בית פורומים בחדרי חרדים

עוד אחד ש"מצא" את עשרת השבטים האבודים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/1/2004 20:28 לינק ישיר 
עוד אחד ש"מצא" את עשרת השבטים האבודים

ד"ר אביגדור שחן יצא לחפש את שרידי עשרת השבטים. הוא מצא אותם בהודו, באפגניסטן וביפן

...נקודת הציון הראשונה של טרגדיית השבטים האבודים נעוצה כנודע במלכים ב', יז; "ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שומרון ויצר עליה... ויגל את ישראל אשורה". נקודת הציון השנייה מופיעה בדברי הימים א, ה והיא חוזרת לערך על אותם מקומות לסימון מקומות מושבם של האבודים: חלח, חבור, נהר גוזן. הזמן הוא 722 לפנה"ס וההגליה היא השיטה המועדפת בידי האשורים לטיפול בעמים סוררים.
1,800 שנה לאחר מכן יוצא סוחר יהודי מן העיר טודלה למסע שארך 14 שנה וחצה שלוש יבשות. בנימין בן יונה תיאר בצבעים חיים את קהילות היהודים שפגש בהם, כמו גם את יישוביהם של בני השבטים באזורים שניתן לסמנם כעת כמצויים מזרחית לפרס וצפונית להודו, אפגניסטן ופקיסטן. ואולם בעוד החלק הראשון של תיאוריו זוכה למעמד של עדות אמינה, הנה החלק הנוגע לאבודים המתוארים כשבטים עצמאיים, נחשב במחקר המודרני בגדר אגדה. אפשר כי הדיוקן החוצני משהו שצייר מטודלה הראשון לאחינו אלה, כמי שעברו ניתוח פלסטי בלתי מוצלח, הוא שהרתיע מעט את המלומדים ("ובמקום האף יש להם שני חורים קטנים שיוצא מהם הרוח"). אלא שלא שוחר שבטים נאמן כשַחַן ייבהל מכגון דא. והוא גוער בחוקרים האטומים שהאשימו בחציפותם את ר' בנימין בכזבים ובגוזמאות, ומגייס שפע עדויות מדברי הגאונים, מן הרמב"ם ומאברבנאל וממסעות בנימין השני, במאמץ עיקש להוכיח כי כבר לפני כ-1,400 שנה מנתה גולת אחינו במרכז אסיה עד כשני מיליון נפש, וכי בראשית העידן הזה ניצבה קוממיות אי שם בהרי הודו-כוש ממלכת הנפתליתים השגיאה.
הדימויים החביבים על שחן לתיאור דרמת השבטים, הנפרשת בתודעתו כאפוס עצום וחובק עולם, קשורים בתמונות של התנפצות. בנקודת המוצא ניצבת טראומת הגלות, המתוארת כך: "ככלי בדולח שהתנפץ ובמקום ניפוצו התרכזו השברים ורסיסיו התפזרו סביב, כך פזורת עשרת השבטים". אותה תמונה חוזרת בגרסה אסטרופיזית משהו בתיאור השלכותיו של המפץ הראשון, שכן הרסיסים ממשיכים להתגלגל בסדרות אינסופיות של השתברויות רעיוניות: "אולם בהגיע עשרת השבטים לאזור [מרכז אסיה] הם גרמו ל'מפץ' רעיוני אדיר של האמונה באל אחד... [ו]העלו תרבותם ומוסרם [של עמי האזור] במעלות רבות". הגנוזים פועלים אפוא כגורם פדגוגי מן המעלה הראשונה.
דומה על רקע זה כי תודעתו של חוקר השבטים הנלהב מתנהלת לאורך סידרה של מפצים, שבסיומם הוא רואה עצמו בעיני רוחו כמלקט הניצוצות המפוזרים וכמקבץ הגלויות. ואכן חזון הגאולה בהכרתו של שחן משלב יסודות נבואיים וכאלה הנטולים מן הקבלה הלוריאנית, שהתוודע אליה כתלמידו של ישעיה תשבי – חוקרה המובהק של תורת הסוד. בעקבות נבואת ישעיה מט, יב, הוא מייחל ליום שבו יוכל לומר "הנה אלה מרחוק יבואו" (ובמיוחד 'מארץ סינים'). נישא על כנפי ירמיה לא, יט, מעיו הומים כל אימת שהוא נזכר ב"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים", וחדור השראה חזיונית פרי המראות הנבואיים הפוקדים את יחזקאל בן בוזי הכהן, הוא מתמסר למשימת איסוף הרסיסים המפוזרים, "הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים".
אלא שכמו משה רבנו בשעתו, נגזר על שחן להביט על מושא כיסופיו מן המרחק, שכן אל הארץ שבה מסתתרים על פי כל הסימנים אותם גנוזים אבודים – לא זכה להיכנס מימיו ונותר עומד רוטט מתשוקה בשעריה. "לפני שנים עמדתי לצאת לשם לצורך המחקר, אבל חששתי בגלל שמדובר במדינה מוסלמית. לפיכך ניסיתי להשיג את עזרת הרשויות בישראל למסע מחקר שבו אצא כחוקר כבעל דרכון אמריקני, ואף הזכרתי שעד 48' היתה לבני העם האפגני סימפטיה גדולה לישראל. הדברים התגלגלו ל[ראש הממשלה] שמיר שלא התלהב והיה טרוד במסע ארוך לארה"ב. כשחזר ביקש לדעת אם אני יודע רוסית. מי שהמליץ עלי השיב 'בוודאי', בתקווה שזה יקדם את הסידורים, ואולם אז אמר שמיר 'מוטב לו שישב בבית'. כנראה שמע באמריקה על הפלישה הרוסית לאפגניסטן, ואולי הציל בכך את חיי".
יחסו של שחן אל הלוחמים האפגנים דו-ערכי. מצד אחד הוא מודע להיותם קנאים מוסלמים, אך מצד שני הוא חש הזדהות עמוקה עם מה שנראה לו כישראלותם השכוחה, ואף נמשך אל עוז רוחם כלוחמים.
כל העדויות מראות כי הגם שאחינו בני השבטים נתפזרו כמעט על פני כל קצות תבל, הנה עיקר המטמון גנוז במקום אחד, זו הארץ שכאשר נוגעים בה בגלובוס במסע חיפושים קודח, מיד צועקים חם-חם ותכף נועצים את הסיכה. אפשר עד מאוד כי הלוויינים האמריקניים, שמנסים לרחרח אחר שרידי המדורות וההל בפינג'ני הקפה של בן-לאדן במערות ההרריות, מנציחים מבלי משים גם את מקומות המסתור של שארי בשרנו באפגניסטן. והגם שבתוכניות תעודה על מצב הפזורה היהודית בארץ זו הסתבר כי שארית הפלטה שם מצטמצמת לכדי בית כנסת נעול אחד ולשני קשישים צהובים זה לזה, הנה אפגניסטן היא היא ממלכתם של השבטים, ולוחמיו הקנאים של האסלאם, בני שבט הפתאנים, אינם אלא אחינו מן המחלקה לחיפוש קרובים נעלמים.
לדעת המחבר, המתחבט נפתלות בקושיה הטעונה "האם היוו הישראלים עצמם גזע?!... עם. עם נבחר", והמבקש להתחקות אחר "צורת גולגלתם" האופיינית, אין ספק כי בקרב השבטים האפגנים רבים הם אלה העונים בחזותם על תמונת הקלסתרון בכרזת ה'מבוקש' של צייד השבטים האבודים. אחר שציטט מחקרים גרמניים בני המאה שעברה, המנסים להתחקות במין כפייתיות גזענית אחר 'הטיפוס היהודי', הוא שואב תעצומות נפש מעדותו של מיסיונר בריטי נלהב יתר על המידה, שכאשר נתקל באפגנים מזוקנים וטהורי יחס, פצח בקריאה "איש זה עשוי להיות אחד מאבות הקדמונים של היהודים ששב אלינו מ(דפי) התנ"ך". לעתים דומה כי שחן אינו מודע דיו לסכנותיו של רכיב גזעני מסוים בשיח על זיהוי 'הטיפוס היהודי' בשבטים, ובמקביל אינו ער מספיק להשלכותיו החוזרות של מיתוס השבטים שפיעמו בין היתר בקולוניאליסטים האנגלים שביקשו הצדקות מקראיות למסעותיהם.
הנה כי כן מגן הדוד והמנורה מתנוססים בהוד קדומים כסמל נפוץ בקרב אחינו הפתאנים הגאים, ועד עצם היום הזה הם נושאים את שמות השבטים בהדר שלא היה מבייש את ותיקי תנועת החירות. שליטיהם מתייחסים למלכי ישראל, ודי לקלף קלות את מעטה האסלאם שנכפה עליהם באלימות כדי לגלות שמירה אדוקה על מצוות הזקן והדלקת הנרות. כנגד הטליתות מצוידים קרובינו אלה במטליות, כנגד חלת השבת הם אופים י"ב לחמניות חגיגיות, ובמקום מדליוני ח"י החביבים על אחינו מק"ק ברוקלין, הם נושאים קמיעות עם 'שמע ישראל'. הגם שנאנסו לקבל את דת האסלאם ואחדים מהם נעשו קנאים לו, הם שומרים "געגועים עלומים למכורתם הקמאית"...

http://www.makorrishon.net/article.php?id=1520



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > עוד אחד ש"מצא" את עשרת השבטים האבודים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר