בית פורומים עצור כאן חושבים

הרב חיים הירשנזון (הרח"ה)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/2/2004 20:02 לינק ישיר 
הרב חיים הירשנזון (הרח"ה)

הרב חיים הירשנזון-חדש מותר מן התורה!



"קורא הרואה עצמו אורתודוכסי-מודרני יחווה התפעמות ותסכול כאחד בעת קריאת ספרו החדש של ד"ר דוד זוהר על הרב חיים הירשנזון. התפעמות, משום שהוא יתוודע להוגה דעות כמעט בלתי-מוכר, שענה בתחילת המאה העשרים על השאלות המטרידות את הקורא הזה, בן זמננו, הנקרע בין נאמנותו להלכה לבין ערכיו כאדם מודרני, והציב לתשובות עליהן תשתית אידיאולוגית והלכתית מהפכנית שקשה למצוא דומה לה בהיקפה. ותסכול, משום שהגותו של גיבור הספר היתה אמנם פורצת-דרך, אך היהדות הדתית דוהרת זה דורות בדרך אחרת לגמרי.



בעיוניו ההלכתיים הנחה את הרח"ה הכלל "כוח דהיתרא עדיף". על פוסקי ההלכה, קבע, לחפש את ההיתר, ולא את האיסור והחומרה כמקובל

הרב חיים הירשנזון, ובקיצור הרח"ה, נולד בצפת ב-1857, ופעל וכתב בארץ ישראל עד שכרע תחת רדיפותיהם וחרמותיהם של החרדים, והפך לרב קהילת הובוקן, עיר הצופה אל מנהטן מעברו השני של נהר ההדסון. שם יצר את עיקר יצירתו ואת ספריו הרבים, ופעל במסגרת תנועת ´המזרחי´, עד שהלך לעולמו ב-1935, שבועיים בדיוק לאחר פטירתו של ידידו הרב קוק.

ספריו, הכתובים עברית ומערבים הגות, עיונים הלכתיים ואמירות אישיות ואוטוביוגרפיות, נדירים וקשים להשגה, וחבר מלומדים ישראלים עמל עתה על הוצאתם מחדש במהדורה מדעית ומבוארת. דוד זוהר (46), פסיכולוג קליני העוסק גם במחשבת ישראל ומלמד בסמינר הקיבוצים, הוא אחד מהם, והוא מופקד על עריכת ספרו של הרח"ה ´מלכי בקודש´ שבו הוא מראה כיצד המשטר הדמוקרטי הוא המשטר הרצוי לפי התורה. בינתיים, כאמור, פרסם זוהר לפני זמן קצר ספר מקיף על אודות הרח"ה והגותו – ´מחויבות יהודית בעולם מודרני´, בסדרת ´יהדות ישראלית´ של מכון הרטמן, הפקולטה למשפטים ב´בר-אילן´ והוצאת הקיבוץ המאוחד.

בשיחה איתי סיפר זוהר על מקור התעניינותו ברח"ה. אף שבמסגרת היענותו לתרבות המודרנית בת זמנו הושפע הרח"ה בין השאר מתורתו של פרויד, זוהר הפסיכולוג נמשך להגותו של הרח"ה מסיבות אחרות, הקשורות בהשקפת עולמו שלו. "הגותו של הרח"ה רלבנטית היום אפילו יותר משהיתה כשנכתבה", הוא אומר. "אמונתו היוקדת של הרח"ה שלעולם לא ייתכן קונפליקט בין התורה לבין החיים המודרניים מעודדת, ומאפשרת לקיים הרמוניה בין שני הקטבים האלה במקום להיאלץ לבחור בין חרדיות לחילון".

ואכן, שלא כהוגים אחרים שניסו לשלב בין התורה לבין ערכים מודרניים, הרח"ה לא ניסה לכופף את האחד כדי להתאימו לשני. הוא האמין בכל מאודו בשניהם, וזוהי נקודת המוצא של הגותו, ההופכת אותה לנועזת ורעננה באופן שגרם דווקא לדחיקתו של הרח"ה אל שולי הזרם האורתודוכסי, שלא בצדק. לו היו מתקבלות עמדותיו בקרב זרם זה, שהרח"ה היה חלק בלתי נפרד ממנו, אולי לא היתה האורתודוכסיה עתידה להידחק בעצמה אל השוליים. כך, לדוגמא, חדירת החשמל והדיגיטציה לכל תחומי החיים – לא רחוק היום שבגדינו יהיו בעלי חיישנים חשמליים, ושלא יהיו יותר ספרים מודפסים – עלולה להפוך את שומרי השבת לכת מתבדלת המייצרת לעצמה את כל צרכיה בדרכים מימים עברו. הרח"ה סבר שראוי היה להתיר שימוש בחשמל בשבת, משום שאין ההלכה מעוניינת לעצור את התקדמות החיים, והראה שאין סיבה הלכתית לגזור על איסור חשמל. "הוא כתב לבסוף שאם הציבור כבר קיבל על עצמו שלא להשתמש בחשמל, זה אבוד", אומר זוהר. "הציפייה שלו היא שהרבנים יחשבו מראש על עניינים כאלה ולא יאסרו אוטומטית כל התפתחות חדשה".



בעקבות ארה"ב וחכמי ספרד

בעיוניו ההלכתיים הנחה את הרח"ה הכלל "כוח דהיתרא עדיף". על פוסקי ההלכה, קבע, לחפש את ההיתר, ולא את האיסור והחומרה כמקובל. לאחר סמיכתו כרב דאג הרח"ה לקבל סמיכה נוספת מרבנים ספרדים בארץ, וזוהר משער שהושפע מרוחה המקילה של הפסיקה הספרדית. כותב זוהר: "הרח"ה רואה בנטייה להחמיר גישה אלילית הנובעת מרגשות אשם של עובדי האלילים כלפי אליליהם... התורה נלחמה בגישה זו ואסרה רק את הדברים המתנגדים אל החיים". הרח"ה התמרמר למשל על ועד הכשרות באמריקה כי הוא פועל כ´ועד הטריפות´ בהתמקדו בחיפוש איסורים והחמרות, ועל המפריזים בדרישות להפרדה בין גברים ונשים כתב כי בכך הם מבזים את בנות ישראל ובניו מפני שהם תופשים אותם כשטופי זימה שאינם יכולים לפגוש זה את זה בלי לעסוק בתאוות הגוף. הרח"ה גם הכניס לעיוניו, בזהירות ובשיקול דעת, את הכלל "אין למדים מהמצבים הקדמונים", כלומר את האבחנה בין גופי תורה לבין איסורים ואמונות שהתקבלו במהלך השנים בשל נתונים שהם תלויי תקופה היסטורית והתפתחות חברתית וטכנולוגית.

אולם קבלה של המצב המודרני אינה רק הכרת שינויי הנורמות והחיים החומריים, אלא גם הפנמת ריבונותו של האדם על עצמו, והכרה בעקרון חופש הדעות והאמונות. כאן, ובסוגיות התיאולוגיות והפילוסופיות בכלל, הלך הרח"ה דרך ארוכה ואמיצה עוד יותר מאשר בתחום ההלכה. הוא פיתח, למשל, תיאוריה המיישבת את טענותיה של ביקורת המקרא עם האמונה היהודית, בהסתמך בין השאר על דברי חז"ל אודות מגילות שעמדו לרשותם של בני ישראל עוד קודם מתן תורה. הוא התמודד גם עם שאלת היהודים החילונים, ובמרכז הפתרון מקדים-זמנו שהציע עומדת אבחנתו, המופיעה לאחר מכן בגרסה מתונה יותר אצל הרב סולובייצ´יק, בין ברית-עם לברית-אלוה, שלפיה העם היהודי קיים בלי תלות בברית שכרת עם האל בהר סיני. בעיני הרח"ה, מי שמתכחש לברית לאומית זו – וזוהר רומז שהמדובר בחרדים קיצונים – מוציא עצמו מכלל ישראל, אך מי שמתכחש לברית התורה ובכל זאת נאמן לעמו נותר בכלל ישראל. הרח"ה דאב בכל לבו את תהליך החילון של היהודים, אך סבר כי הדרך לעצור אותו אינה התבדלות והקשחת עמדות, כי אם ניסיון להבין מה מרחיק את הצעירים מדרך אבותיהם ולהיענות לאתגרים ככל שמתירה ההלכה. זוהר סוקר בספרו סוגיות אלו וסוגיות נוספות בהרחבה ובהעמקה, ומשווה בהתמדה בין עמדתו של הרח"ה לבין אלו של רבנים והוגים שקדמו לו ושבאו אחריו.

הסביבה האמריקנית השפיעה רבות על הגותו הפוליטית של הרח"ה. שלא כבאירופה, בארצות הברית לא באה הדמוקרטיה לדחוק שלטון דתי, אלא להפך – מטרתה של המדינה היתה להשכין בארץ את שלטונו של האל. "יש דמיון רב בין תורתו של הרח"ה לבין אלו של הוגים יהודים אמריקנים דוגמת הרב סולובייצ´יק או דוד הרטמן, בעיקר במשנה הפוליטית שלהם המדגישה את הברית", אמר לי זוהר. "גם בסוגיות כמו מעמד האשה ומעמד הנוכרי, שבהן הוא מבחין בין מעמדם הדתי, שבו יש הגבלות כלפיהם, לבין מעמדם האזרחי והחברתי שיכול להיות שונה מזה שהיה בזמן חז"ל, יש השפעה אמריקנית מובהקת ואולי גם השפעה של הפרוטסטנטיות. זו גישה שונה מזו של ריה"ל או של הרב קוק הרואים הבדל אונטולוגי בטיפת הדם ממש בין יהודי לגוי או בין איש לאשה. זהו פתרון אלגנטי שאני מאמץ באופן אישי".



http://makorrishon.net/article.php?id=987



"חבל על דאבדין ולא משתכחין"




תוקן על ידי עצכח ב- 26/02/2007 17:03:14




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2019 16:34 לינק ישיר 

יש אצלו מקורות על כך שאת הבחירה בנציגי העם יעשו רק החכמים מביני העניין, ועמלו החוקרים להבין למה כוונתו וכיצד מתיישבים דבריו אלה עם דבריו על שוויון בזכות הבחירה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2019 12:28 לינק ישיר 

א"ג
למה כוונתך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2019 00:54 לינק ישיר 

את הצדדים ה"חשוכים" האלה שלו לא כל כך מבליטים... אגב, גם הדמוקרטיה ההלכתית שלו לא ממש דמוקרטית במובן המקובל ואכמ"ל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/5/2019 07:14 לינק ישיר 

הרח"ה אחד מגדולי הוגי הדעות בציונות הדתית שעסק בנושאים לאומיים כולל בניית בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/11/2009 12:37 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2458358&forum_id=19616

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2007 20:48 לינק ישיר 

אידך גיסא, ניסיתי להחליף את המילה הוגה במילה שאתה מציע עכשיו, אידאולוג,והדברים לא עושים שכל.

איך קוראים לאדם שהיה ליד ההגה כל כך הרבה זמן, הוגה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2007 19:37 לינק ישיר 

אף אני מצטרף אל התמהים. מה, אני כתבתי את זה?
"הוגה" - לא, בודאי לא במובן של הגות שיטתית כוללת, אבל אידיאולוג - כן.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2007 19:30 לינק ישיר 

גם אנוכי הק' מסתייג מהגדרתו של מרן הרב שך זצ"ל כ'הוגה'. הוא היה מנהיג אידיאולוגי ופוליטי ודתי, וגם למדן. אבל הוגה הוא לא היה. דווקא בזה אולי רח"ה זכאי הרבה יותר לתואר.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2007 00:12 לינק ישיר 

ממללא 

מחד אתה מלגלג על קדושתו של הרב מאנ"ש, ומאידך אתה מכניס את רגמ"ה אוטומטית לאנ"ש שלך!

והרי אמרו "לא בשמים היא" שאין נביא רשאי לחדש דבר. ומה בין הוגה דעות לנביא אלא שמו?

תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 23/04/2007 0:10:40

המאמין החושב.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2007 23:48 לינק ישיר 

הרי אמרתי שזה עניין של הגיל.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2007 22:25 לינק ישיר 

נלע"ד שיש אנכרוניזם בראיה של אי כפיפות לבריסקאיות כמקוריות בהקשר של הרב שך.
הר"ש נולד לעולם שמעטים בו היו "כפופים לבריסקאיות" (לדוגמא רמ"ש והח"ח היו עולמות בפ"ע), אדרבה הוא אחד משרשרת של מפיצי הבריסקאיות כשיטה אולטימטיבית.
לכל היותר ניתן לומר שהוא קיבל אותה באופן חלקי.  

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2007 09:49 לינק ישיר 

אז כמה טוב שיש גם רח"ה אמיתי אחד, עבור כולם.

ממללא,
לגבי הרב שך אכן זה חלק מאותה תופעה. אמנם לעניין מנהיגותו הפוליטית יש ויש מה לחקור ועל מה לכתוב. זוהי תופעה מעניינת מאד.
אגב, גם לגבי משנתו ההלכתית (ב'אבי עזרי') יש לדעת שהוא היה מקורי (בניגוד לתדמיתו הפוליטית-חברתית-מנהיגותית השמרנית) ולא כפוף לחוקי הבריסקאיות, ולו רק מחמת הגיל. כבר זו תופעה ייחודית. במחיכ"ת של וולפא דנן.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2007 09:41 לינק ישיר 


ולעניין זה, כמובן שכ"א והרח"ה שלו -

בשביל הקנואים - הרב שטיינמן הוא סוג של רח"ה שמכופף את התורה בפני הציונות.

בשביל הליטאים - הדיינים שלמדו במרכז או ארץ חמדה הם סוג של רח"ה שמכופפים ביחד עם הרפורמים את ההלכה בשביל שתערב לארגוני הנשים.

בשביל המרכזניקים - הרב שרלו הוא סוג של רח"ה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/4/2007 09:39 לינק ישיר 

 

נמזילבר,

אנחנו לא עוסקים פה בסוגית מי הרב הכי שווה או מי ראוי שיתקבל עליך או עלי כרב מובהק.

בסה"כ הועלתה כאן דמותו של הרח"ה כסוג של התמודדות של היהדות הרבנית עם המודרנה, ועוד לא הבנתי מה רע בזה מעבר לאמירות כוללניות נגדו שהוא יוצא מגדר האורתודוכסיה או לא בעל בינוניות תורנית וכו'.

החילוקים שלך על מוסר והלכה הם חסרי משמעות, כיון שאין לך דרך אובייקטיבית לקבוע מה מניע כל פוסק בכל הכרעה. טול לדוגמא את הפרשנות של 'עין תחת עין - ממון'. בעיני מי שפירש כך, עמד פשט הפסוק, שיטת הלכה קדומה יחסית של ר' אליעזר שמפרשה כפשוטו וכנראה גם תקופות מסויימות שנהגו כף בפועל (כמשתמע מעדויות טרום משנתיות כמו יוספוס). איך אתה יכול לקבוע באופן חד משמעי שנעשתה כאן פרשנות של הפסוק ולא שינוי משמעות מקורי כתוצאה מקושי מוסרי בעיני הפרשן?

[לרוב, מה שעושים במקרים כאלו זה קביעת הנחות מוצא על בסיס אישיות הפרשן: לא יתכן שחז"ל יפרשו פסוק שלא כפי המשתמע ממנו, שהרי עסקינן בחז"ל או ברגמ"ה או בגדוילים של ימינו. אבל רח"ה הוא איזה מודרן אורתודוכס שבודאי מכופף את ההלכה להנאתו המוסרית].




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/4/2007 09:32 לינק ישיר 


ר' מיכי,

דיברתי בהכללה על ההסתייגות מ'חגיגה' על רבנים נאורים והעדפת חיפוש רבנים מיושנים שלא מתכופפים וכו'. אם כרכתי אותך בטעות בהכללה הזו - עמך הסליחה בטרם התקדש עלינו חג ראשית צמיחת גאולתנו שכיתר המועדים לא ניתן אלא לתשובה.


לגבי שאר הטענות הספציפיות שלך -

א. בינוניותו התורנית של הרח"ה - אין לי את הכלים להעריך אותה, כך שאני לא מביע דעה.

ב. העלאת דמותו כחלק מהניסיון ליצר חומר במדעי החרטא - אני מסכים שקיים תהליך כזה, אבל הוא כולל גם העלאת דמויות שאינן שמרניות. האם היית מתבטא באותה דרך כלפי אדם שפירסם את עבודת המסטר שלו (ודומני שעובד על דוקטורט) על משנתו של הרב שך? (אין ספק, אולי חוץ מלר' וולפא, בגדלותו התורנית של הרב שך, בהיותו מרביץ תורה ומעמיד תלמידים ובהיותו מנהיג פוליטי חשוב ומשמעותי - אבל האם יש בו איזו חדשנות מחשבתית שמצריכה דוקטורט?).




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הרב חיים הירשנזון (הרח"ה)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.