בית פורומים עצור כאן חושבים

ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/2/2004 21:39 לינק ישיר 
ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....

מנהג חדש הולך ומכה שורשים בארץ: תיקון ט"ו בשבט. במקום לנטוע עצים, יושבים סביב השולחן, קוראים בהגדה מיוחדת לחג, אוכלים ושרים. גילי סופר סוקר את ההגדות המלבלבות ואת סדרי החג המרכזיים
גילי סופר



לצד מנהג הנטיעות שקצת אבד עליו הכלח, מתפתח בשנים האחרונות מנהג חדש: תיקון ט"ו בשבט. ברחבי הארץ ישבו עשרות קבוצות ויקראו בהגדת ט"ו בשבט, יאכלו מפרי הארץ, ישתו ארבע כוסות יין, וישירו משירי החג. המונח 'תיקון' נקשר אמנם עם המקובלים של צפת במאה ה-16 ועם האר"י, אך בוג'ה יוגב מ'מכון החגים הקיבוצי' מסביר שמקורו של התיקון לערב ט"ו בשבט הוא בספרון ששמו 'פרי עץ הדר', שכתב במאה ה-17 המחבר העלום 'חמדת ימים'.



התיקון כולל קטעי מקרא מהתורה, הנביאים והכתובים, מהמשנה ומספר הזהר. על פי המנהג אוכלים 30 מיני פירות המחולקים לארבע קבוצות: 'שכולם פרי', דוגמת התאנה; 'שיש בהם חרצן', דוגמת הזית והתמר; 'שיש להם קליפה', דוגמת האגוז והשקד, ויש גם 'שכולו קליפה' - החרוב. כמו כן שותים 4 כוסות יין: הראשונה כוס יין לבן, השנייה רובה יין לבן ומיעוטה אדום, השלישית מיעוטה יין לבן ורובה יין אדום, וכוס רביעית - שכולה אדום. בתיקונים הציוניים, סדר הכוסות מסמל את סדרי הטבע, אומר יוגב, הלבן מסמל את החורף והאדום את הקיץ. אצל המקובלים סימל הלבן את מידת החסד, והאדום את מידת הדין.



הסדר הציוני, המודרני, נולד בחצי השני של המאה ה-20. מי שהפכו את זה לסדר שיש בו אהבת ארץ ישראל, מספר בוג'ה, היו "אמנון ידין איש גבע, והחבר'ה מנאות קדומים". נגה הראובני, מקים נאות קדומים (השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל), מספר שאת הסדר הראשון קיימו בשנת 1962. "לקחנו קבוצות נוער וניסינו לעשות את זה. והתברר שיש היענות. אחר כך פרסמנו חוברת שהייתה הצעה לסדר עם קטעי קריאה ואיורים".




כל אחד וההגדה שלו



ב-10 השנים האחרונות צבר העניין תאוצה. "צצו המון הגדות, וחלק מהן הופצו עם העיתונים", מציין בוג'ה. שלא כמו בהגדה של פסח בה הנוסח הוא אחיד, הגדות טו בשב"ט יש בנוסחים רבים, כל ארגון וההגדה שלו, כל אחר והדגשים שלו. הראובני דווקא בעד ריבוי הנוסחים: "זה דבר מבורך, כל זמן שעמוד השדרה של העניין נשמר, כל עוד אפשר להבין את תולדות ט"ו בשבט ואת גלגולו של החג. אם כל מה שנשאר זה שמפצחים אגוזים, ומספרים סיפורים וקטעי קריאה, זה חבל". בהקדמה להגדה שהפיק משרד החינוך כותב יואל רפל שהיה מעורכיה: "יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד".








גם מי שלא ישתתף בסדר ט"ו בשבט יכול להוסיף בבית משהו על לעיסת הפיצוחים המסורתית. נוסחים שונים של ההגדה כבר אפשר למצוא באינטרנט (של נאות קדומים , ושל משרד החינוך ושל מכון הקיבוצים ושל החברה למתנסים , וקובץ להורדה של הסוכנות ), "תקדישו 10 דקות במשפחה", אומר בוג'ה, "לסיפור על עץ או על צמח".



"פעם חשבנו שנאהב את הארץ רק באמצעות אבר אחד - הרגליים, בעצם, את ארץ ישראל צריך לאהוב גם עם הלב, וגם עם הראש, וגם עם לקט המקורות", אומר בוג'ה, ומסביר שיש נושאים שהוא מעמיד במרכז הסדר, בעיקר את שמירת הסביבה. "אנחנו מתחברים למקובלים במחשבה שמה שהאדם עושה יכול אולי לתקן. תראה את מה שהולכים לעשות עכשיו בגבעות מנשה עם הכביש, במקום לעשות מנהרה הולכים לעקור עצים מניבים . לדעתי עיקר העניין הוא אינו נטיעות אלא לא לעקור, זה מה שבעיני ט"ו בשבט".

לאדינו




מי שקיימו את מסורת תיקון ט"ו בשבט במאות שקדמו לציונות היו בני עדות המזרח, שקיימו - חלקם לפחות - את הסדר בלאדינו. סדר ט"ו בשבט, לפי מסורת הלאדינו, יתקיים היום(ד') בשעה 17:00 במשכן העירוני למוסיקה ואומנויות ברעננה. האירוע מאורגן ונתמך על-ידי הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.




לפני הסדר, שיכלול ברכות, פיוטים ושירים וסיפורים מתרבות הלאדינו, יתקיים כנס חגיגי שבו ירצו יצחק נבון, בני ציפר וד"ר בועז הוס. כמו כן יתקיימו במהלך היום נטיעות והזמרת אורה זיטנר תופיע בשירים בלאדינו ובגלגולם בזמר העברי. במקום מוצגת תערוכת צילומים על עליית יהדות ספרד.



לפרטים נוספים: 7452722 - 09.

מתוך -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2869739,00.html



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2019 02:31 לינק ישיר 

הערה על ההודעה הפותחת . טו בשבט אינו זמן לנטיעות, זו לא העונה. עדיף באמת לעשות סדר לימוד במקום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 17:28 לינק ישיר 

ירוחם,

יפה. מה אילן ולא אילנות בלשון יחיד, גם נטיעה ולא נטיעות בלשון יחיד. אם נטיעה בלשון חכמים ולא מלה מקראית, גם ירקות בלשון חכמים ולא מלה מקראית, וירקות בלשון רבים. אלא מה עץ בתורה בלשון יחיד, כן אילן במשנה בלשון יחיד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 17:04 לינק ישיר 

מ
הרי בדיוק זה מה שכתבתי.

התחלנו למה אילן ביחיד. עניתי כי זה לא בלשון הקודש.
ואז בפילפול שאלתי למה באמת לא  נכתב עץ בלשון הקודש.
שאלת אותי באמת למה לא.
עניתי מה שאתה ריכזת וענית עכשיו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 15:43 לינק ישיר 

ירוחם,

וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. אם היתה מלה מתאימה יותר מעץ, התורה היתה משתמשת בה. אלא שבתקופת רבי רוב העם דיברו ארמית, ובלשון ארמית המלה אע הקרובה למלה עץ פירושה חלקי עץ ולא עץ פרי, ועל-כן רבי שנה את המשנה בלשון אילן, כדי שיהיה ברור לכל שהכוונה לעצי פרי.

אינני מבין מה שאלת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 15:26 לינק ישיר 

מ
מה דעתך- איך היה הלומד לומד ר"ה לעצים?
מה שייך השירה של לשון הקודש, כשהמשנה צריכה מילה שכל העולם יבינו למה הכוונה.
עץ בלשון המקרא אינה מתאימה לנושא הזה,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 15:18 לינק ישיר 

ירוחם,

לשון הקודש לשון שירה כללית. למלה יש הוראה מקורית והרבה הוראות מושאלות הנגזרות ממנה. עץ הוראתו אילן, ובהוראה מושאלת חלקי העץ למלאכה. שאר הלשונות מפורטות יותר ולכן המשמעות של מילותיהם מצומצמת יותר. אילן בארמית הוראתו עץ פרי או עץ סרק אולם איננו מורה על חלקי העץ, אלא המלה אע משמשת להוראת חלקי העץ למלאכה.

תוקן על ידי מם80 ב- 06/01/2014 15:19:14




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 14:52 לינק ישיר 

מ
או, טוב ששאלת,    לעץ- יש משמעויות רבות. גם דומם זה עץ, קרש וכד'
אילן אפשר להגיד רק על צומח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 13:57 לינק ישיר 

ירוחם,

אדרבא, למה רבי שנה ר"ה לאילן ולא לעץ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 13:44 לינק ישיר 

מ.
אבל השורש מהמקרא ולא מארם נהרים,
 השורשים הם החשובים,
אתה לא שואל, אבל היית אמור לשאל, למה באמת רבי לא עשה ר"ה לעצים? ולא היה לנו על מה לכתוב.
אם תשאל, אענה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 13:34 לינק ישיר 

ירוחם,

גם המלה ירקות איננה מקראית (אם כי שורשה מקראי - ירק, להבדיל מאילן ששורשה ארמי), ולפיכך על הירקות אומר בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר בורא פרי דשאים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/1/2014 10:42 לינק ישיר 

מ
ידידי  היקר גם אתה וגם הבלשן המכובד, המשנה לא עוסקת בבלשנות, רבי כן עסק בזה, אבל הצורה הטבעית של העץ אילן.     נראה לי כי לא זו היתה כוונתו.
לעניות דעתי - המילה אילן אינה מילה מקראית, עץ היא מילה מקראית, ולכן בברכה משתמשים אם יש רק במילים מקראיות, פירות האילן בורא  פרי העץ.
כל ר אשי השנה מוזכרים במשנה הזו הן מקראיות. זולתי -אילן- רצה רבי ל הדגיש ללומד שמדובר כאן לא במילה מקראית  כמו היתר, ולכן כתבה שונה, ביחיד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 05:57 לינק ישיר 

מימוני

<לא רציתי להרחיב בענין המצער של קמפיין מושיח והכרזת ויחי דברים שלא שיערום אבותינו ואין להם מקור לא עפ"י חסידות וודאי שלא לפי שולחן ערוך ושאר רז"ל ולכן השארתי כשאלה סתומה>

המעיין באיגרת ימצא שם  גם התנגדות להזכיר את דברי השו"ע. (כמו בענין ההתנגדות למנהג הכפרות) או שהוא מפקפק בדברי ראשונים) ורק המעיין באגרת בשלמותה יבין את סיבת ההתנגדות, וד"ל. והרי האיגרת :

http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2675

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/1/2014 00:27 לינק ישיר 

ירוחם,

בדקתי את שאלתך. הבלשן אבא בנדויד טען שיש תיחום בלשון חכמים בין לשון טבעית (אילן) לבין לשון תפילה (העץ): על פירות האילן אומר בורא פרי העץ. לפיכך, אפשר להסיק מדבריו, מאחר שמעשרין פירות האילן אחר חנטה שהוא עניין טבעי, המשנה נשנית בלשון אילן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/1/2014 22:33 לינק ישיר 

מם80 כתב:
המשנה משתמשת בלשון יחיד כלשון התורה (ויקרא כז, ל): וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. לפיכך, אפשר לשאול למה ירקות בלשון רבים. והתשובות בירושלמי (מעשרות א, א): מפרי העץ - לא כל פירות האילן (זנים שפירותיהם אינם טובים למאכל אדם פטורים ממעשרות), ירקות מניין? איסי בן יהודה אומר: המעשרות לירקות מדבריהן.


יפה מאד אבל למה אם כן לא כותבת המשנה עץ כמו התורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/1/2014 15:12 לינק ישיר 

המשנה משתמשת בלשון יחיד כלשון התורה (ויקרא כז, ל): וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא. לפיכך, אפשר לשאול למה ירקות בלשון רבים. והתשובות בירושלמי (מעשרות א, א): מפרי העץ - לא כל פירות האילן (זנים שפירותיהם אינם טובים למאכל אדם פטורים ממעשרות), ירקות מניין? איסי בן יהודה אומר: המעשרות לירקות מדבריהן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ט"ו בשבט (חדש) הגיע, חג ל....
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.