנתייסדו'. פשוט הפריע להם השמות המודרניים: 'מכון' 'מדרשה' 'גבוהה'. אני מתפלא על הרב שמואלביץ (שהכרתי אותו, למרות צעירותי, כשונה במרחב האופק והשיקולים) שגם הוא נגרר! אבל לך תדע אם בכלל ידע מהמסמך, הלא על אחד החותמים ידוע שהיה לו 'בלנק' לחתום בשם השני, אז אולי מצאו עוד איזו הרשאה בלנק?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2003 13:29 לינק ישיר 

ואני חשבתי שזה בא מיוונית



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/9/2003 12:39 לינק ישיר 

למזקני העמק



הרי לפניד סיפורו של הכולל, שהחל במשמעות "קהל, עדה" וכדברי זריחת עץ, והתפתח למה שהוא היום.



ה"כולל" במשמעות "מקום לימודים לאנשים נשואים" החל בשנת תרלז- 1818, כאשר ר' ישראל ליפקין, הידוע כר' ישראל סלנטר (מסלנט), הצליח לקבל מעשיר ברליני, בשם עובדיה לחמן, עשרת אלפים רובל להקמת "קרן קיימת", והקצבה שנתית בסך אלף רובל, מטרת המוסד היתה "להחזיק לומדי תורה ולנהלם על פלגי התורה והיראה להכשירם להיות מורי הוראה בישראל", לארגונם קראו "כולל תמיכת אברכים פרושים בקובנה" ולמוסד "כולל פרושים דקובנה", מספר הלומדים הגיע לששים, וכל אברך קיבל תמיכה, שאיפשרה לו לכלכל את בני ביתו ברווחה.

כך זה התחיל, ומכאן השם "כולל", למוסדות הלימוד לגברים נשואים.



הרב דב כץ, מביא בספרו "תנועת המוסר", (כרך א עמודים 193-199, ירושלים תשמ"ב), בדפים על גבי דפים, מדברי הר"י סלנטר, שהקים את הכולל מטרת הראשון ''כמוסד להכשרת רבנים ומורי הוראה'', אך לדעת גדוילעי התורה: הרבנים "אליעזר מנחם מן שך, יעקב ישראל קניבסקי, חיים שמואלביץ, משה חברוני", שחתמו "לכבוד התורה" על כרוז ביום ו' טבת תשלב- 1972 שהוצא נגד "המדרשה הגבוהה לתורה שע"י מכון הרי פישל", בראשות הרב שאר ישוב כהן, (כיום רבה הראשי של חיפה), "עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה להכשיר רבנים בישראל, פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות".

ולפניכם נוסח הכרוז במלואו כפי שהוא בקובץ השקפתנו, לקט ממכתבי מרן בעל הקהלות יעקב, (בני ברק תשמה עמ' 22):

"בהיות שבזמן האחרון קמו אנשים לשנות צורת הכוללים הק', ולהקים בירושלים, מוסד בשם "מדרשה גבוהה לתורה", אשר מטרתה להכשיר רבנים, מצאנו לנכון לפרסם דעתנו, כי כל בית מדרש לרבנים, יהי' תחת איזה שם שיהי', ואפילו בלא שום לימודי חול, אסור בהחלט, וכמו שכתבו בפירוש גדולי הדור העבר, בכרוז שנתפרסם בשנת תשט"ז, ש"עצם הקמת מוסד שתכליתו תהיה להכשיר רבנים בישראל, פסול הוא ומופרך בעיקרו והוא כקטב מרירי בגופה של היהדות", כי אין לכוללים שום מטרות מלבד, לימוד התורה, כאשר מאז ומקדם, והיחידים הזוכים לצאת להוראה זוכים, וח"ו מלשנות אפילו שינוי כל שהוא, מצורת הכוללים הק' מכפי שנתייסדו, ע"י מצוקי ארץ זי"ע מהדורות הקודמים, וכל המשנה ידו על התחתונה, ועתיד ליתן את הדין, וחלילה לשום אברך בן תורה להיות נמנה עמהם.

ולהשומעים יונעם.



שנה טובה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2003 10:11 לינק ישיר 

מזקניהעמק.

אכן ענית נכון על שאלתך. בישוב הישן לא היו מקורות פרנסה, ועל כן כל קהילה בחו"ל החזיקה את יוצאיה אשר בירושלים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/9/2003 00:19 לינק ישיר 

כולל בעולם הישיבות...
כוללת בעולם הקיבוצים...

סך הכל אותה משפחת משמעות (אם להשתמש במונחיו של ויטגנשטיין), לא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/9/2003 19:44 לינק ישיר 

לפי אבן שושן, כולל הוא הכלל, העדה, הקהילה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מהיכן בא המונח כולל?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר