בית פורומים עצור כאן חושבים

מאמרי חז"ל תיאורטיים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/7/2002 11:58 לינק ישיר 
מאמרי חז"ל תיאורטיים

באשכול שפתחתי מזמן על דרשות חז"ל הביא וטו מאמר מד"ר גיל נתיב. שם העיר שמחתימת התלמוד איבדה היהדות את הדינאמיות להתאים את התורה לתרבות המתקדמת.

שמעתי כבר הרבה פעמים תיאורים ספקולטיביים איך היו נראים מאמרי חז"ל לו כתיבתם הייתה נמשכת עד היום.

לדוגמא, בנושא המזוזה שאישכל מיימוני זה עתה. ניתן היה לקרוא בדבריהם:
ממשמע שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' שיכתוב את הדברים על המזוזה עצמה, ת"ל 'וכתבתם' כתיבה תמה ואין כתיבה תמה אלא על הספר. והא איצטריך לכתיבת כל הפרשה, אלא גזירה שווה דריש נאמר להלן 'וכתב לה ספר כריתות' ונאמר כאן 'וכתבתם' מה להלן בספר אף כאן בספר. יכול יניח את הקלף על המזוזה ולא יגלגלנו? ת"ל 'וכתבתם' בכתיבה המתקיימת אישתעי קרא. והאידנא דמתקיימת ללא גלגול שפיר למיעבד הכי. א"ר מיימוני כד הוינא בבויבריק אורי לן חתנא דרבנותא ראשותא דהלכה היא אך אין מורין כן מפחד בריוני קנאי דבשביבותא.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/7/2002 12:06 לינק ישיר 

אילולא דמסתפינא אמינא דשפיר אמרת.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2002 10:25 לינק ישיר 

א"ל בוגי למיימוני יישר כוחך ואנא דלא מסתפינא רמי עילוואי לתנויי

תנן התם (יבמות ס"ד.) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל ותניא עלה יוציא אמר מר והאידנא אף למאי דאפסק הלכתא כתנא דידן (אה"ע קנ"ד) אמאי לא נהגינן הכי, ולאו ק"ו ומה בעידן תנאי דלא הוי חרמא דרבן גרשנאי דמצי למנסב אשה על אשתו אמרו חכמים יוציא דלאו כל כמיניה לאחזוקי בתרתי נשי, האידנא דאיכא האי חרמא הא יבטל ממצוה? א"ר בוגאה היא הנותנת, חרמא מאי טעמא עביד לי' ר"ג לאו משום דאיתתא תו לא הוות כשפחה וכדאמר רב עובדיה שסאה דהאידנא כו"ע מודו דיד המכה באשתו תיקצץ, משום הכי נמי לא יגרשנה אע"ג דלא ילדה, והא פריה ורביה דאורייתא היא? ואהבת לרעך כמוך נמי דאורייתא ולא רק לענין ברירת מיתה יפה,
אי בעית אימא פריה ורביה האידנא לאו דאורייתא ואיכא דאמרי אף לא מדרבנן, כדתניא 'פרו ורבו' יכול יהא חייב בפריה ורביה לעולם? תלמוד לומר 'ומילאו' בזמן שאין הארץ מלאה אתה מצווה לפרות ולרבות, נתמלאה הארץ אי אתה חייב לפרות ולרבות, יכול יימנע? ת"ל 'ואתם פרו ורבו שירצו' מכל מקום, להיתרא או למצוה, איכא דאמרי להתירא ואיכא דאמרי למצוה דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, בעיא עלונאה ואי לא מכוין אביו ללמדו אומנות, שפיר דמי לאייתוייה לעלמא דמלייא? בהא מילתא אפלגו בבי מדרשא ולא איפשטא



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2002 13:33 לינק ישיר 

בוגיעלנאה,

אי פליגי, אמאי לא איפשטא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2002 12:08 לינק ישיר 

לצדדין קתני, לדידהו בבי מדרשא פליגי, לדידי לא איפשטא אי שפיר למייתי בנין דהוו ספיקי פרזיטאי. דאילו בפרזיטאי וודאה לא מסתפקנא דלאו שפיר עבדי לאייתויי, דתליין בחסדי בשר ודם דמבצר ממוראה דרחמנא כדאיתמר גדול הנהנה מיגיע כפיו דכל יראתא דילי' כלפי שמיא ולא מורא בשר ודוס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/7/2002 12:39 לינק ישיר 

תנו רבנן 'את שבתותיי תשמורו ואת מקדשי תיראו' הוקשה שמירת שבת למורא מקדש, בזמן שיש לך מורא מקדש אתה משמר את השבת ובזמן שאין לך מורא מקדש אי אתה משמר את השבת. יכול לא ינוח כלל והלא דברים קל וחומר מה אם הקפידה תורה למען ינוח שור וחמור עבד ואמה הוא עצמו לא כל שכן! הא כיצד אך במלאכת עבודה לא יעסוק אבל יעסוק במלאכת מנוחה תינח מלאכת אוכל נפש וצורך היום, מלאכת דבר האבד מאי? הוי אומר דבר האבד מחמת שמים יציל דבר האבד הבא מן האדם לא יציל, כיצד שכר פועלים לחודש ובאה שבת זו מלאכת דבר האבד הבא מחמת האדם, מאי הו"ל למיעבד, לא הוי ליה לאוגורי ליומי דשבתא, לא מצא פועלים אחרים מאי איכא למימר? מ"מ שאני דבר האבד מחמת אדם דמבטלא לה למנוחה, הלכתא מאי? פוק חזי מאי עמא דבר באתרא דחילונאי עבדי כא באתרא דחרדאי עבדי כתלמודי דידהו ובאתרא דמזרחאי דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2002 18:56 לינק ישיר 

ת"ר כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה שנא' 'כאשר גזל' על שעת הגזילה אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על שעת ההשבה. גופא כל הגזלנים וכו' ומ"ש תברא ושתייה? התם קעביד מעשה ואמעשה אתה מחייבו. א"ר יהודה חסידאה 'כאשר גזל' כל אשר גזל ואף שכירות החפץ בזמן שהיה אצלו, והא תניא כל הגזלנים וכו' אי תניא תניא, מ"מ קשיא? אמר בוגאה הא להו והא לן. אינהו דענשי אמעשה, בתר מעשה אזלי, אנן דאזלינן בתר השוואת הצדק דהיינו השלמת החיסרון בתר השלמה אזלינן. תינח לחומרא דבשעת הגזילה שויא זוזא ובשעת השבה ד', איפכא לקולא ייפטר בחד זוזא? אי הדר גזלן בתר חפץ דומה ממש פשיטא דאין הכי נמי ואי זוזי קא יהיב ליה, בעי לאוסופי כמה דשויא למיטרח ולמזבן ואף אי הוי טפי מד' זוזי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/8/2002 18:19 לינק ישיר 

מאמר הברקה ללא דיוק במקורות

ת"ר כתוב אחד אומר 'חדש אסור מן התורה' וכתוב אחד אומר 'וישן מפני חדש תוציאו', הא כיצד? אמר ר' ג'פרסונאה בישן שנתעפש וצמח חדש במקומו מאליו (פירוש, שאינו מכניס את החדש בכוח טרם עתו) היינו הא דכתיב וישן מפני חדש תוציאו, 'מפני' דייקא.

תוקן על ידי - בוגיעלון - 8/4/2002 12:27:35 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2002 00:04 לינק ישיר 

בוגיעלון,



אני מבקש להתייחס למה שכתבת למעלה על מצות מזוזה.
מצד פירוש הפסוק, ניתן היה לכתוב על מזוזות הבית, כל דבר מהתורה המייצג את 'הדברים האלה' ולאו דווקא הפרשה הזאת שהחליטו בתורה שבעל פה!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2002 09:01 לינק ישיר 

בוגי,

מה זאת תרבות מתקדמת?
ומה שייכים מאמרי חז"ל שרמת תוכנן עוסקת באמת ובשקר, ותרבויות עוסקות בהתאמת היופי והטוב. לרוח התקופה.

כל האימרות של חז"ל שתמציתן מובאות במסכת אבות, כל אות וכל הברה נמצאים במקומן, ועל האדם (המודרני) הנאור לשאוף לקיים מאמרים אלה.
הם אמת, והם רלוונטיים לנצח.

זאת הדרגה העליונה ביותר אליה רצוי וראוי שהאדם יגיע

ונראה שיש בילבול בין מאמרי חז"ל שהן הלכות שיש לקיימן ועליהם נאמר, חדש לא תוסיפו וכו'.
לבין הוראות שעה שניתנות (שחייבות להינתן) ברוח התקופה (ולצערינו היום המנהיגות לא מספיק אמיצה) ובכך ישנו הבילבול והשאלה " איך היו נראות אמרות חז"ל אם היו נכתבות עד היום".ואלה לא נחשבות "לחדש ,,,,"וכו'


תוקן על ידי - איקה - 8/4/2002 9:20:33 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2002 11:48 לינק ישיר 

ת"ר נאמר 'לא תבשל גדי בחלב אמו', אין לי אלא גדי ואמו, שאר בשר מניין? ת"ל שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ופוק חזי מאי עמא דבר.
ממשמע שנאמר 'גדי' שלם במשמע, וכ"ת כזית ממנו עדיין שם גדי עליו, ת"ל גדי, גדי, גדי שלם אסר רחמנא ולא כזית ממנו, יכול אפילו חסרה לו אצבע יהא מותר לאכלו דגדי שלם אמר רחמנא? ת"ל גדי, גדי, גדי ואפילו חסרה ממנו אצבע כל שלא חסר חלק שחייו תלויים בו. וכ"ת הא עמא דבר אף כזית, קשיא!


איקה, אני שם לב שקידוש פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם, היא שיטה עתיקה שלך!!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2002 12:28 לינק ישיר 

בוגי

קצת יותר ברצינות.
בכל דור ודור יש שיטות דרשה משלו, על מנת לאפשר את "השינוי מבפנים".
יש לשער, כפי שכבר נאמר כאן בפורום, כי לפני ימי הזוגות ההלכה נקבעה בעל פה, באופן חי. מימי רבי עקיבא ואילך, היה פיתוח רב יותר של חשיבה מסודרת לפי כללים מוצרנים. (למה היה רבי עקיבא דומה? לרוכל שאוסף הכל, חוזר לביתו ומסדר את הכל בקופסאות - ציטוט מעובד מן המדרש על פי הזיכרון הקלוקל). זו לפחות דעתו של גילת, סבורני. למעשה, היו כבר נסיונות קודמים לעיבוד שיטות, כמו המידות של הלל. וכמובן, כל מדרשי ההלכה. חלק מהמחלוקות שלא נפתרו הובילו לפרישתם או הרחקתם של החולקים מכרם ישראל, כמו הצדוקים, שהיתה להם שיטה הלכתית משלהם.

בימי רבי נקבע יחס חדש, מתוך התחשבות במשניות המסורות. בימי האמוראים נעשה שוב שינוי בצורת הלימוד, וכן בימי הראשונים ועד ימינו.
לפיכך, הנסיון לחדש מדרשים משלנו אינו נראה קביל על פי הכללים הבלתי כתובים בינתיים של השינויים המותרים במסורת ההלכה - אלא להומור, או להומור עצוב, בלבד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2002 12:34 לינק ישיר 

מיימוני

בדיוק!!! בול!!!!!

אכן הומור עצוב שיש בו מסר האומר לחושבים, נווווו באמעעעעעת? התעוררו לדרך החמישית ואל תיתקעו בצורת לימוד ששירתה את תקופתה היא.


מנין שלא תפול יבמה לפני מוכה שחין, שנאמר בסמוך 'לא תחסום שור בדישו', כן הוי אומר 'לא תחסום בוגי בדרישו', פירוש: בדרשותיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2002 10:59 לינק ישיר 

המשך ל'הומור' -לדעת מיימוני- בנושא גדי בחלב אמו.

האבן עזרא בפרשת משפטים (כג יט) בחיפוש על מה הקפידה תורה דווקא על גדי בחלב אמו. תחילה העלה תיאוריה שדיבר הכתוב בהווה שגדי זקוק לחלב לבישול יעיל. אח"כ הביא יש אומרים שזו אכזריות כדרך אותו ואת בנו ושילוח הקן.
ומה שאסרו חכמים כל בשר בחלב משום שקונים החלב בשוק ולא יודעים אם זה מאם הגדי אם לא וספק מן התורה לחומרא 'והנה קדמונינו החמירו להסיר כלל ספק ואסרו בשר בחלב והשם שנתן להם חכמה הוא יתן משכורתם שלימה'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2002 11:56 לינק ישיר 

ת"ר 'והעברת כל פטר רחם' ממשמע שנאמר פטר רחם כל שפוטר הרחם ואפילו יוצא דופן או דווקא כדרך פטירת הרחם לאפוקי יוצא דופן? ת"ל פטר רחם מ"מ, כל וולד זכר שפיטר ראשון את הרחם אתה חייב לפדותו, א"כ למה אמרו יוצא דופן פטור? די לנו בשאינו יוצא דופן (שייך לאשכול ישרות לעומת עמקות).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2002 20:20 לינק ישיר 

הא דתניא לעיל: 'פרו ורבו' יכול יהא חייב בפריה ורביה לעולם? תלמוד לומר 'ומילאו' בזמן שאין הארץ מלאה אתה מצווה לפרות ולרבות, נתמלאה הארץ אי אתה חייב לפרות ולרבות, מסייע להא דאיתמר 'בעת המכנסים פזר ובעת המפזרים כנס'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מאמרי חז"ל תיאורטיים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.