בית פורומים עצור כאן חושבים

וירדף עד דן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/10/2004 03:48 לינק ישיר 
וירדף עד דן

וירדף עד דן (בראשית י"ד, י"ד) וברש"י שם, שם תשש כחו שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל (סנהדרין, צ"ו).

כולנו יודעים ששבט דן היתה נחלתו באזור גוש דן ועל כן נקרא בימינו אזור זה גוש דן. אלא שבני דן חיפשו נחלה אחרת כמש"כ בשופטים (י"ח א') ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא וכו',
וברש"י שם, ירושה כפי הראוי להם בארץ מכובשת כמו שנאמר ביהושע וכו',

וישלחו בני דן חמשה אנשים וכו' לרגל את הארץ ולחקרה וכו', ויבאו עד בית מיכה וכו' וילכו חמשת האנשים ויבואו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צידונים וכו'.

ויבואו על ליש עם שוקט ובוטח ויכו אותם לפי חרב וכו',

ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשונה (שופטים י"ח, כ"ט).

והשאלה היא מדוע כאן התורה קוראת למקום שאברהם אבינו הגיע "דן" כאשר שם העיר אז היה "ליש", ודן עוד לא נולד בכלל כידוע.

ומה שנכתב בפרשת וזאת הברכה (דברים, ל"ג, כ"ב) ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן אפשר לישב שנאמר בדרך נבואה, אבל כאן מדוע התורה לא השתמשה בשם המקורי של העיר?




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-24/10/2004 08:43 לינק ישיר 

הרשבא

השאלה אכן מתבקשת. ולא רק פה, אלא גם בעוד מקומות מעין זה.

יש כאן כמה כיוונים של תשובות.

א. אכן מדובר במקומו של שבט דן, הראשון או האחרון. והתורה ניתנתה בידי קורא הדורות מראש, כך שאפשר בהחלט לצפות שיהיו בה סימנים שיובנו רק בדורות הבאים לאחר מסירתה. כאלו רמזים שאפילו משה או לכל הפחות בני דורו לא יבינו למה נכתבו ולמה הם מתייחסים.

מה נאמר על כזה תירוץ, ומה המחיר האמוני שלו? ובכן, למרות שמבחינה תיאולוגית יש הצדקה לגישה כזו, וכמדומה שהיא עומדת ביסוד המדרש ורש"י, לי היא אינה מובנת כלל. צריך להניח לפי זה שבמשך כמה דורות, מאז מתן תורה ועד להתמקמות שבט דן במקומו הסופי, קראו בתורה בלי לדעת למה הכוונה.

ועוד, איך היו אמורים שבט דן, שגם כן קיבלו ספר תורה ללמוד בו, לפי המקובל בידינו שכל שבט קיבל ספר, איך היו אמורים להבין את ההתייחסות השלילית הזו אליהם?

ב. ניתן להניח שהספר חובר במועד מאוחר יותר. אבל זה מוציא אותנו מכלל הגישה האורתודוכסית הרגילה. אני מעדיף, מתודולוגית, למצוא פתרונות אחרים. אבל אין להתעלם מכך שמקום זה מהווה ראיה לאיחור חיבור התורה, כשיטת רב צעיר שלנו ואחרים.

ג. ניתן להניח שרק המקום הזה (או הדומים לו) הוא עיבוד מאוחר. כלומר, בתחילה נכתב שם שמו של מקום אחר, אבל לאחר שהתיישב שם שבט דן, הוחלף השם. כעין זה שמעתי פעם משמו של פרופסור אליצור, אם כי בדברי הנביא ולא בדברי תורה. זה מאפשר לנו להשאיר את המקרא כנתינתו לפי המקובל עלינו, אבל עדיין מניח שחלו בו ידים, אם גם ידי רבנים וכהנים.

ד. אפשר שהשם "דן" אינו מתייחס כלל לשבט דן, אלא שהוא נובע מסיבות אחרות. וכן כמדומה היא שיטת הרד"ק. וזה נראה הפשוט ביותר.

מה נעשה אז עם המדרש ורש"י? ובכן, דרש לחוד ופשט לחוד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2004 12:50 לינק ישיר 

יתכן שפסוק זה אף הוא שייך ל"סוד השנים עשר" של הא"ע שאצטט להלן. "והמשכיל ידום".

"ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה (דברים לא, כב), והכנעני אז בארץ (ברא' יב, ו), בהר ד' יראה (שם כב, יד), והנה ערשו ערש ברזל, (דברים ג, יא) תכיר האמת.
(אבן עזרא דברים פרק א)


" והכנעני אז בארץ יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר. ואם איננו כן יש לו סוד. והמשכיל ידום"
(אבן עזרא בראשית פרק יב פסוק ו)




תוקן על ידי - בר_בי_רב - 24/10/2004 12:52:59



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2004 12:55 לינק ישיר 

עין תורה תמימה על אתר, שזכורני כי הוא מסביר: "עד דדן".

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2004 01:55 לינק ישיר 

למימוני
ומה תעשה עם הפסוקים בסוף חומש דברים, הפסוק מציין את דן,נפתלי אפרים, מנשה ויהודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2004 11:29 לינק ישיר 

מאמר בנושא:
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-14-14.html




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-8/11/2004 11:50 לינק ישיר 

רשבא
ראה פסוק אחרי:
וירק את חניכיו... וירדף עד דן
ויחלק עליהם לילה... וידפם עד חובה אשר משמאל לדמשק.

האם מדובר בשתי פעולות בזו אחר זו, או בתקבולת בין שני הפסוקים, כאשר האחד הוא תמורה (פירוש) לשני.
ברש"י בעקבות המדרש יש רמז לכך, שחובה היא דן, אלא שכאן בא מדרש שם, הנכנס למשמעות "חובה".

אך מהנחת התקבולת עולה שדוקא הפסוק הראשון מפרש את השני, דהיינו חובה היה שם המקום לראשונה, ובא הכתוב לומר שחובה היא דן המוכרת.

השאלה האם פסוק יד נתחב מאוחר יותר, או שהוא מדבר באופן נבואי, תלויה בהנחות יסוד חוץ טקסטואליות (סוד השנים עשר וכדו'), אך הטענה היסודית בעינה עומדת שפס' יד הוא מאמר מוסגר (גלוסא) שמטרטו פרשנית.

הפרק רווי במאמרים מוסגרים מסוג זה, אשר באים לידע את הקורא לגבי זיהויים של שמות קדומים על פי שמם בזמן מאוחר יותר (עמק השידים הוא ים המלח, בלע היא צוער, עין משפט היא קדש וכדו').

כיוון שניתן להוכיח שתכליתו של הפרק להצביע על כיבושיו של אברהם, אשר יהפכו להיות סימן לבנים לגבי גבולות הארץ, (ראה ההקבלות בשמות עמי הרפאים בעבר הירדן המזרחי לשמות המופיעם בדברים ב-ג, וכן שלם ככיבוש אחרון של הארץ ועוד), יש מקום להניח שאף כאן בא הכתוב לומר שגבולה הצפוני של הארץ יהיה דן.

עיקר העניין הוא: "היא חובה היא דן".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > וירדף עד דן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר