בית פורומים עצור כאן חושבים

מי הרג את גלית?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/11/2005 16:37 לינק ישיר 
מי הרג את גלית?

מי הרג את גלית?

באשכול המשאלות כתבה ישראלה_דבר:

מכובדי,
אבקש מחילתכם באם הנושא נדון כאן, לא מצאתיו.

הגענו בשעה טובה לשמואל ב' ואלחנן בן יערי הורג את גלית
הגתי.
אז מי הרג את גלית?

בתודה ובברכה

אלה

מואדיב השיב:

.


השאלה שלך לגיטימית, וכבר מחבר דברי הימים ענה עליה את אחת משתי התשובות האפשריות.

בדברי הימים א' (פרק כ'), נכתב:

"ותהי-עוד מלחמה, את-פלשתים; ויך אלחנן בן-יעיר, את-לחמי אחי גולית הגיתי--ועץ חניתו, כמנור אורגים."


והתשובה השניה, מופיעה כבר בתרגום לארמית, בו במקום אלחנן נכתב במפורש דוד בן ישי. כלומר - הוא דוד הוא אלחנן. והדרש אינו כה מופרך, הרי גם אלחנן זה הוא בית הלחמי.

ואמשלום הוסיפה:

תשובה נוספת (ברוח סוג מסוים של מחקר המקרא) תהיה, שהיו מסורות וסיפורים שונים בעניין, וכולם מצאו דרך אל המקרא השלם. הנחה זו יכולה להוביל גם להסבר הבא: היו מסורות שונות על ניצחון נסי, שפרטיהן שונים זה מזה אך לכולן בסיס משותף (לא רק תכני, אלא גם מילולי ממש), ומי שביקש לתאר את - זה שיהיה לימים המלך הגדול והחשוב - דוד, השתמש בהן כדי לפאר את שמו, וסיפר את הסיפור דוקא עליו.

נישטאיך הרחיב לשאלה אחרת של ריבוי גרסאות:

קעלעמר

אז מי הרג את גלית?

אין זה שונה מהשאלה-הסתירה במי הרג את שאול?


האם התאבד, או שנערו העמלקי הרגו?


עולם הפוך אני רואה



נוהל שכן
זה כאן!





דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-6/11/2005 16:37 לינק ישיר 

ואני בעניי מבקש להוסיף מקבץ של מקורות ששימשו אותי בעת שנתתי שיעור בחג השבועות תשס"ד בבית הכנסת שלי, בשאלה – מי הרג את גלית. השעור עצמו הוא ניתוח הכתובים והסקת מסקנות, אולם הכתובים נתונים הם, ואילו המסקנה - איש איש לפי רוחב דעתו, וגם, לפי אמונתו:


שמואל א' יז

(ד) וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת: (ה) וְכוֹבַע נְחשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחשֶׁת: (ו) וּמִצְחַת נְחשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו: (ז) וְחֵץ {וְעֵץ} חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו:... (י) וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד:
...
(מח) וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי: (מט) וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה: (נ) וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד: (נא) וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ:


שמואל א' כא

(ב) וַיָּבֹא דָוִד נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן...
(ט) וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ וְאִין יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ: (י) וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי:


שמואל ב' כא

(טו) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיָּעַף דָּוִד: (טז) וְיִשְׁבִּו {וְיִשְׁבִּי} בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד: (יז) וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל: (יח) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה: (יט) וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים: (כ) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מָדֹין {מָדוֹן} וְאֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה: (כא) וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָי {שִׁמְעָה} אֲחִי דָוִד: (כב) אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו:


דברי הימים א' כ

(ד) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפַּי מִילִדֵי הָרְפָאִים וַיִּכָּנֵעוּ: (ה) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יָעִור {יָעִיר} אֶת לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים: (ו) וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מִדָּה וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא: (ז) וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָא אֲחִי דָוִיד: (ח) אֵל נוּלְּדוּ לְהָרָפָא בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִיד וּבְיַד עֲבָדָיו:


תרגום יונתן על שמואל ב' כא

(יט) והות עוד קרבא בגוב עם פלשתאי וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ית גלית גתאה ואעא דמורניתיה כאכסן דגרדאין:

תרגום יונתן על דברי הימים א' כ

(ה) והות תוב קרבא עם פלשתאי וקטל דוד בר ישי הוא גברא חסידא דהוה מתער משנתיה בפלגות ליליא לשבחא קדם יי ית לחמי אחוהי דגלית ביומא דקטל ית גלית דמן גת ואעא דמורניתיה הי כאכסן דגרדאין:

מדרש רבה רות פרשה ב פסקה ב

ומשפחות בית עבודת הבוץ - זה דוד שהיה עוסק בפרוכת הה"ד (ש"ב כ"א) ויך אלחנן זה דוד שחננו הקב"ה בן יערי בן שהיה גדל ביער אורגים שעסק בפרוכת ד"א אורגים שהיו מעלין לו את ההלכה והוא אורגה ד"א אלו סנהדרין שהיו אורגין עמו בדברי תורה...

רש"י על דברי הימים א' כ

(ה) ויך אלחנן בן יעיר - אחד מגבורי דוד היה. את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור אורגים - כאותו עץ עגול שכורכין בו הבגד בשעת האריגה ויונתן תרגם אותו פסוק בשמואל וקטל דוד בן ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם, ופתרון יעיר כמו יער הלבנון מדה כנגד מדה יבא דוד שאמו אורגת פרוכת לבית המקדש במנור אורגים ויהרוג את גלית שעץ חניתו כמנור אורגי' ולמה קראו אלחנן שחננו ה' ונראה שגלית הגתי אינו גלית הפלשתי אחת ששם קוראו גלית הפלשתי ואחת שהרי למעלה כתיב אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים וגם למטה כתוב כן וגם הוא יולד להרפה מכלל שלא מזכיר אף באחי גלית הגתי מילידי הרפה שאינו בנה:


מנחת שי על שמואל ב' כא

(יט) בן יערי ארגים - בכל ספרים כ"י העי"ן בשוא לבדו והרי"ש בצירי לא כמו שנמצא במקצת דפוסים בחטף פתח העי"ן ובחירק הרי"ש ובמסורת הדפוס ריש פרק ויקרא באלפ"א בית"א מאותיות קטנות נחשב בתוכם ריש יערי ארגים וכן מצאתי בנוסח כ"י. ונוסחאות אחרים ריש וארגים חורי (ישעיה י"ט) ויש אומרים רי"ש תי"ו פרמשתא: את גלית הגתי - ובדברי הימים א' כ' כתוב ויך אלחנן בן יעור יעיר קרי: את לחמי אחי גלית הגתי - וכתב ר' יונה בספר הרקמה שצריך לפרש בספר שמואל את אחי גלית כאשר נאמר בדברי הימים ועיין עוד בפירוש רד"ק בשני המקומות:


רד"ק על שמואל ב' כא

(יט) אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגתי - ...ופירו' את גלית אשר אמר הנה את מי שהיה עם גלית והוא אחיו הרגו אלחנן בגוב, וגלית הרגו דוד באפס דמים, ואלחנן זה מבית לחם היה לפיכך קראו בית הלחמי... או פירוש עם בית הלחמי והוא דוד ר"ל כי דוד עזרו וז"ש שם את הלחמי עם דוד שהוא לחמי שעזרו והרגו. ולדעת יונתן אלחנן זהו דוד וכן תרגם הפסוק על דוד בר ישי מוחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ית גלית. קרא ישי יערי לפי שהיה אורג פרוכות הצריכות לבית המקדש ובית המקדש נקרא יער שכתוב יער הלבנון מצאנוה בשדה יער אבל מה שקרא דוד אלחנן לא ידעתי לו טעם:


רד"ק על דברי הימים א' כ

(ה) אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית הגתי - ובספר שמואל אלחנן בן יערי בית הלחמי את גלית הגתי, גלית הגתי הוא גלית הפלשתי כי כן אמר שהגלית הפלשתי הוא שמו מגת ואלחנן לא הכהו כי דוד הכהו, וא"כ בפסוק אשר בשמואל יש דבר נסתר ובית הלחמי אמר על דוד שהכה גלית הגתי ואלחנן הכה אחיו, והנה אמר ג"כ את לחמי ר"ל עם לחמי והוא עם דוד, ושם ספר מיתת גלית והנה ספר מיתת אחיו, ודוד הכה את גלית ואלחנן הכה אחי גלית אולי בעזרת דוד הרגו לפיכך זכר עמו דוד, וי"ת אותו פסוק של שמואל על דוד שתרגם כן וקטל דוד בריש מחי פרוכת בית מקדשיה דמבית לחם:


נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-6/11/2005 16:44 לינק ישיר 

לענ"ד ספר שמואל רווי ב'כפילויות' מעין אלו (למשל סיפור המלכת שאול, רדיפות שאול את דוד וכיו"ב).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/11/2005 17:30 לינק ישיר 

ממללא,

הקדמת אותי בכמה דקות.
ואוסיף לדבריך גם את חמשת (נדמה לי) הסיפורים השונים המתארים את הדרך בה הגיע דוד למלוכה.



השכן,

תודה על המקורות.
כדאי לשים לב לכפילויות הלשוניות (וגם ל"תזוזות" הלשוניות) בין הסיפורים השונים, וכן לעובדה שהסיפור על דוד הוא המקיף והמורכב מכולם (מבחינה סיפורית). והמסקנות - כל אחד ואחת ע"פ דרכו/ה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2005 18:05 לינק ישיר 

קרדיט והתנצלות

ישראלה_דבר היא שהעלתה את הנושא "מי הרג את גלית" באשכול סמוך, וכוונתה, כך נראה, היתה לפתוח אשכול בענין זה.




נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-7/11/2005 02:45 לינק ישיר 

מצורף קובץ

מכובדי,
חן חן על התשובות המפורטות והמחכימות, גם אין צורך בהתנצלות, והרי המטרה שהנושא ידון כאן וכך היה.


בינתיים, אחותי בת אבי, הקוראת כאן ואינה כותבת (ד"ר לשפות שמיות) האירה עיני כי
כתיבה או העתקה משובשת של השם י ש י יכולה להקרא כ: י ע ר י בכך שאות "שין"
תשבר לשתיים (גם צרפה ציור).

עניין נוסף: לדבריה, "הרפה" הנו שיבוש שמה של ערפה אחות רות, אם כך, הקונספירציה מושלמת:
הייתכן שדוד הרג את בן דודו..?

בהערכה רבה

אלה


אשר לא הלכה בעצת



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/11/2005 09:57 לינק ישיר 

.

הפירוש כי בני הרפה אינם אלא בני ערפה, הוא מדרשי.

על דרך הפשט, גלית היה פלשתי, בעוד שערפה חיה במואב, הרחק מזרחה מערי פלשתים.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2005 12:23 לינק ישיר 

מואדיב,

תודה רבה - הוצאת לי את המילים מן המקלדת.
ועוד - לא היה כל קשר-דם בין ערפה ורות, ובודאי לא בין צאצאיהן, ולכן, בכל מקרה, גלית לא היה בן דודו של דוד.
(אם כי, המדרש בהחלט מנסה לקשר את סיפורי השניים, גם כדי לומר משהו על אפיה של רות הדבקה בנעמי).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/11/2005 12:39 לינק ישיר 

הקשר בין יערי לישי על ידי שבירית האות שין נשמע לי מופרך לחלוטין, בגלל שמהתקופה שעברו לכתוב בכתב אשורי כמעט ולא היו תקלות בודאי לא כאלו גסות. אם אני טועה וברור שהיו תקלות גם בתקופה זו ולא רק בתקופה שכתבו בכתב רעץ (כלשון הירושלמי וכתב עברי עתיק כשמו העכשווי).

בכל מקרה םעם קראתי בירחון גלילאו, מאמר של ד"ר כלשהו לתנ"ך על הנושא הזה.

והוא טען ש"הפשט" (עד כמה שיש דבר כזה) הוא שאכן אלחנן ודוד הם אותו אדם. הטיעון המרכזי שלו היה שדוד הוא שם חריג במקרא לתקופה ההיא, ולכן יתכן שזה שם שדוד אימץ מאוחר יותר כמו ששלמה נקרא בפי הנבואה ידידה. היה לו גם הסבר ליערי וישי אבל איני זוכר אותו כעת.
בכלל אני זוכר כעת הסבר זה במעורפל, ולכן יתכן שזה נשמע קצת מבולבל.

נקודה למחשבה בכל אופן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2005 13:10 לינק ישיר 

האם נמצא שמו של גלית בחפירות גת המקראית?

http://news.walla.co.il/?w=//806583

(הקישור הוא לפי הפניית גניוס55 בבח"ח)



נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-10/11/2005 13:59 לינק ישיר 

עם כל הכבוד (ויש הרבה), קשה לי להבין כיצד "אלות" או "ולת" הם עדות מוכחת וניצחת לקיומו של אדם בשם "גלית"...
נדמה לי, שכמו בפרסומים ארכיאולוגיים אחרים במאה השנים האחרונות, גם כאן, מסיקים החוקרים את מה שרצו להוכיח, ובמקום למצוא בחפירות את מה שיש שם, הם מחפשים בהן את מה שהם כמהים למצוא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/11/2005 14:29 לינק ישיר 

כמו שאני מבין, הייחודיות בכתובת שנמצאה היא שזו אחת מהכתובות העתיקות ביותר שנמצאה בכתב המסויים הזה, ובמיוחד שנמצאה בגת, שם לא נמצאו כתובות מעין זו כלל.

הכתבה היא פופוליסטית, ומתייחסת לאפשרות שולית של פיענוח ולא לעיקר הממצא.



נוהל שכן
זה כאן!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-10/11/2005 14:36 לינק ישיר 

דומני שהכוונה אינה לקבוע באופן חד-משמעי שמדובר בגלית המקראי, אלא לטעון שהכתובת מוכיחה ששמות כמו "גלית" אינם זרים לתרבות הפלישתית, כפי שטענו חוקרים רבים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/1/2006 10:32 לינק ישיר 

דומני שהשאלה המרכזית היא לא אם דוד הוא אלחנן, אלא יהיה אשר יהיה האדם שהרג את גלית הגתי, כיצד ייתכן כאשר הוא בורח מפני שאול הוא מוצא מקלט דווקא אצל אכיש מלך גת, עירו של גלית. האם הדבר מתקבל על הדעת שדווקא שם הוא חש עצמו בטוח? ועוד תמיהה: מדוע אין עבדיו של אכיש מעלים את הטענה שדוד הוא שהרג את גלית, אלא כל שהם מעירים את אוזנו של אכיש הוא השיר הנשמע בחוצות ישראל: "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"? 
ועוד. מדוע בספר תהילים, המיוחס לדוד אין אפילו מזמור אחד המפאר את המעשה הנסי הזה?
בתרגום היווני למקרא הוסיפו המתרגמים עוד מזמור, המזמור ה-151 המוקדש לניצחון על גלית.    



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2006 17:46 לינק ישיר 

ובמחשבה נוספת. נאמר שדוד מעלה את ראשו הכרות של גלית לירושלים. ירושלים נמצאת בימים ההם בידי היבוסי והיא נכבשה בידי דוד שבע שנים וחצי לאחר שעלה לכס המלוכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2010 03:20 לינק ישיר 

היכן נאמר בדיוק שדוד העלה את ראש גלית הכרות לירושלים? ציין מראה מקום בבקשה, אני לא מצאתי.
ולעצם הענין. אצרף את קולי לדברי מוטי אהא, שנמנע מלומר את הדברים באופן מפורש.
הסתירה בספר שמואל והגירסה בדברי הימים מראות שכנראה הסיפור המקורי לא היה שדוד הרג את גליית, אלא אותו אלחנן בן יערי [המלה 'אורגים' הצמודה לשמו של אלחנן כנראה נשתכפלה בטעות מ'וחץ חניתו כמנור אורגים']. הריגת הגיבור הפלשתי כנראה יוחסה לדוד כדי לפאר את שמו. וכותב דברי הימים שחש בבעיה ניסה להחליקה והפך את 'ויך אלחנן בן יערי בית הלחמי את גלית הגיתי' ל"ויך אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית הגיתי" וכך נפתרה הבעיה באופן מושלם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מי הרג את גלית?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.