בית פורומים עצור כאן חושבים

דף שבועי על מידות הדרש: 'מידה טובה'

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/2/2005 12:06 לינק ישיר 
דף שבועי על מידות הדרש: 'מידה טובה'

לכל קהלא קדישא הדין.

ברצוני ליידע את חברי ביהמ"ד דידן, על קיומו של דף תורני שיוצא אחת לשבוע, ואשר עוסק במידות הדרש בפרשיות השבוע. הדף עונה לשם (אם פונים אליו בנימוס): 'מידה טובה'.

את הדף מוציא עבדכם הנאמן הח"מ, יחד עם ידידי הטוב, ר' גבי חזות (דוקטורנט לתלמוד מאוני' חיפה), אשר גם מממן את הכל בעצמו (ותיתו לו על כך).

הדף עוסק רק בתורה, ואין בו פירסומות משום סוג, לא סיפורי חסידים, לא נסיעות לחו"ל או ריפוי אלטרנטיבי על טהרת הכשרות, לא צבע ולא פוליטיקה. אני מקווה שגם אין בו 'וורטים'.

הדף עיוני למדיי, וקשה לקרוא אותו בחזרת הש"ץ. רוב הקוראים מדווחים שנחוץ לשם כך זמן כלשהו של לימוד בשקט (חלקם עושים זאת באופן קבוע עם חברותא), אולם מתקבלות תגובות אוהדות ומעודדות מאד ממי שמתמיד.

אנחנו שמחים לקבל תגובות, ואף מקבלים הרבה כאלה. אנו גם עונים לכל אחד כמידת היכולת.

אין כאן כל עניין כספי, גם לא החזר הוצאות.

הדף מחולק בכאלף בתי הכנסת ברחבי הארץ, אולם לא בכולם (מפאת חוסר תקציב).
את הדף יכול לקבל כל המעוניין, חינם אין כסף, בדוא"ל לביתו בכל שבוע. לשם כך, כל מה שעליך/ייך לעשות הוא לשלוח בקשה (מנומקת) לדוא"ל של המערכת:

midatova@netvision.net.il

אנו שמחים לכל מנוי נוסף, שכן בגלל ההוצאות הכבדות בסופו של דבר מטרתנו להפיץ את הדף רק בדוא"ל.

אם ישנן תגובות מקוראים שמכירים את הדף, אשמח אם יצורפו לאשכול זה.

ולראיה באתי עה"ח,


מיכי



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2005 15:53 לינק ישיר 

הכוונה ליצור "מידות דרש"?

א"כ זה פרוייקט מעניין ומיוחד, יישר כוח.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/2/2005 18:34 לינק ישיר 

הכוונה לבחון את משמעותן ודרכי פעולתן של דרכי הדרש, ולא ליצור דרכים חדשות.
הדף עצמו כמובן עושה רק דברים קטנים, אולם המטרה היא לפתוח במהלך גדול יותר של מחקר שיטתי בשיתוף פעולה אקדמי-ישיבתי כדי לנסות לפענח את דרכי הדרש שאבדו לנו.


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2005 08:46 לינק ישיר 

ברשות העוסקים במלאכת הקודש אעלה הצעה לנושא נוסף, אולי אחר סיום הדיון ביג מידות, והוא דרכי הפרשנות של חז"ל למשניות.
נושאים לדוגמא:
חיסורי מחסרא,
הכל לאתויי.
איידי.
כדי נסבא.
אוקימתא.

הנושא האחרון לפחות ממשיך לאורך כל הדורות. לדוגמא תוספות בב"ק ובתחילת ערכין מקשה שמצד אחד למדנו שמי שהזיק את חברו וחרשו נותן לו דמי כולו, כלומר שלחרש אין דמים ומאידך מי שאמר דמי חרש עלי חייב לתת את שוויו לבדק הבית, כלומר שלחרש יש שוווי. תוספות מתרץ, שבערכין מדובר בחרש שיש לו אומנות, או שמחלקים בין חרש בידי שמים לחרש בידי אדם, או בין חרש העשוי להתרפאות לחרש שאינו עשוי
להתרפאות. כל התרותים הם אוקימתות שאין להם זכר בגרא. היכן הגבול?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2005 10:57 לינק ישיר 

אריק,
זהו נושא מעניין, וכבר הגר"א השווה את המתודות הללו בפירושי המשנה אל הדרש לגבי פירוש המקרא. הוא אומר שגם לגבי המשנה יש פשט ודרש.
בכל אופן, אולי אפשר לפתוח על כך אשכול כאן, ובודאי שכבר עסקו בזה לא מעט בפורום.


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/3/2005 09:25 לינק ישיר 

בשבת קראנו את פרשת ויקהל שחוזרת כמעט מילה במילה על פרשת תרומה. הנחת היסוד של כל הדרשות היא שכל מילה בתורה מדוייקת ומדוקדקת, ולא רק כל מילה אלא גם כל אות, ואילו כאן יש כפילות כמעט מלאה.
האם אין כאן סתירה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/3/2005 09:45 לינק ישיר 

הרב מיכי,

האם יש לרמעכ"ת מ"מ לדברי הגר"א בעניין השוואת המשנה אל המקרא.

ואחתום בכל חותמי ברכות שהיו במקדש וכו' וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/3/2005 09:52 לינק ישיר 

הרב מיכי
נרשמתי ותודה,

ואם כבר הוזכר מתודות למשניות רציתי להוסיף
שישנם משניות עתיקים בכתב יד עם טעמים (כמו טעמי המקרא)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2005 00:17 לינק ישיר 

שוטנג,
הדברים מופיעים בספר 'גביעי גביע הכסף', לר' בנימין ריבעלס (שקלוב תקס"ד): ושמעתי ממו"ר...שהמשנה נדרשת בפשט ודרש (חי' ב"ק י"ד ע"ב). והנה לא מרוח הקודש הוצאתי זאת, אלא מספרו של לנדוי (הגאון החסיד מוילנה, פרק תשיעי הערה 15-16). וראה שם עוד התייחסויות. דומני כי הדברים ברורים לכל מי שמכיר את תורתו של רבנו הגר"א.

אריק,
שאלת הכפילות בין הפרשיות נדונה ארוכות במפרשים, וניתנו לה כמה תשובות (אף אחת לא ממצה לענ"ד). אני תולה זאת בשיקולי נסתר, ואני בטוח שיאמרו שזוהי בריחה. אני מודה. אם היה לי פשט טוב יותר הייתי שמח לתת לך אותו.
בכל אופן, דומני שאין ספק שגם חז"ל התייחסו כך למקרא, והרי זה ודאי דורש הסבר: כיצד הם הבינו את כפילות הפרשיות? כלומר גם אם התפיסה שהמקרא הוא מדוקדק אינה נכונה (מה שלא ניתן להיאמר לענ"ד), עדיין בחז"ל ישנה ודאי תפיסה כזו, וזה גופא דורש ביאור.
האם הסבר שהכפילות נועדה להראות את חביבות המשכן, או משהו כזה, נראה לך מספק כמוטיבציה לכתוב פרשה שלימה מיותרת. ל"ט אבות מלאכה נמסרו לנו בדרשה, והחביבות הזו מצדיקה פרשה שלימה (למעשה, שתיים).
על כן הפירושים הפשטיים והרציונליסטיים לא מספקים אותי, וצל"ע.

רק אוסיף כי אינני רואה מדוע אתה מוצא אצלנו בדף 'מידה טובה' את ההנחה הזו יותר מאשר בכל פרשנות או דרש אחר?


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2005 08:13 לינק ישיר 

אם מתרצים תירוצים על דרך הנסתר, מדוע להמתין עם תרוצים אלו עד למקום שאין ברירה, נתרץ מלכתחילה שהכל ע"פ נסתר וכשם שקבלנו שכר על הדרישה כן נקבל שכר על הפרישה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/3/2005 21:26 לינק ישיר 

פשוט לכאורה, שכיון שהתורה נדרשת לפי פשט, רמז דרש וסוד (וכו'), צריך להימצא בה יישוב לכל קושיה בכל מערכת. לא יתכן שתהיה קושיה שהיישוב שלה יהיה רק במערכת הסוד. אתה לא מוצא מייד את התירוץ? על ידי עמל רב תמצא, ולא יגעתי ומצאתי אל תאמין. כמנוי על "מידה טובה", הנני לציין את התרומה הנכבדה שלו בכיוון עמל זה. מומלץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2005 23:00 לינק ישיר 

בן איש, תודה.
יש לציין כי הנחתנו היא שאכן צריך להיות הסבר בכל אחד מהמישורים הללו. אולם הרי הגמרא עצמה אומרת שיש 'גזירות הכתוב'. מקומות אלו לפעמים ניתנים להבנה בדרך הפשט, אולם בגישה הרווחת זהו מקום שבו יש הסבר נסתר ואין הסבר פשטי (והתייחסנו גם לזה בדפים).
על כן ברור שיש לנסות ולחפש הסבר בכל אחד מהמישורים, אולם ייתכן שלפעמים לא ניתן להעביר מסר נגלה ונסתר גם יחד, ואז הקב"ה בכבודו ובעצמו 'מתפשר' ומעביר מילים שיש להן הסבר מלא רק בנסתר ולא בנגלה (כמובן רק םא הקושי הוא לוגי, שאז גם הקב"ה עצמו 'כפוף' לו, ולו רק בגלל שאנחנו הקוראים את מה שהוא כותב).
מעבר לכך, יש כאן עניין שהמשפטנים יכנו אותו 'מידתיות'. ישנם הסברים לכפילות הפרשיות, אלא שהם לא נותנים לי קטן מענה מספק. קשה לומר שאין כאן כלל הסבר, אלא שהוא לא מושלם. אולם אם נקבל את השיקול הנסתר כתוספת, אשפר להבין מדוע הקב"ה טורח לכתוב פרשה מיותרת בתורה כשיש לו לכך נימוק 'לא משהו'. הסיבה לכך היא שהנימוק הנסתר מצטרף לנגךה, וביחד הם מהווים סיבה מסיק טובה להוסיף פרשיה לתורה. על כן דומני כי לוגיקה בינארית אינה עובדת כאן.

קושייתו של אריק מזכירה לי את מה שמעולם התקשיתי בו. כידוע העולם המחקרי נוקט שהתלמוד אינו הרמוני, כלומר שאין טעם וצורך לבצע הרמוניזתיה בין סוגיות שונות (ואולי אף בין רבדים שונים באותה סוגיא). לעומת זאת, הלימוד הישיבתי-מסורתי נוקט שההרמניזציה נכונה, והיתה עריכה כוללת של כל העסק.
אולם מצאנו לרבותנו הראשונים שלפעמים כאשר הם נדחקים הם קובעים שיש כאן מחלוקת סוגיות.
והנה אם באמת אין עריכה קוהרנטית של כל התלמוד, שהרי אם היתה כזו לא היה צורך בשום מקום לקביעה כזו, אז בשביל מה בכלל לבצע הרמוניזציה.
וכעין ה כל טיעוני בעלי מאי דמתקרי 'שיטת הרבדים', שמביאים ראיות לדבריהם מלשונות הראשונים. לפעמים אין בדבריהם ראיה כלל, ולפעמים אלו יוצאים מן הכלל שמצביעים על הכלל. בכל אופן, גם שם הטרידה אותי השאלה אם אכן ניתן לעבוד באופן של רבדים, אז מדוע לא תמיד?
ושוב, יש כאן משהו כמו 'מידתיות', ועדיין הדברים דורשים ביאור. וכבר חרגנו מענין האשכול, ועל כן אקנוץ.



מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/3/2005 23:36 לינק ישיר 

ר' מיכי,

גם שיטת הראשונים כשלעצמה אינה מחודשת. אדרבה, כבר בתלמוד עצמו אנו רואים בסוגיות רבות ניסיונות למקסם את ההרמוניזציה בין דעות תנאים ולהעמיד את המחלוקות ביניהם על המינימום ההכרחי (שיטת 'אפילו תימא...'), והרי בסופו של דבר יש מחלוקות שאי אפשר להעלים אותן, אם כן, מה מכריח את האמוראים לצמצם מחלוקות באופן שיטתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/3/2005 00:47 לינק ישיר 

ממללא,
אני מסכים.
אם אפשר לעשות אוקימתא במשנה (כרגע אני מתעלם מההסבר הידוע לאוקימתות, שאכן לדעתי בד"כ עובד), וזו אכן דרכו של רבי כעורך, אז מה מאיתנו יהלוך לעשות זאת תמיד וכלל לא להתקשות במאומה. למה בכלל להתחיל לברר את פירוש המשנה?


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2006 18:36 לינק ישיר 


כבר נתקלתי בדף זה פעמים רבות, ותיתי לכם על כך.
האם יש לכם מאמרים בשיטת הרמב"ם על דרכי הדרש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2006 19:46 לינק ישיר 

יש כמה וכמה. אני מציע שתפנה בדוא"ל של 'מידה טובה', ותיענה בעז"ה. ניתן לקבל דרך קבע את המאמרים על ידי בקשה בדוא"ל ההוא.
midatova@netvision.net.il
אפשר גם אליי:
mdabraham@012.net.il

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דף שבועי על מידות הדרש: 'מידה טובה'
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר