בית פורומים עצור כאן חושבים

קורס וירטואלי לכתיבה נכונה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/11/2004 08:55 לינק ישיר 
קורס וירטואלי לכתיבה נכונה

מבוא:
מאחר ופנו אליי באישי כמה מאישי הפורום, ושאלו כיצד ניתן לשפר את יכולת הביטוי בכתיבה,
ומאחר שלענ"ד ישנם כמה וכמה כותבים בפורום שקטנם עבה ממותניי בנושא זה,
ומאחר שזה יכול להועיל לפונים, כמו גם לפורום עצמו (וכידוע, חיסרון בהסברה הוא חיסרון בהבנה),
חשבתי שיהיה זה מן המועיל לפתוח אשכול שבו כל הרוצה לשפר את יכולת הכתיבה שלו, יבוא ויעשה כן.

ההצעה:
אני מציע שכל מי שמעוניין בכך, יכתוב משהו (רצוי קצר. למאמר ארוך יש סיכוי פחות לקבל התייחסות, וכן: הקל הקל תחילה, יש להשתפר בהדרגה), ויגדיר מי קהל היעד (לאו דווקא כתיבה וירטואלית, כי מאפייניה הם אחרים במעט): כתיבה יוצרת, פובליציסטית, מסאית וכדו'.
למי שמקשה לו הפומביות (אף שהיא מאחורי הניק), אפשר להגדיר שרוצים התיחסויות רק באישי, אף שלהערכתי זה יפחית מן הסיכוי לקבל תגובות. הקהל מתבקש להתחשב.

הצעות לתוכן ומבנה האשכול:
על כל קטע כזה, הקהל מוזמן להתייחס בשני מישורים: הן בתוכן (שזה פחות חשוב כאן, ועל כן אנא בקצרה), והן במישור של סידור הדברים, התבטאות לשונית (לשיטתו של הכותב).
כלומר, לעשות לו עריכה לשונית.
ניתן להעיר על ליקויים, או להחמיא על רעיון נאה שנוגע לצורת הכתיבה, והכי טוב: לשלוח את הקטע עצמו ערוך מחדש, או כתוב כולו באופן שונה וטוב יותר לדעת המעיר.

תועלות:
הדבר יועיל לכותבים, שכן הם צוברים ניסיון בהתבטאות פומבית בכתב, והם גם מקבלים משוב על כתיבתם.

דרישות מהכותבים:
הכותבים מתבקשים קודם להעלאת הקטע שלהם לאויר, לכתוב אותו במחשב שלהם בקובץ מסודר, לאחר מחשבה, לעבור עליו היטב "ומשגיאות נקני", ורק אח"כ להעביר אותו לאשכול בפורום.
מי שמצפה לסיוע, מצופה ממנו לעשות השתדלות ראשונית בעצמו.

קריאה לציבור:
הציבור, ובפרט בעלי יכולת הכתיבה שבינינו, נקרא לתת כתף ולסייע למי שמעוניין בכך.
הפורום הוא במה טובה, ולפעמים יחידה, שבה חלק מאיתנו יכולים להתנסות ולהשתפר בנושאים אלו.

סיסמאות:
והמתפלל על חבירו הוא נענה תחילה...
ואין הביישן למד...

ברכות:
בברכת, "ונתתי לך לשון לימודים",

חתימה:
הק'

מיכי



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2004 10:05 לינק ישיר 

יוזמה ברוכה!

כבר הרבה זמן מחכים שמיימוני ילמד אותנו איך לכתוב כל כך יפה .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2004 10:48 לינק ישיר 


מיכי

כתבת שחוסר בהסברה הוא גם חוסר בהבנה, זה נכון אבל בעיקר לגבי הסברה שבעל פה ולא דוקא בכתב

נקודה נוספת, האם אתה יכול להתנסח בכתיבה בכל נושא או שגם אצל כותבים מוכשרים ישנם דברים שקשה להם להעלות אותם על הכתב בצורה מסודרת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2004 11:48 לינק ישיר 

מיכי

ישר כויח על הרעיון, אבל הייתי מוסיף הצעת יעול קטנה: מי שלא ירצה לחשוף את זהותו יכול לשלוח את הקטע שלו לתיבה האישית שלך, ואתה כבר תפרסם אותו בעילום שם. נראה לי שכך יהיו יותר אנשים שיענו להזמנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/11/2004 11:55 לינק ישיר 

רב"צ,

רק יש לקחת בחשבון שיתכן שיקח זמן עד שיעלה, כי לא תמיד יש לי זמן לבדוק שם.

רב_גוני,
אני מקווה שפנייתך לא התכוונה אליי אישית (אינני חושב שאני דגם ליכולת כתיבה. יש כאן לא מעטים שקטנם בזה עבה ממתניי, כפי שכתבתי בהודעה הפותחת).
אם באופן כללי, אז ברור שישנן יכולות שונות בנושאים כאלו.
כך מספרים על הגרב"ד (הברכת שמואל), ועל הרוגצ'ובר, שבכתיבה קשה מאד להבין אותם, ובכ"ז בע"פ היתה להם לשון לימודים.
מה שמוכיח שרב"צ (זה אתה? לא זוכר) אכן צודק בדבריו, שחוסר בהסברה בע"פ לא בהכרח שקול לחוסר הסברה בכתב, ולפעמים זו בעיה מקומית ולא חיסרון בהבנה.



מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2004 12:11 לינק ישיר 


מיכי,
הצעה קטנה - הלשון "שפה נכונה" מעלה על הדעת את רודנותה של האקדמיה ללשון, המבקשת "לגהץ" את כל גילויי העברית העשירים והיפים לסד של נוקשות וצייקנות. אני בטוחה שלא לזה כיוונת.
אולי עדיף להשתמש בביטוי "לשון עשירה" או "לשון קבילה".





ובוגי נשמה אחד,
בערבו של יום מראה לאחד מדוע אינו מספיק גבר, ובבוקרו של יום...
הוי נשמה שנתת בי...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2004 14:51 לינק ישיר 

כתיבה נכונה



כאשר רוצים לכתוב חיבור כלשהו, ראוי קודם כל לסכם לעצמך במשפטים קצרים על מה בעצם אתה רוצה לכתוב. אם לא עושים כך מה שבדרך כלל קורה הוא שצוללים ישר לכתיבת החיבור ואז פשוט "הולכים לאיבוד". לכן ראשית יש לחשוב על הנושא שעליו אנחנו רוצים לכתוב, ואז לכתוב כמה משפטים קצרים שבהם טמונים הרעיונות העיקריים. לדוגמה, נניח שאני רוצה לכתוב חיבור על הנושא "כתיבת חיבורים". אני חושב על הנושא ואז מחליט לכתוב על הרעיונות הללו:

א. כתיבת חיבורים היא אמנות אמיתית.
ב. חשוב שכל אדם ילמד כיצד לכתוב חיבורים בצורה נכונה.
ג. מאוד מצער לראות אנשים משכילים ובעלי משרה רמה שאינם יודעים כיצד לכתוב נכון.
ד. בעבר אנשים ידעו כיצד לכתוב בצורה יפה, כיום מעט מאוד אנשים יודעים כיצד לעשות זאת.

בארבעת משפטים אלה נמצא למעשה החיבור כולו. כמובן שיש לסדר את המשפטים בסדר הגיוני, לראות שכיסיתי את כל הדברים שעליהם אני רוצה לכתוב, ושלא חזרתי פעמיים על אותה טענה. אולם ברור שהדברים יותר מדי תמציתיים מכדי להקרא בשם "חיבור". לכן עלינו לקחת את המשפטים האלו ולהרחיב אותם. יש כמה דרכים לעשות כך, ולאמתו של דבר זה מה שמבדיל בין חיבור מוצלח לחיבור שאינו מוצלח.


1. הנמקה

חשוב מאוד שלא לכתוב שום טענה ללא נימוק, מפני שכאשר אנחנו כותבים משהו אך לא כותבים מהי הסיבה לאותה טענה, אנשים לא יקבלו את הטענה שלנו. רק אדם בעל סמכות יכול לצוות דברים בתור "גזירת הכתוב", אולם הואיל ואנחנו רוצים לשכנע את הקורא באמיתות דברינו, ומן הסתם הקורא הממוצע לא רואה אותנו בסמכות שכל דבריה היא בבחינת "תורה מסיני", עלינו להסביר את עצמינו ולתת נימוקים מוצלחים לטענות שלנו.

יתר על כן, אם אנחנו כותבים משהו ללא הנמקה, הקורא לא יכול להגיב לדברינו בצורה עניינית, הוא לא יכול להקשות על הדברים, או אף להסכים איתם, משום שהוא לא יודע מהי הסיבה האמיתית שאנחנו טוענים את הטענה שלנו.

יושם אל לב, כי מה שעשיתי כרגע הינו למעשה הנמקה. בתחילה כתבתי "חשוב מאוד לא לכתוב שום טענה ללא נימוק", אך לא כתבתי שום סיבה לכך. לאחר מכן הסברתי מדוע באמת צריך לנמק כל טענה והבאתי שתי סיבות לכך, כדי שהקורא יקבל את דברינו, וכדי שהוא יוכל להגיב לכך בצורה עניינית.

נחזור כעת לחיבור שאותו אנו רוצים לכתוב. משפט ב' הוא "חשוב שכל אדם ילמד כיצד לכתוב חיבורים בצורה נכונה". משפט זה הינו משפט בלתי מנומק. מדוע באמת חשוב שכל אדם ידע כיצד לכתוב ? לפיכך עלינו להמשיך ולהסביר אותו, למשל: "כולנו צריכים מדי פעם לבטא את עצמינו דרך כתיבה, במיוחד כיום כשהשימוש באינטרנט מאוד רווח ורובינו משתמשים בו לשם שליחת דואר אלקטרוני, כתיבה בפורומים שונים וכיו"ב. כמו כן במסגרת הלימודים בבית הספר ובאקדמיה אנו מוכרחים להשתמש ביכולת הכתיבה שלנו לשם כתיבת חיבורים ועבודות."


כדי לתת סיבה לטענה נוהגים להשתמש במילים: מפני ש, משום ש, הואיל ו, בגלל (ולא בגלל ש ..., אלא בגלל דבר מסויים)


2. הסברה

טעות מאוד נפוצה בקרב כותבי חיבורים, היא שדברים רבים נכתבים ללא הסברה נאותה. הכותב מניח (בטעות !) שמן הסתם הקורא הממוצע יודע את אותם הדברים שהוא עצמו יודע, ולכן הוא לא טורח לפרש ולבאר את דבריו.

למשל, במשפט ב' כתוב "בעבר אנשים ידעו כיצד לכתוב בצורה יפה", אולם לא ברור למה הכוונה במילה "בעבר", האם הכוונה למאה שעברה ? לימי הביניים ? לעת העתיקה ? לכן יש צורך להסביר זאת, כגון "בעבר, היינו עד לפני כעשור שנים בלבד, אנשים ידעו כיצד לכתוב בצורה יפה".

בעיקר חשוב להסביר את דבריך כאשר אתה משתמש במונחים מקצועיים שרוב בני האדם אינם מכירים. נניח שאני כותב על הפילוסופיה של הרמב"ם ובין היתר אני כותב: "הרמב"ם התפלמס עם הרבה שיטות פילוסופיות שרווחו בזמנו ובעיקר עם הכלאם". כעת, אם אני כותב את דברי בשביל אנשים שעוסקים בפילוסופיה בצורה מקצועית, אין שום צורך להסביר מי בכלל היו הכלאם.

אולם אם אני כותב את דברי במסגרת בה ייתכן בהחלט שחלק מהקוראים לא יודעים מי הם היו, מן הראוי להסביר זאת בקצרה, כגון: "הרמב"ם התפלמס עם הרבה שיטות פילוסופיות שרווחו בזמנו ובעיקר עם הכלאם, כלומר עם אותם פילוסופים מוסלמיים שהשתמשו בפילוספיה כדי לנסות ולהוכיח את אמיתות הדת, ובדרך כלל היו מאוד אפולוגטיים בגישה שלהם".

כדי להסביר משהו נהוג להשתמש במילים: כלומר, דהיינו, זאת אומרת וכו'


3. פירוט

לפעמים אנחנו אומרים משהו בצורה יותר מדי כללית.אמנם זוהי לא שגיאה גמורה, אולם בהחלט עדיף יותר להיות יותר ספציפיים ולפרט את דברינו. לדוגמה, במשפט ב' "חשוב שכל אדם ילמד כיצד לכתוב חיבורים בצורה נכונה" לא מבואר כלל מהו "חיבור הכתוב בצורה נכונה" וברור שמונח זה כולל הרבה מאוד פרטים. לכן יש צורך להמשיך ולפרט למה בדיוק אנחנו מתכוונים. למשל: "חשוב שכל אדם ילמד כיצד לכתוב חיבורים בצורה נכונה, כלומר לדעת כיצד לכתוב ללא שגיאות כתיב,באופן מסודר וברור, בצורה עניינית וכדומה."


4. הדגמה

תמיד טוב לתת דוגמה כלשהי לדבריך. אם לא עושים כך אזי הטענה בדרך כלל נראית מאוד מופשטת ותלושה מהמציאות. כך למשל בחיבור זה השתדלתי להביא דוגמאות לכל טכניקות הכתיבה שעליהן דיברתי. ההדגמה עוזרת לקוראים להבין טוב יותר את הטענות שלך, ובעיקר היא עוזרת מאוד לזכור את הדברים מפני שקל לנו יותר לזכור דברים מוחשיים מאשר דברים מופשטים.

במקום לומר אמירה כללית כגון "יש טכניקות רבות כדי להבהיר את דבריך", ראוי לומר: "יש טכניקות רבות כדי להבהיר את דבריך, לדוגמה על ידי מתן נימוק רציונלי לכל טענה או על ידי הבאת דוגמה קונקרטית לדברים שעליהם אתה מדבר."


כדי להדגים משהו נהוג להשתמש במילים: לדוגמה, למשל, כגון וכו'


5. אנאלוגיה

לפעמים אנחנו רוצים שהטענה שלנו תהיה ברורה יותר ופחות "מופשטת" ולשם כך רצוי לעשות אנאלוגיה בין הטענה המקורית שלנו ובין טענה דומה שכולם מבינים ומזדהים איתה. זוהי טכניקה שדומה מאוד להדגמה, אבל בכל זאת היא שונה. בהדגמה אנחנו מביאים דוגמה שכלולה בטענה המקורית שלנו, בעוד שבאנאלוגיה אנחנו מביאים טענה שונה מהטענה שלנו שדומה לה.

כך למשל לגבי משפט ג' "מאוד מצער לראות אנשים משכילים ובעלי משרה רמה שאינם יודעים כיצד לכתוב נכון", יכול להיות שבמבט ראשון הרבה אנשים לא יסכימו עם דברינו. בהחלט ייתכן שאנשים רבים לא מבינים כלל מה כל כך מצער בכך שאדם חשוב לא יודע להתבטא בכתב. לכן אפשר לעשות אנאלוגיה בין טענה זו ובין טענה אחרת.

כך למשל: "מאוד מצער לראות אנשים משכילים ובעלי משרה רמה שאינם יודעים כיצד לכתוב נכון. משל למה הדבר דומה ? תארו לעצמכם שהייתם נתקלים בחבר כנסת שמדבר בשגיאות נוראיות ולא מבדיל בין לשון זכר ללשון נקיבה ? או במורה בבית הספר שלא יודע את לוח הכפל ? הרי אין ספק בכך שהיינו כולנו מזדעזעים מתופעה שכזו. אף אדם בעל תפקיד חשוב לא ירשה לעצמו את המותרות של בורות שכזו, מדוע אם כן כל הרבה אנשים בכל זאת מרשים לעצמם להיות בורים גמורים בתחום ההבעה שבכתב ?".


6. השוואה

כדי לחדד את הטענה שלנו, אנחנו יכולים להשוות בינה ובין טענה אחרת.השוואה פירושה להראות את הדומה ואת השונה בין שני דברים שיש קשר מסויים ביניהם (אין טעם להשוות בין דברים שלא קשורים כלל זה לזה). במשפט ד' כתבנו: "בעבר אנשים ידעו כיצד לכתוב בצורה יפה, כיום מעט מאוד אנשים יודעים כיצד לעשות זאת". אפשר להשוות את יכולת ההבעה בכתב שעליה אחנו מדברים, לרכישת השכלה גבוהה ולומר זאת כך: "בעבר אנשים ידעו כיצד לכתוב בצורה יפה, כיום מעט מאוד אנשים יודעים כיצד לעשות זאת, לעומת זאת דווקא בתחום רכישת ההשכלה הגבוהה אנו יודעים שכיום הרבה יותר אנשים פונים לרכישת השכלה אקדמית מאשר בעבר. נשאלת, אם כן, השאלה: כיצד זה ייתכן שמצד אחד אנשים כיום יותר משכילים מאשר בעבר, אולם יחד עם זאת יכולת הכתיבה שלהם הרבה פחות מוצלחת מאשר זו של הדורות הקודמים ?".


7. פתיחה וסיום

חיבור ארוך ראוי שיכלול פתיחה וסיום. בפתיחה עלינו לציין על מה אנחנו מתכוונים לכתוב, מה גרם לנו לכתוב את הדברים, האם יש מי שכבר כתב עליהם, ואם כן במה אנחנו רוצים להוסיף על דבריו, מהן הנחות היסוד שעליהן אנחנו מתבססים וכו'

בסיום ראוי לסכם את עיקרי הטענות שהעלינו בחיבור, מהי המסקנה שעולה מהחיבור, מהן השאלות שנשאלות כעת לאור הדברים שטענו וכדומה.


ולסיום, כמה הערות כלליות:

- עדיף מאוד שלא לכתוב "בלוקים עצומים של טקסט", זאת אומרת טקסט ארוך מאוד ובלתי מפוסק. הרבה יותר עדיף לתת רווח של שורה בין פיסקה לפיסקה. כך הרבה יותר קל יותר לקרוא את הדברים.

- כיום כשבכל מחשב יש תכנת WORD אין דבר יותר קל מאשר בדיקת טעויות כתיב. אפשר להעתיק את הטקסט לשם (או יותר עדיף פשוט לכתוב ישר בWORD) ולתת למחשב לתקן את הטעויות.

- המכשול הגדול שכל מי שניסה אי פעם לכתוב מכיר היטב הוא "מחסום הסופרים" (writer's block). אחת הסיבות לכך היא שאחנו מתעקשים שלא בצדק שהכתיבה שלנו תהיה שוטפת ומדוייקת כבר בכתיבה הראשונה. יותר עדיף לכתוב קודם כל טיוטה ראשונה מבלי לדקדק בה יותר מדי, כלומר גם מצד כללי הכתיבה וגם מצד ההבעה המדוייקת, אלא פשוט להתרכז בנסיון "לשפוך הכל החוצה", כלומר לכתוב את כל מה שבלבנו בנוגע לנושא. רק אחר כך יש לשוב אל הטקסט ולתקן אותו כדי שיהיה כתוב בצורה נאותה.

- כמו כל דבר אחר בחיים, גם בנוגע לכתיבה הנסיון הוא המורה הטוב ביותר. אף אחד לא נולד עם יכולת כתיבה טובה, אלא כולנו צריכים ללמוד אותה ולהשתפר בה כל הזמן.


תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 07/11/2004 15:48:04



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2004 01:16 לינק ישיר 

רב"צ,
.
אין כמוך.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2004 02:22 לינק ישיר 

שחרית,
יש ויש "שפה נכונה" ו-"שפה לא נכונה". לא יעזור כלום, "שתי שקל" היה וישאר לא נכון. למעשה, אם את פי תשאלי, האקדמיה דווקא חוטאת לא פעם בהכשרת שרצים, שהגיעה לשיאה בהצעה שעלתה שם לבטל מחצית מסימני הניקוד. עוד יש בלבי עליה על שהיא מתעסקת בהמצאת מלים שחלקן מתות בלידתן (והרי ברור שמלה כמו "מרשתת" לא תוכל לעולם להחליף את "אינטרנט").

רב צעיר,
יישר כח. אוסיף עוד לדבריך מכשול שהוא יחודי לפורום שלנו: פערי הידע. זכינו להתברך בכותבים שידיהם רב להם בידע תורני, פילוסופי, מדעי, היסטורי, ספרותי ועוד, וחלקם אף בכל התחומים הנ"ל. דא עקא, שחלק מהחברים (אני, למשל) לא זכו להיות בקיאים בה במדה בגנזי ה-"קצות", האלקטרודינמיקה הקואנטית, או היחס בין היידגר לויטגנשטיין. לכן, לא פעם, נבצר מחלק מהחברים להשתתף בדיון הואיל וחבריהם מניחים מראש ידע מסוים. ודאי שאין לצפות מכותב להעביר תורה פילוסופית שלמה למי שאין לו מושג בה, אך לא פעם משפט אחד או שניים של הבהרה יכולים לסייע עד מאד. יצויין לטובה, כרגיל, רבנו מיימוני שליט"א, המקפיד לבאר את דבריו ואף לתרגם את הארמית.

בהקשר דומה, מומלץ לכל הכותבים לא להפנות בסגנון "ועיין ברש"י ליבמות כ"ח ע"א וכן בתוס' על אתר, ותמצא שם כדברי בדעת ר"ת". אם יש לפניכם המקור, למה לא להביא את הציטוט? לא כל אחד יושב כל היום ליד ארון ספרים, או כשתקליטור כזה או אחר נעוץ בכוננו, וסביר להניח שמה שלא תביאו בעצמכם יקראו מעטים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2004 08:58 לינק ישיר 

גו"ג,

אדם מתאמץ לפי הסיכויים שמטרתו תושג. כאן יכולה המטרה לשתף את הזולת בלימוד, להתקיים רק לפי יחס ההתעניינות של הזולת [או שלכותב עוד עניין אישי להחכימו].


רב"צ,

תוקן על ידי - ווטו1 - 07/11/2004 9:51:07



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2004 12:54 לינק ישיר 

רב צעיר,

לסעיף 2. מה זה 'אפולוגטיים'? (אתה מניח שהקורא אינו יודע מהו כלאם, אך יודע מהי אפולוגטיקה)
אין צורך להשיב, להלן תשובתי: כל כותב יוצא מנקודת הנחה מסוימת באשר לנגד עיניו ניצב דימוי של קורא מטיפוס מסויים. הקוים לדמותו של קורא זה הם שרירותיים לגמרי הנקבעים על ידי הכותב, אין מרשם אחיד ובדוק לאחידות בכתיבה.
במהלך הקריאה, הקורא הנבון הוא שמזהה את קוי היסוד של הכותב, ועורך היכרות הדרגתית עם הנחותיו המוקדמות. זה לגיטימי לגמרי.

הרשה לי לחלוק על הקביעה שבסעיף ד', והמורחבת בסעיף 6. קשה להוכיח זאת באופן מלא במסגרת זו, אולם תחושתי היא שתקופתנו טובה מתקופות קודמות מבחינת יכולת הביטוי בכתב שהפכה נחלת הרבים.
בין הסיבות לכך: ריבוי המלל שהיחיד נחשף לו בזמננו באמצעות עיתונות כתובה ומשודרת, אינטרנט, ספרים אין קץ, ההדרה מחדש ותרגומים של כמעט-הכל. ובעיקר הקלות הטכנולוגית להפקת טקסט שהביאה לשימוש גובר והולך במקלדת/SMS/פאלם ועוד.
כמובן שקלות זו יש בה יתרון וחסרון. מצד אחד המקלדת סובלת הכל, מצד שני היא אפשרות מאין כמוה ללטש טקסט וללבן ניסוח בקלות, דבר שבעבר היה כרוך במחיקות, טיוטות, ונייר רב שהיה מוצר יקר.


לא כתבת כלום על הלכות פראפראזה, מטאפורה, מליצה וקלישאה, שבמינון נכון ובמיקום נבון נותנים טעם לשבח.

מעבר לנושא המתודי, יש צורך בלימוד כתיבה בעברית נכונה. אין צורך להשמע לכל תכתיבי האקדמיה ללשון, אולם כללי הדקדוק והביטוי בעברית היו ועודם הכרח מינימלי.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2004 12:59 לינק ישיר 


הנה הגעת ברוך השם...

הוצאת לי את המילים מהפה הרבה יותר טוב ממה שאני יכולתי לעשות, אגב, יש קורס לדיסלקטים מזדקנים - 'סרבני' מסגרות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2004 17:41 לינק ישיר 

שלויימע

טבעי להניח שאדם משכיל יודע את פירוש המילה "אפולוגטיקה", ושלעומת זאת מעטים בלבד יודעים מי היו הכלאם. יש אוצר מילים שכל אדם ראוי שידע, ולעומת זאת קיימת טרמינולוגיה מיוחדת שרק מעטים בקיאים בה, וכן מילים אזוטריות שמן הראוי לפרשן (האם אני גם צריך לבאר מה פירוש המילים "טרמינולוגיה" ו"אזוטרי" ?)

על כל פנים, ליבי אומר לי שלא במקרה התייחסת בהרחבה רבה כל כך דווקא לדוגמאות שנקטתי, שהינן שוליות ואף לא רלוונטיות כלל לדיון עצמו, ופחות לתוכן הדברים עצמם (אגב, דווקא כן התייחסתי לנושא של כתיבה מדוקדת ללא שגיאות כתיב, ע"ש)

תוקן על ידי - רב_צעיר - 07/11/2004 17:45:02



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2004 18:42 לינק ישיר 

גו"ג,
הלוא אינך מאשימני שאני מכשירה את העברית של "חמש שקל", "אני יושן הרבה כי אני עכשיו גודל" וכו' (אני מקווה שלא...).

הִטעמתי שאני מציעה לקדם שפה עשירה, שהיא מעצם טיבה גם שפה קבילה.
היתרון בדיון בקבילותה של שפה (להבדיל מ"תקינותה" או "נכונותה") הוא, שמונח זה מתייחס גם להקשר ולמִשלב הלשוני (register) שבו נאמרים הדברים. שימושים לשוניים שונים קבילים בהקשרים לשוניים שונים.

בכתיבה אקדמית תרשה לעצמך דברים שלא תחשוב שהם מתאימים לשיחת רעים בעל פה ובשיחה עם פקיד לא תיסחף בלשון עשירה בניבים וביטויים ספרותיים. לא כך?


ועוד דבר שהיו נוהגים אצלנו בחוג לבלשנות להטיח בפני החברים מהחוג הטהרני של לשון עברית - השגיאות של היום, הם הלשון התקינה של מחר...
ויש עוד להאריך בדבר, אלא שהשעה אינה כשרה לכך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2004 18:47 לינק ישיר 

ועוד דבר בעקבות מילותיו של קעלמער באשכול שכן - אילו היינו מרימים את חרב הטהרנות הלשונית, הרי היינו חייבים להניפה גם על שכיות חמדה כמו אלה של עגנון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2004 19:07 לינק ישיר 

שחרית,
חלילה לי מלהאשימך בהכשרת שרצים. מצד שני, נראה לי שאת ממהרת לטפס על שלבו השני של הסולם, כאשר כוונתו של מיכי באשכול היתה לשלב הראשון. עד כמה שאני מבין, המטרה באשכול זה היא לסייע לכותבים להגיע למצב בו יוכלו לנסח את הודעותיהם באופן קריא וברור. לצורך זה, קבילה בעיני גם שפה "רזה", ובלבד שהיא מעבירה את המשמעות. לדעתי, יכולת ביטוי ברמה בסיסית זו ניתנת ללימוד ולתרגול, אפילו במסגרת כמו הפורום שלנו.

מהם השלבים הבאים בסולם? לדעתי, מדובר בשני דברים: יכולת ביטוי שאינה רק מעבירה משמעות, אלא משכנעת; ולשון עשירה, המאפשרת שימוש בדקויות וניואנסים, ואשר מאפשרת העברת מסר רב-רובדי. לטעמי, הראשון מחייב לא רק תרגול, אלא גם מדה של כשרון, ואילו השני הוא תולדה של חשיפה כוללת של אדם לתרבות, וממילא יכולת ההקניה של הפורום היא מצומצמת בהקשר זה.

איני מסכים לטענה "השגיאות של היום הם הלשון התקינה של מחר", ולו רק משום ששגיאות, מבחינתי, גם מחר לא תהיינה "הם"... מי שמוכן לקבל גישה כזו, דן את הלשון לאבדן המגוון הלשוני והצורות המעניקות לה את יופיה, לדלדול עקבי. באותה מדה, גם אם תאשר זאת האקדמיה אלף פעם, אשתדל להמשיך ולומר ששגיאות "תהיינה" ולא ששגיאות "יהיו". מי שמכשיר את "יהיו" דן את "תהיינה" לאבדון. מי שיכשיר את צורת העתיד במקום הציווי (תביא לי, תלך לשם, תצא בחוץ) דן את הציווי לאבדון. זו אחת הסיבות לכעסי על האקדמיה, שהולכת בדרך הזו.

והערת אגב למי שסומך על בדיקת האיות במעבד תמלילים - קחו אותה בערבון מוגבל מאד. אמנם, מיקרוסופט משתדלת להתישר לפי כללים נוקשים שקבעה האקדמיה (ובענינם אסכים עם שחרית אם תטען שיש בהם משום צמצום), אבל כללים אלה מכניסים את הלשון למיטת סדום, בפרט בתחום הכתיב המלא והחסר - עשרות פעמים מצאתי עצמי זועם על מעבד התמלילים שדרש להוסיף או להוריד י'. גם המילון שלו מצומצם למדי, והודעה סטנדרטית בפורום תכיל מלים לא מעטות שאינן כלולות בו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קורס וירטואלי לכתיבה נכונה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.