בית פורומים עצור כאן חושבים

השקעה בחברות שאינן שומרות שבת

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/1/2005 16:39 לינק ישיר 
השקעה בחברות שאינן שומרות שבת

בתקופה האחרונה היו פרסומים רבים בעלוני השבת על חברה בשם הילת שהם שמשקיעה בבורסה רק בחברות שהן שומרות שבת ובכך מונעת חילול שבת.

ידועות התשובות הרבות שנכתבו בנושא של השקעה בבורסה בחברה שעוברת עבירות, כאשר פוסקים רבים אמרו שבגלל שלאדם המשקיע אין יכולת השפעה על החלטות החברה מותר להשקיע בחברות אלו.

הטענה החדשה היא שחוק החברות החדש קובע שכל משקיע אחראי לכל המעשים של החברה שהוא מחזיק במניותיה ולכן מי שמחזיק במניית טבע למשל, אחראי לחילולי השבת שלה.

הטיעון הזה נראה לי לא כל כך רציני - דברתי עם עורך דין והוא אמר לי שברור שלא יוכלו להאשים אותי כבעל מניה אם החברה תעבור על החוק כך שנראה לי שזו הגדרה יורידית בלבד, ואין לה משמעות מעששית - אם כי אינני בטוח בכך.

בכל מקרה, נראה שעדיף להשתמש בשירות של חברה כזו, אלא שכאן נכנס השיקול הנגדי והוא שיקול המחיר. נניח שאני חושב שהחברה הזו עלולה להרויח פחות מחברות אחרות - עד כמה ראוי להפסיד בעקבות ההשקעה בחברה זו?

שאלה זו רלוונטית לכמעט כל אדם - שהרי לא מדובר רק בהשקעות ישירות בבורסה, אלא גם בקרנות פנסיה השתלמות וגמל.

מבירור שערכתי עם חבר מסתבר שהחברה המדוברת (הילת שהם) כנראה לא משקיעה ישירות במניות של חברות מחללות שבת אבל היא כן קונה אופציות שלהם.

ניסוח הכותרת


תוקן על ידי עצכח ב- 11/11/2007 10:02:32




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2005 01:26 לינק ישיר 

בעניין אחריות בעל מניות על מעשי החברה -

אכן, חוק החברות עיגן את מה שנקבע בעבר ע"י בתי המשפט, שניתן, במצבים מאוד מסויימים וחריגים לגבש עילה כנגד בעלי מניות במקום החברה עצמה (הטלת אחריות שכזו מכונה 'הרמת מסך' - הסמך המפריד בין החברה לבעלי מניותיה מורם, ותובעים ישירות את בעלי המניות).

ואולם, הרמת מסך אפשרית רק כאשר לבעלי המניות מעורבות משמעותית ביותר בעבירה/עוולה שביצעה החברה. למשל, כשהם הנחו את מנהלי החברה במפורש לרמות או לעבור עבירה פלילית. לא מדובר בזיהוי עקרוני של החברה עם בעלי מניותיה.

ממילא, אין בכך בכדי להשליך על מעמדו ההלכתי של בעל מניות 'פאסיבי'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2005 11:18 לינק ישיר 

לכאורה, אם הבנתי נכון את מה שאתם מצטטים מחוק החברות, אכן יש כאן בעיה הלכתית, אם כי לא חוקית.
כלומר, לפי ההלכה, אם באופן רשמי אתה נחשב בעלים של עסק עובר עבירה (יורידית בלע"ז) אז אתה נושא באחריות במידה מסוימת לעצם העבירה.
ואפילו אם אינך מסוגל להעביר החלטות, וגם אם נלך על הצד שאינך בעלים ממש, אפילו השותפות בעניין כזה היא אסורה
מדין חילול השם, ועיין מש"כ חז"ל על עדים להלוואה בריבית:
"תניא אמר רבי יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי ישראל" [ב"מ ע.]
וברמב"ם פסק עפ"ז
" כדרך שאסור להלוות כך אסור ללוות ברבית שנאמר לא תשיך לאחיך מפי השמועה למדו שזו אזהרה ללוה כלומר לא תנשך לאחיך וכן אסור להתעסק בין לוה ומלוה ברבית וכל מי שהיה ערב או סופר או עד ביניהן ה"ז עובר בלא תעשה"[מלוה ולוה ד' ב']

ה' ישמור.









מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;

מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;

מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-18/1/2005 11:49 לינק ישיר 

.


חושבני כי אחריות בעלי המניות, מהבחינה של חוקי מדינת ישראל, איננה חשובה כל כך לדיון, ואין שוני אם מדובר בחוק החברות, בחוק ניירות ערך או בכל חוק קשור אחר.

השאלה ההלכתית, היא החשובה.


וכאן, יש צורך לקבוע גדרות והגדרות, שכן כפי שאין חוששין לחולדה, כך לא ניתן "לשרשר בעלות" עד אינסוף.

ולמה כוונתי?

נניח את בעל המניות לרגע בצד - מייד נחזור אליו.


הבה נניח, לשם הדיון בלבד, כי עובדיו של העתון החרדי "מיתר מתוח" קשורים נאמנה לקרן הפנסיה "יציבים". מכספם ומכספי המעביד מופרש בכל חודש סכום כסף בהתאם לחוק.

קרן הפנסיה "יציבים" , גם היא פועלת בהתאם לחוק, וכספה מושקע באגרות חוב, וחלקו אף במניות - שוב - בהתאם למגבלות הממונה על שוק ההון במשרד האוצר (להלן - הרגולטור).

מקרה ראשון:
קרן הפנסיה "יציבים" רכשה מניות בחברה המפעילה חנויות המחללות שבת.

מקרה שני:
קרן הפנסיה "יציבים" רכשה מניות בחברת אחזקות. בתיק האחזקות של החברה נמצאות מניות בחברה המפעילה חנויות המחללות שבת.

מקרה שלישי:
מקרה שני:
קרן הפנסיה "יציבים" רכשה מניות בקרן הון משנית, המחזיקה מניות בחברת אחזקות שבין אחזקותיה מניות של חברה מחללת שבת.

וכן הלאה וכן הלאה, חד גדיא שלם.


היכן אנו מציבים את הגבול?


וכל זה, עוד בטרם שקלנו ובחנו את השאלה הבסיסית, האם בעלות על עסק בו יש מאות ואלפי מחזיקי מניות בשיעורים שונים, נחשבת לבעלות במובן ההלכתי.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2005 13:04 לינק ישיר 

שאלת השרשור היא שאלה חשובה, אבל היא נוגעת לסוף רמת האחריות שלי כאדם.

אולם, כאשר ישנה חברה המציעה לי לפתור את בעיית האחריות ולהשקיע דרכה לכאורה הפטור הזה של הגבלת האחריות למרחקים גדולים אמורה להתבטל.

לגבי חוק החברות - אני לא בטוח שההגדרה החוקית משנה מבחינה הלכתית. ייתכן שכל דבר שאני בעלים עליו רק ברמת הנייר ואיני בעלים עליו מבחינת יכולות החלטה או אפילו השתתפות בהחלטה, אני לא נחשב לבעלים אמיתי מבחינה הלכתית.

כפי שציינתי, אם המסקנה היא לחומרא יש לכך השלכות רבות לכל אדם שמחזיק קרן פנסיה או קופת גמל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/1/2005 14:28 לינק ישיר 


עוד שאלה-

"הילת שהום" הינה חברת בת של "מנורה גאון שוקי הון" [שכנראה שהיא מחללת שבת וכ"ו...]
האם "הפתרון" אכן פתרון?


ציטוט מהכתבה-

"הקמת חברת השקעות המיועדת למגזר הדתי על-ידי בית ההשקעות מנורה גאון שוקי הון וקבוצת משקיעים מהמגזר החרדי".


כתבה על הילת שהום-http://www.moreshet.co.il/news/news1.asp?x=10943&kategory=1100


מנורה גאון בית השקעות-
http://www.mgih.co.il/




תוקן על ידי - איכה - 18/01/2005 14:31:45



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/1/2005 15:11 לינק ישיר 

מישהו יכול בבקשה להבסביר לי איך עובד כל ההשקעות הנ"ל ומה אחוזי ההצלחה?

bnt2005



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-19/1/2005 01:55 לינק ישיר 

בנאת היקר

ברוך הבא אל הפורום.

לצערי, איני סבור שתוכל לקבל כאן רקע והסברים כלכליים. הסיבה לכך היא שהפורום עוסק בנושאים הלכתיים, תורניים ומחקריים, וכלכלה אינה נמנית עמהם. לפחות עד היום זה היה כך.

כמובן, יתכן שאחד הכותבים כאן, שמבין בתחום, ישמח לענות לך באישי.

אני כותב זאת כיון שאני סבור שהודעתך האחרונה אין לה מקום בפורום. ומן הראוי לא לפרסם הודעות כאלו, למרות הצורך האישי שלך בהן, כדי לא להטות את הדיון למקומות אחרים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/1/2005 11:41 לינק ישיר 

מואדיב,

לא הבנתי מדוע הערותיך על בעלות בשרשור הן "עוד בטרם שקלנו ובחנו את השאלה הבסיסית, האם בעלות על עסק בו יש מאות ואלפי מחזיקי מניות בשיעורים שונים, נחשבת לבעלות במובן ההלכתי". הרי רק זו השאלה. אין כל ספק כי כאשר מדובר בשותפות רגילה אין לשרשור כל משמעות. אם ראובן ושמעון שותפים בעסק (שאינו חברה בע"מ), ומכספי השותפות הם רוכשים עסק אחר, האם גם אז תאמר כי אין זיקה ביניהם לבין העסק המשורשר, ונתיר להם באותו עסק אחר לחלל שבת וללוות בריבית?

אמור מעתה, כי כל השאלה היא עד כמה בעלות על חברה בע"מ שמה בעלות, ואם תמצי לומר ששמה בעלות, מה הדין כאשר הבעלות היא בחלק יחסי קטן שאינו מאפשר כל השפעה על מהלכי החברה. כלומר, לשאלתך היכן מציבים את הגבול יש כמה אפשרויות (א) שמא אין גבול (ב) שמא רק אחזקת מניות שליטה נחשבת כבעלות (ג) שמא אחזקת מניות בחברה בע"מ לעולם אינה נחשבת כבעלות (ד) במקרה אחרון זה יש לדון האם החברה פטורה מן המצוות לגמרי, או שמא אם רוב בעליה יהודים יש עליהם להקפיד שלא לעבור איבורים במסגרת החברה.

שאלה זו נידונה באריכות בין פוסקי זמננו, ולמיטב ידיעתי אין הכרעה ברורה. דומני שהראשון שעסק בזאת היה הרב שאול וינגורט בתשובתו שנדפסה מחדש בספר חידושי שרידי-אש על הש"ס (זו היתה אחת השאלות שקיבל במסגרת מבחן הסמיכה בסמינר הילדסהיימר, בשלהי שנות התר"צ). לדעתו (למיטב זכרוני) החזקת מניות דינה כקבלת אחריות ולא כבעלות (ואעפ"כ פסק כי מהיות טוב, לכתחילה יש למכור המניות במכירת חמץ).

אגב, בשנים האחרונות יש נסיון להתמודד עם שאלת חמץ שעבר עליו הפסח בארה"ב. מתברר כי כמעט כל ספקי המזון הגדולים בחוף המזרחי הן חברות בבעלות יהודית מלאה או חלקית (הספק הגדול ביותר היא חברה בשם C&S, לאמור, כהן וסגל..). מרבית הספקים אינם חותמים על שטרי מכירה לגוי, וגם במקום שיש מכירה כזו הרי שתוקפה מתערער בכך שבימות הפסח עצמם נעשה מסחר בחמץ כבימות החול, ומה עוד שבודאי אין המכירה מועילה לחמץ שרכש היהודי תוך הפסח. כמובן, שאלת הבעלות החלקית מתעוררת גם בנידון זה. כמדומני ששמעתי בשם ר' יעקב קמנצקי כי בחברה ציבורית בה הבעלות מפוזרת על פני אלפים של פרטים שלכל אחד אין השפעה ממשית על התנהלות החברה, הגורם המכריע הוא זהותם של נושאי התפקידים הבכירים, וזה חידוש.

סיכום בנושא ניתן לראות בסדרת המאמרים של הרב אשר מאיר: http://www.besr.org/library/stocks1.html

איכה,

המפקיד כספו אצל בית ההשקעות אינו נעשה שותף בפעולות של מפקידי כספים אחרים באותו בית השקעות, ואעכו"כ שאינו שותף לפעולותיהם של בעלי בית ההשקעות עצמו בשאר עסקיו. על כן, בירור כשרות עסקיהם של בעליה של הילת-שוהם אינו משמעותי לבעיה הנידונה כאן. אולי אם היה בכוחנו היה ראוי להמנע גם מתמיכה בעסק שבעליו עובר איסורי שבת, ריבית וכדומה בעסקיו האחרים, אך ראשית יש לפתור את הבעיה החמורה יותר של השתתפות במעשי האיסור עצמם, שיתכן ומחשיבה את המשקיע (וכאמור מדובר בכל מחזיק תוכנית פנסיה, תכנית חסכון וכו') כמלווה בריבית ממש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2005 11:28 לינק ישיר 

.


ראשית, הסבר:
1
כאשר לחברה יש בעלים רבים, המנגנון המקובל לבטא את בעלותם הוא באמצעות קביעת מניות לחברה. מניה, משמעותה שיעור מסויים מהבעלות. למשל, אם הון המניות של חברה כולל מאה מניות, הרי שבעל מניה אחת, מחזיק בבעלות על אחוז מהחברה, וכן הלאה.

יש מקרים בהן קיימות מניות מסוגים שונים לאותה החברה. למשל, יתכן כי לחברה שני סוגי מניות, 100 מניות שליטה – המעניקות זכות למנות מנהלים בחברה ולהצביע באסיפות של בעלי המניות, ועוד 100 מניות מסוג שני, שמעניקות זכות אחרת. למשל – זכות לקבל חלק מרווחי החברה, אם אלו יחולקו.


מנגנון הנפקת מניות חברה מאפשר חלוקת בעלות לחלקים קטנים יותר. למשל, לפי דיווחי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, הון המניות של אל-על הוא כמעט 400 מיליון מניות. לאל-על בעלי מניות רבים מאד, החל במחזיקים בנתחים גדולים מאד, וכלה באלו המחזיקים בשברי אחוזים בודדים. המחזיקים בנתח הארי הם בעלי השליטה, והם מנהלים את החברה באמצעות קביעת זהותם של מנהליה – הדירקטוריון. לבעלים המחזיקים שברירי אחוזים אין יכולת מעשית להשפיע על התנהגותה של החברה – למשל – בסוגיית טיסות בשבת, אך הם נהנים מרווחי החברה.


2
חברה בע"מ – בערבון מוגבל – היא חברה בה אחריות בעלי המניות מוגבלת. באופן מעשי, הכוונה היא כי הנושים אינם יכולים לרדת לנכסי הבעלים, מעבר להשקעתם הראשונית בחברה. לדוגמא, אם יבואו הנושים לאל-על וסך חובותיהם יעלה כל כל מה שיש בחברה, הם לא יוכלו להגיע לביתו של בעל מניה ולדרוש מנו שישלם מכספו את חלקו בחוב.


=================





כמה שאלות עולות בהקשר לשאלה שבראש הדיון:

הראשונה
דומני כי סוגיית חברה בערבון מוגבל אינה קיימת במקורותינו, אלא רק בשו"תים מודרניים. משמעות הערבון המוגבל הוא כי לחברה יש קיום כגוף בפני עצמו. החברה היא ישות – Entity – עצמית מעבר להיותה זרוע הפעילות של בעליה.

ומכאן, אם החברה בע"מ היא ישות עצמאית, מהי מידת אחריותו של בעלי החברה – אפילו אם הוא בעלים יחיד – לגבי פעילות החברה.


השניה
האם בעל השליטה בחברה דומה באחריותו לבעל אחזקות מזעריות? האם העובדה כי מישהו מחזיק במניה אחת מתוך 400 מיליון מניות – וברור כי אין לו יכולת השפעה כלשהי על פעולותיה – תורמת לאחריותו?


השלישית
גם בעל השליטה וגם מחזיק ברסיסים, שניהם יכולים להיות במצב בו יהנו מרווחי חברה שנוצרו מעבודה בשבת. האם מותר ליהנות מרווחים שנוצרו באמצעות חילול שבת של אחרים?


הרביעית
שאלת השרשור – בהקשר של הנאה מרווחים שנוצרו מחילול שבת. אפשר לחזור על החד-גדיא דלעיל, אך בקצרה רק אזכיר: מי שחבר בקרן בפנסיה המחזיקה במניות של חברה המחללת בשבת, בעקיפין דעקיפין – יכול למצוא עצמו במצב בו נהנה – לא ישירות – מרווחים של חילול שבת. מותר ? ואם קרן הפנסיה מחזיקה במניות של חברה המחזיקה במניות של חברה שאיננה מוגבלת באחריות בעלי המניות, וזו מרוויחה מחילול שבת?




החמישית
האם – כפי שמביא לעיל י"י כשמועה ששמע – לזהות מנהלי התאגיד יש חשיבות/משמעות? דומני כי כאן אנו נכנסים לשדה בור של דיונים המתקיימים כיום בעולם במקומות שונים, ביחוד על רקע פרשיות וורלדקום ואנרון, בעניין "השלטון התאגידי", אך הנושא צריך עיון ללא ספק.




כפי שצויין לעיל, הבעיה קיימת בעוד איסורי תורה, ולאו דוקא בעניין הנאה מרווחי חילול שבת. כלפי איסור הריבית, ניתן לחפש היתרי עסקה, אולם מה נעשה לאיסורי תורה רבים אחרים? ראיתי בעתון כי תנובה מתעתדת לשווק גם בשר שאינו כשר, והרי בין בעליה של תנובה נמצאות גם אגודות שיתופיות השייכות לאנשים שומרי תומ"צ.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/5/2006 12:27 לינק ישיר 

בעקבות הפרסומות החוזרות ונשנות בעלוני שבת על כך ש"הילת שוהם" משקיעה רק בחברות כשרות, החלטתי לבדוק במה בדיוק הם משקיעים. התקשרתי אליהם (03 6111691) וביקשתי שישלחו לי רשימת ניירות ערך. הם לא רצו לשלוח לי רשימה, אבל אמרו לי באופן כללי שהם משקיעים ב"תעודות סל", כלומר, בניירות ערך שצמודים למדד ת"א 25, ת"‎א 100, וכו'. מכיוון שאני לא כל כך מבין בכלכלה, רציתי לשאול את מי שמבין: * האם המשמעות של השקעה כזאת היא, שהם למעשה משקיעים באופן אחיד בכל 25 / 100 החברות הגדולות בבורסה בת"א? * האם בין חברות אלו יש חברות שמחללות שבת? * אם כן - האם השקעה בתעודות סל מתאימה למטרה הרשמית והמוצהרת של "הילת שוהם" - שלא להשקיע בחברות מחללות שבת?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/5/2006 10:14 לינק ישיר 

בניגוד למה שאמרו לי אנשי המכירות, מתברר שאחד החוזרים של משרד האוצר (שניתן למצוא כאן http://www.mof.gov.il/hon/2001/general/hozrim.asp?c#g2005 ) מחייב כל חברה שמנהלת קופות גמל לפרסם באתר האינטרנט שלה את הרכב הנכסים המדוייק והמפורט של קופות הגמל שבניהולה. ואכן, באתר האינטרנט של "גאון", חברת האם של הילת שוהם, ניתן למצוא את הרכב הנכסים של קופת הגמל "שוהם תגמולים": http://80.179.136.4/Gaon/Gemel_OdotFiles.asp?ID=192 הנה מה שהצלחתי להבין מתוך המסמך: א. רוב נכסי הקופה הם בכלל לא מניות אלא אגרות חוב. ניתן לראות בקניית אג"ח הלוואה בריבית, ולפי זה ייתכן שעדיף להלוות דווקא לחברות מחללות שבת, כדי לקיים "לנכרי תשיך"... אבל יש דעה שלפיה קניית אג"ח מחברה בע"מ מהווה סוג של שותפות בחברה, כי אם החברה תפשוט רגל, הקונה יפסיד את כספו, ולא יוכל לתבוע מאף אדם להחזיר את ההלוואה. אמנם, באג"ח הקשר בין רווחי המשקיע לבין רווחי החברה הוא עקיף יותר. ב. 63% מנכסי הקופה הם אגרות חוב של המדינה. האם המדינה שומרת שבת? לא ברור. ג. 1.14% מנכסי הקופה הם אג"ח של חברת חשמל. גם מי שמשתמש בחשמל בשבת, בוודאי לא יטען שחברת החשמל היא דוגמה ומופת לשמירת שבת כהלכתה... ד. עוד כמה אחוזים מנכסי הקופה הם אג"ח של חברות נדל"ן והשקעות - ישפרו, אידיבי החזקות, דלק נדל"ן, קבוצת דלק, שיכון עובדים, שיכון בינוי מימון, אפריקה נכסים, אוצר השלטון המקומי. ה. כמה אחוזים נוספים מנכסי הקופה הם אג"ח של בנקים - פועלים, טפחות, לאומי, דיסקונט, איגוד. גם אם הבנקים באמת שומרים שבת, יש הרבה עניים שטוענים שהבנקים עושקים אותם ע"י ריבית גבוהה. האם ראוי להיות שותפים של בנקים כאלה? הנה תשובתו של הרב שלמה דייכובסקי (שאינו קשור להילת שוהם), שהתפרסמה בכתבה בערוץ 7: http://www.a7.org/newspaper.php?id=5157 "הרב דייכובסקי, המצוי בסוגיה, אומר כי הבעיות העיקריות שעליהן צריכה חברה המנוהלת על-פי ההלכה להקפיד הן שבת ו[היתר עסקא]. מדוע שלא נדרוש למשל גם צניעות בפרסומות, והימנעות מפרסומים שקריים ומהלנת שכר שכיר? "אם נכניס עוד ועוד סייגים לא יהיה לדבר סוף, והחברה לא תוכל להתקיים. אי אפשר לגזור על הציבור גזרות שהוא לא יכול לעמוד בהן. אפשר לדרוש גם שכל הנשים במשרדי החברה המושקעת יתלבשו צנוע, ושכל עובדי החברה יאכלו בביתם מזון בכשרות של בד"ץ בלבד, אבל אז אי אפשר יהיה להקים חברה עסקית שתתקיים." כלומר, ההבדל בין "הילת שוהם" לבין גופי השקעה אחרים הוא לא הבדל של שחור ולבן, אלא הבדל בין גוונים של אפור. גם "הילת שוהם" משקיעה בחברות שעושות איסורים, אבל הם לפחות משתדלים להשקיע בחברות שעושות קצת פחות איסורים. זה יפה, אבל זה לא כל כך מתאים למה שהם אומרים בפרסומות שלהם בעלוני השבת. ומי אמר שצריך להקפיד דווקא על שבת והיתר עיסקא, ולא למשל על עושק שכר שכיר? התשובה בהמשך דבריו של הרב דייכובסקי שם: "נכון שגם עושק הוא בעיה לא פשוטה, אבל בסופו של דבר גם מי שמשקיע את כספו בישיבות יכול להסתבך בבעיות כאלה, כיוון שגם שם יש לפעמים תופעות של קיפוח שכר העובדים. לכן יש ללכת על הדברים הגדולים, שהם שבת וריבית". אשרי הדור שאנשי העסקים שבו יכולים לשאת את עיניהם אל הישיבות, ולקחת מהן דוגמה להקפדה בדיני ממונות.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/5/2006 20:51 לינק ישיר 

הרב מבריסק ("ואס שטייט") מתהפך בקיברו כשהוא שומע שהוא מובא כדוגמא לפירשן הלכתי המתחשב ברוח התורה ותכליותיה או בנורמות אנושיות.
כל דוגמא אחרת מוצלחת יותר. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2006 01:32 לינק ישיר 

לבהעברי,
אני יודע.
אבל זו דוגמה שלכך שאפילו הרב מבריסק הבין שאי אפשר למתוח את הפירוש הטכני של ההלכה לאבסורד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/9/2006 08:06 לינק ישיר 

"הם לא מפרסמים את החברות שומרות השבת, כדי שלא נבוא ונגלה שהחברות הללו לא שומרות שבת" - אם זו המטרה, אז יש דרך אחרת לגלות זאת - אפשר להסתכל באתר של חברת "גאון" ולקרוא את הדו"חות הרבעוניים של קופת הגמל "שוהם תגמולים":  http://www.gih.co.il/Gemel_OdotFiles.asp?ID=192 (קישור אחרון) ולבדוק האם כל החברות שמופיעות בדו"ח שומרות שבת.

אמנם, לא הצלחתי למצוא דף מקביל עבור קרנות הנאמנות.

"
אני עדיין מחכה לקרן ההשקעות שתתחייב לא להשקיע בחברות המלינות שכר שכיר." - גם אני מחכה...

בר_נגר: תודה...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-14/9/2006 09:25 לינק ישיר 

 לא_יודע_כל  

<"צעד ראשון בכיוון עשה הרב מבריסק כאשר הורה שמותר לשתות  ממי הכינרת בפסח, כי כיכר לחם בכינרת אינו "משהו חמץ"  שאסרו חכמים">

חבל  שהרבנים וולדינברג ויוסף לא ידעו את שאתה יודע, שאל"כ הם היו יודעים שהם לא היו הראשונים, שהתירו  את שתיית  מי "ים כנרת" בפסח.

שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כג :

ב"ה, ז"ך אדר תשמ"ה. אל הוד כבוד ידי"נ וידי"ע הגאון הגדול מעוז ומגדול וכו' הראשון לציון כש"ת מוהר"ר עובדיה יוסף שליט"א.

 
אתמול בשבתנו יחד במושב ביה"ד הגדול העלה כ"ג בעיא חמורה שמתלבט בה אודות שתיית המים של מי – כנרת בטבריה בפסח, היות ומרובים המה היושבים ואוכלים חמץ על יד שפת ימה ומשליכים חמץ הנשאר להם אל תוך המים, וגוף החמץ מונח בעין בתוך התערובת של המים גם בימי הפסח, וחמץ הרי אוסר בפסח בכל שהוא. והוסיף להעמיד חומרת הבעיא היות וכהיום מרובים גם יהודים תיירים וכדומה שעושים בכזאת, וא"כ לא שייך בכאן אפילו ההיתר מה שכמה מגדולי הפוסקים מצדדים לומר שמחמץ של נכרים לא קנסו לאסור במשהו אלא בששים בלבד. וכבו' בקשני לעיין בזה ולהודיעו את הנלענ"ד. ולעשות רצונו חפצתי והנני לשרטט לו בקצרה מה שעלתה במצודתי בצדדי דהיתרא ...".


שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן מד:

"נשאלתי אודות שתיית מים בפסח מן הכנרת, מאחר שנודע שיש מסעדות ובתי מלון ליד חופי הכנרת שמשליכים לשם חמץ משיורי אכילתם במשך כל השנה וגם בימי הפסח, והלכה רווחת חמץ בפסח בכל שהוא, וכבוש הרי הוא כמבושל, האם יש מקום להקל בדבר?

"... והלום עיינתי בתשובת עמיתנו בתורה הגרא"י ולדינברג בשו"ת ציץ אליעזר, אשר נתבקש ממני לחוות דעתו הרמה בנידון זה, והשיב אלי תשובה מאהבה והיא לו נדפסה בספרו שו"ת ציץ אליעזר חלק יז (סימן כג). וסמך ג"כ סמיכה בכל כחו על דברי הגאונים ספר יהושע ושערי דעה הנ"ל, והעלה בכחא דהיתרא. (וראה עוד אליו במילואים שם עמוד קפב). ע"ש. אפריון נמטייה שהיפך בזכותם של ישראל, איישר  חיליה דמר לאורייתא. ודפח"ח. אלא שאנו הוספנו לחזק סברת הגאונים הנ"ל למעשה על פי צירוף סניפים וסברות וספק ספיקא".
תוקן על ידי - נישטאיך - 14/09/2006 10:08:35 עולם הפוך אני רואה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > השקעה בחברות שאינן שומרות שבת
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.