בית פורומים בחדרי חרדים

"חבל על כל טיפה" - גירסת המיקווה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/5/2002 16:20 לינק ישיר 
"חבל על כל טיפה" - גירסת המיקווה

בירושלים נחנך פרוייקט ראשון בסוגו בארץ ובעולם: שיחזור מי מיקוואות. במים המוזרמים במשך שנה במיקווה אחד בלבד, אפשר להשקות, אחרי סינון, כ 13 דונם עצים וצמחים. עכשיו הכפילו את זה במספר המיקוואות בכל הארץ. בשכונת הר-נוף, חלוצת הרעיון, מקווים שכל בעלי המיקוואות וכל בעלי בריכות השחיה ואתרי הספא ילכו בעקבותיהם. כך מנצחים את המחסור הקשה במים הצפוי בקיץ הקרוב, הם אומרים.



אז מה אם מפלס הכינרת עלה במטר וחצי בחורף האחרון, עדיין חסרים למאגר המים שאנחנו שותים ממנו כל השנה, שלושה מטרים, ועדיין מאיימים עלינו נציבי המים ואנשי מקורות למיניהם בסיסמה המעצבנת חבל על כל טיפה. יותר מזה. האיום המעודכן הוא שבקיץ הזה נצטרך לסגור את הברז כמה שעות כל יום. הולך להיות איפוא יבש וחם ביותר ממובן אחד. כי לנו, התקועים כל-כך עמוק במלחמת הקיום והאין-ברירה עם הפלשתינים, יש נטיה להתעלם מהסכנות האקולוגיות המרחפות על העולם, אנחנו נוטים לראות בהם צרות של עשירים. כשנתעורר, זה יהיה כאשר הברז בבית ישבוק, ומחירי המים המינרליים יאמירו.
מי שלא מחכה עד התממשותה של האפוקליפסה הזו הם תושבי השכונה החרדית הר-נוף בירושלים. לא בדיוק חבר'ה שמקובל לראות בהם "ירוקים". אבל הם מצפצפים על תוויות וסטיגמות ובשעה שאחרים מדברים, הם כבר התחילו לעשות. בשבוע שעבר הם חנכו פרוייקט ראשון בסוגו לא רק בארץ אלא בעולם כולו. בארבע מילים: הם ממחזרים מים של מקוואות.


חפש את האישה

מי שלא מופתע מהסיפור של מי המקווה הממוחזרים לצורך השקייה, הוא השר לאיכות הסביבה. הוא גם לא הופתע כשקיבל הזמנה לטקס שעמד להתקיים ביום חמישי שעבר, לקראת "יום כדור הארץ" הבינלאומי. גיבור הטקס היה חלוץ המיקוואות העולמי, אחד מתוך שישה, שמימיו המשומשים לא ילכו לאיבוד אלא ישקו את הגינה הציבורית בשכונה. הוא מוכר כמקווה "בוסטון". שלומי אמוני עלולים לחשוב ששילוב בין מיקווה לאקולוגיה הוא כמו לחרוש בשור וחמור, שעטנז, מין בשאינו מינו. אבל הם כנראה טועים, היהדות כפי שיודע כל למדן היא בעלת מודעות סביבתית גבוהה ביותר. על-אחת כמה וכמה כמדובר בטובתה של ארץ-ישראל. ולמה באמת שמי-המיקוואות, שהם צרכני מים גדולים, יוזרמו לביוב בתקופה של משק מים שעומד על סף קריסה?
טקס חנוכת מקווה בוסטון לא התקיים בסופו של דבר, ונידחה למועד אחר בגלל שהשר לא מצא שעה פנוייה למענו. הטקס ייערך בפעם אחרת, אבל מיחזור המים מתרחש שם כבר כמה חודשים.
הכל החל לפני כשנתיים כחזון של בת השכונה, תמר גינדיס. היא זו שהגתה, הקימה ועומדת בראש הוועד לאיכות החיים בהר-נוף, המפעיל את הפרוייקט כבר כחצי שנה.
על המידרון שמתחת למיקווה בוסטון, שמו ניתן לו כי הוא שייך לבית המידרש של "האדמו"ר מבוסטון", המתגורר חלק מהשנה בארצות-הברית וכחצי שנה בהר-נוף, פגשתי את יורם אסידון, מתכנן ערים העובד כאחראי על פרוייקטים מיוחדים בוועד למען איכות החיים בשכונה הזו.
יורם מראה לי את מיכל האגירה אליו מוזרמים מי המיקווה לאחר שעברו סינון במסנן כלור, המנטרל מהם את החומרים המזיקים לצמחייה.
"אנחנו עובדים להפוך את כל שש המקוואות בשכונה לפרוייקטים של מיחזור מים להשקיה", הוא אומר, "ואנשי המשרד לאיכות הסביבה שהתלהבו, אחראים למימון".


60 אלף שקל זורמים לביוב

תיצרוכת המים של שש מיקוואות היא כ 18 אלף קוב בשנה. מחיר קוב מים הוא 3 שקלים. זה אומר בכפל פשוט 60 אלף ש"ח לשנה, הזורמים לביוב. הכפילו כמספר כל המיקוואות בארץ, ותבינו כמה מים וכסף ניתן לחסוך. אגב, פרוייקט המיקוואות יכול לפלס דרך ולשמש דוגמא אישית למיחזור מימי בריכות ציבוריות, מכבסות מוסדיות, מטבחים ציבוריים, ועוד גורמים דומים.
לפי מתכנן הערים יורם אסידון, כמות המים של שישה המיקוואות של הר-נוף לבדה, יכולה להשקות 70 דונאם, בתנאי ששותלים צמחיה
ארץ-ישראלית שאיננה צורכת הרבה מים, ושמים על הקרקע חיפוי למניעת אידוי. ואפילו אם מתעצלים ולא מוכנים להשקיע בהשקייה חסכונית, הוא מתלהב, המים האלה מספיקים ל 50 דונם של פארקים ציבוריים. כבר עכשיו רואים ליד מיקווה בוסטון חלקה של חצי דונם עם כמה עצים. בצמוד אליה עוד חלקת בר עם עשבים שוטים וקצת גרוטאות. בקרוב, מבטיחים אסידון וגינדיס, החלקה המוזנחת הזו ששימשה בעיקר מקום לזרוק בו פסולת, תהפוך לגן ירוק.
ש. מאין החוש האקולוגי והאסתטי לאנשים מהמיגזר החרדי?
תמר גינדיס: "הרצון להחדיר את המודעות לאיכות החיים בשכונה שלנו קיים בי מאז עליתי לישראל מקנדה. אני גם מקיימת את הוועד לאיכות החיים בכספי תרומות שאני מגייסת בחו"ל".
הוועד של גינדיס מפעיל ביער שמתחת לשכונה את הפרוייקט החינוכי של "השומרה" (שמו התנ"כי של מיגדל השמירה בכרמים ובמטעים, עליו ישבו עוד בימי חקלאות הטרסות העתיקה). תלמידי בתי-ספר מגיעים לשם לסדנאות בנושאי טבע וסביבה.
בימים אלה פותח הוועד בקמפיין חינוכי חדש, בנושא החיסכון במים, וכבר יזם והפיץ חוברת עם רעיונות וטיפים לחיסכון במים, בתאי הדואר של הר-נוף. הוועד גם מפיק פוסטרים בנושא.

סבון אקולוגי למכונות כביסה

כשיצאנו אל השטח הראה לי יורם אסידון את צינור המים היוצא ממבנה המיקווה ומגיע למיכל אגירה הנחבא כמעט לגמרי בנוף, ואת הפתח ממנו מוזרמים הלאה להשקיית עצים צעירים של שקד, רימון שכבר פורח, ותאנה. זהו בוסתן בתחילת דרכו, שהאדמה סביב גזעי העצים שלו מחופה בחיפוי כליל בנסרי עץ מנפולת היער. הוועד לאיכות החיים של הר-נוף קיבל את הנסרים מעיריית-ירושלים אחרי גיזום וניקוי נפולת העצים ביער ירושלים. ועדים אחרים מוזמנים כמובן ללכת בעקבותיו.
החיפוי כאמור, מונע התאדות של מי השקייה, עוד שיטת חיסכון טבעית במים הידועה מימים קדמונים, ויש לה הצדקה גם במדינה השחונה שלנו. ההשקייה נעשית כמובן בטפטפות, שיטת חיסכון מודרנית שישראל המציאה ושיווקה לכל העולם.
גינדיס מקווה שהמופת של חיסכון במים שמדגימה השכונה שלה, בעידן התחממותו המסלימה של כדור הארץ, יהפוך לאור לגויים או לפחות מקור חיקוי לכל השכונות והקהילות במדינה.
ויורם אסידון, בעל מודעות סביבתית גבוהה לא פחות משלה, מספר לי על מופת אישי אחר: הוא וחברים אחרים של הוועד לאיכות החיים, עברו להשתמש בסבון אקולוגי במכונות הכביסה שלהם.
ש. סבון אקולוגי?
אסידון: "קוראים לו "אקוור", והוא מיוצר מתמציות צמחים".
ש. זה נמצא בחנויות?
ת. "ניתן לרכוש אותו בחברה להגנת הטבע, במחיר דומה לזה של אבקות הכביסה הרגילות. הוא לא פחות יעיל".
לוועד הסביבתי של הר-נוף יש כבר דור המשך, נערים שעובדים בפרוייקט המיקוואות, ומרוויחים פעמיים, גם שכר בעולם הזה בנתונים של כסף, וגם "שכר לעולם הבא" במשמעות של טיפוח אדמת הארץ.
פנחס, חנוך ורמי (שמות בדויים מטעמים ברורים), שלא התאימו למסגרת הישיבתית הרגילה של החוגים החרדים, הם נראו בעייתים כבר ב"חדר", אבל כשגדלו הסתבר שמדובר בצעירים איכותיים שרק זקוקים למסגרת אחרת מאשר שינון גמרא כל היום. כך גיליתי שהפרוייקט האקולוגי וההשקייתי של השכונה, הגדיל לעשות מעבר לאיכות הסביבה האורגנית הטבעית, אל איכות חיי הנפש והחברה.
רמי למשל, הוא בן למשפחה דתית-לאומית שנשר מהלימודים בגיל התיכון, והיום הוא משכים ב 5.00 בבוקר, מתפלל ומגיע כבר בשש ורבע, כמה פעמים בשבוע לעבודה בפרוייקט של מיחזור מי המיקוואות.
רמי: "לומדים כאן הרבה על חקלאות וגם מרוויחים כסף. זאת עבודה כיפית, אני למדתי לאהוב אותה מאוד".
ש. ומה תעשה כשהיה גדול?
רמי: "אולי גנן או חקלאי".
חנוך, בן למשפחה חרדית, לומד לבגרות בצורה אקסטרנית: "בהתחלה לא אהבתי את העבודה הזאתי, אבל עם הזמן זה נעשה יותר כיף. אתה רואה טבע. אתה רואה איך כל דבר שאתה משקיע בו מתפתח".
המדריך, רפאל אפרתי, צורף שעסק גם בגינון, וכך התגלגל לעבוד בפרוייקט המיוחד הזה, איש חייכן ורגוע והרבה יותר ממדריך חקלאי, מודה שהחבר'ה האלה לא לומדים אצלו חשבון, אנגלית או גמרא, אבל הם מתחנכים לקום מוקדם ליום של עבודה, תפילה ומסגרת ברורה. בטוח שהם לא יצטרפו למשוטטים בלילות בכיכר-ציון או תועים לנתיב הסמים, הוא אומר בנחרצות.
מרפי מקבלים הנערים כלי גינון, לומדים התקנת מערכות השקיה, לומדים בניה באבן בתוך ההר, שיפוץ טרסות חקלאיות עתיקות ועוד. בהמשך הם נישלחים להשתלמויות ולקורסים בטיפוח סביבה ירוקה, במיחזור, בגידול עצים ובצפרות.

לרשויות לא ממש איכפת

גינדיס, כבר הבנתם, היא ראש גדול. דבר שלא קולטים ברגע הראשון לנוכח נועם ההליכות המופלא שלה. אבל דווקא הנינוחות הענדינה מאפשרת לה להגיע גם לתושבי השכונה החרדית-השמרנית הזאת וגם לביורוקרטים של הרשויות, להוביל מאבקים, כמו המאבק נגד הריסת מה שנותר מיער ירושלים, ולחולל מהפכות אמיתיות בקנה המידה המקומי.
לו אני הייתי בוחרת ממונה ארצי על איכות הסביבה, היא היתה הבחירה שלי, למרות שאין לה החיידק או הכישורים של המטפס במעלה הסולם הפוליטי.
בין ההישגים שלה ושל הוועד שהקימה אפשר למנות את ביטול התוכנית לסלילת כביש מספר 16 בתוך יער ירושלים, דבר שאיים להפוך למיפגע סביבתי ולהרוס את המעט שנותר מהריאה הירוקה של הבירה. חרף התנגדויות בעיריה, הכביש יעבור במינהרה מתחת לפני היער.
מאבק אחר של הוועד של גינדיס התנהל נגד העברת פי-גלילות מהמקום בו הוא שוכן היום, למקום שימיט חורבן על שארית עצי היער. הגופים הירוקים, והוועד לאיכות החיים הר-נוף תובעים להשאיר את מיכלי הגז במקומם תוך כיסוים, כדי להקטין את נזקם הסביבתי, או למצוא להם אתר אחר. אנשי פי גלילות לא מוכנים לשקול את החלופות. עיריית ירושלים שיש לה את בעיות משל עצמה (מחסור בקרקע לדיור למשל), לא כל-כך מוטרדת מהריסת היער, להיפך, היא כבר תיכננה שכונה נוספת בת 800 יחידות דיור ליד היער, שיהרסו מצידה את מה שנותר מהנוף המיוער המצטמצם.
אפילו פרוייקט מיחזור מי-המיקוואות, שהגיוני היה לצפות שכל הרשויות הנוגעות בדבר, כמו משרד החקלאות, משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי ודומיהם, יאמצו אותו בהתלהבות ויפיצו את שמעו בכל הארץ, אותן רשויות שיודעות לדבר בדרמטיות משכנעת כל-כך על הגירעון הקשה במשק המים, לא קפצו לעזור לגינדיס, אסידון וחבריהם.
אבל בהר-נוף לוקחים ברצינות את הוראת חז"ל "במקום שאין איש, השתדל להיות איש", והם התחילו לחסוך מים בקטן: "האחרים ילמדו ויעשו כמונו", אומרת תמר גינדיס באופטימיות של חולמי חלומות. ואולי היא לא חולמת. אולי האמת שבחזון שלה באמת תתפשט ברחבי הארץ.
בינתיים, למרות שהפרוייקט לא נחנך רשמית, גינדיס פנתה לראשי המועצות הדתיות בשומרון בהצעה לאמץ את המודל שלה, וכבר קיבלה הדים חיוביים מבית-אל.
היא מתרוננת מול כל אות וסימן של השפעה, מהסוג הזה, אפילו כשמדובר בהשפעה פרטית ומקומית. כאדם המהלך בגדולות, היא לא מזלזלת בקטנות ואומרת בסיפוק: "יש חנות של קצב השוכנת מתחת לגן של מיקווה בוסטון, והקצב ביקש שנעזור לו לגנן את החלקה שמעל חנותו הצמודה לחלקת בוסטון. האיש לקח על עצמו את השקיית החלקה שלו בעצמו, כדי שהמקום ייראה יפה יותר, איזה יופי".
אחר-כך היא מספרת על שכנה שקיבלה על עצמה את טיפוח הסביבה בבניין שלה בהתנדבות, בהשפעת הפרוייקט של מיקווה בוסטון, וביקשה מהוועד עזרה והדרכה. גם הבלנים במיקווה עצמו, הבטיחו לשתף פעולה בנקיון הסביבה. כך מחנכים ציבור לאיכפתיות סביבתית, אומרת גינדיס.
לא נותר אלא לקוות שכל החברה הישראלית תשמע ותלמד מן המודל הזה, והפעילות למען הסביבה תתפשט מיער ירושלים עד קצות הארץ.

(הצופה)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2002 20:04 לינק ישיר 

אולי אני סוטה, אבל לפי הכותרת חשבתי שכבר מדובר בענייני קדושה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2002 20:51 לינק ישיר 

האם אנו שומעים את פעמיו המתקרבים של המשיח?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2002 21:00 לינק ישיר 

תמהוני, כמה טיפות מאחד הבאבות וזה יהיה גם קדושה......

מה שבטוח, תמהוני אתה ועוד איך....



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2002 21:02 לינק ישיר 

נו, טוף:)))

מישהו/י לא הבין מישהו/'...



אוח, אוח



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/5/2002 23:38 לינק ישיר 

אהה, דוד 10



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > "חבל על כל טיפה" - גירסת המיקווה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר