בית פורומים עצור כאן חושבים

משה מן המים משיתיהו-בת פרעה ידעה עברית?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/12/2004 05:31 לינק ישיר 
משה מן המים משיתיהו-בת פרעה ידעה עברית?

כשבת פרעה נתנה למשה את שמו האם היא ידעה עיברית? או שזה אימוץ פירוש של חכמים לשם משה, האם זה שם מיצרי טיפסי מאותה תקופה?
שאלה נוספת לאן נעלמה בת פרעה לאחר שמצאה את משה? האם היא יצאה ביציאת מיצרים? האם מעשה מוזכרים במדרשים מעבר למה שידוע שנשלחה אמתה כשלקחה את משה?

מים

אני שומרת על זכותי לשנות את דעתי בכל עת



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2004 05:59 לינק ישיר 

עי' בפירוש הראב"ע על המילים צפנת פענח



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-28/12/2004 06:32 לינק ישיר 

ובמשך חכמה.








הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2004 08:47 לינק ישיר 

זה אכן שם מצרי (גם מרים, חור ועוד), ומשמעותו כנראה נער צעיר (יש עוד פירושים). וראה בעניין אחר פירוש הרמב"ן על אתר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/12/2004 11:59 לינק ישיר 

מה שעוד מעניין זה למה לא קראו לו "משוי", שהרי הוא משוי.
ולמה קראו לו משה?

אלא שיותר ממה שהוא היה משוי, הוא מושה אחרים.

וזוהי אחת המעלות בלהיות קשור למשה שבדור. שהוא מושה אותך מהקליפות ומעמיד אותך בקרן אורה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-28/12/2004 12:18 לינק ישיר 

... The derivation from the Egyptian "mes", "mesu"' 'son', 'child'
[Dictionary of the Bible, ed. by James Hastings]


לפי מילון זה, בעבר ניתנו פירושים אחרים למילה, על סמך פירושיהם של פילון ויוספוס, שניסו ליישב את מדרש השם שבתורה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2004 15:36 לינק ישיר 

.

אבן עזרא בראשית פרק מא פסוק מה

צפנת פענח אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף, ויהיה פי' פענח כאשר תרגם המתרגם ארמית, והיא מלה מרובעת. כהן - און. עובד השם או עובד עו"ג, כי כהן בכל המקרא כי אם משרת על דעתי. ויצא יוסף יצא שמו, כטעם ויצא לך שם בגוים (יחז' טז, יד), או יצא ועבר על כל מקום, והכריזו עליו כדי שיכירוהו:



אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרק ב פסוק י

ויהי לה לבן כמו ואלה בני מיכל. זרובבל בן שאלתיאל (עזרא ג, ב, חגי א, א), והוא בן פדיה אחי שאלתיאל (דהי"א ג, יז - יט), ובעבור שגדלו נקרא בנו. שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון. אולי למדה בת פרעה לשונינו או שאלה. ואל תתמה בעבור שאיננו משוי. כי השמות אינם נשמרים כמו הפעלים:





רמב"ן בראשית פרק מא פסוק מה


צפנת פענח - אמר ר' אברהם אם היא מלה מצרית לא ידענו פירושה, ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף:
ועל דעת הראשונים שאומרים "המפענח נעלמים", יתכן שקרא לו שם נכבד כלשון ארצו, כי שאל לו. או שהיה המלך יודע שפת ארץ כנען הקרובה אליו. וענינו, צפונה מגלה. וכן בתו קראה שם משה רבינו כלשון עמו מן המים משיתיהו (שמות ב י). ואל תשתומם בעבור שקראוהו סופרי המצריים מוניוס, כי ישנו השמות ללשון מובן או מורגל להם כאשר יעשה התרגום בקצתם, כגון בין קדש ובין שור (לעיל כ א), בין רקם ובין חגרא, וכן בהרבה מן השמות, ובקצתם לא ישנה דבר כאשר עשה בסיחון מלך חשבון ובעוג מלך הבשן וזולתם הרבה, וזה לפי מה שהיו נקראים בלשון ארמית בדורו, וכן עשו הנוצרים המעתיקים:




(הציטוטים מתוך פרוייקט השו"ת)





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2004 17:34 לינק ישיר 

ענין זה כבר הוזכר פעם בפורומנו.

והנה פירושי שלי לפס', וברוך שכיוונתי לדעת החיזקוני, אע"פ שאני כותב ע"פ, ואיני זוכר דבריו ממש.

קריאת הפסוקים כראוי מלמדת שאמו של משה, יוכבד, היא שקראה לילד בשם עברי.

הנושא של פס' 10 הוא - יוכבד.

בפס' 9 אומרת לה בת פרעה (אגב, שמה בתיה הוא מדרש, ואינו מוזכר בפנים): "היליכי את הילד הזה" וכו'. אח"כ הנושא של פס' 9 משתנה מבת פרעה ליוכבד, וממשיך כך עד סוף פס' 10, למעט מאמר מוסגר אחד:

"ויגדל הילד. ותביאהו [יוכבד!] לבת פרעה [מאמר מוסגר:] ויהי לה לבן [סוף הסוגר]. ותקרא [יוכבד!] שמו משה, ותאמר [יוכבד!], כי מן המים [שמה זרקתי אותו לפני 7 פסוקים] - משיתהו.

ומה שמו במצרית? ...



אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/12/2004 00:46 לינק ישיר 

יוכבד לא משתה מהמים את משה, הייתה זו בת פרעה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/12/2004 01:34 לינק ישיר 

טכנית גם לא בת פרעה, אלא אמתה.

אבל יוכבד הרגישה שלאחר שהשליכה אותו שמה - משתה אותו, והוחזר אליה לזמן ארוך - עד היגמלו.



אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/12/2004 10:04 לינק ישיר 

"וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה." (שמות ב', ו').

מכיוון שידעה בת פרעה שהילד שייך לילדי העבריים, כל כך קשה לשער שאולי הלכה ופתחה מילון אוקספורד - מצרי-עברי כדי לתת לילד את שמו?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/12/2004 18:11 לינק ישיר 

בספרה של אילנה פרדס, "הבריאה על פי חוה", ישנה השוואה מרתקת בין הסיפור על משה התינוק, לבין סיפורים מן המיתולוגיה המצרית העתיקה. הדמיון, וכן ההבדלים, מעניינים ביותר ושופכים אור חדש על כמה ממרכיבי הסיפור שלפנינו. מומלץ לקרוא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/12/2004 23:21 לינק ישיר 

מים,

לבן הארמי ידע עברית? אבימלך מלך גרר? פרעה? הנחש הקדמוני? הם דברו בשפתם ודבריהם תורגמו ל'עברית'?

רגע, ולמה אנחנו בכלל קוראים לזה 'עברית'? מה זו השפה הזו שאנו מזהים בתנ"ך וחושבים שאנו מכירים אותה?


אני מרגיש שזוהי 'שאלת קיטבג'. אם אלוהים מדבר בתנ"ך, ועוד בעברית, אז גם בת פרעה קוראת לו 'משה'. למה זה יותר מובן מזה?

תוקן על ידי - שלויימלע - 29/12/2004 23:24:41



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/12/2004 00:10 לינק ישיר 

אמשלום

האם תוכלי לסכם לפחות דוגמא אחת, עבור אלו שהספר אינו מצוי בידם?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2004 01:25 לינק ישיר 

שלוימל'ה,

יש הבדל בין הדברים. כשבלעם מדבר עם בלק, הכתוב מביא את תוכן דבריהם. הם בניהם לבין עצמם? אולי דיברו ערבית, כמו כל אויבינו. להבדיל, אברהם ושרה דיברו אידיש, כמו כל היהודים. המקרא כותב בשפתו (עברית? לשון הקודש?) את תוכן הדברים.

במדרש שמות ישנה בעיה, שכן הדרשה נעשית בעברית, ואם כן - השם צריך להיות בעברית, שאם לא, אין ערך לדרשה. וכאן נשאלת השאלה, כיצד ניתן שם עברי על-ידי מצריה, האם הורי שת, פלג ונח דיברו עברית, האם לוט דיבר עברית (צוער - מצער, לשון נופל על לשון), האם הכנענים בפרשת השבוע שעבר דיברו עברית - אבל מצרים, וכו'.

דוגמא יחידה, לדעתי, בכל המקרא לבעיה מצויה בגל-עד יגר שהדותא, ששני השמות ניתנים במקרא, כשהאחד תרגום של השני, ושניהם מדרש שמות לשם ההר - גילעד.(GILAD-GALED, באין לי ניקוד).

דוגמא הפוכה - על כן קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור - שאינו מילה עברית, והתאזרח בגלל החג ודרישת השמות.



אוי לשכן ואוי לשכנו



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-30/12/2004 09:02 לינק ישיר 

השכן

הכנענים דווקא כן דיברו עברית, ראה למשל את כתובת מישע. וראה באנצ' עברית ערך 'כנען' (עמ' 931):

"מן הכתובות המעטות בלשונות שהיו מדוברות באיזור הדרומי (של כנען) מסתבר שהללו קרובות לעברית המקראית, וייתכן ש'שפת כנען' אינה אלא עברית, או עכ"פ ניב או ניבים של העברית"

תוקן על ידי - רב_צעיר - 30/12/2004 9:43:15



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > משה מן המים משיתיהו-בת פרעה ידעה עברית?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.