בית פורומים עצור כאן חושבים

היש מסורת על מראות וצבעים ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/9/2005 23:47 לינק ישיר 
היש מסורת על מראות וצבעים ?

בהקדמת חלקו השני של הספר "דרכי דוד" על מסכת סוטה (הרב דוד קאסעל, "מלפנים ראש ישיבת בית מדרש לתורה, שיקאגא, ור"מ ישיבת איתרי ירושלים") נמתחת ביקורת פרועה על כמעט כל אספקט של החיים החרדיים, בעיקר בצורתם בארץ. בין היתר כותב המחבר כי

"אפילו הנושא של "שימוש" על מראות הוא בגדר אחיזת עיניים. היום כידוע הרי כל מראה הנוטה לאדמומית לא טהורה ולא כבזמן הגמרא ומי שיש לו חוש הראות בצבעים יודע מה זה מראה אדמומית. היום רבנים צעירים עושים שימוש במראות ורואים מאות ואלפים מראות והרבנים אשר נותנים להם את השימוש לפעמים הם בעצמם אין להם שימוש...."

במלים פשוטות, הטענה היא כי כל נושא המסורת על מראות הוא בלוף, וכי בתפוצות ישראל בחו"ל לא נהגו בזה (אלא הנשים היו מכריעות בעצמן, או אפילו היו מראים לחכם היה זה קובע לפי שכל ישר ולפי איך שנראה לו הצבע, ולא היתה פרוצדורה של "התמחות" בכתמים). קצת סיעתא לטענה זו ניתן למצוא בכך שספרות השו"ת, למיטב זכרוני, ריקה מדיונים במראות (למעט השאלה העקרונית במראה ברו"ין וכדומה, אין דיונים ספציפיים), וגם בספרות הזכרונות של יוצאי ישיבות וכדומה לא זכור לי תיאור של "שימוש" מהסוג הנהוג בארץ (איני מתימר, כמובן, להיות בקי מקיף בכל הנ"ל, זוהי התרשמות אישית).

כמובן - יש לדחות ולומר כי אין שאלות בשו"תים בגלל הקושי לתאר צבעים (למרות שיש שאלות די קשות לתיאור בתחום של צורת האותיות). כמו כן אולי בספרות הזכרונות מישיבות חו"ל לא היה נעים לאנשים לכתוב על כך (שוב, חלק מן הספרות נכתב ע"י מי ששנו ופרשו, מן הסתם היה להם פחות לא נעים).

לאחרונה דברתי עם אדם שדיבר עם רב שעשה מחקר די מקיף בנושא, והלה אמר לו כי אכן גם התרשמותו קרובה לזו של הרב קאסעל. בין היתר הוזכר שמו של פוסק ספרדי ידוע מאד, ומתברר שאת ה"שימוש" שלו עשה אצל אחד מרבני העדה החרדית, כלומר לפחות דל מהכא מסורת של אותה העדה.

די הופתעתי מן העניין, שכן אם הדבר נכון יש כאן לענ"ד הטעיה רבתי של הציבור, הסבור לתומו כי מדובר בהכרעה מבוססת בנושא שהוא איסור כרת, והנה מתברר כי תורת כל אחד בידו. האם יש למי מבאי הפורום איזו ידיעה או אסמכתא בעניין?

הודעה זו אושרה על ידי המנהלים מיימוני וקעלמר


תוקן על ידי - שנרב_נ - 25/09/2005 23:46:33



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 00:06 לינק ישיר 

גם אני ראיתי כתוב,כי בארצות המזרח,כל מראה הנוטה לאדמימות הנשים לבדן היו מחמירות ,וכמעט שלא נזקקו לשאלות חכם בדברים הללו(ולעיתים החמירו יותר מן הדין במראות שנפסקה הלכה לטהר).גם מפני הצניעות וגם מפני הטיעון שזכר כבודו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 00:33 לינק ישיר 

Or Choshekh-
What you are saying is not so pashut- I am not disagreeing with you outright aval yesh ladun bazeh- Because if the nashim are always machmir leatzman- that gets in the way of kiyyum yachasim beino lebeinah- So there could be damage to the marriage relationship etc. If the rabbanim have their say there might be more room for kulot which would enable a better relationship beino lebeinah- az yesh ladun bazeh- which way is preferable-



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 00:48 לינק ישיר 

I regret what I- have written above- I was too hasty in my judgment- These are matters that are of concern to women here- the question of the importance of kiyyum yachasim vs. the problematicity of the intrusiveness involved in sheelot al marot- I think it is important that we hear from the women here- I think this question is beyond my power to judgeסשמאל]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 03:57 לינק ישיר 

בגמרא מופיע כבר שדוד המלך אמר שידיו מלוכלכות מדם (מראות)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 11:09 לינק ישיר 

אור חושך

יש לך מקורות?

ואלוזין

יש הבדל בין התקופה בה טיהרו גם חלק מן המראות האדומים לבין ימינו וכמ"ש



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 12:21 לינק ישיר 

שנרב_נ

דומני שיש בשו"תים דיונים לא רק על מראה ברוי"ן אלא גם על מראה צהוב ומראה גריי"א .

אבל לכאורה, זה לא קשור לשאלת הצורך במסורת, כמדומני שהשו"תים מביאים ראיות לכאן ולכאן ולא מכריעים על פי מסורת. מטרת השימוש הוא, אם כן, רק כדי ללמוד לזהות ולדעת מה זה מה, כאשר דינם של קטיגוריות הצבעים העיקריות ידוע מתוך שיקול דעת ושלא על פי מסורת, ורק צריך לדעת לאן לשייך כל מקרה פרטי (אוקיי, עצם ההבחנה בזה לא כל כך ברורה).

אולי זה לא נושא האשכול, אבל אני רואה כאן שאלה עקרונית יותר. מה באמת עומד בבסיס השיפוט האם מראה מסויים הוא טמא? כתבת שכל אחד היה מכריע על פי השכל הישר. אבל מה נחשב לשכל הישר בעניין הזה? האם סוג הדם הטמא (אדום היוצא מן המקור) הוא עניין מוגדר היטב ואז עקרונית היה אפשר לשפוט על פי הכימיה והביולוגיה , האם המראה שבפנינו נוצר על ידי דם אדום שאין לטעות בה ורק עבר תהליכים מסויימים ששינו אותה? או שהשאלה היא מה נחשב למראה אדום המטמא ז.א. לאיזה קטיגוריה של צבע התכוונו חכמינו? כך או כך לא כל כך ברור מה מקום יש כאן לשכל ישר. לגבי מראה ברוי"ן ראיתי שדנים בשאלה האם חום זה תערובת של אדום ושחור ולכאורה זה כהצד הראשון .








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 12:26 לינק ישיר 

מייציץ,
על הצבע החום עיין דברים מעניינים מאד במאמרו של נדב שנרב ב'תחומין', ותרווה נחת.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 12:59 לינק ישיר 


"ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה", (ברכות דף ד עמוד א).

ולא לאוסרה על בעלה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 13:05 לינק ישיר 

.

נישטאיך, כוחא דהיתרא עדיף וגו'


(כל בר בי רב דחד יומא יכול לאסור, ויכול אף לאסור טהורים וגו')






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 13:26 לינק ישיר 

''הנה מה שכתבתי בהקדמה לשו"ת אגרות משה או"ח ח"א, דכשבא אחד לשאול דבר הלכה למעשה אצל אחד שהגיע להוראה, מחוייב להשיבו ואסור לשלחו לחכם אחר, הוא אמת. כדמוכרח זה מהא דדוד המלך שהשיב לנשים שבאו לפניו לשאול בשפיר ובשליא, שהוצרך ללכלך ידיו (ברכות דף ד ע"א) שאין זה כבוד למלך. אף שהיו חכמים הרבה בירושלים, שהיו גם מוסמכים ובקיאים בכל התורה, וראויין אף לישב בסנהדרין, ולדון דיני נפשות, וגם הסנהדרין עצמן היו שם. דהוא מכיוון שבאה האשה לשאול ממנו, לא היה רשאי לשלחה ממנו לחכם אחר.(שו"ת אגרות משה אורח חיים ה, כ).




תוקן על ידי - נישטאיך - 26/09/2005 13:50:48



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 13:38 לינק ישיר 

אין הספר תח"י,אך דומני שהדברים מופיעים בהקדמת ספר בארות יצחק חלק ג חיו"ד.

גם אני הקטן שאלתי ואמרו לי שלא נהגו לשאול חכם מפני הבושה שבדבר(מציאות של אז)והיו מחמירות הרבה בכל מה שאינו ודאי טהור .

כבודו יוכל לחקור אחר הדבר,נראה לי שהנוהג לילך ולשאול רב,על כל כתם וכתם, התפשט מאד רק בארץ,כי בחו"ל כאמור זה לא היה ככה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 15:09 לינק ישיר 

מייציץ,

לשאלתך הנוספת, על בדיקת מראות על פי קביעת מקור הדם או על פי קביעת הגדרת מראהו על פי חז"ל -

נראה ברור שהצד הראשון נכון, ולא המראה עצמו מטמא אלא הראיה שהוא ממקורו. ולא שהצד השני נשלל אפריורית, אלא שאין נוקטים כך אלא מתוך דחק האפולגטיקה, וכאן גם דעת פוסקי זמנינו מסכימים לקבל כאפשרות תיאורטית דרך בדיקה כימית על מקור הדם, אלא שב"ציץ אליעזר" (חי"ג סי' פא) מסיק לשלול את האפשרות כמעשית מכל מיני טעמים דחוקים, (ודומה שאת טעמו האמיתי אנחנו יודעים...), והגרשז"א (נשמת אברהם יו"ד סי' קצ סעיף א) נוקט, שאף כי במקרה וההלכה מטמאה בבירור, אין לסמוך על הבדיקות הכימיות נגד ההלכה, כיון שכבר הוחזק האיסור, ואין בדיקות מעבדה יכולות להוציא מידי חזקה כיון שאין ודאותם מוחלטת במאת האחוזים. אך לעומת זאת, במקום בו יש סיבה להסתפק אם אכן המציאות היא כזו המטמאה, ניתן לסמוך על הבדיקה הכימית במידה והיא מוסמכת ומהימנה ומבוצעת על ידי אדם מהימן, כיון שדי במקרה כזה להכריע על פי רמת בירור כזו של בדיקות מעבדה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 15:14 לינק ישיר 

בן איש אחד

ברור שדם מטמא רק אם הוא בא מן המקור. אבל לא כל מה שיוצא מן המקור טמא, אלא זה תלוי בצבע. השאלה היא , אם נניח שמראה ברוי"ן טמא, האם זה בגלל שברוי"ן נחשב לגוון של אדום וטמא בזכות עצמו, או שבגלל שברוי"ן היא תערובת של שחור ואדום (בהנחה וכך הוא), הרי זה ראיה שיצא מן המקור דם אדום. במלים אחרות, השאלה היא האם יש ספיקות בהגדרת האדום או שברור מה נחשב לאדום והשאלה היא רק מתי אפשר להסיק שמה שיצא מן המקור היה בהתחלה אדום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 15:25 לינק ישיר 

כמובן, גם שחור הוא דם טמא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 15:29 לינק ישיר 

אם הספק בברוי"ן הוא מחמת תערובת דם אדום יש לעיין שהרי גם במראות הטהורים לכו"ע אין כל דרך לוודא שלא נתערב בהם מעט דם מן המקור (ואדרבא, כמדומה שבדיקה מיקרוסקופית תגלה כדוריות דם אדומות גם במראה צהוב טהור), ואם חוששים לתערובת אין לדבר סוף. ולכאורה מוכח מכאן שהספק בברוי"ן וכדומה הוא אם הוא אדום בעצם.

מאידך יש לומר שמעט הדם שנתערב במראה היתר אינו אוסר מחמת שנתבטל במראה טהור שאינו אדום (אלא שמי יימר לן שנתבטל קודם שיצא מן המקור, ואולי יצא דם ממש ונתערב אח"כ? ובפרט במקום שיש הרגשה וראיית המראה באה להוציא מחזקת איסור). אם כן ייתכן שגם מראה ברוי"ן וכדומה לא מקרי אדום בעצמותו, אלא אוסר מחמת תערובות האדום שבו לפי שבכה"ג האדום ניכר ואינו מתבטל, וכמ"ש בג"ל מים ובהם קורטוב של יין.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היש מסורת על מראות וצבעים ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.